פסקי דין על יצחק נבון | פסקי דין על המועצה הדתית מזכרת בתיה

6003/07 תעא     13/10/2010




תעא 6003/07 יצחק נבון נ' המועצה הדתית מזכרת בתיה






בפני
:
כב' השופטת רוית צדיק

נ.צ. – גב' אלה בלאס (עו')
נ.צ. – מר עמיר אביתר (מע')
התובע:

יצחק נבון
022652101
ע"י ב"כ עו"ד אלון הוברמן

- נ ג ד -

הנתבעת:

המועצה הדתית מזכרת בתיה

ע"י ב"כ עו"ד אייל נון

פסק דין
1. האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין מר יצחק נבון
(להלן: "התובע") לבין המועצה הדתית מזכרת בתיה
(להלן: "הנתבעת") במהלך התקופה שבין 1/4/05 ועד ליום 30/9/06? זוהי השאלה העומדת במוקד הדיון שלפנינו.

העובדות הדרושות לעניין:

2. התובע, עובד כמזכיר המועצה הדתית עכו. הנתבעת, הינה מועצה דתית, הפועלת מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א- 1971.

3. במהלך השנים נקלעה הנתבעת לקשיים ניהוליים, תפקודיים וכלכליים, בעטיים מנותה "ועדה קרואה" (להלן: "הוועדה") לצורך ניהול והבראת המועצה.

4. חברי הוועדה מטעם משרד ראש הממשלה היו עורך הדין עמוס פרג'ון (להלן: "מר פרג'ון"), ורואה החשבון יוסי סהר (להלן: "מר סהר")

5. מר פרג'ון הועסק על ידי הנתבעת ושכרו שולם על ידה. מנגד, מר סהר הועסק בהתנדבות עבור הנתבעת מבלי ששולם לו שכר.

6. ביום 30/3/05, בעקבות פניית מר פרג'ון לעזרה בתהליך ההבראה, נשלח מכתב מאת היועץ המשפטי של הנתבעת (להלן: "חוות הדעת הראשונה"), עורך דין אייל ינון, בעניין העסקת מזכיר מועצה דתית אחת במועצה דתית אחרת. הצדדים חלוקים באשר לפרשנות מכתב זה.

7. תקופת כהונתה של הוועדה החלה באפריל 2005 והסתיימה בספטמבר 2006. בתום כהונת הוועדה מונה בחודש אוקטובר 2006 מר גבריאל רחמים (להלן: "מר רחמים") כממונה לענייני הנתבעת.

8. ביום 27/9/06, בעקבות פנייה של מר פרג'ון בעניין, נשלח מכתב מאת עורך דין ינון, בנושא העסקת התובע בשורות הנתבעת (להלן: "חוות הדעת השנייה"). במכתב צוין, בין היתר, כי התובע הועסק אצל הנתבעת החל מחודש אפריל 2005 וכי היקף משרתו אינו עולה על רבע משרה.

9. שכר התובע בגין עבודתו בנתבעת בתקופה הנזכרת לעיל לא שולם. פניותיו של התובע לתשלום שכרו נדחו על ידי מר רחמים, על כן הגיש תביעתו לבית הדין זה.

טענות התובע:

10. לטענת התובע, עבד עבור הנתבעת בכל תקופת כהונת הוועדה וכחלק ממנה.

11. במסגרת עבודתו היה אחראי על כל הפעולות האדמיניסטרטיביות לרבות הדרכת העובדים בפעולות שוטפות כגון: איסוף מסמכים והעברתם להנהלת החשבונות, ריכוז ופיקוח על שעות העבודה, הזמנות מוצרים שונים מספקים, השוואת מחירים וכדומה.

12. בנוסף, טען התובע כי היה אחראי על פעילות המועצה אל מול מנהל החשבונות של הנתבעת, אליו הועברו ספרי המועצה וכן השתתף בישיבות מועצה רבות.

13. עוד נטען כי היקף משרתו עמד על 25% כעולה מעדויות הממונים עליו, מר פרג'ון ומר סהר וכן מאישור היועץ המשפטי בעניין זה. בנוסף, טען התובע כי לעיתים נהג לעבוד מעבר להיקף משרה זה.

14. לטענת התובע הסיבה האמיתית לאי תשלום שכרו נעוצה בקשייה הכלכליים של הנתבעת ללא כל קשר לשאלת קיום יחסי עבודה ,אשר בפועל שררו בין הצדדים.

15. כמו כן, טען התובע כי מר פרג'ון והיועץ המשפטי של הנתבעת אישרו כי עבד בכל התקופה הרלבנטית לתביעה.

