פסקי דין על רפאל אלול | פסקי דין על תפודי אש | פסקי דין על דוד חמואל | פסקי דין על איתן שפץ |

17662-03/10 הפ     21/09/2010




הפ 17662-03/10 רפאל אלול נ' תפודי אש בע"מ, דוד חמואל, איתן שפץ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



21 ספטמבר 2010

ה"פ 17662-03-10 אלול נ' תפודי אש בע"מ
ח.פ 51401131 ואח'


בפני

כב' השופטת
שבח יהודית


מבקש

רפאל אלול
ע"י ב"כ עו"ד חדד יצחק-ז'ילבר


נגד


משיבים

1.תפודי אש בע"מ
ח.פ 51401131
2.דוד חמואל
3.איתן שפץ
ע"י ב"כ עו"ד אשר אפריאט



פסק דין


בפני
י תובענה ל

פסק דין
הצהרתי שיכריז כי המבקש עודנו הבעלים של שליש ממניות המשיבה מס' 1.

רקע עובדתי:
המבקש, איש עסקים, היה בעבר בעל השליטה בחברה שהתמחתה במסחר בתפוחי אדמה. החברה הועברה על-ידו במועד מסויים לבעלות בניו, שכשלו בניהולה.
עם הכנס החברה הנ"ל למצב של חדלות פרעון, חיפש המבקש תעסוקה חלופית. לצורך כך, פנה למשיבים 2-3 בהצעה עסקית, אשר בסופה התגבשה החלטה להקים את החברה המשיבה מס' 1
- חברת תפודי אש (להלן: "החברה"), אשר תעסוק אף היא במסחר בתפו"א תוך ניצול הידע המיוחד של המבקש.
ביום 29.7.2007 חתמו המבקש והמשיבים 2 ו-3 על הסכם מייסדים, לפיו הוקצו לכל אחד מהם שליש ממניות החברה והמבקש מונה למנכ"ל החברה.
באסיפת בעלי המניות של החברה שנתכנסה ביום 1.8.2007, הוחלט כי מורשי החתימה בחברה הם המבקש ושני המשיבים, באופן שאת החברה תחייב חתימת המבקש ביחד עם חתימת אחד משני המשיבים. כמו כן, הוחלט כי המבקש והמשיב 2 ימונו לדירקטורים של החברה.
במרוצת הזמן נקלעה החברה לקשיים כספיים, ומכל מקום, דו"ח רווח והפסד של החברה לתקופה
מיום 1.1.2008 - 31.12.2008, הצביע על כי החברה נמצאת ביתרה שלילית של כ- 3.5 מליון ₪. המשיבים 2-3 סברו כי האחראי למצבה של החברה הינו המבקש.
בין הצדדים נפתח משא ומתן שתכליתו הוצאת המבקש מן החברה.
ביום 1.4.2009 נתכנסה אסיפת בעלי המניות של החברה בה נכחו המבקש ובא כוחו, עו"ד עוזר, והמשיבים ובא כוחם, עו"ד אפריאט. בהחלטה שנתקבלה בו ביום הוחלט, בין היתר, לגרוע את זכות החתימה של המבקש מזכויות החתימה בחברה. עוד נקבע, כי במהלך חודש אפריל 2009 יודיע המבקש אם הוא מוכן להעביר את מניותיו בחברה למשיבים, ובתמורה לכך ימשיך להיות מועסק בחברה עד ליום 31.12.2009.

ביום 5.5.2009 שלח בא כוח המשיבים לרשם החברות הודעות בדבר העברת מניות המבקש בחברה לידי המשיבים, מכוחן אכן הועברו המניות על שמות המשיבים בחלקים שווים, והמבקש נותר נטול מניות.
בין לבין הועלו על ידי המשיבים טענות לפיהן נתפס המבקש בכף כשהוא גונב.
ביום 2.6.2009 שלחה החברה למבקש הודעה על הפסקת עבודתו בחברה בנימוק "עקב הגניבה מן החברה בה נתפסת", והמבקש נדרש להחזיר את הרכב והטלפון שבבעלות החברה.

