Google

נ.צ. (ע) גב' נילי שביט, יעקב צור - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על נ.צ. (ע) גב' נילי שביט | פסקי דין על יעקב צור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4585/06 בל     12/09/2010




בל 4585/06 נ.צ. (ע) גב' נילי שביט, יעקב צור נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו



ב"ל 4585/06




בפני

כב' השופט אילן איטח
נ.צ. (ע) – גב' נילי שביט


התובע:

יעקב צור


נגד

הנתבע
:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מירב ירושלמי



פסק דין


1.
לפנינו תביעה של התובע להכיר בליקוי השמיעה שלו ככזה שנגרם בשל פגיעה בעבודה.

2.
להלן העובדות הרלוונטיות לעניננו:

2.1.
התובע, יליד 1952, עבד בחברת בחברת מקורות ובחברת שח"מ, שהיא חברת בת של מקורות , משנת 1975.

2.2.
ביום 24.11.05 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה (צורף לכתב ההגנה) ובה טען לירידה בשמיעה "במהלך שנות עבודתי במפעל" ולסבל "מרעשים באזניים".

2.3.
בתחילה נדחה התובע מן הטעם שכושר השמיעה לא פחת מ- 20 דציבלים בתדירויות הדיבור בכל אחת משתי האזניים (מכתב דחיה מיום 22.1.06 צורף לכתב התביעה). במכתב צויין כי יתר תנאי הזכאות לא נבדקו.

2.4.
ביום 13.6.06 הוגשה התביעה לבית הדין כנגד נימוק הדחיה הנ"ל. בעקבות התביעה השלים הנתבע את בדיקת תביעת התובע, כמפורט להלן.

2.5.
ביום 29.11.06 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע (צורף לכתב ההגנה).

2.6.
בחודש ינואר 2007 העביר המוסד לבטיחות וגהות לנתבע דו"ח על מדידת עוצמות הרעש במקום עבודתו של התובע (צורף לכתב ההגנה). לפי הדו"ח עוצמות הרעש הן: במשרד התובע 71 דציבל ובמעבר בין שבילי המפעל 74 דציבל. לפי הדו"ח התובע אינו חשוף לרעש מזיק.

2.7.
ביום 20.2.07 הוגש כתב ההגנה ובו נטען, בין היתר, כי התובע לא היה חשוף לרעש מזיק.

3.
ההליכים בתיק:

3.1.
ביום 11.10.07 הורתה הנשיאה – השופטת פוגל, על העברת התיק להוכחות ועל הגשת תצהירים. התיק נקבע להוכחות לחודש ינואר 2008.

3.2.
ב"כ התובע התפטרה מייצוג והתצהירים לא הוגשו במועד שנקבע. משלא הוגשו התצהירים ומשהנתבע ביקש אורכה להדפסת חקירת התובע על ידי חוקר הנתבע, נדחה הדיון והצדדים נדרשו להודיע מבוקשם לגבי המשך ההליך.

3.3.
ביום 7.1.08 הגיש הנתבע עמדתו לפיה הדחיה היא מכמה טעמים: העדר חשיפה לרעש מזיק ואי עמידה בחלק מתנאי סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. להודעתו גם צורפה הדפסה של חקירת התובע על ידי חוקר הנתבע.

3.4.
חרף התראות, רק ביום 17.11.08 התקבלה הודעה מטעם עו"ד בן משה אשר הודיע כי ארעה תקלה בהעברת החומר מבאת כוחו הקודמת של התובע וכי הוא זקוק לפרק זמן נוסף של 60 ימים.

3.5.
ביום 30.1.09 התקבלה בקשת אורכה נוספת מב"כ אחר של התובע – עו"ד מנחם דר. גם הפעם נעתר בית הדין וניתנו אורכות שונות והדיון נקבע ליום 4.11.09.

3.6.
בסמוך לפני הדיון האמור וחרף שלא הוגשו תצהירי התביעה, הודיע ב"כ התובע כי התובע חלה ולא יוכל להתייצב לדיון, לפיכך הורה בית הדין כי הישיבה הקרובה תהפוך לישיבת תזכורת.

