פסקי דין על אסף אמסלם |

38117-07/10 עפת     03/10/2010




עפת 38117-07/10 אסף אמסלם נ' מדינת ישראל




לך



1


בית המשפט המחוזי מרכז

עפ"ת 38117-07-10 אמסלם נ' מדינת ישראל



03 אוקטובר 2010


לפני כב' השופטת הבכירה נגה אהד

המערער

אסף אמסלם


נגד

המשיבה
מדינת ישראל


<#2#>
נוכחים:
המערער ובא כוחו – עו"ד ארז רופא

ב"כ המשיבה – עו"ד אפרת מייקין

פסק דין

לפני ערעור על

פסק דין
בימ"ש לתעבורה ברמלה (כב' השופטת שלזינגר) בתיק תעבורה 7820/07 מיום 4.7.10.
המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר, 149 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

בימ"ש קמא גזר על המערער תחילה 100 שעות של"צ, פסילה בת 21 יום וקנס בסך 1,000 ₪.
המערער החל בביצוע עבודות השל"צ בשבת, לבקשתו, אלא שלאחר 2 שבתות, חדל מלהתייצב לביצוע עבודות השירות, ובגין כך הודיע שירות המבחן לביהמ"ש על אי ביצוע עבודות השל"צ ובקשת השירות להפקיע צו של"צ וגזירת הדין מחדש. נוכח כך, התקיים דיון ביום 4.7.10, וביהמ"ש גזר על המערער 6 חודשי פסילה בפועל, 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 1,500 ₪.

לטענת ב"כ המערער, המערער לא זלזל בביהמ"ש, אלא משנכח כי אינו יכול בנסיבותיו המשפחתיות לבצע עבודות של"צ בשבת, ביקש מהממונה במקום להחליף את עבודתו, ולא קיבל תשובה.
לטענת בא כוחו בנימוקי הערעור, צו המבחן שהושת על המערער ניתן ללא שיתוף פעולה והסכמת המערער, כמחייב בהוראת החוק. כראיה לכך אמר המערער בדיון ביום 4.7.10 כי זה לא התאים לו ולא הלך על דעת עצמו.
עוד נטען כי העונש חורג באופן קיצוני מהענישה המקובלת בביהמ"ש לתעבורה במקרים דומים. העונש אינו מידתי, אינו פרופורציונאלי, יש מקום להפחית מתקופת הפסילה. אפשר להסתפק בתקופת פסילה בת 30 יום, לטענת ב"כ המערער. שאם לא כן, ייגרם למערער נזק רב ובחתי הפיך, ולמשיבה לא ייגרם כל נזק.

ב"כ המשיבה מתנגדת להתערבות בעונש. ב"כ המשיבה הפנתה את ביהמ"ש לתסקיר מיום 23.5.10 שעמד לנגד עיני בימ"ש קמא. עולה מתוך התסקיר כי המערער ביצע 10 שעות של"צ בלבד בחודש ספטמבר 2009, התקשה לבצע המוטל עליו, נעדר לעיתים תכופות. נאמר לו כי יוכל להשתלב בעבודות במסגרת אגף החינוך. במהלך החודשים נובמבר 2009 עד מרץ 2010, עמד שירות המבחן בקשר עם המערער, אך עד לחודש מרץ 2010 לא חזר לבצע עבודות של"צ. ביום 22.3.10 נערכה עם המערער שיחה טלפונית, הובהרו לו השלכות אי ביצוע הצו, הוא התחייב לבצע את עבודות השל"צ אך לא יצר קשר מחדש עם המסגרת, והפסיק לבצע את צו השל"צ כנדרש. לטענתו, אמר לקצינת המבחן כי הוא עובד באופן אינטנסיבי, מצוי בתקופה קשה בחייו ואינו פנוי לביצוע עבודות של"צ.
לגופו של ענין:

מהתסקיר של שירות שהוגש לבימ"ש קמא ביום 30.5.09 עולה כי המערער הביע נכונות לבצע עבודות של"צ כנדרש . מכאן, שאין מקוטם לטענה כי עבודות השל"צ הוטלו עליו בניגוד להסכמתו. אוסיף ואציין כי עד כה לא נתקלתי בעונש עבודות של"צ בגין עבירה חמורה זו של נהיגה במהירות מופרזת, 59 קמ"ש מעל המותר.
מכאן, שבימ"ש קמא (בסיבוב הראשון) הרחיק לכת לקולא בעונש שהטיל על המערער.