עתירת התובע:
עתירת התובע מתמקדת למעשה בשני ראשים עיקריים:
האחד – ההחלטה מיום 1.4.2009 בטלה ומבוטלת מחמת "אילוצים והשפעות שלא כדין".
השני – העברת מניות המבקש על שם המשיבים ברשם החברות משוללת כל תוקף, משום שמעולם לא הסכים המבקש להעביר את מניותיו בחברה למשיבים או מי מהם. המבקש אף טוען כי מעולם לא חתם על מסמך כלשהו לפיו הוא מעביר את מניותיו בחברה למשיבים ומשכך, אחזקתו בשליש המניות – שרירה וקיימת.

תשובת המשיבים
:
המשיבים טוענים כי לא נפל כל פגם בהחלטה מיום 1.4.2009 וזו נתקבלה לאחר משאים ומתנים קודמים עם המבקש שהיה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, לאחר שהתברר כי החברה, בניהולו של המבקש, נכנסה לגרעון של 3.5 מליון ₪. המבקש חתם על ההסכם מרצון חופשי ואף קיבל תמורה מוסכמת.
המשיבים שוללים את טענת המבקש לפיה לא הסכים מעולם להעביר להם את מניותיו בחברה, ואת התימוכין להסכמתו הם רואים בהסכם מיום 1.4.2009, בהודעת בא כוחו דאז, עו"ד דקל-דוד עוזר, מיום 28.4.2009, בה הודיע בשמו של המבקש לפיה הוא: "מקבל ומאשר את ההסכמות אשר פורטו בפרוטוקול בישיבתנו האחרונה", וכן בהתנהגות הצדדים, המלמדת על כך כי המוצע בהחלטה מיום 1.4.2009 הוסכם ובוצע הלכה למעשה.

דיון והכרעה:
1.
מאחר והתובענה נסבה, כאמור, סביב ההחלטות שנתקבלו ביום 1.4.2009, יש לבחון בראש ובראשונה את המסמך שנערך ביום זה. אעיר כי מדובר בהחלטת אסיפת בעלי המניות, הגם
שהצדדים מתייחסים להחלטה זו כאל הסכם.
ההחלטה, החתומה גם על ידי המבקש וגם על ידי המשיבים 2 ו-3, קובעת כדלקמן:
א.
נגרעת זכות החתימה של המבקש מרשימת מורשי החתימה מטעם החברה.
ב.
כמנכ"ל החברה, חלף המבקש, ממונה מר ניצן רון.
ג.
המבקש רשאי לקבל את שכרו, כולל תוספות, במהלך חודש אפריל 2009.
ד.
המבקש יגבש עמדה במהלך חודש אפריל 2009, באשר להצעה לפיה יעביר את מניותיו בחברה למשיבים 2 ו-3, ובתמורה לכך, יועסק על ידי החברה עד ליום 31.12.2009 וכן יופטר מכל חובות החברה ומכל הערבויות שנתן באופן אישי לחובות החברה. באם החברה תפטר את המבקש לפני המועד הנ"ל, מכל סיבה שהיא, אך למעט מחמת הפרת חובת אמון, יקבל המבקש 75% משכרו עד ליום 31.12.2009.
ה.
והיה ולא תנתן במהלך חודש אפריל תשובה חיובית להסדר המוצע בסעיף ד', תהא החברה רשאית לפטר את המבקש לאלתר.
ו.
החברה תחתום על יפוי כוח המאפשר למבקש לקבל מידע בקשר לחשבון החברה בבנק דיסקונט סניף רחובות.

2.
טוען המבקש כי חתימתו על ההחלטה מיום 1.4.2009 נעשתה, כדבריו, "תחת אילוצים והשפעות שלא כדין" (סעיף ג' 1 לתצהירו).
סתם המבקש ולא פירש. סתם ולא יסף.
המבקש לא מסביר בתצהירו מה הן ההשפעות שלא כדין שהושפעו עליו ומה הם האילוצים תחתיהם חתם על המסמך. מה שלא נטען, ממילא גם לא הוכח.

