פסקי דין על שמעון בן יוסף פישר

7745-10/10 עמת     07/10/2010




עמת 7745-10/10 מדינת ישראל נ' שמעון בן יוסף פישר








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה



07 אוקטובר 2010

עמ"ת 7745-10-10 מדינת ישראל
נ' פישר(עציר)











בפני
כב' השופט כמאל סעב


העוררת

מדינת ישראל


נגד

המשיב
שמעון בן יוסף פישר
(עציר)


החלטה


כללי:

1
.
בפני
ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו (להלן: בית משפט קמא"), שניתנה ביום 04.10.10 על ידי כב' השופט י. בכר בתיק מע"ת 36092-09-10 ושלפיה דחה בית משפט קמא את בקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ב
תיק פלילי 36090-09-10

והורה לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, כמפורט בהחלטתו נשוא הערר.

על החלטה זו מופנה הערר שבפני
.

2
.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

עבירה של ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן לפי סעיפים 6 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד לפי סעיפים 7(א)
ו- (ג) רישא לפקודת הסמים; עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977

(להלן: "חוק העונשין") וכן עבירה של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.



העובדות שבסיס כתב האישום:

3
.
עובר ליום 13.09.10, עסק המשיב בגידול סם מסוכן מסוג מריחואנה (המכונה גם קנבוס וחשיש), באופן שבו החזיק המשיב ברשותו זרעי סם מסוג
מריחואנה, הזריע, גידל, קטף, ייבש, חילק לאריזות וכן איחסן אותו במקומות שונים ברחבי מתחם ביתו המגודר בחומה ולו דלת ברזל נעולה בקודן (להלן: "המתחם") וכן בלול התרנגולות הנמצא מחוץ למתחם ואשר שייך לאביו של הנאשם.

עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם החזיק ברשותו סם מסוכן- וכל זאת במספר רב של שתילים ובמספר רב של אריזות שהכילו סם מסוכן לפי הפירוט הבא:


(-)
זרעים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 100 גרם ברוטו.

(-)
שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 1386.41 גרם נטו.

(-)
סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 22.44 גרם נטו.


(-)
סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.26 גרם נטו.

(-)
סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.12 גרם נטו.

(-)
סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2.95 גרם נטו.

(-)
סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 6.35 גרם נטו.

(-)
סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 91.24 גרם נטו.

להלן: "הזרעים, השתילים והסם").

בנוסף נטען, כי ביום 13.9.10, סמוך לשעה 10:30, הגיע צוות אחד של שוטרים אל המתחם וביניהם קצין הבילוש יואל נוביק (להלן: "הקצין") והמתינו להבאת הנאשם על ידי צוות שוטרים אחר שהגיע באותה העת אל מקום עבודתו של הנאשם במפעל נירוסטה במעונה על מנת לעוצרו ולהביאו אל המתחם. באותן הנסיבות, משביקשו השוטרים מהנאשם, במקום העבודה, להתלוות אליהם לצורך חיפוש במתחם, סירב לכך ונימלט וזאת למרות קריאות השוטרים אליו לעצור, תוך שהודיעו לו על מעצרו עקב בריחתו ועל כך חזרו השוטרים מספר פעמים ולמרות זאת לא שהה הנאשם לקריאתם לעצור.

השוטרים הגיעו אל המתחם והודיעו לקצין על בריחת הנאשם ממעצרו. כעבור מספר דקות, הגיע הנאשם אל המתחם כשהוא אוחז ברצועה הקשורה אל כלב שמירה תוקפני, רץ הנאשם אל עבר השוטרים והנחה בצעקות את הכלב לתקוף את השוטרים, בתגובה שלף הקצין את אקדחו, דרך אותו כשהוא מכוונו אל עבר הכלב, אשר נרתע לאחור ובדרך זו נמנע השימוש בנשק.

4.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.
בית משפט קמא קבע כי בשלב זה של הדיון אין חולק שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה של המשיב בעבירות על פקודת הסמים, כמפורט בכתב האישום.

ביחס לעבירות כלפי השוטרים, קבע בית משפט קמא כי די בגירסאות השוטרים, על מנת לבסס את דרישת הראיות לכאורה, יחד עם זאת, קבע כי אף בשלב זה ניתן לומר

שקיימת בעייתיות

מסוימת

בגירסאות

השוטרים

על

רקע

הנטען על ידי הסניגור ולכן עוצמת הראיות ביחס לעבירות אלו, אינה ברף הגבוה וזאת בהבדל מעוצמת הראיות הקיימת ביחס לעבירות הסמים.

