פסקי דין על אריה חב' לביטוח | פסקי דין על דוד דבש | פסקי דין על דוד לוי חלקי חילוף לרכב | פסקי דין על דוד לוי |

7393/07 תאמ     06/10/2010




תאמ 7393/07 אריה חב' לביטוח בע"מ, דוד דבש נ' דוד לוי חלקי חילוף לרכב בע"מ, דוד לוי








בית משפט השלום בבאר שבע



תא"מ 7393-07 אריה חב' לביטוח בע"מ
ואח' נ' דוד לוי
חלקי חילוף לרכב בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופטת
מיכל וולפסון


התובעים

1
.
אריה חב' לביטוח בע"מ

2
.
דוד דבש
ע"י עו"ד אברהם יוסף ואח'


נגד


הנתבעים

1.דוד לוי
חלקי חילוף לרכב בע"מ
2.דוד לוי
ע"י עו"ד הרצל יצחק ואח'




פסק דין


1.
בפני
תביעה לפיצוי
כספים של מבטחת משאית ושל בעליה
על כי המשאית
עלתה באש לאחר שהוחלף לה מצבר במוסך הנתבעת מס' 1, שהנתבע מס' 2 הוא מנהלו.
המשאית שנפגעה היא משאית מסוג איווקו ומועד הנזק הוא 27.9.06 (להלן: "המשאית" וכן
"השריפה" בהתאמה).


גרסת הנהג
בעדותו הראשית אינה
ממקדת את מועד החלפת
המצבר. גם התובע מס' 2 לא היה יכול למקד את מועד החלפת המצבר.

ההנחה
שיש קשר בין השניים
היא בדיעבד.
אין מחלוקת
שמצבר הוחלף
לפני השריפה ועל כך גם מעיד הנתבע מס' 2, כמפורט להלן.

הנתבעים
חלקו כי יש קשר בין החלפת המצבר לשריפה וכן כי הנתבע מס' 2 החליף
את המצבר.

2.
כל צד תמך את עמדתו
לגבי הסיבה לשריפה, שהיא עצמה אינה במחלוקת , בחוות דעת מומחה , כאשר התובעים נסמכו על חוות דעת של מור ישעיהו חוקר שריפות והנתבעים
על המומחה יהודה עזר, שהוא שמאי רכב, חוקר פרטי,
בוחן ויועץ
טכני.


מסקנת
חוקר השריפות
מטעם המבטחת, מור ישעיהו, היא שהסיבה
לשריפה היא שבעת החלפת המצבר
לא הוברג
מוט ההברגה גם בחלקו העליון ואילו המצבר חובר לתושבת המנוע
ע"י חובק מפלסטיק . תוך כדי נסיעה נע מוט ההברגה
ונפל על צדו העליון
על חבורי החשמל של ה" סולנויד" ונגרם קצר שגרם להתחממות
ושריפה.


בחקירתו
העיד מור ישעיהו כי השריפה
הייתה בצד שמאל של המנוע בקרבת המצבר
(עמ'
14 לפרוטוקול).

משהוא התבקש
להסתכל על צילומים מהמנוע הוא העיד
שהחבק
מפלסטיק
היה בצד שמאל אך מוקד השריפה
היה בצידו הימני
(עמ' 15 לפרוטוקול). הדברים
הובהרו בכך שהמצבר הוא בצד שמאל של תא המניע
והשריפה הייתה
בצד
הימני של המצבר
(עמ'
15 לפרוטוקול).

כנגד עדותו עומדת חוות דעת של יהודה עזר מטעם הנתבעים אשר התברר
שלא ראה את הרכב ונתן את חוות
דעתו שלו בהסתמך
על חוות הדעת של התובעים
(עמ'
19 לפרוטוקול). הוא ביסס את מסקנותיו
על מודל של המשאית משנה אחרת (עמ' 20 לפרוטוקול). כמו
כן אין הוא, בהכשרתו, חוקר
שריפות (עמ'
19 לפרוטוקול).

המומחה תקף את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים בטענה שהגורם הנטען לקצר לא נמצא סמוך למצבר, אלא בצד ימין ואילו המצבר נמצא בצד שמאל
(עמ'
9 לפרוטוקול).

3.
המיקוד של חוות הדעת הנגדיות הוא בטענה של המומחה של התובעים כי מוט ההברגה,
שמיועד לחזק את המצבר לתושבת המנוע, לא הוברג למקומו ולכן הוא נותר מחובר רק בחלקו התחתון. הוא השתחרר
ונפל על צידו
העליון של חיבור החשמל
של הסולנויד, פגע ונגע
בחיבור החשמל ונוצר הקצר.


מר יהודה עזר, מומחה הנתבעים מעיד כי בדק משאית אחרת מסוג

iveco

מאותו סוג
והמצבר
נמצא בתא המנוע בצד שמאל והסולנויד
נמצא בצד ימין וכמעט בחלק האחורי ימני
של המנוע. המנוע עצמו חוצה בין המצבר לסולנויד. לכן אין זה סביר שמגע בין מוט ההברגה שנועד לחזק את המצבר לתושבת המנוע
יגיע לחיבור
החשמל
של הסולנויד. הוא צילם את מיקום הרכיבים
השונים.

4.
המומחה מטעם התובעים
צילם את המנוע של המשאית ובסעיף 2 לחוות הדעת שלו ישנן תמונות עם חיצים . בתמונה
מס' 2
ממקם המומחה את מוקד הבערה
בצידו הימני של המצבר. החיבור של המצבר לתושבת נעשה ע"י חבק פלסטיק הנמצא בצד השני של המצבר, דהיינו בצדו השמאלי של המנוע ושל המצבר (תמונה 2, סעיף 2.2 לחוות הדעת)
את הסולנויד הוא ממקם בצד ימין של המצבר מתחת וליד המצבר
(סעיף 2.4 לחוות הדעת, תמונה מס' 4). המומחה גם צילם את מצב מוט ההברגה כשהוא פתח את המנוע והמוט נשען בצידו העליון על הסולנויד
(סעיף 2.5, תמונה 6).


בא כוח הנתבעים טוען כי המסקנות של המומחה
של התובעים נשענות על ראייה שהוא מצא ברכב, ואין רצף לגבי האופן שראייה זו נשמרה בין השריפה לבדיקת המנוע.

אין חולק
כי המומחה של התובעים
לא ראה את המנוע
בסמוך לשריפה
ולא הובאו ראיות שאיש לא נגע במנוע
עד שהוא
בדק את המנוע .

המומחה של הנתבעים צילם את מיקום הסולנויד בתא המנוע של המשאית אחרת שאותה הוא בדק וגם המצב כאשר המנוע נמצא מחוץ לתא המנוע (תמונות 11-10). לפי צילומים אלה הסולנויד מחובר מתחת למנוע.

5.
המומחה
מטעם התובעים הגיע לבדוק את המשאית
במוסך קלדרון
לשם נגררה המשאית
לאחר השריפה
(עמ' 1 לחוות הדעת שלו). לא הועד עד מהמוסך
לתנאי שמירת המשאית ולא ניתן היה לברר האם מישהו פתח את תא המנוע ולפניו.

המומחה
סיפר כי הגיע למקום כשהמקום
היה סגור
והמשאית
עמדה בחוץ
(עמ'
14 לפרוטוקול).

כנגד הטענה
שיתכן
ומאן דהו שחרר את מוט ההברגה לאחר השריפה עומדת קביעת המומחה מטעם התובעים
כי על הקצה של מוט ההברגה
קיימים סימנים של קצר והתכה
(תמונה 5, סעיף 2.5 לחוות הדעת – תמונה מקורית
הוגשה לתיק).

המומחה מטעם הנתבעים
אשר לא בדק את המשאית ואת הצילומים שעשה המומחה מטעם התובעים, ואין לו הכשרה ספציפית
של חוקר שריפות, לא התעמת
במישרין עם הממצאים הפיזיים שמצא המומחה מטעם התובעים באשר למוט ההברגה. מסקנותיו מבוססות על
רכב
אחר.

6.
די היה
בחקירתו
הקצרה של מר עזר כדי למוטט את חוות דעתו של המומחה
מטעם הנתבעים ויש להצטער
על הסגנון המזלזל שבחר כלפי
עמיתו, המומחה מטעם התובעים, מור ישעיהו
(ראה עמ' 20 לפרוטוקול מול שורה 2).