יתרה מכך, אין חולק כי במעמד הישיבה שנתקיימה ביום 1.4.2009, היה המבקש מיוצג ע"י בא כוח
מטעמו, עו"ד עוזר, כשם שהמשיבים היו מיוצגים ע"י עו"ד אטיאס מטעמם.
בחקירה נגדית, משנעשה נסיון לברר מהו אותו לחץ שהופעל על המבקש לטענתו, הוברר כי הלחץ הנטען הופעל על המבקש, לגרסתו הוא, ע"י עוה"ד מטעמו,
וכדבריו: "כי עוה"ד לחץ עלי ואמר לי שהם יקברו אותי. אמר לי אתה בן 65, קח משכורת, תפודי אש באוגוסט 2012 ילכו משם, תחזור למשרד שלך,
רק בגלל שאני בן 65 הסכמתי".
הגם שאין
לטענה זו כל זכר בתצהיר עדות ראשית, הרי גם לו היתה נכונה, לא היתה בת השפעה כלפי המשיבים, שהרי גם לגרסת המבקש עצמו, הלחץ כלל לא בא מטעמם, אלא מטעם בא כוחו שלו, מה גם שאינני סבורה כי הטענה נכונה, שהרי הוכח כי המוסכם ביום 1.4.2009 לא היווה עבור המבקש הפתעה, וקדמו לכך 2 טיוטות, שהועברו על ידי באי כח שני הצדדים (נספח 19 לתצהיר המשיבים), עד להשגת הנוסח המוסכם שנחתם ביום 1.4.2009.
יתרה מכך, עו"ד עוזר, העד היחידי שיכול היה לתמוך בטענת המבקש לפיה לא חתם על המסמך מרצונו החופשי, לא הובא כלל לעדות, ואין צורך להכביר מילים על הכלל הראייתי הקובע כי הימנעות מהבאת ראיה האמורה להימצא ברשותו של בעל דין פועלת לחובתו.
אשר על כן, הטענה לפיה המסמך מיום 1.4.2009 בטל מכיוון שנחתם תחת אילוצים והשפעה בלתי הוגנת – דינה להידחות.

