פסקי דין על יגאל עמיר | פסקי דין על שירות בתי הסוהר

43025-07/10 עתא     05/10/2010




עתא 43025-07/10 יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר





בית המשפט המחוזי מרכז
05 אוקטובר 2010
עת"א 43025-07-10 עמיר נ' שירות בתי הסוהר

לפני:
כב' השופט אברהם טל
, סג"נ
יגאל עמיר

העותר

נגד

שירות בתי הסוהר

המשיב

<#9#>
החלטה

כללי:

1. העותר, אסיר בטחוני, שפוט למאסר עולם לתקופה שאינה קצובה ול- 14 שנים נוספות במצטבר, מרצה עונשו החל מיום 4.11.95 , לאחר שהורשע ברצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל , בפציעת מאבטחו של ראש הממשלה ובעבירות נוספות של קשירת קשר עם אחרים לרצוח את ראש הממשלה ולפגוע בתושבי היישובים הערביים ובאנשי המשטרה הפלסטינית באזור יהודה ושומרון.

2. העותר מוחזק בהפרדת יחיד החל מחודש דצמבר 1995 והחזקתו במסגרת זו הוארכה מעת לעת בהחלטות שיפוטיות. כמו כן, על העותר מוטלות הגבלות בנושאים שונים, מתוקף היותו מוגדר "אסיר בטחוני".
3. העותר מבקש את הבקשות כדלקמן:

א. ביטול סיווגו כטעון הגנה רמה א', כאסיר יעד והתראה, וכאסיר בטחוני.
ב. העברה מאגף ההפרדה לאגף 16 בכלא רימונים על מנת לאפשר לו להתפלל במסגרת מניין, לכל הפחות לתקופת "הימים הנוראים", ובעיקר נוכח העובדה כי כמות הספרים שהוא מורשה להחזיק הופחתה .
ג. ביטול אפלייתו בעניין שיחות הטלפון שהוא מורשה לבצע: ביטול הפיקוח בעת השיחות, הארכת משך השיחות, וביטול הגבלת יעדי ומועדי השיחות.
ד. ביטול אפלייתו בעניין ביקורים: הארכת זמני הביקור, ביקור פתוח של עו"ד, ביקור של אחיו חגי, ביטול האיסור על אחיו אמיתי לבקרו וכן מתן אפשרות לילדי אחיו ואחיותיו לבקרו.

4. העותר טוען כי בדיונים בדבר החזקתו בהפרדה הוא הוגדר כאסיר פלילי, ולא כאסיר בטחוני. ההחלטות שניתנו על המשך החזקתו בהפרדה התבססו על הצורך להגן על שלומו ובטחונו, מבלי שהוזכר כלל נושא של ביטחון המדינה ואין סיבה שיוגדר טעון הגנה. לא זו בלבד שהוא סווג כ"טעון הגנה", רמת הסיווג שניתנה לו היא הרמה הגבוהה ביותר- א'.
כמו כן טוען העותר שהוא מסווג כאסיר התראה, סיווג שמתאים בדר"כ לאסירים המשתייכים למשפחות הפשע בישראל, אליהם אין לו כלל קשר.
העותר מבקש כי יתנו לו את ההזדמנות להוכיח שאין בכוונתו להסית אחרים מבחינה אידיאולוגית, כפי שטוען השב"כ, וכי אין לו השפעה שלילית על אסירים אחרים.
תשובת ב"כ המשיב:

סיווגו של העותר

1. העותר מסווג כאסיר בטחוני שכן נשקפת ממנו סכנה, מאחר והוא מונע מאידיאולוגיה אותה הוא מבקש להפיץ ולהגשים, הן בעצמו והן באמצעות אחרים.
מעצם היות העותר דמות מוכרת בקרב האסירים, קיים חשש שאסיר אחר יבקש לפגוע בו.

2. הצורך של שב"ס הוא להגן על שלומו ובטחונו של העותר ואין בהגדרתו כטעון הגנה כדי לשלול ממנו זכויות. ההתייחסות אליו בעת יציאתו מהתא היא כאל אסיר שנמצא בהפרדה, כפי שמתייחסים לכל האסירים המצויים בהפרדה, גם אם הם אינם טעוני הגנה.