16. לעניין טענת הנתבעת כי עבודת התובע בוצעה על ידי מר שמואל אברהם (להלן: "מר אברהם"), טען התובע כי מר אברהם ביצע עבודתו רק לאחר שהודרך ארוכות על ידי התובע כיצד לבצע המוטל עליו.

17. באשר לעדותו של מר רחמים, טען התובע כי אין בה לסייע להבנת נסיבות התביעה שכן תקופת העסקתו החלה לאחר שהסתיימה העסקת התובע על כן אינה רלבנטית לתביעה.

18. לפיכך, תבע התובע את הסכומים הבאים להם זכאי הוא לטענתו, מכוח תקופת העסקתו בנתבעת והיקף משרתו:

א. סך של 39,600 בגין שכר עבודה על פי חישוב של שכר בסיס של 2,200 ₪ עבור 18 חודשי עבודה.

ב. סך של 612 ₪ בגין 2 ימי הבראה.

ג. סך של 715 ₪ בגין 5.5 ימי חופשה.

ד. סך של 487 ₪ בגין 3.75 ימי חג.

ה. סך של 6,525 ₪ בגין הפרשות לקרן פנסיה וקופת גמל

ו. סך של 3,375 ₪ בגין הפרשות לקרן השתלמות

ז. סך של 4,400 ₪ בגין דמי הודעה מוקדמת עבור חודשיים.

ח. סך של 3,300 ₪ בגין פיצויי פיטורים עבור 18 חודשי עבודה.

לסיכום, נתבע סך של 64,414 ש"ח בצירוף פיצויי הלנה ממועד התגבשות כל עילה ועילה ו/או הפרשי הצמדה וריבית מיום התגבשות כל עילה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

טענות הנתבעת:

19. לטענת הנתבעת, התובע לא עבד בשורותיה. התובע לא הוכיח עבודתו משלא קיים תיעוד או אישור להעסקתו. לחילופין, טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח את תקופת העבודה, היקף משרתו ואופן חישוב שכרו. כמו כן לא הוכחה זכאותו לדמי נסיעות ולפיצויי פיטורים שעה שלא פוטר.

20. לחילופין טענה הנתבעת כי היה ויקבע כי התובע עבד בשורותיה נעשה הדבר בהעדר תקן כדרישת החוק, על כן אינו יכול להחשב כעובד מטעמה.

21. לעניין שיעור המשרה, טענה הנתבעת כי אין כל הוכחה או תיעוד כי היקף משרתו עמד על 25% וכן לא ברור כיצד גזר התובע השכר לו זכאי הוא, לטענתו.

22. אשר לדמי הנסיעות טענה הנתבעת כי התובע הודה כי הגיע אל הנתבעת כעשר פעמים וממילא נסיעותיו אל מר סהר היו בתוקף עבודתו העיקרית על כן אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה שעה שרוב עבודתו נעשתה ממקום מושבו בעכו.

23. בנוסף טענה הנתבעת כי החל משנת 2008 שונתה שיטת תקצוב המועצות הדתיות כך שמימון התקציב וחלוקתו בין המדינה והרשות המקומית מתחשב בין היתר במצבה הכלכלי של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצאת המועצה הדתית.
משהנתבעת נדרשת לפעול במסגרת התקציב הנתון אשר אושר לה, אין ביכולה להוציא כספים לרבות תשלום שכר מעבר לתקציבה מבלי לקבל אישור כדין. בהעדר אישור מראש להעסקת התובע בנתבעת, אין להטיל על הנתבעת הוצאת כספים שלא דין.

דיון והכרעה:

24. לאחר ששמענו עדויות הצדדים ועיינו בחומר הראיות שלפנינו באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה ונפרט.

25. מצאנו כי עדי התביעה העידו באופן בהיר סדור וקוהרנטי. מנגד, הגרסה אשר הוצגה על ידי הנתבעת הייתה רצופה סתירות ואי דיוקים. נפרט בכל שלב משלבי פסק הדין, מדוע הועדפה גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת.
נציין כי בהעדר תלושי שכר ורישום שעות עבודה וימי חופשה מבוססות קביעותינו על עדויות הצדדים כפי שנשמעו בפני
נו.

26. כמו כן, מצאנו מקום לציין כי תמוהה בעניינו התנהלות ב"כ הנתבעת אשר מחד שימש כיועץ המשפטי של המועצה הדתית עכו בה עובד התובע, ועשה שימוש במידע אשר הגיע אליו בכובעו כיועץ המשפטי של המועצה הדתית עכו ומאידך סתר מסמך משפטי אשר הוכן על ידי פרקליט אחר ממשרדו בעניין כהונת מזכיר מועצה דתית במועצה אחרת.
27. לסיום נזכיר כי בפתח סיכומיה טענה הנתבעת לראשונה כי היה ראוי לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כבעל דין וחזרה על בקשתה מיום 03/12/09 לצירוף הממונה על השכר, בקשה אשר כאמור נדחתה, משהוגשה לאחר תום פרשת הראיות והחלטת בית הדין בדבר הגשת סיכומי הצדדים.
ככל שלטענת הנתבעת לא צורף הצד הנכון להליך, אין לה להלין אלא על עצמה עת בחרה להגיש בקשה לצירוף צד נוסף עם סיום שמיעת הראיות.

קיום יחסי עובד מעביד:

28. התובע טען כאמור כי עבד אצל הנתבעת בכל התקופה הרלבנטית להליך. מנגד, טענה הנתבעת כי התובע לא הועסק על ידה.

29. בחוות הדעת השנייה, אשר נכתבה על ידי עמיתו של ב"כ הנתבעת וכותרתה: "המועצה הדתית מזכרת בתיה
- העסקת מר יצחק נבון
" נקבע מפורשות כי: "העסקתו של מר נבון, בסיוע לטיפול בענייניה המינהלים והשוטפים של המועצה הדתית מזכרת בתיה
, נעשתה במשורה מאז חודש אפריל 2005; אמנם מן הראוי היה לפנות לקבלת חוות דעת זו מראש, ואולם גם בדיעבד, אין חולק כי מר נבון זכאי לשכר בעבור עבודתו."

30. דומה כי די באמירה זו אשר נכתבה על ידי היועץ המשפטי של הנתבעת כדי להוכיח טענות התובע בדבר היותו עובד מן השורה. אולם, למען הסר ספק ומעבר לנדרש, נפרט את יתר הראיות על בסיסם נסמכת החלטתנו.

31. בחקירתו תיאר התובע את נסיבות תחילת העסקתו וכדבריו "ביום שהם קיבלו את כתב המינוי יו"ר המועצה הדתית עמוס פרג'ון ויוסי סער, הם זימנו אותי לתל אביב. אמר לי עמוס פרג'ון מפורשות בקדם לפני הישיבה- אני רוצה אתה תנהל לי את העינינם... אמרתי לו עמוס לפני שאני נוסע אני רוצה חוות דעת משפטית, אם יש ניגוד ענינים או אין ניגוד ענינים..." (עמ' 11 ש' 1-7).

32. אשר למהות התפקיד אשר ביצע, התובע העיד כדלקמן:

"ש. יועץ או מזכיר?
ת. הכל, יועץ שכר מה זה חשוב לך עכשיו, ענינים מנהלתיים ללמד אותם איך לנהל משרד ממשלתי במועצה דתית מזכרת בתיה. אנחנו הגענו לשם שומו שמים, כמו שאמרתי לך כיתה א' לא היה שם כלום. הם ישבו באיזה קרווואן, המועצה הדתית בכלל היתה מתנהלת אצל הרב. העברנו אותם לקרוואן מסודר, איך לענות לטלפון מזה התחלנו. כלום לא היה שם כמו שהעיד עמוס פרג'ון והוא לא מומחה בניהול מועצות דתיות.
הוא לקח אותי עם הותק שלי כי הוא ראה מה אני עשיתי במועצה הדתית עכו מגרעון של 7 מיליון שקל לפלוס בשלוש שנים בעבודה משותפת עם עמוס ועם רואה חשבון סער ועם עו"ד נון שאתה עובד איתו, במקרה הזה גם הוא היה בתור ספק וגם וגם איתו הגענו.
ש. מה עשית אתה?
ת. אני מסביר לך מה עשיתי.
כב' השופטת: תענה תשובה ענינית.
ת. הייתי מגיע למועצה הדתית במזכרת בתיה, הגעתי לשם כמה פעמים. מתי שעמוס רצה אותי הגעתי לשם, הגעתי למשרדו של רואה חשבון. (עמ' 41 שורה 9 – עמ' 42 לפרוטוקול, שורה 1).

33. משנשאל מר פרג'ון אודות העסקת התובע, כך השיב:
"באותה תקופה מוניתי גם כממונה על המועצה הדתית עכו מטעם משרד רה"מ וההסכמה שלי היתה מותנית במספר דברים ואחד מהם היה שהצוות שאיתי ילך ויבריא מקום קיים שהיה "מת". (עמ' 1 ש' 14-17) ובהמשך עדותו ציין מר פרג'ון כי הצוות שלו כלל את "יוסי סהר ויצחק נבון
" (עמ' 1 ש' 28).

בהמשך עדותו הבהיר:
"התובע היה צריך להדריך את שמואל עד כמה שאפשר מה לא עושים ומה כן עושים בסוף יום, זה נבנה מההתחלה, לפני כן, לא היה כלום. מהזמנת עבודה עד איך להזמין מאיפה ואיך הכל שם נעשה בטובות...". (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 2- 4).

34. תימוכין לגרסת התובע ניתן למצוא בחוות הדעת הראשונה אליה התייחס התובע בעדותו. בחוות הדעת אשר נשלחה ממשרד ב"כ הנתבעת אשר שימש כיועץ המשפטי של הנתבעת, אל מר פרג'ון נקבעו הדברים הבאים:

"הנדון: המועצה הדתית מזכרת בתיה
- העסקת מזכיר של מועצה דתית אחרת

בקשת לבחון האם העסקתו של מזכיר של מועצה דתית אחרת במועצה דתית אחרת מעוררת קושי בהיבט ניגוד העינינים.
מועצות דתיות אחיות אינן עוסקות בעניינים שיכולים להיות ביניהם חיכוך או השקה (למעט במקרים נדירים בהן עסקינן במועצות דתיות שתחומן הגיאוגרפי סמוך, וגם אז אפשרויות החיכוך הן שוליות)
לאור האמור, אינני רואה קושי בהעסקת מזכיר של מועצה דתית אחת במועצה דתית אחרת בהיבט ניגוד הענינים, בכפוף לדינים הרגילים הנוגעים להעסקת עובדים.
אני עומד לרשותכם לכל הבהרה או סיוע שידרשו".

35. אומנם בחוות הדעת הראשונה, בשונה מחוות הדעת השנייה, לא צוין שמו של התובע, אולם לאור מהות חוות הדעת העוסקת במינוי מזכיר מועצה דתית קיימת, מועד העברת חוות הדעת אשר היה סמוך למועד תחילת העסקת התובע ובשים לב לנעמן בחוות הדעת, מהווה הדבר ראיה לחיזוק טענות התובע.

36. מנגד עד הנתבעת, מר שמואל אברהם (להלן: "מר אברהם") אשר נדרש לתקופת עבודת התובע בנתבעת העיד באופן בלתי אמין ורצוף סתירות. תחילה טען בתצהירו כי "מהיכרותי רבת השנים של המועצה הדתית ושל כל עובדי הנתבעת, אינני זוכר, כי התובע עבד בתקופות שבין אפריל 2005 ועד ספטמבר 2006 וכי ראיתי אותו פעם אחת בלבד בכל התקופה". (סעיף 16 לתצהיר). בחקירתו הנגדית אף הוסיף כי הוא "לא זוכר" (עמ' 49 ש' 14) אם הוא הפנה אי פעם מכתב אל התובע.

37. משנשאל מר אברהם אודות המסמכים השונים בעניין חישוב משכורות עובדי הנתבעת, אשר נחתמו על ידו ונשלחו לעכו הודה כי את "זה התבקשתי לשלוח לעכו לנבון" (עמ' 53 ש' 13-14).

38. לעניין זה נציין כי על גבי אחד המסמכים שנשלח ביום 26/3/06 (ת/3) צוין בכותרת "לידי מר נבון יצחק" ובסופו צוין "שלך בברכה שמואל אברהם". משנדרש מר אברהם לעניין זה הודה כי המסמך היה מיועד לתובע (עמ' 54 ש' 20-22).

39. לבסוף, לאחר שהוצגו בפני
מר אברהם מסמכים נוספים הנוגעים לחישוב משכורות העובדים אשר נשלחו אל התובע באמצעותו, העיד מר אברהם כי תחילה נשלחו הדוחות לתובע ולאחר מכן "לחיים ישירות". (עמ' 59 ש' 10).

40. עוד עולה מעדותו של מר אברהם כי בנוסף לפקסים הרבים אשר שלח לתובע יצר קשר עם התובע באמצעות הטלפון וכדבריו: "כשהייתי צריך את עמוס הייתי מתקשר לעכו והייתי מדבר גם עם נבון" (עמ' 54 ש' 1-2).
41. הנה כי כן, מר אברהם אשר הכחיש תחילה כי התובע עבד עבור הנתבעת, הודה במסגרת חקירתו הנגדית כי התובע ביצע עבודה משמעותית עבור הנתבעת לרבות חישוב שכר עובדיה, כאשר החומר הרלבנטי הועבר אליו באמצעות הפקס.

