פסקי דין על אליקים העצני | פסקי דין על יגאל תומרקין

552/84 א     29/11/1986




א 552/84 אליקים העצני נ' יגאל תומרקין




(פסקים תשמ"ז ב' 347)

בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת"א (י-ם) 552/84
השופטים: כבוד השופט פרופ' י' בזק
התובע: אליקים העצני

בעצמו

נ ג ד

הנתבע: יגאל תומרקין

ע"י ב"כ עו"ד צ' רשף

פ ס ק - ד י ן

1. התובע, עו"ד אליקים העצני
, גר בקרית ארבע, חברון והוא מראשי הדוברים ליישוב יהודה ושומרון. הוא חבר המועצה המקומית קרית ארבע וידוע בארץ כ"איש קרית ארבע". הנתבע, יגאל תומרקין
, הוא פסל, צייר ולפעמים פובליציסט, מתנגד חריף ליישוב יהודה ושומרון. בקרית ארבע יש כחמשת אלפים תושבים. חלק ניכר מהם ילדים. כ-1500 הם מבוגרים.

2. הנתבע שלח לתובע מכתב שיקוצים בתוך מעטפה שעליה רשם את המלים הבאות:
"לכבוד
עו"ד אליקים העצני

k.z קרית ארבע k.z
הגדה המערבית."