מעבר
לפן
המקצועי שאליו התייחסתי לעיל,
חוות הדעת
של המומחה מטעם הנתבעים
יהודה עזר, גם כוללת פרק של עדות הנתבע מס' 2. עדות זו מהווה עדות
מפי השמועה והמקום למסור אותה
הוא בבית המשפט, במקום שבו העד חשוף לחקירה
נגדית .

המומחה הוא שמאי וגם חוקר אך לצורך ההליך הנוכחי חוות דעתו ניתנה כשמאי, בוחן ויועץ טכני ולא כחוקר פרטי.

מכל הטעמים במצטבר
למרות הקושי שנובע מכך שהמומחה מטעם התובעים בדק את המשאית כעבור חודש ובתנאים לא
אופטימאליים, השתכנעתי כי מיקום מוט ההברגה בשילוב של סימני הקצר
מצביעים על הסיבה להתחממות שהובילה לשריפה.

7.
אמינות העדות של הנהג על מכלול האירוע בעייתית מחמת ריבוי גרסאות , והתנהלות שמעלה סימן שאלה לגבי כל עדותו .

הגרסה
הקרובה ביותר לאירוע מבחינת הזמן
היא בדיווח למבטחת מיום 28.9.06,
למחרת השריפה, שהייתה ביום 27.9.06.

לפי גרסה זו הנהג שמע תוך כדי נסיעה רעש מאזור המנוע. הוא עצר והחנה.
נראה עשן יוצא מהמנוע . הוא פרק סחורה וכשחזר ראה שכבר יוצאת אש ואז הוא כיבה את האש עם מטף שהיה ברשותו
(מוצג נ/1). בגרסה
זו אין מועד להחלפת המצבר אך על פי חשבונית המס של רכישת המצבר מדובר במספר ימים.

גרסתו
בעדותו הראשית
היא שתוך כדי נסיעה הוא ראה עשן יוצא מהמנוע שהתברר
אחר כך להיות שריפה (תצהירו).

בשתי
הזדמנויות
הראשונות של דיווח , לתובע מס' 2 כמעסיק ולמבטחת
לא מאוזכר כי ברכב הוחלף המצבר בסמוך לשריפה.

על פי
גרסת הנהג הוא היה הנהג
הקבוע
של המשאית
והוא היה צריך לתקן את המשאית
שלא הניעה.

היא נדחפה
כדי להתניע אותה והוא נסע למוסך של הנתבעת
מס' 1 כדי להחליף
מצבר. אחר כך הוא נסע במשאית
בין שבועיים
שלושה (עמ' 4 לפרוטוקול)
עד היום שבו קרתה השריפה.
בפרק הזמן עד השריפה המשאית עבדה בנסיעות
שוטפות.

גרסה נוספת אחרת היא כי בסמוך לפני השריפה
הרכב קרטע ואף נכבה. הוא היה בדרך לאופטיקה
הלפרין לבצע משלוח (עמ' 5 לפרוטוקול) . הוא עצר שם ונתן ברקס ואז יצא
עשן (גרסה ראשונה) וגרסה שנייה היא שהוא עצר וניגש
לקחת משלוחים ואנשים בבית קפה אמרו לו שיוצא עשן, כאשר המנוע כבוי (עמ' 5 לפרוטוקול).



משנוכח
הנהג בשריפה
הוא לא השתמש במטף הכיבוי של הרכב. לטענתו
הוא נלחץ ומטף הובא מבית הקפה בצד השני של הכביש. הוא גם לא התקשר למכבי אש. הוא התקשר לבעלים, התובע מס' 2, אשר אמר לו להתקשר למכבי אש או להיעזר באנשים והוסדר שנהג מקו קרוב ייקח את יתרת
הסחורה לחלוקה.

8.
בא כוח הנתבעים טוען בסיכומיו
כי לא הוכח שהנתבע מס'
2 החליף את המצבר, כי אינו חשמלאי , הוא רק
מכר את המצבר .

הנהג העיד כי נכח בעת
הרכבת המצבר שבוצע על ידי הנתבע מס' 2, ולטענתו המצבר לא היה תפוס היטב (עמ' 7 לפרוטוקול).

