פסקי דין על אברהם בן משה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

538/09 עבל     21/09/2010




עבל 538/09 אברהם בן משה נ' המוסד לביטוח לאומי





אברהם בן משה
המערער

-
המוסד לביטוח לאומי

המשיב
בפני
: השופט יגאל פליטמן
, השופטת ורדה וירט ליבנה
, השופטת רונית רוזנפלד

נציגת עובדים גב' אסתר פרץ נצית מעבידים מר יורם בליזובסקי
בשם המערער – עו"ד שי מזרחי

בשם המשיב – עו"ד חיה שחר


פסק דין
השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר
1. תביעת המערער להכרה בליקוי ממנו הוא סובל בגבו כפגיעה בעבודה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר דב רוזנפלד ומר אלעזר פרידמן; בל 3081/08). בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי למערער ביום 20.12.06 כנטען על ידו. על קביעה עובדתית זו של בית הדין האזורי סב הערעור שלפנינו.

2. גרסת המערער בפני
בית הדין האזורי הייתה, כי ביום 20.12.06, במהלך עבודתו כעובד כללי במסגריית גיספן בע"מ, נדרש להרים משקוף השוקל כ-20 ק"ג, ובתוך כך החל לחוש בגבו. לטענתו, פנה לטיפול רפואי בסמוך למועד האירוע, לאחר שהבין כי אין מדובר בכאבים שיחלפו במהרה. המערער אמנם סבל בעבר מכאבי גב, אך לדבריו, כאבים אלה החריפו בעקבות האירוע.
פסק הדין של בית הדין האזורי

3. בפני
בית הדין האזורי העידו מטעם המערער שני עדים מעובדי המסגרייה. האחד, מר מאהר חאג' יחיא, שלטענת המערער עבד יחד עימו בהרמת המשקופים והיה עד לאירוע. דא עקא, בעדותו שלל מר יחיא את גרסת המערער, והכחיש כי עבד עימו. העד השני מטעם המערער היה מר חאלד נאשף, מנהל העבודה במסגריה. בעדותו אישר מר נאשף, כי המערער פנה אליו במהלך העבודה וביקש ללכת הביתה, משום שנתפס לו הגב. עוד העיד, כי המערער התלונן בעבר מספר פעמים על בעיות גב. בית הדין האזורי קבע, כי עדויות אלה אינן מבססות את גרסת המערער בדבר התרחשות האירוע, שכן האחד מכחישו, ואילו השני שמע עליו מפי המערער בלבד.

4. באשר למסמכים הרפואיים שהוגשו כראיה מטעם המערער, קבע בית הדין האזורי, כי לא זו בלבד שראיות אלה אינן מבססות את גרסת המערער, הן אף מכרסמות בה. זאת משום שמעיון במסמכים עולה, כי בחמשת הביקורים הראשונים שערך המערער אצל רופא המשפחה לאחר האירוע הנטען (בתקופה שהחל מ- 24.12.06 ועד 14.1.07) מופיעות תלונות אודות בעיות גב, ללא שמוזכר דבר אודות אירוע תאונתי בעבודה. בביקורים אלה הונפקו למערער אישורי מחלה רגילים. התאונה הנטענת מיום 20.12.06 מופיעה לראשונה בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 18.2.07, אותה הנפיק לו הרופא, ד"ר מדיוני. משכך, ומשהתקשה ד"ר מדיוני, שהעיד אף הוא מטעם המערער, להסביר את פשר האיחור , קבע בית הדין האזורי, כי מן הראיות שהובאו בפני
ו ועל פי שורת ההיגיון, לא הצליח המערער להוכיח קיומו של אירוע תאונתי.

הערעור

5. במסגרת דיון "קדם ערעור" שקוים בערעור הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם כי טענות המערער שבכתב הערעור וכן טיעוני הצדדים כפי שנרשמו במסגרת דיון ה"קדם ערעור" ישמשו כסיכומים בכתב, וכי המותב ייתן את פסק דינו על יסוד הסיכומים בכתב.

6. בטיעוניו בערעור חוזר המערער על גרסתו בפני
בית הדין האזורי, לפיה ביום 20.12.06, בעת שהרים משא כבד במסגרת עבודתו במסגרייה, חש בגבו. לטענתו, טעה בית הדין האזורי עת אימץ את עדותו של מר יחיא, שרק ניסה להרחיק עצמו מן האירוע, ודחה את גרסתו של מר נאשף, התומכת בגרסת המערער. המערער מדגיש, כי בעוד מר יחיא העיד כי לא עבד יחד עם המערער מעולם, מר נאשף העיד כי המערער ומר יחיא אכן עבדו יחד. עוד נטען, כי טעה בית הדין האזורי עת דחה את גרסת ד"ר מדיוני, לפיה שמע מן המערער אודות התאונה מספר פעמים, אך לא רשם זאת במחשב קופת החולים, מטעמים השמורים עימו. בפני
נו טען ב"כ המערער, כי על אף שפסק הדין כולל קביעות עובדתיות, הרי שאין מניעה להתערב בקביעות אלו, כיוון שלא נקבעו קביעות מהימנות לגבי העדים. בית הדין האזורי הסיק מסקנותיו על בסיס הראיות שהובאו בפני
ו, ועל כן אין מניעה להתערב במסקנות אלו.