(המלים k.z. יכתבו להלן בעברית: ק"צ").
בקשר לכך הגיש התובע נגד הנתבע תביעה לפיצויים על הוצאת לשון הרע. אין התובע דורש, ואין הוא יכול לדרוש, תשלום פיצויים על דברי ההשמצה והעלבון שהטיח בו הנתבע במלים בוטות במכתב עצמו, שכן המכתב היה במעטפה סגורה שהיתה מיועדת לנפגע עצמו ולא לאדם אחר זולתו ועל כן לא נתקיים בו היסוד של "פרסום לשון הרע", כאמור בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ס' 2(ב)(2). התביעה היא אך ורק לגבי הדברים שנרשמו על גבי המעטפה. התובע טוען כי התוספת ק"צ (קא-צט) שהוסיף הנתבע משני צדי המלים "קרית ארבע" יש בהם משום לשון הרע, שכן אלו הם ראשי התיבות של המלה "מחנה ריכוז" בשפה הגרמנית. ע"י הוספת אותיות לועזיות אלה התכוון הנתבע לומר כי התובע דומה לנאצים שהקימו את מחנות הריכוז הנוראים.
הנתבע טוען בכתב הגנתו כי לא לכך היתה כוונתו בהוספה הכפולה של האותיות הנ"ל לפני ואחרי המלים "קרית ארבע". כוונתו היתה לומר כי קרית ארבע משולה לגיטאות ולמחנות הריכוז בגלל היותה מוקפת גדרות תיל ומגדלי שמירה והוא התכוון למחות על כך שיהודים באים להתנחל בתוך אוכלוסיה עויינת ונאלצים לגור בישובים מוקפים גדרות תיל ומגדלי שמירה, במקום לגור בתנאי החופש שהיקנתה להם מדינת ישראל. המלים ק"צ כוונו ליישוב קרית ארבע ולא לתובע ומכל מקום, איש מלבד הנמען לא היה אמור לשית לבו למלים אלה ולא היה מבין את משמעותם.
3. בתחילת המשפט עשיתי מאמצים מרובים לסיים את התביעה בדרך של פשרה וכמעט שעלה הדבר בידי. לפי הסכם הפשרה הסכים הנתבע להצהיר בפני
בית-המשפט כי לא היתה לו כוונה לפגוע בתובע ולכנותו "נאצי" או כינוי דומה וכי צר לו על כך שהתובע נפגע. התובע הסכים לבטל את תביעתו ולוותר על שכ"ט עו"ד אך עמד על כך שהנאשם ישלם את אגרת המשפט הנומינלית שהוא שילם מכיסו. התובע אף הסכים להצעת פשרה נוספת שהעליתי לפיה בית-המשפט הוא שיקבע בענין תשלום האגרה לאחר שמיעת טענות הצדדים בקשר לכך. ואולם הצעות אלה לא התקבלו על דעתו של הנתבע ועל כן היה צורך לשמוע משפט זה במשך כמה ישיבות ארוכות.
יש לציין, כי בכתב הגנתו הכחיש הנתבע כי הוא שכתב את המעטפה הנ"ל, והדבר גרם לתובע לשאת בהוצאות מיותרות של מומחה לכתב יד. בעדותו הנתבע שוב לא חלק על כך.
4. הבעיות העומדות להכרעה במשפט זה הם אלו:
א. האם התוספת הכפולה של האותיות ק"צ בלועזית יש בהם משמעות משמיצה?
ב. אם התשובה לכך חיובית – האם ההשמצה היא כלפי המקום (קרית ארבע) או כלפי התובע?
ג. אם התשובה לכך חיובית, האם המשמעות המשמיצה היתה עשוייה לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע, או שמא לא היתה עשויה להגיע לאדם אחר זולתו מחמת שהיא כתובה בלועזית ובראשי תיבות ומשמעותה אינה נהירה לאותם אנשים שהיו עשויים לראות את המעטפה עד הגיעה אל התובע.
5. גב' צפורה העצני, אשתו של עו"ד העצני המשמשת גם מזכירתו, העידה (ואני נותן אמון מלא בעדותה ולא התרשמתי כי ניסתה להעיד לא אמת כדי לעזור לבעלה) כי קבלה את המעטפה ובראותה את תוספת האותיות הלועזיות ק"צ היא נחרדה. היא הבינה שכוונת התוספת הזאת לומר "שאנחנו נאצים אשר שולטים על מחנה ריכוז 'קרית ארבע'".
6. הסופרת נעמי פרנקל, אף היא תושבת קרית ארבע, העידה כי כאשר היא רואה את הכתוב על המעטפה היא מפרשת את הכתוב בה כך: אליקים העצני
