פסקי דין על ניר בני פרבר | פסקי דין על שלום ביטון | פסקי דין על אילן ביטון | פסקי דין על עיריית נהריה

53861-08/10 עא     19/09/2010




עא 53861-08/10 ניר בני פרבר, שלום ביטון, אילן ביטון נ' עיריית נהריה










בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 53861-08-10 פרבר ואח' נ' עיריית נהריה



19 ספטמבר 2010




בפני

כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

מערערים

1
.
ניר בני פרבר



2
.
שלום ביטון



3
.
אילן ביטון



נגד

משיבה

1. עיריית נהריה




החלטה

1.
זוהי בקשה לעיכוב

פסק דין
לפינוי וסילוק יד שניתן על ידי בית משפט השלום בנהרייה בת"א 11827-12-09 (כב' השופט שחורי) ביום 19.8.2010, לביצוע בתוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין.

2.
עובדות הרקע
2.1
בימ"ש השלום דחה בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים בתביעת העירייה כנגדם, לאחר ששמע את חקירת המצהיר על תצהירו.
המדובר בנכסים המוחזקים על ידי המבקשים ומצויים ברח' המעפילים 5 בנהרייה בחלקות (או חלקי חלקות) 86, 102 בגוש 18169.

2.2
המבקשים מפעילים במקום נשוא הדיון בתי עסק.
2.3
עיריית נהרייה טענה כי היא בעלת הזכויות במקרקעין וכי המשיבים פלשו למקום בשנת 2007, בלא תשלום תמורה כלשהיא בעבור השימוש במקרקעין.
2.4
בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי זכות הבעלות של העירייה בחלקות איננה שנויה במחלוקת, וכי לא הוכח בפני
ו כי המבקשים קבלו זכות שכירות כלשהיא בנכס, זאת בהתייחס לכל אחת מהטענות שהשמיעו המבקשים.


3.
דיון
3.1
ראשית יאמר, כי פניות המבקשים לבימ"ש קמא הייתה לעיכוב ביצוע מתן פסק הדין משנדחתה הרשות להתגונן. הבקשה בפני
בית משפט קמא לא כללה פירוט מהו הנזק שיגרם למבקשים, אם יפונו מהנכס.

גם הבקשה בפני
י לא פרטה מהו הנזק שעלול להיגרם למבקשים אם הנכס יפונה, למעט אמירה כללית וסתמית, שלא נתמכת במאום, גם לא בתצהיר המעוניין.

3.2

הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפירות זכייתו. (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב". (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).
3.3
בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. ראו לענין זה ע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה (אתר נבו, 25.8.08) – "הכרעה בשאלת עיכובו של

פסק דין
מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06) רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם 21.1.07, פסקה 9).
3.4
עוד אציין כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.

ראו בעע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167:
"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע"
(וראו גם בע"א 4079/02 חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון
ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).
3.5
כתב הערעור מתייחס בעיקרו לקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, שנקבעו לאחר חקירת המצהיר. ניתן להסיק מכך לגבי סיכויי הערעור שכן אין דרכה של ערכאת הערעור
לדון בממצאים עובדתיים
שנקבעו על ידי בית משפט קמא.
3.6
במסגרת רע"א 678/08 פרוספריטי פי.די. אם. איי שירותי מזון (1977) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (נבו, 24.1.2008); חזר בית המשפט על ההלכה לפיה:
"כלל ידוע הוא כי אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב ביצועו של

פסק דין
(תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984). על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה, על הטוען להראות כי סיכויי קבלת הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו למשל בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד ה(1) 668,678 (1996);בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב פ"ד מג(1) 334 (1989)).
3.7
באשר למאזן הנוחות. בהחלטות שונות שניתנו על ידי בית משפט זה נקבע, כי לא בנקל ידחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע שעניינה פינוי בעל דין ממקרקעין. זאת, הואיל וההנחה היא שבנסיבות אלו יקשה להחזיר את המצב לקדמותו במידה והמערער יזכה בערעורו. (ראו למשל: ע"א 8564/06 סולטאני נ' בנק לאומי לישראל (טרם פורסם 26.2.07); רע"א 7682/05 לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל, תל-על 2006(4) 1115). עם זאת, הנזק שעלול להגרם למבקש במקרה שבו ביצוע פסק הדין לא יעוכב אינו השיקול היחידי שבית המשפט שוקל בהחליטו אם לעכב ביצועו של

פסק דין
. על בית המשפט לבחון את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה תוך בחינת הנזק שיגרם לצד השני למחלוקת במקרה שבו יעוכב פסק הדין. כזכור, במקרה שבפני
, לבד מטענה כללית וסתמית ש"יגרם נזק לא הפיך", לא הונחה לכך כל תשתית עובדתית.
3.8
ככלל, אין דין פינויו של נכס עיסקי כדין פינוי של נכס מגורים וזאת בשל ההשלכות החמורות יותר שמעורר האחרון, שם המפונה עלול למצוא עצמו ללא קורת גג למגורים.
בענייננו הנכס משמש לצרכים מסחריים, והגם שאין להקל ראש בהשלכותיו של פסק הדין על עסקיהם של המבקשים באשר הם, הרי שלא ניתן לומר כי מדובר בנזק בלתי הפיך ודומה כי פינוי המקרקעין הינו נזק הניתן לפיצוי כספי
(ראו למשל :
ע"א 8632/06 בן יעקב נ' מימון (טרם פורסמה 7.1.07), רע"א 5775/10 פלאפל אוריון בע"מ נ' פנינה מלכה (אתר נבו 5.8.10), רע"א 678/08 הנ"ל וכן רע"א 1004/05 שרלי חומרי בניין בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל (אתר נבו 8.5.05).

3.9
יש לזכור כי במקרה זה המשיבה הינה גוף ציבורי מוכרדדדדדדדדד שיוכל לפצות את המבקשים, אם אכן יתקבל הערעור.

3.10
סיכומו של דבר מטעמים הנעוצים בסיכויי הערעור ובעובדה שלא הועמדה תשתית עובדתית מספקת המראה כי מאזן הנוחות נוטה באופן ניכר ומשמעותי לטובת המבקשים – לא מצאתי טעם מספיק המצדיק את עיכוב הביצוע.

4.
המבקשים יישאו בשכ"ט ב"כ המשבים בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ שישולם בתוך 30 יום מהיום.

5.
המזכירות תעביר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
י"א תשרי תשע"א, 19 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.







הוקלד על ידי מיכל זבטני







עא בית משפט מחוזי 53861-08/10 ניר בני פרבר, שלום ביטון, אילן ביטון נ' עיריית נהריה (פורסם ב-ֽ 19/09/2010)