3. לא ניתן לאפשר לעותר להתפלל במסגרת מניין, בשל היותו אסיר המצוי בהפרדה - לאור הסיכון הנשקף ממנו לביטחון המדינה ולאור הצורך להגן על שלומו מפני האסירים האחרים. שיקולי הבטחון גוברים על קיום המצוות, כאשר קיימת סתירה ביניהם בין כתלי בית הסוהר.
ביקורים

4. בהתאם לפקנ"צ 04.03.00, יתאפשרו ביקורים לאסיר המוחזק בהפרדה רק של בני משפחה מקרבה ראשונה. כללים אלו חלים גם על אסירים ביטחוניים, שאינם מצויים בהפרדה.
מכאן, שהעותר לא מופלה לרעה בהתייחס לביקורי ילדי אחיו ואחיותיו. בעבר, לפנים משורת הדין, אפשרו לעותר לפגוש בילדי אחותו כאשר חפץ בכך, אך מדובר היה באישור חריג בלבד.

5. לא מתאפשר מפגש של העותר עם האח עמיתי לאחר ששב"ס הגדיר את האח פסול כניסה לאור חומר מודיעיני שמוצג לעיונו של בית המשפט.

6. אחיו של העותר, חגי, מרצה גם הוא מאסר ומאחר ומדובר באסיר בטחוני השוהה בתנאי הפרדה, חלות עליו הוראות פקנ"צ בדבר החזקת אסירים ביטחוניים, ולא ניתן לאפשר מפגש בינו לבין העותר.
לא זו בלבד, בשל הסכנה הטמונה בעצם ההתקשרות שבין האחים - סכנה שמומשה על ידם בעבר, החליט השב"כ שלא לאפשר קשר ביניהם, ובכלל זה קשר טלפוני.

7. באשר לביקור עו"ד ללא מחיצה - עפ"י ס' 17(3) לפקנ"צ 03.02.00 ביחס לאסירים בטחוניים, ביקורים מתקיימים מאחורי מחיצת זכוכית.
במידה והעותר יבקש לפגוש בעורך דינו ללא מחיצה, כשהוא מבסס את בקשתו, הדבר יתאפשר לו כפי שהתקיים מפגש פתוח בינו ועורך דינו בהתאם להחלטה נקודתית מיום 21.1.10.

8. בהתייחס לזמן הביקור- הארכת זמן הביקור כפופה לאישור חריג ממפקד המחוז. מפקד המחוז בחן את בקשת העותר ולא אישר את הארכת משך הביקור.

הגבלה על שיחות הטלפון

9. לפי הוראות פקנ"צ 04.36.00 ו- 03.20.00 אסיר בטחוני אינו זכאי לנגישות טלפונית. העותר הוחרג ואפשרו לו ליצור קשר טלפוני עם רשימה סגורה של נמענים, בהתאם להנחיות הביטחון.
העותר עשה שימוש לרעה בהטבה זו ומספר פעמים חרג מן המגבלות שהוצבו לו. אין לעותר להלין אלא על עצמו שכן מקור ההגבלות נובע מהתנהגותו.

המשיב מדגיש כי אין בהחלטות המשיב משום יצר נקמנות או דווקנות אלא מדובר בהחלטות ענייניות וסבירות שמתקבלות לגופו של עניין.

דיון והכרעה

מידת ההתערבות של בית המשפט:

1. ככלל בית המשפט לא יחליף את שיקול דעת שב"ס בשיקול דעתו שלו, אלא מקום שנמצאה חריגה מהותית ממתחם הסבירות.

כפי שנקבע ברע"ב 6495/05 חגי עמיר נ' שירות בתי הסוהר
, תק-על 2006(1) 33127:

"מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעת נציב שירות בתי הסוהר
. האחריות לניהול בית הסוהר והדאגה לשלום האסירים מוטלת על הנציב, ועליו לקבוע את הנהלים אשר יבטיחו, מצד אחד, את הבטחון ואורח החיים התקין בין כתלי הכלא, ומצד שני יגנו על זכויותיהם הבסיסיות של האסירים בדרך מאוזנת וראויה (רע"ב 2529/97 מדינת ישראל נ' אבנר אוזן, תק-על 97(2) 456; רע"ב 6172/97 מדינת ישראל נ' אבי גולן, פד"י נב(1) 1, 7). בית משפט יתערב בשיקול דעת הרשות המוסמכת בשב"ס רק אם נתקיימה עילה לכך מתחום המשפט הציבורי, כגון שרירות, חוסר תום לב, או אי סבירות קיצונית, (רע"ב 6545/97 מדינת ישראל נ' מחאג'נה, תק-על 97(3) 58)" .