3.
יש לדון, אם כך, בטענתו הנוספת של המבקש, לפיה גם אם יוותר המסמך מיום 1.4.2009 על מכונו, הרי שמעולם לא הסכים להעביר למשיבים את מניותיו, ולפיכך נותר בעליהן.
כפי שהוכח במהלך שמיעת העדויות, היחסים בעלי הדין לא נסתיימו ביום 1.4.2009, אלא היה להם המשך. ביום 28.4.2009 שלח בא כוחו דאז של המבקש, עו"ד עוזר, מכתב לבא כוח המשיבים, הכולל את האמירות הבאות:
"למען הסדר הטוב, הריני להעביר בזאת את הודעת מרשי לפיה הוא מקבל ומאשר את ההסכמות אשר פורטו בפרוטוקול בישיבתנו האחרונה.
לאור האמור לעיל, יש להכין מסמכים לחתימת מרשי ופעול בהתאם להסכמות שהושגו".
(ההדגשות של הח"מ).
המבקש אינו מכחיש כי בא כוחו דאז אכן שלח את המכתב.
המבקש אף לא טוען כי המכתב נכתב בחריגה מסמכות.
כל שהמבקש טוען הוא כי אין לראות במכתב הסכמה למוצע בסעיף ד' למסמך מיום 1.4.2009, וכי במכתב רק נאמר שהוא מאשר באופן כללי הסכמות מיום 1.4.2009, זאת ותו לא.
וכדברי בא כוחו:
"המסמך מיום 1.4.09 דן בשינוי המעמד שלו, בביטול היותו מנכ"ל, בכך שהוא יקבל 75% מהשכר אם יתפס על משהו, שהוא יפעל בחוסר תום לב וכו', מדובר בהפרת חובת אמון, כל הדברים הללו הוסכמו, ועורך דינו מאשר את ההסכמות... אך הם לא מאשרים מסמכים, הם יודעים שרפי מעולם לא יוותר על המניות שלו".
כלומר, המכתב מאשר הסכמות כלשהן, מתוך כלל ההסכמות נשוא ההחלטה מיום 1.4.2009, לאו דווקא את ההצעה נשוא סעיף ד'.
אינני מקבלת את הפרשנות המוצעת ע"י המבקש, שכן היא מרוקנת מכל תוכן גם את המסמך מיום 1.4.2009 וגם את המכתב מיום 28.4.2009.
לא בכדי פירטתי את כל ההסכמות אליהן הגיעו בעלי הדין ביום 1.4.2009, שהרי, כל האמור בסעיפים א', ב', ג', ו' להחלטה, היה מוסכם, ולא הצריך כל מענה או התייחסות מטעם המבקש או מטעם המשיבים. לא בכדי נשאה ההחלטה את הכותרת "הוחלט".
הסוגייה היחידה שנותרה פתוחה במעמד חתימת המסמך מיום 1.4.2009, היתה סוגיית העברת מניות המבקש למשיבים, המפורטת בסעיפים ד' ו-ה' למסמך.
כאמור בסעיפים אלו, הציעו המשיבים למבקש כי יעביר להם את מניותיו בחברה, ובתמורה לכך יקבל את טובות ההנאה הבאות: האחת -
המבקש יועסק בחברה עד ליום 31.12.2009 באותם תנאי שכר, השניה – המבקש יופטר מכל חובות החברה ומכל ערבות שנתן באופן אישי לחובות החברה והמשיבים הם אלו שידאגו להפטרו, והשלישית – גם אם יפוטר המבקש במהלך השנה תשלם לו החברה שכר שווה ערך ל- 75% משכרו המלא, עד לסוף השנה, למעט במקרה של פיטורין מחמת הפרת חובת אמון.
הנה כי כן,
בהינתן מצב לפיו החברה היתה מצויה בגרעון של 3.5 מליון ₪ - עובדה העולה מדו"ח רווח והפסד שהוגש ע"י המשיבים ואשר לא נסתר, ובהינתן מצב לפיו אכן חתם המבקש על ערבויות אישיות לטובת החברה, הרי התמורה שהוצעה למבקש בעבור מניותיו, היתה ממשית, ובוודאי לא מבוטלת.
מכל מקום, במסמך המתעד את ההחלטה מיום 1.4.2009 הצעת העברת המניות נותרה פתוחה, והמבקש היה אמור להודיע על קיבולה במהלך חודש אפריל 2009, שאם לא יעשה כן, יפוטר לאלתר מהחברה.
מכתבו של ב"כ המבקש מיום 28.4.2009, ניתן לפירוש באופן אחד בלבד, ולפיו מתייחסים הקבלה והאישור המוזכרים בו להצעת העברת המניות, שהרי יתר הפרטים הנזכרים במסמך היו מוסכמים ולא טעונים תגובה או מענה מצד המבקש.
במסמך מיום 1.4.2009 הוצע למבקש להעביר את מניותיו בחברה לידי המשיבים - הצעה, והמכתב מיום 28.4.2009 מטעם בא כוחו מהווה קיבול לכל דבר להצעה זו. הצעה המסתיימת בקיבול משתכללת לכדי הסכם.
אמור מעתה, טענת המבקש לפיה לא הסכים להעביר למשיבים את מניותיו בחברה – איננה נכונה.