42. תמונה דומה עולה גם מעדות התובע אשר בחקירתו הנגדית העיד כי "דוחות משכורת נערך על ידי. כל הדוחות משכורת המודפסות באקסל נערכו על ידי, אני ערכתי אותם מול המכתבים שנשלחו אלי של שמואל אברהם ואני העברתי אותם לאקסל והייתי דואג להחתים את היושב ראש ולהעביר אותם להנהלת החשבונות" (עמ' 2 ש' 24- 27 לפרוטוקול, עמ' 3 ש' 1).

43. לכך מצטרפת עדותו של מר פרג'ון מחזקת ותומכת בגרסת התובע. מר פרג'ון העיד לעניין הכנת המשכורות כי הדבר נעשה על ידי התובע וכדבריו: "עברנו על זה וראינו שאין שעות נוספות. העברנו זאת לרו"ח. (עמ' 3 ש' 26-27). זאת בשונה מהמצב ששרר אצל הנתבעת לפני שהחל הליך ההבראה כאשר "שמואל לא ידע למלא את הדוחות האלה מעולם." (עמ' 5 ש' 19-20), לאור העובדה שהוא "היה על תקן גנן במועצה הדתית. זה היה תפקידו הוא לא היה מזכיר ולא היה לו ידע" (עמ' 5 ש' 22-23).

44. עוד נדגיש כי בחינת העדויות מלמדת כי מלבד הטיפול במשכורות, התובע נהג להדריך את עובדי הנתבעת כיצד לעבוד בצורה נכונה ותקינה. לעניין זה העיד התובע בנוגע למזכירת הנתבעת ולמר אברהם כי "צריך ללמד אותם איך עושים דוחות שכר, איך מגישים, איך בודקים שעות, איך עובדים מול קבלן..." (עמ' 30 ש' 2-4) מר פרג'ון העיד בהתאמה כי "התובע אגד את כל הדברים, איך להזמין סולר, ישב עם שמואל והסביר מהם תנאים סוציאליים, תהליכים, תקנות, קבלת החלטות." (עמ' 3 ש' 18-19).

45. מדברים אלה עולה כי אין בסיס לטענת הנתבעת על פיה מר אברהם הוא אישר ביצע את עבודת התובע (ס' 14 לתצהיר מר אברהם). התובע הוא אשר הדריך ולמד את מר אברהם ויתר עובדי הנתבעת כיצד לעבוד, לדווח ולנהל את המועצה באופן תקין ומסודר.

46. בנוסף עולה מהעדויות אשר נפרשו בפני
נו כי התובע עסק גם בנושאי אדמיניסטרציה בנתבעת. בעניין זה העיד מר פרג'ון כי "התובע היה עוזר מזכיר המועצה, כל האדמיניסטרציה שלא היתה, לא התמקחו על תנאי מחיר תשלום, לא ידעו מתי מדליקים את הדוד למים חמים ומתי לא. כל מה שיש במועצה דתית רגילה לא היה כלום. התובע אמר את כל הדברים, איך להזמין סולר, ישב עם שמואל והסביר מהם תנאים סוציאלים, תהליכים, תקנות, קבלת החלטות. הוא עשה דברים בסיסית כדי שנוכל להתנהל מול המועצה. הוא גיבה את כל מה שקשור למשרד. דברים בסיסים שלא היה כמו טלפון, משכורת, שעות נוספות. איך מזמינים ממגב עד לנייר טואלט כל זה לא יכלתי לעשות מקוצר זמן ומשאיני בקיא במחירים וזה מה שהתובע עשה". (עמ' 3 ש' 15-24).

אשר לנוכחות התובע במקום העבודה הבהיר מר פרגון כי כל משכורות העובדים הוכנו על ידי התובע אשר לא נדרש לשבת פיזית במקום העבודה אולם נכח בישיבות מועצה שהתקיימו במשרד של רו"ח סהר. (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 26-30).

47. אשר על כן, לאור עדויות הצדדים והראיות אשר הונחו בפני
נו, משאמינה עלינו עדותו של התובע ועדות עו"ד פרג'ון אשר היו עקביות ותומכות זו בזו אל מול עדות מר אברהם, אשר הותירה רושם לא מהימן על בית הדין, קובעים אנו כי התובע עבד בשורות הנתבעת וביצע מספר תפקידים לרבות חישובי שכר, פעילות אדמיניסטרציות והדרכת עובדי הנתבעת.

