פסקי דין על יגאל עמיר

42163-06/10 עתא     05/10/2010




עתא 42163-06/10 מדינת ישראל נ' יגאל עמיר





בית המשפט המחוזי מרכז
05 אוקטובר 2010
עת"א 42163-06-10 מדינת ישראל
נ' עמיר
לפני כב' השופט אברהם טל
, סג"נ
מדינת ישראל

המבקשת

נגד

יגאל עמיר

המשיב

<#5#>
החלטה

1. בפני
בקשה להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים החל מיום 7.7.10.

2. המשיב, אסיר בטחוני, שפוט למאסר עולם לתקופה שאינה קצובה ול- 14 שנים נוספות במצטבר, והוא מרצה עונשו החל מיום 4.11.95, לאחר שהורשע ברצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, בפציעת מאבטחו של ראש הממשלה ובעבירות נוספות של קשירת קשר עם אחרים לרצוח את ראש הממשלה ולפגוע בתושבי היישובים הערביים ובאנשי המשטרה הפלסטינית באזור יהודה ושומרון.

3. המשיב מוחזק בהפרדת יחיד החל מחודש דצמבר 1995 והחזקתו במסגרת זו הוארכה מעת לעת בהחלטות שיפוטיות, לאחרונה הוארך משך החזקתו בהפרדת יחיד מיום 4.3.10 ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת (כב' הנשיא חשין) בעע"א 1187/09 (ראה נספח א' לבקשה).

נימוקי הבקשה:

4. המבקש טוען, בהתבסס על חוות דעת גורמי הביטחון, כי החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד נחוץ לשם שמירה על שלומו וביטחונו של המשיב וכן לשם שמירה על ביטחון המדינה.

5. בתצהיר שהוגש מטעם קמ"ן מחוז מרכז של שב"ס, מיום 14.6.10, נכתב כי

"... מדובר במי שפועל להפצת משנתו האידיאולוגית האלימה, הוצאתו מהפרדה יכולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה", וכן כי "נשקפת סכנה לחייו ממעשי נקם שעלולים לבצע בו אסירים אחרים אם תבוטל החזקתו בהפרדה וזאת על רקע נסיבות ביצוע העבירה בגינה הורשע ומטרתה. להערכת גורמי מודיעין אין דרך אחרת להבטיח שלומו, שלומם של אחרים והסדר והמשמעת בב/ס זולת הפרדת יחיד" (ראה סעיפים 6,5 ו- 8 לתצהיר שצורף כנספח ב' לבקשה).

6. לדברי המבקש נעשתה בדיקה לנסות ולשלב את המשיב בהפרדה זוגית אך מעבר לכך שפתרון זה אינו ישים כעת, כפי שעולה מהחומר הסודי, ב"כ המשיב בעצמו טען שמבחינת המשיב עדיפה החזקתו בהפרדת יחיד על פני החזקתו בהפרדה זוגית.
תשובת המשיב:

7. לטענת המשיב, הוא האסיר היחיד שמוחזק בהפרדה לתקופה כה ממושכת והמשך החזקתו בהפרדה מהווה צעד ענישה קשה מעבר לעונש שהושת עליו בגין העבירות שביצע. הארכת תוקפה של החזקתו בהפרדה לא נועדה לתכלית הקבועה בס' 19ב (1), (3) ו- (4) לפקודת בתי הסוהר (להלן: "הפקודה") ועומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן להגיון ולשכל הישר.

8. לטענת ב"כ המשיב, הטענות שהחזקת מרשו בהפרדה נחוצה לשם שמירה על בטחונו, כמו גם שמירה על בטחונה של המדינה, הן טענות ריקות מתוכן ולא הוצגה כל תשתית ראייתית לביסוסן וחיזוקן.

9. הטענה לפיה המשיב מבקש להפיץ את משנתו אינה יכולה לעמוד שכן מדובר במי שכלוא במשך שנים רבות, כשהוא מבודד לחלוטין, כך שגם אם אכן היה ממש בטענת המבקש הרי שלמשיב אין כלל את היכולת לעשות כן.
היחידים אשר מצויים בקשר עם המשיב הם בני משפחתו וסנגוריו, (פרט למקרה חריג שבו שוחח עם עיתונאי), כך ששירות הביטחון אינו בקיא במשנתו.

10. המידע שהביא שירות הביטחון הכללי הוא מידע בלתי עדכני ובלתי רלוונטי אשר "ממוחזר", מעת לעת.

11. לא נעשתה כל בחינה ממשית לשלב את המשיב באגפים אחרים, כמו אגפים תורניים ואגפי נ"ס, בחברתם של אסירים אשר לא צפויה מהם סכנה לביטחונו של המשיב.
המשיב שהה בבית סוהר רימונים באגף ההפרדה ועמו שהו אסירים בטחונים יהודים וערבים- ודווקא אז, לדעת גורמי המודיעין בבית הסוהר, המשיב היווה גורם ממתן והתנהגותו צוינה לשבח.

12. ב"כ המשיב טוען כי המשך החזקתו בהפרדה של המשיב מכתימה הן את המבקש ואת השב"כ והן את החברה כולה.

דיון והכרעה:

1. סעיף 19 ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב- 1971 (להלן "הפקודה"), שדנה בסימן ב'1 בהחזקת אסיר בהפרדה, קובע כי
מיום 13.8.2000
תיקון מס' 18
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 284 (ה"ח 2847)
הוספת סעיף 19א

מיום 2.1.2006
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)
הוספת הגדרת "מנהל בית סוהר"

"19ב. ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת -
(1) ביטחון המדינה;
(2) ביטחון בית הסוהר;
(3) שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים;
(4) מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר...".

2. סעיף 1 לפקנ"צ 04.03.00 מפרט את העילות בגינן ניתן להורות על החזקתו של אסיר בהפרדה. בין היתר נקבע כי ניתן להחזיק אסיר בהפרדה לשם שמירה על שלומם או בריאותם של האסיר או אסירים אחרים וכן לצורך שמירה על בטחון המדינה, כל זאת תוך שימוש קפדני וזהיר באמצעי זה ובהיות ההפרדה אמצעי אחרון להשגת המטרות הנ"ל.

3. סעיף 19 ב' לפקודה וסעיף 1 לפקנ"צ הדנים דן בהחזקת אסיר בהפרדה, מלמדים כי מטרת ההפרדה אינה עונשית. אין מדובר בהטלת עונש נוסף על זה שגזר בית המשפט ואף לא בהטלת סנקציה על אסיר בשל מעשים או התנהגויות במהלך מאסרו. מטרת ההפרדה הינה מניעתית וצופה פני עתיד ולפיכך השימוש בה מוגבל. החזקת אסיר בהפרדה, בהיותה פוגעת בזכויות יסוד, כפופה לדרישת המידתיות הקבועה בפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובנוסף, אף לדרישת המידתיות עליה מצווה הפקודה.

4. אין חולק כי לאסיר יש זכות לקיום אנושי בסיסי בין כתלי הכלא, בכפוף להגבלות המתחייבות מצרכי המאסר ומשלילת החירות האישית הנובעת ממנו. חיים בסביבה אנושית הם צורך חיוני לאדם, וניתן לשלול אותם או להגבילם רק בהתקיים טעמים מיוחדים וכבדי משקל. לפיכך, החזקת אסיר בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג לעיקרון לפיו יוחזק אסיר ביחד עם כלל האסירים. על החזקת אסיר בהפרדה להצטמצם אך למשך הזמן ההכרחי לכך, תוך שהרשות המוסמכת בוחנת באופן רצוף קיומם של הצדקה וצורך בהמשך ההפרדה, במטרה למזער ככל הניתן את הפגיעה באסיר.
לא זאת בלבד, גם כאשר קיים צורך מובהק בהחזקת אסיר בהפרדה, על המשיב לבחון, מעת לעת, אפשרויות להקלה בחומרת הפגיעה הנובעת ממנה, כגון החזקה במסגרת של הפרדה זוגית, או הקלה אחרת, כפי שהנסיבות עשויות לאפשר.

5. ככל שתקופת ההפרדה מתארכת, כך גובר הנטל על הרשות המוסמכת להצביע על קיומו של צורך חיוני בהמשך החזקה בתנאי הפרדה, נוכח הפגיעה הטמונה בה לזכויותיו של האסיר (על המידתיות הנדרשת בהקשר להפרדת אסיר ראו למשל ברע"ב 10/06 דוד אטיאס נ' שב"ס, [פורסם בנבו], מיום 9.5.06 וכן רע"ב 1552/05 חג'אזי נ' מדינת ישראל
(תק-על 2005(1) 2924, פיסקה 8).

6. בצד העקרונות האמורים, מוטלת על הרשות המוסמכת אחריות להבטחת שלום הציבור ובטחון המדינה, כמו גם הבטחת התנהלותו הסדירה של הכלא והגנה על בטחון יושביו. כן מוטלת עליה אחריות להבטיח את שלומו ובטחונו של האסיר מפני אסירים אחרים.
לעיתים אין מנוס אלא להחזיק אסיר בהפרדה כמענה לצורך להגן על האינטרסים האמורים, גם אם המדובר בתקופה ממושכת ביותר שבה הוא שוהה בהפרדה, כמו המשיב שבפני
.

מן הכלל אל הפרט:

7. בענייננו, המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד מבוססת על שני אדנים מרכזיים: הצורך בשמירה על בטחון הציבור ובטחון המדינה והצורך לשמור על בטחונו ושלמות גופו של המשיב.

אדון בכל אחד מהנימוקים עפ"י סדרם:

א) הבטחת שלום הציבור ובטחון המדינה

8. באשר לנימוק זה הוצגו בפני
חוו"ד שב"כ מיום 5.9.10 שכוללת תמצית המידעים הקיימים בעניינו של המשיב בשנים האחרונות, וקלסר מידעים חסויים.
בפרפראזה של חוו"ד שב"כ, שנמסרה גם לעיון ב"כ המשיב נכתב כי המשיב עודנו מהווה מודל לחיקוי בקרב קהלים קיצוניים ופועל להפצת משנתו הקיצונית ברבים, כך שקיימת סכנה שישפיע על אחרים לבצע מעשים דומים.

9. עיון בעמדת השב"כ החסויה ובקלסר המידעים החסויים מעלה שהמשיב, שלא התחרט על מעשיו ולא חזר בו מהאידיולוגיה ששימשה מניע למעשיו נושא מאסרו, משמש נושא להערצה ומודל לחיקוי אצל גורמים קיצוניים כמותו (ראה מידעים 91, 93 - 96 מהזמן האחרון יחסית), כך שהחזקתו בחברת אסירים אחרים תשפיע עליהם לבצע מעשים לא חוקיים והחזקתו בהפרדה תמנע ממנו להפיץ את משנתו הקיצונית, במיוחד כאשר במהלך מאסרו הפר את המגבלות שהטיל עליו המשיב בשל הנימוק הנ"ל למרות היותו מוחזק בהפרדה.

10. עיון במידעים עליהם מסתמכת התנגדות של השב"כ להוצאת המשיב מההפרדה מעלה שמדובר במידעים שנאספו לאורך מספר שנים, חרף החזקתו של המשיב בהפרדה שיש בה כדי להפחית את מספרם בתקופות מסוימות.
נימוק מוצדק נוסף להתנגדות השב"כ להוצאת המשיב מההפרדה יש בכתוב בסעיף 4 לחווה"ד ובנספח שקשור אליו.

11. עוד עולה מחוו"ד שב"כ שהוא אינו מתעלם, כפי שאני אינני מתעלם, מהתקופה הארוכה בה מוחזק המשיב בהפרדת יחיד, החל ממעצרו בשנת 1995 וחזקה עליו שהוא ימשיך להעריך את הנחיצות שיש בהמשך ההחזקה, כפי שעשה עד כה, תוך איזון בין כל השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלה שהובאו בטיעוני ב"כ המשיב.

12. על הסכנה הנשקפת מאסירים ביטחוניים המונעים על ידי אידיאולוגיה, אותה הם שואפים להפיץ ולהגשים, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, ועל ההצדקה להשית עליהם מגבלות נוספות על אלה המוטלות על כלל האסירים בכלא, עמד כב' השופט יצחק כהן בבג"ץ 221/80 דרוויש נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד לה(1) 536, 544:

"האופי המיוחד הזה של התארגנות אסירים ביטחוניים, התארגנות המביאה לידי ביטוי עוינות לשלטון, מצדיק, לדעתי, את מסקנת המשיב, שהאמצעים הביטחוניים שיש לנקוט כלפי האסירים הביטחוניים חייבים להיות חמורים יותר מאשר האמצעים הביטחוניים הנקוטים כלפי אסירים פליליים. ההפליה, שעליה קובל העותר, איננה על-כן הפליה פסולה. היא אינה נובעת משיקולים פסולים, אלא משיקולים ענייניים של שמירה על הבטחון בבתי הסוהר".

13. לאור האמור בחוו"ד שב"כ ובמידעים המוזכרים בה מוצדק המשך החזקת המשיב בהפרדת יחיד על מנת לשמור על שלום הציבור ובטחון המדינה בפני
ו, צורך שגובר על הנימוקים שהובאו ע"י ב"כ המשיב.
ב) שמירה על בטחונו של המשיב

14. ההגנה על אסיר באמצעות הפרדתו הוכרה כשיקול רלוונטי הן בחוק והן בפסיקה.
הנהלים ביחס להפרדה נועדו, בין היתר, להגן על בטחונו האישי של האסיר כחלק מאחריותו של בית הסוהר (ראו רע"ב 6495/05 חגי עמיר נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2006(1) 33127 (להלן: פס"ד חגי עמיר); רע"ב 6032/02 קרדנס נ' מדינת ישראל
, תק-על 2002(3) 1721 ורע"ב 489/04 זוזיאשווילי נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2004(1) 1096).
גם אם האסיר מוכן לרצות עונשו בתנאי כליאה רגילים, ובכך הוא בוחר להעמיד עצמו בסיכון, אין בכך כדי לשחרר את שירות בתי הסוהר מאחריותו להגן על שלומו (רע"ב 4489/02 צבי בן ארי (לרנר) נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2002(3) 809).