4.
הסכמת המבקש להעביר למשיבים את מניותיו בחברה המתבטאת בקיבול שנתן להצעת ההעברה, עולה גם מהתנהגות בעלי הדין לאחר חודש אפריל 2009, ולא רק ממכתב ב"כ המבקש מיום 28.4.2009.
כאמור לעיל, הוצע למבקש כי אם יסכים להעביר את מניותיו בחברה לידי המשיבים, גם יופטר מערבותו לחברה וגם ימשיך לעבוד בה עד סוף השנה, שהרי אם לא כן, אמור היה להיות מפוטר לאלתר.
הוכח כי המבקש אכן המשיך לעבוד בחברה גם לאחר חלוף חודש אפריל 2009.
בחקירתו הנגדית אישר המבקש כי המשיך לעבוד בחברה גם לאחר המכתב מיום 28.4.2009:
"ש. המשכת לעבוד בחברה לאחר מכן בשכר, נכון?
ת. כן. לפי ההסכם".
(עמ' 4 לפרוטוקול מול השורות 19-20).
יתרה מכך, נספח 22 לתצהיר המשיבים הינו תעודת משלוח, שנחתמה, על פי הנחזה בה, ביום 1.6.2009 ע"י המבקש, והדבר לא נסתר, דבר המעיד כי המבקש המשיך לעבוד גם לאחר תום חודש מאי 2009.
גם מהודעת המבקש בפני
חוקרי החברה בקשר לגניבה שיוחסה לו ברכוש החברה, שנחתמה על-ידו ביום 2.6.2009, כמו גם מהודעת הנהג שביצע את הובלת הסחורה שעל פי החשד נגנבה מן החברה, עולה כי המבקש עבד בחברה לפחות עד יום 1.6.2009.
הנה כי כן, המשיבים מילאו את התחייבותם להמשיך ולהעסיק את המבקש בחברה בהינתן תשובה חיובית להצעת העברת המניות בחודש אפריל 2009, שאם לא כן, היו מפטרים אותו באופן מיידי.
יתרה מכך, לא נסתרה טענת המשיבים כי הם לבדם נשאו בנטל חובות החברה וגרמו להפטרו של המבקש מערבויותיו. מכל מקום, סביר להניח כי לולא כן ולו היה המבקש נדרש לשלם ולו גם אגורה אחת לנושה כלשהו של החברה, היה טוען זאת בפה מלא.
גם עובדה זו מצביעה על כך שהמשיבים נתנו למבקש את התמורה המוסכמת בגין מניותיו, ולא היו עושים כן לולא הסכים זה האחרון להעביר להם את מניותיו, כמוצע במסמך מיום 1.4.2009.

5.
עוד טוען המבקש כי העברת המניות משוללת כל תוקף חוקי שכן "רפי עצמו לא שלח שום דבר, לא בתצהיר ולא בתגובה, אין שום מסמך שרפי עצמו כותב משהו... אין שטר...".
(סיכומים בע"פ בעמ' 13לפרוטוקול מול הש' 6-9).
נטען כי בא כוח המשיבים היה אמור להכין מסמכים לחתימת המבקש, אך אלו לא הוכנו וממילא לא נחתמו ע"י המבקש, וכי אין די במסמך שבו אושרו הסכמות כדי להוות הודעה על העברת מניות. המשיבים מצדם, אינם טוענים כי נחתם שטר העברת מניות, אלא שלשיטתם, אין חובה לעשות שטר שכזה. החובה היא, על-פי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), לנהל מרשם של בעלי המניות על השינויים שחלים בו (סיכומים בע"פ בעמ' 15 לפרוטוקול מול הש' 24-26).