תקופת העסקת התובע:

48. התובע טען כי החל העסקתו ביום 1/4/05 וסיים ביום 30/9/06. מנגד, טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח את מועד תחילת העסקתו וסיומה.

49. משנשאל התובע מדוע דוח השכר הראשון אשר נערך על ידו הינו מחודש אוגוסט 2005, כאשר לטענתו עבודתו החלה באפריל 2005 הסביר כי "בחודשים הראשונים הנהלת החשבונות לא התקיימה בעכו, העברנו אותה לעכו רק בסביבות אוגוסט למר ארה טוכמן והיו דוחות למאזנים שהרואה החשבון הקודם אפרתי לא יכל להמציא לנו לרואה חשבון למאזנים כי היינו באיחור של מאזנים...ואז המלצתי בפני
היושב הראש וההנהלה להעביר את כל הנהלת החשבונות לעכו...וכך נעשה ועבר לעכו." (עמ' 4 ש' 20-27).

50. יצוין כי לאור מצבה הקשה של הנתבעת, ערב מינוי הוועדה, ניתן להניח במידה גבוהה של הסתברות כי הדוחות הראשונים לא היו בהישג ידם של עובדי הנתבעת ובכלל זה התובע.

51. יתרה מכך, כאמור בחוות הדעת השנייה אשר נשלחה אל מר פרג'ון ביום 27/9/06, נקבע מפורשות כי התובע הועסק אצל הנתבעת החל מחודש אפריל 2005. בנוסף חוות הדעת מתייחסת לעבודת התובע, בזמן הווה, קרי, נכון לסוף חודש ספטמבר 2006 עדין היה התובע עובד הנתבעת.

52. כאן המקום לציין כי לא נעלמה מעינינו הסתירה אשר לכאורה קיימת בין גרסת התובע ומר פרג'ון לעניין תקופת העבודה כעולה מדברי מר סהר, אשר טען כי "התחלנו לעבוד בלי התובע כאשר כל הפעולות של תזרים מזומנים, מעקב אחרי המחאות, נעשית על ידיי ועל ידי עמוס בסיוע עובדות ממשרדי." (עמ' 9 ש' 21- 23) ולאחר מכן ציין כי רק "בהמשך זכור לי שיצחק נבון
סייע לנו". (עמ' 9 ש' 23).

53. אולם שומה עלינו לזכור, כפי שצוין לעיל כי התובע לא עסק רק בפעילות הקשורה בניהול הכספי של הנתבעת, כי אם גם בענייני אדמיניסטרציה והדרכה שוטפת של העובדים, אשר לא בהכרח נעשתה בסמיכות למר סהר, רואה החשבון, אשר עסק בתחום הכספי בלבד, בפרט משהנתבעת הודתה במועד תחילת העסקת התובע כעולה מחוות הדעת השנייה.

54. זאת ועוד, הדעת נותנת כי משהתובע הועסק על ידי הוועדה, כעולה מהאישור אשר הוצא בעניין זה על ידי מר פרג'ון (נספח ג' לתצהיר התובע), יש הגיון רב בטענת התובע כי תקופת עבודתו הייתה חופפת לתקופת עבודת הוועדה, אשר פעלה כאמור בין חודשים אפריל 2005 לספטמבר 2006.

55. לאור כל האמור לעיל, קובעים אנו כי תקופת העסקת התובע אצל הנתבעת החלה ביום 1/4/05 והסתיימה ביום 30/5/06.

היקף משרת התובע:

56. לטענת התובע היקף משרתו עמד על 25% משרה. מנגד טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח שיעור משרתו, בהעדר רישום שעות עבודה.

57. התובע העיד לעניין היקף משרתו כי "הוא אמר לי מה נראה לך, תשמע זה לא שכר של כיום אבל דה פקטו בשעות שהשקעתי שם כביכול הגשתי את זה על 25 אחוז, אני השקעתי בשעות מעבר ל- 25 אחוז. רק בנסיעה אחת ופגישה לקח לי עשר שעות, כבר כיסיתי את החודש." (עמ' 11 ש' 8-12). בהמשך, נשאל התובע כיצד נקבע הקיף המשרה והשיב כי: "זה מה שדובר עם עמוס פרג'ון. זה היה סביר." (עמ' 45 ש' 14-15).

58. כפי שהבהרנו לעיל, נתנו אמון מלא בעדות התובע, אשר עלתה בקנה אחד עם יתר הראיות שהוצגו בפני
נו, על כן אמינה ומהימנה עלינו גרסתו בעניין היקף משרתו.