באשר לעילת מעצר, קבע בית משפט קמא כי אף בהתעלם מעבירות שבוצעו לכאורה כלפי השוטרים, קמה במקרה דנן עילת מעצר נוכח עבירות הסמים המיוחסות לעורר.

בית משפט קמא החליט לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים לחלופה שנראתה לו הולמת בהיותו נעדר עבר פלילי בעבירות סמים ומשום שמדובר בסמים מסוג קנבוס וחשיש שאינם מוגדרים כסמים קשים.

טענות הצדדים:

6
.
העוררת טענה כי שגה בית משפט קמא עת התעלם מהעבירות שבוצעו לכאורה כלפי השוטרים ע"י המשיב, כשלא קבע בנוגע לעבירות אלו שקיימת עילת מעצר. לטענת העוררת, דווקא עבירות אלה הינן חשובות ומהותיות בנסיבות תיק זה, היות והן מצביעות על משיב מניפולטיבי, הנמלט מחקירה ויתכן מאוד שימלט בעתיד גם כן מאימת הדין, דבר המצביע בין היתר על מסוכנות גבוהה של המשיב.


לטענת העוררת, קיימות ראיות לכאורה גם בעבירות המיוחסות למשיב כלפי השוטרים.

באשר לחלופת המעצר, טענה העוררת כי שגה בית משפט קמא כאשר הורה על שחרורו של המשיב. מה גם שאין בחלופה שקבע כדי להבטיח השגת תכליות המעצר.לטענתה, המדובר בעבירות סמים מסוג פשע, שהן מהחמורות בספר החוקים וקיים סיכון ממשי כי בהיותו משוחרר יחזור על מעשיו ויסכן את בטחון הציבור.

עוד טענה העוררת כי שגה בית משפט קמא משייחס משקל לקולא לעברו הפלילי של המשיב ולסוג הסם. לטענתה,
המשיב אינו נקי כפיים כלל וכי אין להקל גם אם מדובר בסמים מסוג קנבוס וחשיש. עוד שגה בית משפט קמא משנתן לבן משפחה לפקח על המשיב. המפקח הינו הסבא, שלטענת העוררת, אינו ראוי לשמש בתפקיד זה כלל וכלל.

לחילופין, טענה העוררת בפני
י כי יש מקום לבחון באמצעות תסקיר את התאמתו של המשיב לשחרור לחלופה.

אשר על כן ביקשה העוררת לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

7
.
מנגד, ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערר.


ב"כ המשיב העלה השגות על אופן ניהול החקירה וציין כי ישנן סתירות וחוסרים בחומר החקירה. עוד העלה ב"כ המשיב תהיות לגבי נכונות גרסת השוטרים. לטענתו המדובר בבידוי ראיות. ב"כ המשיב ציין כי במקרה שלנו לא מדובר בסחר בסמים. עוד הפנה לפסקי דין וטען כי בתי משפט הטילו עבודות שירות ולפעמים מאסר על תנאי על עבירות חמורות יותר מהעבירות המיוחסות למשיב, גם כאשר מדובר בכמויות גדולות יותר של סמים.

דיון והכרעה:

8
.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בהודעת הערר, בכתב האישום ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערר ולהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

9
.
בייחס לעבירות כלפי השוטרים, ראוי לציין כי בבוא בית המשפט קמא לברר האם קיימות ראיות לכאורה לשם גיבושה של עילת מעצר, אין הוא נדרש, אלא לבחון האם יש בראיות הקיימות, באם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמת המשיב מעבר לכל ספק סביר (ראו
בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ
(2) 133;
בש"פ 1572/05
זוארץ נ' מדינת ישראל

(

ניתנה ביום
10.4.2005)). בית המשפט אינו נדרש, בשלב זה, לבחינת מהימנותן של הגרסאות המובאות בפני
ו או לבחינת משקלן של הראיות שבפני
ו לביסוס ההרשעה (ראו
בש"פ 1572/05
זוארץ נ' מדינת ישראל

(

ניתנה ביום
10.4.2005);
בש"פ 4811/97 משה נ' מדינת שיראל
, פ"ד נא
(3) 817).