הוא אחד המפקדים של מחנה ריכוז אשר שמו "קרית ארבע".
גב' נעמי פרנקל העידה כי היא גדלה בקיבוץ בית אלפא של השומר הצעיר ומכירה היטב את הטרמינולוגיה של השמאל ולקח לה די זמן להשתחרר הימנה. לפי הטרמינולוגיה הזאת ההתיישבות ביהודה ושומרון נחשבת לכיבוש ומכונה לעתים בפירוש בתואר "נאצי". העדה הציגה עמוד מתוך העיתון "ניו-יורק טיימס" מיום 24.2.85 (ת/10) ובו תמונת מפגינים לבושי כתונת פסים המזכירה את לבושם של עצורי מחנות הריכוז. העדה היתה נוכחת במהלך אותה הפגנה, בדברי ההסבר לתמונה נאמר: "מספר יהודים מצדדים בערבים בגדה המערבית. יהודים שמאלנים מציגים מחאה ליד מחנה הפליטים דהיישה. לבושים במדים המזכירים את לבוש מחנות הריכוז מתקופת מלחמת העולם השניה הם מחו על תנאי החיים של ערבים בשטח הכיבוש הישראלי...".
6. ת/15 הוא עמוד מתוך "העולם הזה" שבו פורסמה כרזה בוטה של הנתבע שכותרתה "עצור את הפשיזם". בכרזה נראית תמונת חזיר מהלך על גבי מפת ארץ ישראל השלמה ומתחתיה רשום בכתב יד "אריק מלך ישראל". כמו"כ נראית בה תמונת אדם ניצב על גגו של טנדר הנוסע בכביש. תוך כדי נסיעה האדם יורה ברובה לכיוון צד הכביש. לכרזה מצורף מכתב מאת הנתבע, מלא השמצות, בעיקר על פרס, אך גם על רבין ואף על פרופ' ברק.
7. ת/3 הוא צילום חוברת שפרסם הנתבע ובה הוא מכנה את מדינת ישראל "סדום החדשה" בין השאר כותב שם הנתבע: "... ראיתי התנחלות ביהודה ושומרון ראיתי אושוויץ של תיל ובחנים. "גוש אמונים" זה לא נקלט, האדמה דוחה, זה לא מכאן".
בהמשך ישנה התייחסות להתיישבות היהודית ביו"ש בטרימינולוגיה נאצית מובהקת. כך גם ב-ת/15, ת/18.
8. הנתבע, יגאל תומרקין
, אמר בעדותו כי בהוסיפו את האותיות הלועזיות ק"צ על המעטפה הנדונה התכוון לכך שיהודים הולכים לגור בין גדרי תיל ומיגדלים, דבר שמעורר אצל אמן אסוציאציה חריפה. כוונתו דומה לזו של הבמאי האיטלקי פזוליני, שאמר שאיננו מסוגל להבין את הקיבוץ. רק מאזוכיזם יהודי יכול ללכת ולשבת מרצון בין גדרות תיל. הוא כתב את האותיות ק"צ "כדי שתדע את דעתי האומנותית". למה על המעטפה? "מתוך איזה שירבוט" (עמ' 37). בתשובה לשאלות התובע אמר הנתבע: "מה שאתה עושה כמתנחל לערבים זה אנטי הומאני. המסר על המעטפה הוא אסוציאטיבי. אתה בעיני אנטי הומאני. לא קראתי לך נאצי ולא אקרא לך כך". בגוף המכתב אמנם כתב "קשה למצוא יהיה מכוער ממך", אך האותיות ק"צ על המעטפה אינן מכוונות לכך.
9. הנתבע מאשר (עמ' 42) כי כאשר כתב בפרסום ת/3 "ראיתי התנחלות, ראיתי אושוויץ" זאת אותה אסוציאציה של גדרות תיל שבגללה כתב ק"צ על גבי המעטפה. ועוד אומר הנתבע בעדותו (עמ' 44) "'דם ואדמה' הוא מונח גרמני עתיק שהנאצים חידשוהו במידת מה. וכן 'הדחף למזרח' וכן ה'אלון הקדוש'. היום אני מייחס זאת אסוציאטיבית לחלק מהציבור היהודי. כמו"כ אני רואה במשיחיות, דחיקת הקץ, עבודת מקומות, אנלוגיה לנאצים".
10. עד ההגנה, מר יחיעם וייץ, העיד כי המשמעות המקובלת של ק"צ היא: משהו שחרדים מפניו, שדוחה אותנו, מעורר חרדה, אימה. עד זה אמר כי מתוך התרשמותו, הרוב המכריע של הציבור אינו מכיר משמעות המושג ק"צ: "מעטים באופן מדהים מודעים למשמעות צרוף שתי האותיות הללו" (עמ' 47).
