פסקי דין על אלי מימון | פסקי דין על שמעון לפידות

20287-12/09 תט     10/10/2010




תט 20287-12/09 אלי מימון נ' שמעון לפידות








בית משפט השלום בנתניה



ת"ט 20287-12-09 מימון נ' לפידות






בפני

כב' הרשמת
יפעת ביטון אונגר

התובע
אלי מימון


נגד

הנתבע
שמעון לפידות



החלטה


הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה השטרית שהגיש נגדו התובע.

בהתנגדותו טען כי לא קיבל תמורה בעד השטר וכי מסר אותו לתובע "כצ'ק טובה וכי יהיה עליו לגבות את מלוא הסכום ממאיר".

בסעיפים 3-6 לתצהירו, מסביר הנתבע כי מאיר אבוטבול ערך עסקה עם התובע, קיבל את החלקים והיה אמור לשלם את התמורה לתובע.
כן מסביר הנתבע כי מסר את הצ'ק לתובע, כטובה למאיר, ואף הודיע לתובע שעליו לגבות את התמורה ממאיר וכי הצ'ק לא ייפרע.

לאור האמור טען הנתבע להגנה מפני התביעה השטרית.

טענתו זו של הנתבע דינה להידחות.

סעיף 27 לפקודת השטרות קובע:
"שטר-טובה או מיטיב
27.
(א)
המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבּל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.
חבותו של מיטיב
(ב)
המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו".





ודוק: הפקודה מייחסת את החבות למיטיב, למרות שהמיטיב אינו מקבל תמורה בעד שטר הטובה שמסר לאוחז.

לכן, גם אם נכונות טענות הנתבע, אין בפיו הגנה. תרופתו בתביעה נפרדת כנגד מאיר אבוטבול.

משמצאתי כי אין בפי הנתבע הגנה, ולו לכאורה, ואף לא בדוחק, הרי דין בקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו להידחות.

מעבר לצורך, אציין כי שתי ישיבות נקבעו לדיון בהתנגדות:

לישיבה הראשונה, ביום 26.04.2010, לא הופיע הנתבע.
ב"כ התובע הופיעה על דעת שני הצדדים ומסרה שהנתבע הודיע על אשפוזו אך לא מסר אישורים רפואיים. משלא נמסרה הודעה מוקדמת לבית המשפט, החלטתי לדחות את ההתנגדות, אלא אם יגיש הנתבע אישור רפואי ערוך עפ"י פקודת הראיות על מצבו הרפואי.

ביום 10.05.2010, עיינתי במסמכים הרפואיים שהגיש הנתבע, ואף כי לא הוגשו בהתאם לכללי פקודת הראיות, ביטלתי את החלטתי הנ"ל.

לישיבה השנייה, שנקבעה ליום 05.09.2010, שוב לא הופיע הנתבע.
הפעם – לא נמסרה כל הודעה על היעדרותו הצפויה.
שוב נדחתה ההתנגדות (להלן: "ההחלטה").

ביום 07.09.2010, ביקש הנתבע לבטל את ההחלטה, בנימוק שעבר ניתוח קשה ובמועד הדיון נערכה לו בדיקה שלאחר הניתוח.

הנתבע טוען כי בשל נסיבות שאינן תלויות בו, נבצר ממנו להתייצב לדיון. בתגובתו, טוען התובע כי ההזמנה לבדיקה הנ"ל הונפקה לנתבע ביום 08.08.2010, משמע היה בידו זמן והותר לבקש את דחיית הדיון על מנת להתייצב לבדיקה.

בפרט היה עליו להקפיד בעניין המועדים ולפנות בזמן אל בימ"ש, ואל הצד שכנגד, נוכח היעדרותו הקודמת.

כן ציין התובע כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, והנתבע לא צירף סימוכין שיעידו כי התייצב בביה"ח בפועל במועד הדיון.

בתשובתו לתגובה לא מספק הנתבע כל הסבר, לכך שלא ביקש לדחות את הדיון מבעוד מועד, או למצער, להודיע כי ייעדר ממנו, ולו בבוקרו של הדיון.

לאור האמור לעיל, דעתי היא כי אין בידי הנתבע הצדקה למחדלו.

משני הטעמים כאחד אני דוחה את הבקשה לביטול פסה"ד.

בנסיבותיו האישיות של הנתבע – אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ב' חשון תשע"א, 10 אוקטובר 2010, בהעדר.













תט בית משפט שלום 20287-12/09 אלי מימון נ' שמעון לפידות (פורסם ב-ֽ 10/10/2010)