3.7.
לישיבה האמורה לא התייצב אף לא אחד מטעם התביעה, והתביעה נמחקה.

3.8.
ביום 7.12.09 בוטלה המחיקה, לבקשת התובע אשר הודיע כי לא יהיה מיוצג בהליך.

4.
סוף כל סוף, ביום 2.3.10 התקיימה ישיבת הוכחות בפני
נו[1]
. מעדות התובע והמסמכים שבפני
נו, לרבות חקירתו בפני
חוקר הנתבע, עולות העובדות הבאות:

4.1.
התובע עבד משנת 1975 במפעל החשמל, בהמשך במסגריה ושוב במפעל החשמל. בחשמליה עבד התובע כתמחירן – עוזר לתמחירן החברה, ובמסגריה כפקיד טכני. בחשמליה היה לתובע חדר. לטענת התובע, בתקופה זו עבד בסביבה רועשת בתוך המפעלים.

4.2.
בשנת 1982 עבר התובע לאגף הכספים ושימש כמנהל חשבונות ואחראי על הגשת חשבונות וגביה. משרדו מוקם כ- 200 – 250 מ' מאגפי הייצור.

4.3.
במסגרת עבודתו כמנהל חשבונות הוא ניגש לאגפי הייצור לשם קבלת נתונים ושם נפגש עם מנהלי האגפים במשרדיהם שמוקמו בכניסה למפעל והיו סגורים.

4.4.
לטענת התובע הדבר ארע פעמיים – שלוש ביום בסה"כ למשך שעה – שעה וחצי. לגרסת עד הנתבע – מר קלמני ישראל, מנהל מחלקת שיפוצים ואחזקה, אשר העיד בפני
נו ואף נחקר על ידי חוקר הנתבע – פעם עד פעמיים בשבוע (חקירה), לא יותר מ- 20 דקות כל פעם (חקירה נגדית). התובע לא הוכיח את היקף חשיפתו לרעש, מאחר והוא מסתמך על עדותו שלו ללא כל חיזוק או סיוע נוסף. לפיכך, לענין הביקור במפעלים אנו מאמצים את גרסת עד הנתבע.

5.
בגמר הדיון סיכמו הצדדים וניתנה לתובע האפשרות להמציא דו"חות רעש נוספים. ביום 27.4.10 הוגשו דוחות רעש מאת המוסד לבטיחות וגהות לשנים 1992 ו- 1993, ובהמשך – בחודש 8/10 לערך, הגיעו דו"חות רעש שהומצאו על ידי שח"מ לשנים 1996, 1998 ו- 2002. ביום 4.8.10 השלים התובע את סיכומיו וביום 24.8.10 השלים הנתבע את סיכומיו.

6.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי דין התביעה להדחות. התובע לא הוכיח כי היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו. למן שנת 1982 עובד התובע בעיקרו של דבר באגף הכספים שם אין רעש מזיק. לגבי ביקוריו של התובע במפעלי הייצור, הרי שבשים לב לכך שביקוריו היו פעם
- פעמיים בשבוע למשך עד כ- 20 דקות ובתוך משרדי מנהל האגף/המחלקה ובשים לב לכך שרעש הרקע ככלל לא עבר 85 דציבלים ורק בתחנות מסויימות עבר הרעש סף זה, לא שוכנענו כי התובע נחשף לרעש מזיק. מאחר ותנאי זה הוא דרישת סף, אין מנוס מדחיית התביעה. בנסיבות שכאלה אין צורך להכריע במחלוקות בנוגע ליתר תנאי הסף של סעיף 84א' לחוק.

7.
התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני
בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום,

ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010
, בהעדר הצדדים.



נציג עובדים, גב' נילי שביט

אילן איטח
, שופט

[1]

נציג ציבור שני שהוזמן לא בא, והדיון התקיים בהעדרו. לפיכך, ניתן פסק הדין במותב חסר.







בל בית דין אזורי לעבודה 4585/06 נ.צ. (ע) גב' נילי שביט, יעקב צור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 12/09/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים