פסקי דין על שלום קמיל | פסקי דין על אשרי האיש | פסקי דין על קמיל קידום מכירות ואחזקות 2002 | פסקי דין על אריה זילברברג | פסקי דין על עינת בכורה (1994 ) | פסקי דין על עינת (כח אדם לבניה) 2005 ואח' |

175070/09 א     06/09/2010




א 175070/09 שלום קמיל, אשרי האיש בע"מ, קמיל קידום מכירות ואחזקות 2002 בע"מ נ' אריה זילברברג, עינת בכורה (1994 )בע"מ, עינת (כח אדם לבניה) 2005 בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 175070-09 קמיל ואח' נ' זילברברג ואח'





מספר בקשה:4

בפני

כב' השופטת
אביגיל כהן


המבקשים - התובעים

1
.שלום קמיל
2
.
אשרי האיש בע"מ
ח.פ 513661918

3
.
קמיל קידום מכירות ואחזקות 2002 בע"מ


נגד


המשיבים - הנתבעים

1.אריה זילברברג

2.עינת בכורה (1994 )בע"מ
3.עינת (כח אדם לבניה) 2005 בע"מ
4.רו"ח נחום קודנצ'יק



החלטה

1.
בפני
י בקשה מטעם התובעים לתיקון כתב התביעה.
2.
המדובר בתביעה כספית, שהגישו התובעים ביום 7.7.2009 כנגד הנתבעים על סך של 452,252 ₪ לפיה נטען, כי הנתבעים הפרו את הסכם ההיפרדות אשר נחתם בין התובעים לבין הנתבעים 1-3 ביום 4.2.2008 (להלן: "הסכם ההיפרדות"), ואשר לפיו היה על הנתבעים 1-3 לשלם לתובעים כספים להם הם זכאים, לרבות דמי ניהול המגיעים לתובע 1 ומחצית תשלום שהתקבל מהסכם פשרה אשר נחתם עם קבלן בשם יוסי אברהמי (להלן: "אברהמי"), והכל בהתאם להסכם ההיפרדות בין הצדדים.
3.
כעת, עם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה בדרך של הגדלת סכום התביעה מסך 452,252 ₪ לסך של 650,446 ₪.
4.
לטענת התובעים

, במסגרת הליך הגילוי והעיון במסמכים, התגלו להם נתונים חדשים ועובדות חדשות אשר לא עמדו בפני
הם בעת הגשת התובענה המקורית. נתונים ועובדות אשר הוסתרו על ידי הנתבעים.
עוד טענו התובעים כי; מבוקש התיקון בשלב המקדמי, בטרם תם שלב קדם המשפט ובטרם החל באופן מעשי בירור הסכסוך. כמו-כן; הצורך בתיקון כתב התביעה נובע מהסתרת מידע על ידי הנתבעים שהתגלה רק עתה.
התיקון המבוקש הינו מהותי ביותר, ושלשיטת התובעים; לא ייגרם לנתבעים כל נזק עקב התרת התיקון.
5.
לטענת הנתבעים

, הבקשה אינה מגלה עילה לתיקון. הבקשה הוגשה לאחר שהסתיימו הליכי קדם משפט והוגשו כבר תצהירי עדות ראשית וכבר נקבע מועד להוכחות.
בנוסף טוענים הנתבעים כי; לא הועלתה ע"י התובעים כל טענה כי הסכם הפשרה שנחתם בין הנתבעת 3 לבין אברהמי במרמה יסודו, או כי הסכומים הנקובים בו אינם נכונים; כל הבסיס לבקשה דנן הינו, טענה כי התקבלו בידי הנתבעת 3 כספים נוספים מאברהמי בהם יש לתובעת 2 – זכות מכוח הסכם ההיפרדות.
בהעדר טענה למרמה כלפי הנתבעים ו/או אברהמי אין לתובעים יכולת לטעון לזכות בכל סכום שאינו מכוח הסדר פשרה בין נתבעת 3 לבין אברהמי ואין למבקשים עילה לתביעה בגין כספים נוספים ששולמו ע"י אברהמי לנתבעת 3 במסגרת יחסי העבודה ביניהם, וזאת כעולה אף מהסכם ההיפרדות שבין הצדדים הקובע בסע' 3.6 כי התובעת 2 מסכימה לכל הסדר פשרה שייחתם עם אברהמי. מאחר והסכם הפשרה עם אברהמי נקב בסכום פשרה – רק סכום זה יכול להוות בסיס לדיון.
כמו-כן טענו הנתבעים; כי יש למשוך מהבקשה לתיקון התביעה את כל המסמכים והתמלילים אשר לא גולו בתצהיר גילוי מסמכים ובמיוחד מסמכים לא חתומים וחלקי התמלילים שאינם עונים על דרישות הסף הקבועות בדין ובפסיקה לצורך הגשתם. המדובר בנספחים 2 ו-3 לבקשה.
6.
בתשובת התובעים לתגובת הנתבעים מוסיפים התובעים וטוענים