כפי שנקבע גם בפס"ד חגי עמיר:

"... המדיניות שנועדה להגן על האסיר הן מפני עצמו והן מפני אחרים היא חלק מאחריותו של שירות בתי הסוהר; הוא לא יצא ידי חובתו אם לא ישקוד עליה ויקיימה".

וכך נקבע גם ברע"ב 489/04 זוזיאשווילי נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2004(1) 1096:

"שלטונות בתי-הסוהר הם המופקדים על הבטחת שלומם של האסירים, ומחובתם לנקוט בצעדים הדרושים כדי להגן על כל מי שטעון הגנה בעיניהם, זאת גם אם האסיר עצמו סבור כי הוא אינו טעון הגנה או מודיע כי אינו חפץ בהגנה (ראו: בג"צ 324/86 מחמד מוסא מחמד חמאד נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואח', פ"ד מ(3) 361)".

15. חרף הקושי והפגיעה שיש בהחזקה בהפרדה באיכות חייו של האסיר, ועל אף נכונותו ליטול על עצמו סיכונים יש לזכור כי באיזון שבין בטחון חייו של האסיר לבין תנאי חייו במסגרת הכלא, יש לתת בכורה לערך הראשון, במידה הנחוצה להשגת ההגנה האישית (רע"ב 8866/04 המל נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2004 (3) 3382).

16. בענייננו, קמ"ן מחוז מרכז טוענת בסעיף 6 לתצהירה כי בשים לב לעבירות אותן ביצע המשיב ומטרתן קיימת סכנה ממשית למעשי נקם נגדו מצד אסירים אחרים. טענה זו, הגם שאינה נתמכת במידעים ספציפיים מאחר והמשיב מוחזק בהפרדת יחיד מאז מעצרו, היא טענה סבירה שמצדיקה את המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד בהיעדר כל אמצעי אחר לשמור במידה הדרושה על שלומו ובטחונו, עליהם מופקד המבקש.

17. לאור האמור בתצהירה של קמ"ן מחוז מרכז בשב"ס, וגם אם אינני מתעלם מהתקופה הארוכה בה מוחזק המשיב בהפרדת יחיד והנזקים שנגרמם לו בשל כך, החשש לשלומו ובטחונו אם יוחזק בחברת אסירים אחרים, לרבות כאלה שמוזכרים בתגובת בא כוחו מצדיק המשך החזקתו בהפרדת יחיד.

מידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטות שב"ס

18. ככלל בית המשפט לא מחליף את שיקול דעת המשיב כמו כל רשות מינהלית, בשיקול דעתו, אלא מקום שהחלטת המשיב חורגת חריגה מהותית ממתחם הסבירות או לוקה באחד הפגמים שמצדיק התערבות שיפוטית בה.

בפס"ד חגי עמיר נקבע כי

"מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעת נציב שירות בתי הסוהר. האחריות לניהול בית הסוהר והדאגה לשלום האסירים מוטלת על הנציב, ועליו לקבוע את הנהלים אשר יבטיחו, מצד אחד, את הבטחון ואורח החיים התקין בין כתלי הכלא, ומצד שני יגנו על זכויותיהם הבסיסיות של האסירים בדרך מאוזנת וראויה (רע"ב 2529/97 מדינת ישראל
נ' אבנר אוזן, תק-על 97(2) 456; רע"ב 6172/97 מדינת ישראל
נ' אבי גולן, פד"י נב(1) 1, 7). בית משפט יתערב בשיקול דעת הרשות המוסמכת בשב"ס רק אם נתקיימה עילה לכך מתחום המשפט הציבורי, כגון שרירות, חוסר תום לב, או אי סבירות קיצונית, (רע"ב 6545/97 מדינת ישראל
נ' מחאג'נה, תק-על 97(3) 58)" .

19. בית המשפט אינו מנהל את בתי הסוהר, כי אם בודק אם החלטות המשיב חוקיות ומצויות במתחם הסבירות; על בית המשפט למצוא את האיזון הראוי בין עניינו של האסיר לבין עניין הציבור בניהול תקין של בית הסוהר ובשמירה על שלומו ובטחונו של הציבור ועל שלומם ובטחונם של האסיר מפני אסירים אחרים.

20. לאור כל האמור לעיל בקשת המבקש להמשיך את החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד היא בקשה סבירה ומידתית שנועדה להגן על שלומו ועל בטחונו של הציבור ועל שלומו ובטחונו של המשיב.
סיכום

אני מקבל את הבקשה ומורה על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים, החל מיום 7.7.10.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד ב"כ הצדדים.
אברהם טל
, שופט
סגן נשיא









עתא בית משפט מחוזי 42163-06/10 מדינת ישראל נ' יגאל עמיר (פורסם ב-ֽ 05/10/2010)