2. בית המשפט אינו מנהל את בתי הסוהר, כי אם בודק אם החלטות המשיב חוקיות ומצויות במתחם הסבירות; על בית המשפט למצוא את האיזון הראוי בין עניינו של האסיר לבין עניין הציבור בניהול תקין של בית הסוהר ולקבוע אם החלטות המשיב מצויות במתחם הסבירות.

אדון בבקשות העותר עפ"י סדרן:

א) סיווגו של העותר

3. לעניין סיווגו של העותר יש חשיבות מכרעת, באשר הוא משפיע על האפשרות לקבל או לדחות את בקשותיו במסגרת עתירה זו.

סיווגו של העותר כ"אסיר בטחוני", נעשה בהתאם לפקנ"צ 04.05.00. מדובר בהחלטה אדמיניסטרטיבית של שב"ס שמטרתה להקל על ניהול תקין של מתקני הכליאה ע"י החזקת הקבוצה בנפרד.
סעיף 1ד' לפקנ"צ הנ"ל קובע את הקריטריונים לפיהם יבחן סיווגו של אסיר כאסיר בטחוני:

"בכל מקרה יש לבחון טיבה וטבעה של העבירה שהאסיר הורשע בה וכן את המניעים והנסיבות לביצועה.
אם העבירה בוצעה על רקע בטחוני או מתוך מניעים לאומיים תוגדר כעבירה ביטחונית והאסיר יוגדר אסיר בטחוני".

4. סיווגו של העותר כאסיר בטחוני עומד בכל אחד מהמבחנים האמורים, בהתייחס לנסיבות ביצוע המעשים בגינם הוא אסיר והמניע לביצועם ומשכך מוצדקת הגדרתו כ"אסיר בטחוני", שנתמכת גם בחווה"ד החסויה של שב"כ.
גם סיווג העותר כטעון הגנה ואסיר יעד והתראה מוצדק בחשש של פגיעה בו מצד אסירים אחרים ולסיווגו זה אין כלל השפעה אופרטיבית על הזכויות שניתנות לו בשל היותו "אסיר הפרדה".

5. החלטת המשיב לסרב לבקשתו של העותר לצאת מההפרדה על מנת להתפלל ביחד עם אסירים אחרים מושפעת באופן ישיר מהיותו אסיר הפרדה.

ס' 19ב לפקודת בתי הסוהר קובע כי

מיום 13.8.2000
תיקון מס' 18
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 284 (ה"ח 2847)
הוספת סעיף 19א

מיום 2.1.2006
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)
הוספת הגדרת "מנהל בית סוהר"
"ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת -
(1) ביטחון המדינה;
(2) ביטחון בית הסוהר;
(3) שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים;
(4) מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר... ".

החזקת העותר בהפרדת יחיד מושתתת על היותו מסוכן לביטחון המדינה ועל הצורך בשמירה על שלומו ובריאותו.

6. עיון בחווה"ד החסויה של שב"כ מלמד כי העותר חפץ בהפצת משנתו, בין אם באופן אישי ובין אם באמצעות אחרים, ובכך הוא מהווה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה.

לא זאת בלבד, השב"כ לא ממליץ על הוצאתו של העותר מהפרדה בהתבסס על מידע מודיעיני לפיו נשקפת סכנה לחייו כתוצאה ממעשי נקם שעלולים לבצע בו אסירים אחרים. חשש זה קיים שעה שהוא מבלה בחברת אסירים אחרים, גם אם מדובר באסירים דתיים או גם אם הדבר נעשה בשעת תפילה בלבד.

מאחר ולמשיב האחריות על שלמות גופו ובטחונו של העותר הצורך בשמירה על אלה עולים על רצונו לקיים תפילה במסגרת מניין ולכן לא ניתן להיענות לבקשתו של העותר בעניין זה (ראה דברי כב' השופט ויתקון בבג"צ 425/66).
ב) ביקורים

7. עפ"י הוראות סעיף 5 לפקנ"צ 04.03.00 ביקור אצל אסיר הפרדה, כמו העותר, יינתן רק לבני משפחה מקרבה ראשונה וסעיף 17 א3 לפקנ"צ 03.02.00, שחל על אסירים בטחוניים, קובע כי

"אסירים יורשו לקבל ביקורי משפחה מדרגת קרבה ראשונה. קרבה ראשונה לעניין סעיף זה: הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים/אחיות, סבא וסבתא".