נוכח האמור בתסקירים שהוגשו לבימ"ש קמא, נדחית טענת ב"כ המערער לפיה הייתה אי הבנה, או כי צו השל"צ ניתן ללא הסכמת המערער.
הייתה זו מחובתו של המערער לנקוט בהליך אקטיבי מיוזמתו כדי להמיר יום ביצוע עבודות השל"צ משבת ליום אחר. לא רק שלא עשה זאת, אלא אף משפנתה אליו קצינת המבחן, יותר מפעם אחת, לא מצא לנכון לשוב ולבצע עבודות השל"צ, אלא נקט בדרך של התעלמות מוחלטת.

לענין משך תקופת הפסילה בפועל, 6 חודשים, שהטיל בימ"ש קמא:
ככלל, בית משפט בערכאת ערעור ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של בימ"ש קמא מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר דינו, זאת גם אם בית המשפט היה פוסק אחרת.
רק טעות או חוסר סבירות קיצונית, בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק התערבות בית משפט של ערעור (ראה ע"פ 3332/91 מדינת ישראל
נ' יצחק סבג פד"י נו (1) 437).

עיון ברע"פ 9058/09 מיום 12.11.09 מלמד כי בגין נהיגה במהירות של 116 קמ"ש במקום 80 קמ"ש גזר בימ"ש לתעבורה 6 חודשי פסילה בפועל ו-3 חודשי פסילה על תנאי. ערעור על גזר דין זה נדחה בביהמ"ש המחוזי ובביהמ"ש העליון.
מכאן, שלאור הפסיקה, העונש שגזר בימ"ש קמא אינו חורג ואינו קיצוני וכלל ועיקר.
יש לזכור כי בענייננו מדובר במהירות של 59 קמ"ש מעל המותר.

זאת ועוד, עיון בגיליון ההרשעות הקודמות של המערער מלמד כי המערער הוציא רישיון נהיגה בשנת 1991 וצבר לחובתו 30 הרשעות קודמות, ביניהן 5 הרשעות בעבירות מהירות.

אין מקום לטענת ב"כ המערער כי עבירות המהירות המצוינות בגיליון ההרשעות הקודמות הינן בתחום ברירת המשפט ועל כן לא עולה מהן חומרה.
משנקבע בתמרור מהירות נסיעה מותרת, אין לעבור מהירות זו, גם לא בקמ"ש 1 מעל המותר.

קביעת מספר קילומטרים מעל המותר שהינם בתחום ברירת המשפט, אינה הופכת העבירה לפחות חמורה. על פי גיליון ההרשעות הקודמות ניתן לומר כי מדובר במערער הנוהג במהירות מופרזת כחלק מאופי נהיגתו.
בנוסף לכך, נמצא המערער מבצע עבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, נהיגה שלא בכיוון החץ, דיבור בטלפון, אי ציות לתמרור ב37, אי ציות לתמרור ב35. לא ניתן לומר על נהג זה כי הוא מקפיד על מילוי הוראות פקודת התעבורה ותקנות התעבורה וכי נהיגתו בטוחה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי בימ"ש קמא חרג בעונש אשר גזר על המערער.
הערעור נדחה.

הרישיון יופקד עד ליום 1.11.10 בביהמ"ש לתעבורה מחוז מרכז.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"א, 03/10/2010 במעמד הנוכחים.


נגה אהד
, שופטת בכירה


הוקלד על ידי: נטלי ליפר







עפת בית משפט מחוזי 38117-07/10 אסף אמסלם נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 03/10/2010)