59. תימוכין לדברי התובע ניתן למצוא בחוות הדעת השנייה בה נקבע לעניין היקף משרתו כי "לאור העסקתו של מר נבון במשרה מלאה במועצה הדתית עכו, מן הראוי להגביל את היקף העסקתו במועצה הדתית מזכרת בתיה להיקף שלא יעלה על 25% משרה (רבע משרה)".

60. אומנם, אין המדובר באמירה ברורה לגבי היקף המשרה בה עבד התובע, בשונה מהקביעה המפורשת לעניין מועד תחילת העסקת התובע. אולם, יש באמירה זו כדי ללמד על היקף ההעסקה אשר בפועל היה דרוש.

61. הנה כי כן, משגרסת התובע לעניין שיעור המשרה לא נסתרה ומנגד הנתבעת מודה כי נדרש היקף שלא יעלה על 25% קובעים אנו כי היקף משרת התובע היה בשיעור של 25%.

62. טרם נבחן את רכיבי התביעה לגופם, נתייחס לטענה נוספת אשר העלתה הנתבעת בנוגע להעסקת התובע ללא תקן וכפועל יוצא מכך העדר זכאותו לשכר עבודה.

עו"ד פרגון העיד בעניין זה כי:
"אם אינני טועה יש 1/3 משרה בתקן של מזכרת בתיה שהיה פנוי. ראש המועצה המקומית רצה להכניס מישהו מטעמו...אני זוכר שהיה 1/3 או 1/8 תקן פנוי. היה סוג של פירצה שיחד עם עו"ד נון ניסנו על הנישה הזו להתיישב". (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 17- 22).

משנשאל עו"ד פרג'ון האם רק בעלי תקנים מועסקים על ידי המועצה הדתית השיב:
"מהנסיון שלי בעכו התשובה לא. אם אתם יועצים משפטיים שקיבלנו הוסכם שאפשר לקחת אנשים מחוץ לתקן על בסיס חוזים לתק' מוגבלות שלא עולות על תק' מסויימות כדי לא ליצור תקן או חיה שלא היתה לפני כי ההנחיה היתה גורפת שלא לאייש תקן".

63. מעדות מר פרג'ון עולה כי היה תקן אולם מסיבות כאלה ואחרות הוחלט שלא לאיישו ולהעסיק התובע לתקופה מוגבלת בה הועסק.

64. נציין כי מששוכנענו כי התובע הועסק על ידי הנתבעת בידיעתה והסכמתה, ומשהנתבעת יצרה מצג כלפיו התובע כי עובד הוא עבורה, שעה שהאחריות על אופן העסקת העובדים בנתבעת רובץ על כתפיה, אין היא יכולה להבנות מטעויותיה ולהלין על מעשיה (העסקה ללא תקן) ובוודאי שאין בטענה זו כדי לאיין דרישתו החוקית של התובע לתשלום שכרו.
לפיכך דין הטענה להדחות.

שכר עבודה:

65. לטענת התובע שכרו החודשי עומד על 2,200 ₪. מנגד טענה הנתבעת כי בהעדר תלושי שכר התובע לא הוכיח תביעתו.

66. התובע נשאל לעניין אופן חישוב שכרו והשיב כי הסכום נגזר "פחות או יותר מהתלוש שלי" (עמ' 45 ש' 17) "מנטו, לא מהברוטו" (עמ' 45 ש' 19).

67. דרך זו של חישוב השכר מקובלת עלינו לאור הדמיון בין התפקידים אותם ביצע התובע בנתבעת לבין תפקידו כמזכיר המועצה הדתית עכו, כעולה מחוות הדעת הראשונה.

68. מעיון בתלושי השכר של התובע (נ/1) עולה כי משכורתו הממוצעת עמדה על סך
של 10,192 ₪ נטו לחודש. אולם, יש לזכור כי שכר הנטו כלל התוספות השונות, דוגמת דמי הבראה, נסיעות וכו' אותם התובע כלל במסגרת רכיבי התביעה הנוספים. לפיכך על מנת להימנע מכפל תשלום, יש לחשב שכרו על פי שכר הבסיס החודשי אשר עמד על סך 6,365 ₪.
לאור היקף המשרה עומד השכר החודשי בתקופת עבודתו בנתבעת על סך של 1,591 ₪, ובמצטבר עבור 18 חודשי עבודתו זכאי הוא לסך של 28,638 ₪.