8. הגבלת הביקורים אצל העותר לביקור בני משפחה מקרבה ראשונה בלבד מבטאת איזון בין חזקת המסוכנות המיוחסת לאסיר הביטחוני, ובין האינטרס של העותר לקבל ביקורים של בני משפחתו (ראו רע"ב 9655/07 בזיאן עלאדין נ' משטרת ישראל ושב"ס,[ פורסם בנבו] מיום 17.4.08, וכן רע"ב 7326/06 חמידה נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם), מיום
15.11.2006) .

הרחבת מעגל המבקרים הבאים במגע עם אסירים ביטחוניים, יש בו כדי להגביר במידה ניכרת את פוטנציאל הסיכון הטמון ממילא בעצם קיום הביקורים.

9. ככלל, לא ניתן לאפשר לעותר להיפגש עם אחייניו, באשר הם לא מוגדרים כבני משפחה מקרבה ראשונה, והאישור החריג שניתן לו בעבר להיפגש עם מי מאחייניו אינו מהווה את הכלל, אלא את החריג לכלל, ואין לראות באי מתן אישור נוסף לביקור אחייניו כהרעה בתנאי מאסרו או כהפלייתו למול שאר האסירים הביטחוניים.

10. החלטת המשיב באשר לביקורי אחיו של העותר, אמיתי, מבוססת על ס' 17ג' לפקנ"צ לפיה:

"מפקד בית הסוהר רשאי לאסור כניסת אדם לבית סוהר או להפסיק ביקור או פגישה עם אסיר, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי האסיר עלול לנצל ביקורים לשם פעילות שמטרתה פגיעה בביטחון המדינה...".

מדובר בהחלטה סבירה ומוצדקת שמבוססת על שיקולי בטחון המדינה, ויש לה תימוכין בחווה"ד החסויה של שב"כ שהוצגה בפני
(ראה סעיף 4 לחווה"ד והנספח לה).

11. גם ההחלטה למנוע פגישה של העותר עם אחיו חגי מוצדקת וסבירה לאור העובדה כי אחיו חגי מרצה גם הוא עונש מאסר בגין מעורבותו במעשי העותר, וגם עליו חלות מגבלות בשל היותו "אסיר בטחוני". ההחלטה מתבססת גם על חוו"ד שב"כ לפיו קיים חשש לביטחון המדינה מעצם קיום קשר בין השניים, ובוודאי מעצם מפגש ביניהם, ולכן אין מקום לאפשר הביקור.

12. עפ"י ס' 20ג' לפקנ"צ 04.34.00 וס' 17כב (3) לפקנ"צ 03.02.003 ביקורי עו"ד אצל אסירים בטחוניים ואסירי הפרדה יערכו ככלל מאחורי מחיצה. יחד עם זאת, במקרים חריגים ניתן לאפשר קיום המפגש ללא מחיצה, כפי שאכן אושר לעותר בעבר. באם העותר יחפוץ במפגשים נוספים עם עורך דינו ללא מחיצה, יגיש בקשה ספציפית והיא תבחן בהתאם לנוהלי שב"ס.

13. לאור האמור, אין ממש בטענת העותר כי הוא מופלה לרעה ביחס לשאר האסירים, בהיותו מוגדר "אסיר בטחוני", והחלטת המשיב באשר לביקורים אצלו הינה סבירה ועניינית ולא מצאתי מקום להתערב בה.

ג) שיחות טלפון

14. שיחות הטלפון מהוות טובות הנאה לאסיר, בכפוף להתנהגותו, והגבלתן נחוצה מקום בו עושה האסיר שימוש לרעה בפריבילגיה זו שניתנה לו.
עפ"י המידעים שצורפו לחווה"ד החסויה של שב"כ העותר חרג מהנהלים באופן חמור וניצל לרעה את הזכות שניתנה לו לקיים שיחות טלפון.

15. לאור האמור קיים צורך ממשי לפקח על שיחות הטלפון שמנהל העותר, ולהגביל את רשימת היעדים שלהן למען שמירה על ביטחון המדינה והחלטות המשיב לעניין שיחות הטלפון לא רק סבירות אלא אף הכרחיות.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית על כל חלקיה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד ב"כ הצדדים.
אברהם טל
, שופט
סגן נשיא









עתא בית משפט מחוזי 43025-07/10 יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 05/10/2010)