במקרה דנן, קיימים דוחות פעולה של השוטרים שנכחו בזירת האירוע. מדוחות הפעולה ניתן לבסס את דרישת הראיות לכאורה לצורך העבירות כלפי השוטרים. לעניין זה צדק בית משפט קמא בקובעו כי די בגירסאות השוטרים על מנת לבסס
את דרישת הראיות לכאורה . יחד עם זאת, בשלב זה של ההליך, בית משפט אינו אומד את משקלן של הגרסאות, ועל כן המקום הנכון לבחינת הטענות בדבר מהימנותם של השוטרים בהליך העיקרי. משכך, לא היה מקום לקבוע כי בשלב זה קיימת בעייתיות בגרסאות השוטרים המתבססת על הערכת הראיות ובהמשך להסיק מסקנות ביחס לעוצמת הראיות בהקשר לעבירות אלה ולקבוע כי אינה ברף הגבוה.

בענייננו קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת העבירות של הפרעה לשוטר והניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות כמיוחס למשיב בכתב האישום.

10
.
באשר לחלופת המעצר, יש לציין כי בבש"פ 6226/04
גסאן (בן מוסטפא) אבו חצירא נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 6.7.2004) נקבע כי בעבירות החזקת סם בכמויות גדולות שלא לצריכה עצמית ובעבירות סחר בסמים אנו למדים על רמת המסוכנות מתוך נסיבות העבירה, כמות וסוג הסם ביחד עם עברו של הנאשם, כך שבהיעדר נסיבות מיוחדות לא ניתן להשיג את מטרת המעצר ולצמצם את רמת המסוכנות בדרך של שחרור בערובה או לחלופת מעצר.

על הלכה זו חזר בית המשפט העליון בבש"פ 2093/05
סוהא סקא נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 13.3.2005). כמו כן, כב' השופטת חיות חזרה על הלכה זו בבש"פ 11779/04

מדינת ישראל
נ' דנגור
(ניתנה ביום 28.12.2004) וקבעה כי מי שמבצע עבירות מסוג זה, נשקפת ממנו מסוכנות רבה שככלל ראוי להחזיקו במעצר עד תום ההליכים, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות או חריגות. דברים ברוח זו נקבעו גם כן ע"י כב' השופטת ארבל בבש"פ 3073/05

שורפי נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 18.4.2005) וכן ע"י כב' השופט ג'ובראן בבש"פ 268/05

אחמד חאמד נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 3.2.2005), שקבע כי ההלכה היא שבעבירות סמים חמורות קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית כפי שקבוע בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

וכי רק במקרים יוצאי דופן ניתן לאיין את חזקת המסוכנות ולשחרר לחלופת מעצר .

11
.
זאת ועוד: בבש"פ 5309/05
דוד צמח נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 29.6.05 ע"י כב' השופטת ארבל) נקבע כי:

"... אף שככלל אין בית משפט זה נוהג לשחרר עברייני סמים המובאים בפני
ו לחלופת מעצר, מחוייב הוא לבחון בכל מקרה, בהתאם לנסיבותיו, האם יש בממצא חלופת מעצר שתפיג את מסוכנותו של הנאשם".

בהחלטה זו סבר בית המשפט העליון כי "הכף נוטה אל עבר השארת המשיב במעצר" למרות שהיה מדובר במי שאין לו עבר פלילי, לא יוחסה לו עבירה של סחר בסמים ולא סיגל לעצמו דפוס חיים עברייני, המשיכה כב' השופטת ארבל וקבעה:

" כי אינה ... רואה כיצד זה ניתן יהא להתעלם מהנסיבות ... מהכמויות הגדולות של הסמים... אכן החזקת כמויות סם גדולות שכאלה מוליכה בדרך כלל למעצר עד תום ההליכים (בש"פ 1519/04
מדינת ישראל
נ' מסארוה (ניתנה ביום 26.2.04);
בש"פ 10255/03
קסטרויאנו נ' מדינת ישראל
(ניתנה ביום 30.11.03);
בש"פ 10037/04
מדואל נ' מדינת ישראל
(ניתנה ביום 30.11.04)".

יוער כי בשים לב לכך שהמשיב מואשם בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (כמות לא קטנה
המחולקת כמתואר לעיל), ניתן להפנות לנאמר בבש"פ 2857/06
אליהו ממן נ' מדינת ישראל

(ניתנה ביום 11.4.09):

" ...... אכן, ענייננו בעבירות סמים, לגביהן נוהג הכלל כי בהעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של העוסק בסחר בסמים להיעצר עד תום ההליכים (ראו:
בש"פ 6725/97
אמסלם נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, ניתנה ביום 24.11.97);
בש"פ 8593/01
מדינת ישראל
נ' מונדר (לא פורסמה, ניתנה ביום 6.11.01);
בש"פ 5152/03
כהן נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, ניתנה ביום 16.6.03)".