, כי אמנם הסכימו להסדר פשרה שייחתם עם אברהמי, אולם התובעים אינם יודעים מהו סכום הפשרה האמיתי שהתקבל על ידי אברהמי, שכן כאמור, בהתאם לראיות והוכחות שנמצאו במסגרת הליך גילוי המסמכים, עולה כי הנתבעים קיבלו סכומים נוספים שהתובעים זכאים למחציתם ואשר הוסתרו מהם, מעבר לסכום שנקבע בהסכם הפשרה שהוצג לתובעים. בנסיבות אלו, הסכם הפשרה הינו חוזה שנכרת למראית עין, ומשכך בהתאם לסע' 13 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הינו בטל.
עוד מציינים התובעים; כי בהתאם להסכם ההיפרדות ובהיותם זכאים למחצית מסכום הפשרה האמיתי שהתקבל, זכותם של התובעים לגלות את תוכנו האמיתי של הסכם הפשרה והסכום שהתקבל מאברהמי, הלכה למעשה.
באשר לטענת הנתבעים לעניין גילוי מסמכים, השיבו התובעים כי; בסע' 2.4 לתצהיר גילוי מסמכים מטעמם, ואשר הועבר לנתבעים, ציינו "הקלטות ותמלילי הקלטות". הנתבעים לא ביקשו לעיין בפריטים אלו. ובנוגע ליתר המסמכים שצורפו – מדובר במסמכים שהומצאו לתובעים במסגרת הליך הגילוי והעיון מטעם הנתבעים.
7.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים הבאים:

א)
ההלכה הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה, כי על בית המשפט להיעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין – ראה תקנה 92 לתקסד"א תשמ"ד-1984.

ב)
"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח' [1], ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח'
[2]). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמה לכך היא טענת התיישנות"

(ראה רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, נב (3) 427).

ג)
השאלות השנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה, ואינן צריכות להיות קשורות דווקא לאותן העובדות המולידות והמקיימות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62 אדלר נ' יצחק, פ"ד טז 1949, 1952).

ד)
לעניין

מועד הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, יפים הדברים שנאמרו בספרו של כב' השופט ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית,1991, בעמ' 333-334: "אמנם
רשאי בית המשפט להתיר תיקון בכל שלב משלבי הדיון, אפילו בדרגת הערעור, אך ככל שבעל דין מזדרז, הרי זה משובח, שכן מתן הרשות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, ואם בא בעל דין עם בקשתו בשלב מאוחר, בו נחקרו כבר עדים, והתיקון יצריך שמיעתם מחדש, עלול בית המשפט לסרב לבקשה. אך עבירת הזמן, היא כשלעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם, אלא שלפעמים ידרוש בית המשפט מהמבקש הסבר לצידוק האיחור. ואפילו התחיל הבירור ותיקון כתב הטענות יחייב שמיעת עד מחדש, יש ובית המשפט נותן רשות לתקן. בדונו בשאלה אם דין בקשת תיקון להידחות מפאת איחור בהגשתה, מביא בית המשפט בחשבון לא רק את הזמן שעבר ואת שלב המשפט בו הוגשה הבקשה, אלא הוא נותן דעתו גם לסיבה שגרמה לאיחור."

ה)
בענייננו, שאלת חובם הנטען של הנתבעים, הינה שאלה מהותית השנויה במחלוקת בין הצדדים.
מקובלת עלי טענת התובעים לפיה התיקון המבוקש הינו בגין נתונים ועובדות אשר לא היו בידיעתם בעת הכנת כתב התביעה המקורי.
לאור השלב בו נמצא ההליך, ועל מנת לאפשר לתובעים למצות את מלוא זכויותיהם מול הנתבעים, ולדון בכל הנוגע לחובם הנטען של הנתבעים כלפי התובעים - בעקבות הפרת הסכם ההיפרדות, נראה כי ראוי ונכון לאפשר לתובעים לתקן את כתב התביעה כמבוקש, בכדי שכל השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים הנוגעות לחוב הנטען ולהיקפו – תעמודנה לבירור.
לפיכך, הנני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

ו)
לעניין הליך גילוי ועיון מסמכים; התובעים ימציאו לנתבעים בתצהיר משלים את המסמכים שהוספו בעקבות תיקון כתב התביעה.
8.
לסיכום

א)
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל; הנני מתירה את תיקון הסעיפים 41-53, 85 ו-88 לכתב התביעה כמפורט בבקשה.

ב)
הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

ג)
הגשת כתב תביעה בשלב הנוכחי מחייבת פסיקת הוצאות לטובת הנתבעים.
התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך 4000 ₪ + מע"מ ללא קשר לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ד)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום,
כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 175070/09 שלום קמיל, אשרי האיש בע"מ, קמיל קידום מכירות ואחזקות 2002 בע"מ נ' אריה זילברברג, עינת בכורה (1994 )בע"מ, עינת (כח אדם לבניה) 2005 בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/09/2010)