סעיף 299 לחוק החברות קובע כך:
"חברה תשנה את רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף 130(א)(1), בכל אחד מאלה:
(1)
נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר, ודרישות התקנון, אם נקבעו לכך, התקיימו;
(2)
נמסר לחברה צו של בית משפט לתיקון המרשם;
(3)
הוכח לחברה כי נתקיימו תנאים שבדין להסבתה של הזכות;
(4)
התקיים תנאי אחר שעל פי התקנון די בו כדי לרשום שינוי במרשם בעלי המניות."
אכן, המבקש לא חתם על כתב העברה כנדרש בסעיף 299(1) הנ"ל. עם זאת, בהקשר זה קבע בית המשפט העליון כי אף שהסכם העברת מניות אינו מהווה שטר העברה כדין, מקום שבו קיימת עילת אכיפה לגבי הסכם כזה, לא יהא בהיעדרו של שטר העברה כדי לבטל את ההעברה מכוח ההסכם:
"הסכם למכירת מניות, יהיה ניסוחו אשר יהיה, אינו "שטר-העברה מתאים", כשם שהסכם למכירת מקרקעין אינו "שטר- מכר" להעברת הבעלות
בספרי האחוזה. ... הסכם לבדו אינו "מסוגל" להעביר קנין במניות. לשם כך דרוש דבר נוסף. הסכם עם התחייבויות הדדיות, לפחות כל עוד לא אישר המוכר שהרוכש עשה את כל המוטל עליו, אינו "שטר-העברה מתאים" במובן סעיף 31 (3) ל
פקודת החברות
, וצורתו אינה "רגילה" או "מקובלת" במובן תקנה 18 הנ"ל. יחד עם זאת, אם קיים הרוכש את כל התחייבויותיו על-פי ההסכם לרכישת מניות, קמה לו עילת אכיפה ואז (כמוסבר לעיל) ממלא הצו של בית-משפט את מקום שטר-ההעברה."
(ע"א 112/76
עזבון פיסטול נ' עורפז בע"מ, פ"ד לא
(2) 466, 471 (1977)
; וכן:
ע"א 3264/01 בסנינו נ' אליה, פ"ד נו
(6)
566, 573
(2002); ד"ר יחיאל בהט חברות: החוק החדש והדין העשור השני 834 (מהדורה 11, תש"ע-2009)).
משקבעתי, אפוא, כי במסגרת המכתב ששלח בא כוחו של המבקש ביום 28.4.2009 נתן המבקש
את הסכמתו להעברת מניותיו על שם המשיבים תמורת המשך העסקתו בחברה בהתאם להחלטה מיום 1.4.2009, ומשקבעתי כי הצדדים קיימו את ההסכמות הללו ונהגו על-פיהן, אין בעובדה שלא נחתם כתב העברה ע"י המבקש כדי לבטל את ההעברה, שעליה דווח לרשם החברות בהודעות מיום 5.5.2009.

6.
במהלך הדיון ניסה המבקש לטעון כי לאורך כל הדרך נהגו המשיבים להתהדר בתארים לא להם ולחתום על מסמכים שלא היו מוסמכים לחתום עליהם, דבר המעיד כי חתמו גם על מסמכי העברת המניות ללא הרשאה.
לא זו בלבד שהטענה מהווה הרחבת חזית, שכן לא נטענה עילת שיטה בכתבי הטענות, אלא שגם לא מצאתי כל ממש בטענה לגופו של עניין.
חתימת המשיב מס' 2 על המסמכים ת/1 - ת/3 שעניינם רישום שיעבודים, כמו גם על הסכם השכירות מיום 25.9.2007,
אינה מעלה ואינה מורידה לצורך הכרעה במחלוקת נשוא תיק זה.
המסמך מיום 25.9.2007 הינו הסכם שכירות עם חמותו של המבקש, ומקובלת עלי תשובת המשיב 2 לפיה : "אני חתום כי זו חמותו וחמותו לא רצתה לשמוע עליו".
באותה מידה חתם המשיב 2 על מסמך השיעבוד מיום 14.1.2008 משהמדובר בשיעבוד משאית שנרכשה ע"י חברה אחרת המצויה בבעלותם של משיבים 2-3.
על פי הסכם המייסדים אכן
צריך היה לקבל את הסכמת כל הצדדים ליצירת שיעבודים על נכסי החברה ועל זכויותיה. אולם, ממסמכים ת/1 - ת/3 שנחתמו רק ע"י המשיב 2 לא ניתן ללמוד שלא קדמה להם הסכמה קודמת, ואף אם לא כך היה, הרי אין בכך כדי להשליך על ענייננו, בשים לב לעובדה שהמבקש לא נפגע כלל מכך, שהרי המממנים והמשקיעים בחברה היו המשיבים, והמבקש לא השקיע פרוטה מכספו.

7. התוצאה היא שהתובענה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ + מע"מ תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.


ניתן היום,
י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.








הפ בית משפט מחוזי 17662-03/10 רפאל אלול נ' תפודי אש בע"מ, דוד חמואל, איתן שפץ (פורסם ב-ֽ 21/09/2010)