בבש"פ 7517/08
מדינת ישראל
נ' עומר בן חילבטו אדרי,
(ניתנה ביום 2.9.08), קיבל בית המשפט את ערר המדינה והורה על מעצר הנאשם עד תום ההליכים, מקום בו הנאשם היה ללא עבר פלילי ולאחר שניתן תסקיר מעצר בעניינו, וזאת לנוכח כמויות הסמים הגדולות.

לעניין זה של מעצר עד תום ההליכים בהעדר עבר פלילי ונוכח כמויות סמים גדולות -
ראה גם
בש"פ 7851/08
רמי זגייר נ' מדינת ישראל
,
(ניתנה ביום 24.9.2008).

ראוי להדגיש כי בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית יש לפרוש על הציבור רשת ביטחון צפופה ובמיוחד כשמדובר בענייננו בתעשייה ממש של גידול סם
.


בענייננו, מיוחס למשיב החזקת אריזות של סם מסוכן במספר רב של שתילים ומספר רב של אריזות שהכילו סם מסוכן, כך שבין היתר, החזיק המשיב בזרעים ושתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל העולה על 1400 גרם נטו.

לציין כי סם מסוכן, על פי הגדרתו בסעיף 1 לפקודת הסמים, הינו כל "חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה ...". בתוספת הראשונה לפקודת הסמים
מוגדר הקנבוס כ- "כל צמח מהסוג קנבוס וכל חלק ממנו, לרבות שרשיו אך למעט שמן המופק מזרעיו". משכך, המשיב החזיק בכמות העולה על 1400 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס שהינה כמות העולה
בהרבה על הכמות המפורטת לצד סוג זה של סם בתוספת השניה לפקודת הסמים שהינה 15 גרם וכהוראת סעיף 31 לפקודת הסמים ואשר קובע:


"מי שהחזיק בסם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות המפורטת לצדו – חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור".

יוצא איפוא, כי בענייננו, המדובר בכמויות גדולות של סמים המעידות על כך כי הן מיועדות למטרות מסחר ולא לשימוש עצמי
.

12.
מכל האמור לעיל ברי כי המשיב שבפני
נו נמנה על אותה קבוצה שבית המשפט העליון קבע שראוי להחזיקה במעצר עד תום ההליכים אלא אם מתקיימים בעניינו נסיבות מיוחדות.

לטעמי, אין בעניינו של המשיב טעמים מיוחדים ונסיבות מיוחדות המצדיקים שחרור לחלופת מעצר.

הגם שמדובר בסם מסוג חשיש או קנבוס הרי שלא ניתן להתעלם מכמות הסם, אופן חלוקתו, אריזתו והחזקת השתילים, כל אלה מעידים על תעשיית סמים ממש. מה גם, שלא שמעתי מהמשיב הסברים משכנעים להחזקת כמויות של סמים ובצורות שונות. לכל אלה מתווספות העבירות כלפי השוטרים, עבירות המעידות על רמת מסוכנות גבוה.

יתרה מזו, לחובתו של המשיב הרשעות קודמות בגין עבירות, התפרצות לרכב, איום על ממלא תפקיד, הכשלת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. כך שלא מדובר בענייננו בנאשם שנעדר כל עבר פלילי.

13
.
אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל ולאור כמות הסם הגדולה ואופן אריזתה (מחולקת ל-8 אריזות), נראה לי במקרה של המשיב אין חלופת מעצר שיכולה לאיין את המסוכנות ואף לצמצם מסוכנות זו.

14
.
בנסיבות אלה, אני מחליט לקבל את הערר, לבטל את החלטת בית משפט קמא ולהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.


תיק החקירה הוחזר לעוררת.

ניתנה היום,
כ"ט/תשרי/תשע"א, 07 אוקטובר 2010, במעמד ב"כ העוררת עו"ד א. יטח, המשיב באמצעות יחידת הליווי והסנגורים עו"ד רפי כהן ועו"ד זיו גלעד.










עמת בית משפט מחוזי 7745-10/10 מדינת ישראל נ' שמעון בן יוסף פישר (פורסם ב-ֽ 07/10/2010)