פסקי דין על נועם לוי | פסקי דין על אסף אביב

30445-02/10 תק     13/09/2010




תק 30445-02/10 נועם לוי נ' אסף אביב




7



7

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



13 ספטמבר 2010

ת"ק 30445-02-10 לוי נ' אביב






בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק


התובע


נועם לוי
– ת.ז. 040129165


נגד


הנתבע

אסף אביב
– ת.ז. 59850065




פסק דין



1.
התובע נהג ברכבו ביום 1.9.09 בשעה 06.00 בבוקר, תוך נסיעה בשביל כורכר המגיע עד לעמדת התצפיתן של מסילת רכבת – שם עובד התובע.

סמוך לעמדת התצפיתן, התייצב הנתבע באמצע הכביש והיות והתובע הבחין בו מרחוק, החליט להאט את מהירות הנסיעה וכאשר הגיע אל הנתבע, המשיך הנתבע ללכת באמצע הכביש. התובע ניסה לעקוף אותו, אך הנתבע חסם את דרכו ובנסיבות אלה, המשיך התובע לנסוע בקצב הליכתו של הנתבע.

תוך כדי נסיעה זו, צעק הנתבע לעברו: "אתה לא תעשה עלי אבק". התובע צפר לנתבע על מנת להזיזו מכיוון נסיעתו, אך לפתע הגיע הנתבע אל חלון רכבו של התובע ואמר לו, שאם יעשה עליו אבק הוא יכה אותו ולאחר אמירת מלים אלו, שוב הלך הנתבע לפני הרכב.

בעת שהתובע הגיע עם רכבו סמוך לעמדת התצפיתן, קפץ הנתבע על מכסה המנוע וגרם לו נזק.

נזק זה, תובע התובע מהנתבע ובסך הכל תובע התובע מהנתבע סך של 3,000 ₪, הכולל בחובו: סך של 2,500 ₪ בעד תיקון מכסה המנוע ועוד 500 ₪ עבור יומיים עבודה והוצאות.

2.
הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען שהאחריות לתאונה חלה על התובע בלבד ובין היתר מעלה הנתבע הטענות הבאות:


א.
הנתבע מאשר את העובדה שהוא צעד באותו יום ובאותה שעה על שביל כורכר ובעודו צועד הבחין ברכב התובע המתקרב אליו במהירות גבוהה. הנתבע סימן לו להאט את המהירות, אך התובע לא שעה לבקשה זו וכך, תוך כדי נסיעה מהירה התקדם רכב התובע ולאור מצב הכביש, חשש הנתבע כי התובע יאבד שליטה על הרכב ויפגע בו.


ב.
הנתבע מכחיש את טענת התובע, שהוא עצר באמצע הכביש ושסירב לתת לתובע לעבור וטוען, שהוא המשיך ללכת בקצב הליכה וגרם גם לרכב התובע להתקדם בקצב זה. בתגובה לכך, לחץ התובע על הגז בחוסר זהירות ומתוך אינסטינקט קפץ הנתבע ונפל על מכסה המנוע.

הנתבע גם מכחיש את גובה הנזק הנטען על ידי התובע.

3.
לאחר שבחנתי את הראיות, כפי שאלה הוצגו בפני
בית המשפט, הרי שמראיות אלה עולה, שהתובע הוכיח כי היה זה הנתבע אשר גרם נזק לרכב התובע ועל הנתבע לפצות את התובע בגין נזק זה – זאת מן מנימוקים הבאים:


א.
כפי שעולה מטענות הנתבע, אין זו פעם ראשונה שהשניים נפגשים ונראה לי – על פי העובדות - שהנתבע ביקש לבוא חשבון עם התובע על כך שהתובע, כביכול, על ידי נסיעתו במקום זה הוא מעלה אבק – דבר אשר הפריע להליכתו של הנתבע.

המפגש בין התובע ובין הנתבע נוצר, היות ובאותה שעה שהתובע מגיע לעבודתו, בעמדת התצפית של מסילת הרכבת – באותה עת, בשעות הבוקר המוקדמות, גם הולך לו הנתבע ויוצא להליכות על מנת להספיק להגיע לעבודתו.

הנתבע זכר לו לתובע מקרה אחר שאירע מספר ימים קודם לאירוע בו קא עסקינן, כאשר לדעת הנתבע נסע התובע במהירות גבוהה ואז סימן לו הנתבע להאט את מהירות נסיעתו היות והנתבע סבר כי מהירות נסיעתו של התובע עשויה לסכן אותו כהולך רגל.


ב.
אני לא מקבל את טענת הנתבע, שהתובע נסע במהירות גבוהה משום שהמקום, כפי שמתאר אותו הנתבע, כ: "אזור שתנאי הדרך בו בעיתיים ולכן סכנת ההחלקה באזור זה היא גדולה. ובשל העובדה כי מדובר באזור המועד לפורענות חשש הנתבע כי התובע יאבד שליטה על רכבו ויפגע בנתבע" (ראה סעיף 3 לכתב ההגנה).