69. לאור חילוקי דעות של ממש באשר לקיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, לא מצאנו מקום להשית פיצויי הלנת שכר על הנתבעת.

דמי נסיעות:

70. התובע טען בסיכומיו כי זכאי הוא לדמי נסיעות חודשיים עבור תקופת עבודתו. מנגד, טענה הנתבעת כי התובע לא הגיע למקום עבודתו בנתבעת אלא כעשר פעמים וכל עבודתו נעשתה ממקום עבודתו הקבוע בעכו.

71. נקדים ונציין כי בכתב התביעה כלל לא נתבע רכיב הוצאות נסיעה. עיון במסמכי התיק מלמד כי לא נמצאה בקשה לתיקון כתב התביעה וכן תצהיר התובע אף הוא אינו מתייחס לרכיב הוצאות נסיעה.
לפיכך, משעילת התביעה הועלתה במסגרת הסיכומים (הגם שנשאלו שאלות לעניין זה במהלך חקירת התובע) אין בכך כדי להקים חבות לתשלום בגין רכיב אשר מלכתחילה לא נתבע על ידי התובע. אשר על כן, התביעה לתשלום הוצאות נסיעה – נדחית.

דמי הבראה, ימי חופשה, חגים והפרשות:

72. הנתבעת לא סתרה תביעת התובע לתשלום דמי הבראה, ימי חופשה, חגים והפרשות לקופת הגמל, קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה. לפיכך הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. דמי הבראה בסך 612 ש"ח בגין 2 ימי הבראה.
ב. ימי חופשה בסך 715 ₪ בעבור 5.5 ימי חופשה.

ג. הפרשות לקופת גמל, קרן השתלמות וקרן פנסיה בשיעור של 21.8% משכר עבודתו לאורך התקופה הנתבעת בסך 6,243 ₪.

ד. לעניין דמי חגים, משהתובע עבד כעובד חודשי ולא כעובד שעתי, לא קמה זכאות לתשלום דמי חגים.

פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת:

73. לטענת התובע פוטר מעבודתו על כן זכאי הוא לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. מנגד, טענה הנתבעת כי התובע לא הועסק על ידה על כן לא פוטר.

74. בעניין זה נבהיר כי לא מצאנו מקום להרחיב ולפרט העדר הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים שעה שהתקבלה תביעת התובע לתשלום הפרשות לקרן הפנסיה ברכיב פיצויי הפיטורים, אשר בסוף תקופת עבודתו יועמדו לרשותו במסגרת תשלום פיצויי הפיטורים. חיוב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורין בנוסף להפרשות לרכיב פיצויי הפיטורים הינו בגדר כפל תשלום.

75. אשר לדמי הודעה מוקדמת, משסבורים אנו כי התובע הועסק במשימה מוגדרת, אשר לא ניתן היה לקצוב מועד סיומה והפסקתה אינה קשורה לרצון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, אין לדרוש מהמעסיק בנסיבות מקרה זה בהן העסקת התובע הוגדרה מלכתחילה עד לתקופת סיים הליך ההבראה, להודיע על סיום ההעסקה מראש.
יתרה מכך, משמטרת ההודעה המוקדמת נועדה ליתן לעובד זמן פנוי למציאת מקום עבודה חלופי ובעניינו התובע עבד במשרה מלאה במקביל לעבודתו החלקית עבור הנתבעת, לא מתקיים הרציונל הגלום בתכלית מתן ימי הודעה מוקדמת משהתובע לא איבד את מקור הכנסתו העיקרי ולא נדרש למציאת מקום עבודה חדש.

76. לאור האמור לעיל, התביעה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, נדחית.

סוף דבר:

77. הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים:

א. סך של 28,638 ₪ בגין שכר עבודה.

ב. סך של 612 ₪ בגין דמי הבראה.

ג. סך של 715 ₪ בגין פדיון ימי חופשה.

ד. סך של 6,243 ₪ בגין הפרשות סוציאליות.

78. הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. ככל שלא ישולם סכום זה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו.
ניתן היום, ה' חשון תשע"א, 13 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
אלה בלאס, נציגת עובדים

רוית צדיק
,שופטת

עמיר אביתר, נציג מעבידים
קלדניות: יקירה + צביה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

תאריך: 13 אוקטובר 2010
תע"א 6003-07 יצחק נבון
נ' המועצה הדתית מזכרת בתיה
1 מתוך 14








תעא בית דין אזורי לעבודה 6003/07 יצחק נבון נ' המועצה הדתית מזכרת בתיה (פורסם ב-ֽ 13/10/2010)