העסק של הנתבעת מס' 1
מוגדר בחשבונית
המס של המצבר
כעסק של חלקי חילוף לרכב ולא עסק של חשמלאות רכב (נספח ה' לכתב התביעה). המצבר נרכש ביום 25.9.06.

הגרסה
שהמצבר
הוחלף על ידי
הנתבע מס' 2, כגרסה אחת, וביחד עם הנהג, כגרסה שנייה, היא של הנהג שלומי לוגסי. גרסה זו מוכחשת על ידי הנתבעים (סעיף
14 לכתב ההגנה).

הנתבע מס' 2, דוד לוי
, נחקר על תצהירו. הוא מנהל עסק לחלקי חילוף לרכב והוא מכר מצבר לנהג, שלומי לוגסי ועזר לו להניח את המצבר בתא (עמ'
18 לפרוטוקול).
הוא הסכים שאם מגיע אדם עם רכב פרטי הוא יחליף
לו את המצבר אך הוא חלק על כך שיעשה כן למשאית (עמ' 18 לפרוטוקול מול שורות
21-22). לגרסתו
מי שביצע את ה"עבודה"
בפועל
היה הנהג, שלומי לוגסי
(עמ' 14 לפרוטוקול).

עדות
נוגדת את האפשרות שהנהג
ביצע את הפעולה
הטכנית של חיבור המצבר
החדש היא של התובע מס' 2
המציג את הנהג כחסר קישורים טכניים לחלוטין (עמ'
9 לפרוטוקול).

הנהג, שלומי לוגסי
לא חלק על העובדה שאינה במחלוקת כי בצד שמאל של המצבר היה חיבור של המצבר לתושבת על ידי חבק פלסטיק
(עמ' 7 לפרוטוקול). הוא הסביר שהחבק
נועד לתפיסת המצבר. באשר למוט ההברגה, העיד הנהג כי הוא היה רופף והוא שאל את התובע מס'
2, מה לעשות כדי
שהמצבר לא יזוז
(עמ' 7 לפרוטוקול).

אך הוא גם אישר שהמצב הרופף של מוט ההברגה קדם את החלפת המצבר (עמ' 7 לפרוטוקול), וזה היה המצב עם המצברים הקודמים.


למרות ריבוי גרסאות
הנהג לנסיבות השריפה וכיבויה, אני מאמינה לו כשתיאר את מצב מוט ההברגה המשוחרר כבעיה הקודמת
את החלפת המצבר ופתרון לחיזוק המצבר
נעשה ע"י שימוש בחבק הפלסטיק.

9.
החבק הפלסטיק
אינו הסיבה לשריפה.
ככל שהנתבע מס' 2
השתתף בהחלפת
המצבר הוא לא השתמש במוט הברגה שמראש היה בעייתי ומשוחרר. האחריות לתיקון הליקוי הייתה של הבעלים של המשאית.


לא מצאתי
שמעשי הנתבע מס' 2 גם לפי החלופה שהוא לבד, או יחד עם הנהג, החליפו את המצבר, גרמו לנזק או ניתקו את הקשר הסיבתי בין המחדל של התובע מס' 2 לטפל בבעיית מוט ההברגה המשוחרר לפני החלפת המצבר, לנזק.


לפיכך, גם לפי גרסת התביעה, לא הוכחה חבות הנתבעים או מי מהם. לחלופין, לאור ריבוי
גרסאות הנהג לסדר האירועים בעת קרות השריפה, שאינם נדרשים להוכחת עילת
התביעה, והעדר פירוט
יזום של אופן ודרך החלפת המצבר, לא השתכנעתי
שחלקו של הנתבע מס' 2 בהחלפת המצבר היה מעבר להנחה
בתא המנוע.

10.
מכל הטעמים במצטבר
, התביעה נדחית.


התובעים ישלמו לנתבעים שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 6,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

לאור
הערותיי על חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעים, אינני מחייבת את התובעים בשכרו.




זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,

06
אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.











תאמ בית משפט שלום 7393/07 אריה חב' לביטוח בע"מ, דוד דבש נ' דוד לוי חלקי חילוף לרכב בע"מ, דוד לוי (פורסם ב-ֽ 06/10/2010)