עם כל הכבוד לנתבע, המבקש "ללמד" "ולחנך" נהגים כיצד לנסוע באותו מקום, לא הוכיח, שאכן התובע נסע באותה עת במהירות גבוהה ואם באמת התובע היה נוסע במהירות גבוהה, לא יכול היה הנתבע להרשות לעצמו ללכת לפני הרכב או בצדו של הרכב בקצב הליכה ואף לגרום, פתאום, גם לרכב לנסוע בקצב ההליכה.

גם עדותו של הנתבע בבית המשפט אינה מתיישבת עם טענתו שהתובע נסע במהירות גבוהה באותן נסיבות.

וכך טוען הנתבע לעניין זה: "ביום המקרה סימנתי לו לעצור, להאט, הוא לא האט, הלכתי בקדמת הרכב, הוא שיחק עם הגז, שאני הכלתי והוא הלך מאחוריי ומכה עם הגז אני באינסטינקט קפצתי ונפלתי על הרכב שלו" (ראה בעמ' 4 לפ', ש' 27- 29).

גרסה זו לא מתקבלת על דעתי ואין הגיון בצידה, משום שאם אכן התובע היה ממשיך לנסוע במהירות ולא שהה לסימניו של הנתבע להאט את המהירות, כיצד יכול היה הנתבע לילך בקדמת הרכב והאם באמת הנתבע החליט לסכן את עצמו ולילך כך לפני הרכב למרות שהתובע לא האט את מהירותו?


ג.
עד התביעה, מר גלעד קרוואני, העובד באותה נקודת תצפית בה עובד התובע, (להלן: "מר קרוואני") היה במקום וראה את האירוע.

עד זה תומך בגרסת התובע ואני מקבל את עדותו של התובע הנתמכת בעדותו של מר קרוואני.

למעשה, התובע הגיע למקום על מנת להחליף את מר קרוואני בסיום המשמרת שלו.

מר קרוואני ראה, מנקודת התצפית, חילופי דברים בין התובע ובין הנתבע ושמע את הנתבע צועק ולכן יצא מנקודת התצפית וראה את רכב התובע נוסע באיטיות, תוך כדי שהתובע והנתבע מדברים ביניהם, והנתבע לא אפשר לתובע להתקדם. בשלב מסוים, הגיע הנתבע לקדמת הרכב, כפי שגם העיד הנתבע, אך לטענת מר קרוואני, הנתבע לא סתם נפל על הרכב – כטענת הנתבע - אלא קפץ על הרכב וכך נפגע מכסה המנוע (ראה עדות מר קרוואני בעמ' 3 לפ').

4.
התובע מתאר את השתשלות העניינים, את אופן נסיעתו, את התנהגותו של הנתבע והשאלה השנויה במחלוקת בין התובע ובין הנתבע היא, האם נפל הנתבע כך סתם על מכסה המנוע או האם בכוונה קפץ הנתבע על מכסה המנוע וכתוצאה מכך נגרם הנזק.

בין גרסאות התובע והנתבע לעניין זה, מאמין אנוכי לגרסת התובע הנתמכת בגרסתו של מר קרוואני, שאכן הנתבע בכוונה תחילה קפץ על מכסה המנוע על מנת לגרום לעצירת מכונית התובע או, למצער, לגרום להאטת קצב נסיעתו כפי שרצה להכתיב הנתבע.

לאור העובדות, כפי שנתבררו, אני קובע כי הנתבע, תוך שהוא כועס על התובע לאחר שהתובע לא נענה להוראות הנתבע, פגע כך סתם ובלי סיבה במכסה המנוע והיות ואין חולק, שנגרם נזק למכסה המנוע כתוצאה מפעולתו של הנתבע – על הנתבע לפצות את התובע.


באשר לסכום הפיצוי, קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר גובה הנזק.

התובע לא הוכיח נזק ממשי של 2,500 ₪, כפי שתבע בכתב התביעה, אלא שהתובע הוכיח כי תיקן את מכסה המנוע בעלות של 2,446 ₪ ולכן על הנתבע לפצות את התובע בסכום שהוציא בעד התיקון.

לכן, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 2,446 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 17.2.10 – ועד התשלום בפועל.


יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה.


עם זאת, לאור התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב מחד גיסא בהוצאות שהיו לתובע בהגשת התביעה ובהזמנת העד, אך מאידך גיסא בהתחשב בכך שהתובע לא דאג להביא את עדו בישיבה הראשונה והנתבע נאלץ בשל כך להופיע פעמיים לדיון – הרי שבהתחשב בכל אלה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪ בלבד בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.


אם התובע הפקיד בקופת בית המשפט סך של 150 ₪ - שכרו של העד - על המזכירות להעביר את סכום הפקדון לעד מר קרוואני, אך אם התובע לא הפקיד סך זה, על התובע לשלם למר קרוואני סך של 150 ₪ כשכר עבור עדותו בבית המשפט.

ניתן היום 13.9.10 (ה' בתשרי התשע"א) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.















תק בית משפט לתביעות קטנות 30445-02/10 נועם לוי נ' אסף אביב (פורסם ב-ֽ 13/09/2010)