7. המשיב חוזר על מסקנותיו של בית הדין האזורי וטוען כי יש לאשר את פסק הדין.
ההכרעה

8. לאחר שעיינו בפסק הדין שבערעור, בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק הגענו לכלל החלטה כי דין הערעור להידחות. הערעור הינו בעיקרו על ממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי, בהם כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת ככלל, להתערב, ותעשה כן במקרים חריגים בלבד [ע"ע 424/06 מטבחי שרת בע"מ נ' ילנה גרוחולסקי (2.8.07); ע"ע 85/07 נדאל שוויש נ' גלאט ירושלים (7.2.08)]. לטעמנו, ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, על פי הוראת תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, בהיותו מבוסס היטב בממצאיו העובדתיים ובמסקנות הנובעות מהם. על האמור נוסיף הערות אחדות משלנו כמפורט להלן.
9. המערער לא הביא בפני
בית הדין האזורי כל ראיה עצמאית להתרחשות התאונה ביום 20.12.06. עד הראיה היחיד שהובא מטעמו, מר יחיא, סתר את גרסתו של המערער מכל וכל. על פניו, והדבר לא נסתר על ידי המערער בשום שלב, מדובר בעד אובייקטיבי שאינו בעל אינטרס כלשהו נגד המערער.

10. שני העדים האחרים שהעידו מטעם המערער טענו כי שמעו אודות האירוע מפיו. לטענתו של מר נאשף, כפי שעולה מהודעתו לחוקר המוסד לביטוח לאומי
, שהוגשה בהסכמה, המערער התלונן בפני
ו פעמים רבות בעבר אודות בעיות בגב. התמיכה היחידה שניתן למצוא בהודעתו של מר נאשף לגרסת המערער הינה זיכרון עמום, לפיו המערער פנה אליו פעם במהלך העבודה בבקשה לנסוע הביתה משום שנתפס לו הגב. מר נאשף אף הדגיש כי אינו יודע אם אכן אירעה למערער התאונה הנטענת.

11. באשר לעדותו של ד"ר מדיוני ולמסמכים הרפואיים, הרי שמפסק הדין מושא הערעור עולה תמיהה באשר לגרסתו של ד"ר מדיוני. התיעוד הרפואי של המערער מונה רשימה של ביקורים תכופים אצל ד"ר מדיוני בין התאריכים 24.12.06 ו-14.2.07, כאשר בחלקם מוזכרים, בין היתר, כאבי גב. על אף שחלקם של הביקורים סמוכים מאד לאירוע הנטען (ביקורים מיום 24.12 ומיום 26.12). נזכר האירוע לראשונה רק כחודשיים לאחריו, ביום 18.2.07. בעדותו בפני
בית הדין האזורי העיד ד"ר מדיוני, כי במקרה שבו מספר מטופל כי נפגע בעבודה, מקפיד הוא למסור לו טופס תעודה רפואית לנפגע בעבודה ולא אישור מחלה רגיל. כאשר נשאל ד"ר מדיוני אודות התנהלותו בעניין המערער, השיב כי אינו זוכר. בנסיבות אלו, אין להתערב בקביעת בית הדין האזורי, כי לא ניתן לקבל את גרסתו של ד"ר מדיוני, לפיה המערער סיפר לו אודות האירוע התאונתי כבר בביקורו ביום 24.12.06.

12. אשר על כן ונוכח כל האמור, לא נותר אלא לקבוע כי דין הערעור להידחות, באשר המערער לא הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה.
13. סוף דבר
הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, בי"ג בתשרי תשע"א (21 בספטמבר 2010) בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
יגאל פליטמן
,
שופט, אב"ד

ורדה וירט-ליבנה,
שופטת

רונית רוזנפלד
,
שופטת
נציגת העובדים, גברת אסתר פרץ
נציג המעבידים, מר יורם בליזובסקי
בית הדין הארצי לעבודה

עב"ל 538-09
1 מתוך 5








עבל בית הדין הארצי לעבודה 538/09 אברהם בן משה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/09/2010)