"כשאני קראתי את המעטפה ק"צ, ראיתי בזה ביטוי של אימה וחרדה מפחד מהמקום הזה. מקום שמעורר תחושה רבה ואינטנסיבית של חרדה". וכך גם השם "קרית ארבע" מעורר בלב רבים פחד ואימה. מחמת החשש לנזק הנורא שעלול להיגרם למפעל הציוני, למשל הנזק של שליטה בעם אחר. "מי שרואה את המעטפה, המונח ק"צ יעורר בו גועל נפש והמונח קרית ארבע מעורר בו גואל נפש וכן המונח הגדה המערבית" (עמ' 51). "חלקך הוא שאתה גר במקום שמעורר אצל הכותב, ולא רק אצלו, אותן תחושות שעליהן דיברתי". ואולם אח"כ אומר העד כי התובע אינו מתקשר למערכת האסוציאטיבית הזאת". "כי אכן מדובר על מקום מגורים". הביטוי ק"צ על המעטפה אינו בא בשום פנים לרמז שקרית ארבע ותושביה הם נאצים. חס וחלילה!
11. נראה לי, כי לא יכול להיות כל ספק כי כוונת הנתבע היתה להציג את התובע כאדם רשע מרושע. אך גם אין ספק כי לא התכוון לומר שהתובע הוא נאצי חו"ח, שהרי התובע, מכוח היותו יהודי, איננו יכול להיות אלא קרבן של הנאצים. כוונתו היתה להציג את התובע כאדם רע והתובע השתמש לשם כך מתוך חופש הביטוי האומנותי (llicencia poetica) בדימוי הקיצוני ביותר המוכר לנו על רשעות ואכזריות.
ואולם המבחן הקובע לענין לשון הרע איננו מה היתה כוונת הנתבע, אלא המבחן הוא אובייקטיבי, כיצד היו הדברים מתפרשים ע"י האדם הסביר (ע"א 723/74 "הארץ" נ' חברת החשמל, פ"ד לא(3) 300). נראה לי, כי אדם סביר המכיר את משמעות האותיות ק"צ, היה מגיע לאותה מסקנה עצמה, דהיינו, כי לדעת הנתבע, התובע הוא אדם רע ואכזרי ובלתי הומני כשם שהנאצים היו רעים ואכזריים ובלתי הומניים. זו המשמעות המשתמעת מהפרסום ונסיבותיו ולפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 [2] אין צורך שלשון הרע תתבטא במישרין ובשלמות ודי בכך שהיא משתמעת מן הפרסום ומן הנסיבות החיצוניות.
13. נשאלת השאלה, האם ראשי התיבות ק"צ אומרות משהו לאדם הרגיל בישראל, או שמא אין משמעותם ידועה אלא ליחידי סגולה בלבד. נראה לי, כי ישנם בוודאי אנשים רבים מאוד בישראל שראשי התיבות הנ"ל אינן אומרות להם מאומה, אך ישנם אנשים, ולא מתי מעט, אשר מבינים היטב את משמעות ראשי התיבות ק"צ ודי בכך לעניין לשון הרע.
14. לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק [2] רואים כפרסום לשון הרע אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.
אין ספק, כי מעטפה הנשלחת בדואר עוברת מספר ידיים משלב שילשולה בארגז המכתבים ועד המיונים בדואר המרכזי והמיון הנוסף ע"י נושא המכתבים המקומי ועד הגיעו לידיו של הנמען.
אין צורך להוכיח שנושא המכתבים בקרית ארבע או מזכירתו של התובע ראו את האותיות ק"צ (שהתובע טרח להבליטם ע"י כתיבתם באותיות בולטות פעמיים) ואין צורך להוכיח שהם עמדו על משמעותה המשמיצה של התוספת ק"צ (אף כי הוכח שהמעטפה הגיעה לידי אשתו של התובע שהיא גם מזכירתו וכי היא עמדה על המשמעות המשמיצה של האותיות ק"צ ואמריה משמיצה לאשה על בעלה היא "פרסום" מבחינת חוק לשון הרע – ראה ספרו של גטלי (מהדורה 5) עמ' 92 סעיף 160 [3].)
די בכך, כי הכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנתבע.
15. אינני מקבל את טענת הנתבע, כאילו ההשמצה היתה על הישוב קרית ארבע כולו ולא על התובע אישית, (ראה גם החלטתי המנומקת מיום כ"ד שבט תשכ"ה (14.2.85)). הוכח, כי התובע ידוע בציבור כאחד מראשי העושים ליישוב ארץ ישראל השלמה והוא ידוע כאחת מהדמויות הבולטות המייצגות את היישוב קרית ארבע. התוספת המשמיצה נכתבה בצורה בולטת משני צדי הכתובת "קרית ארבע" מיד לאחר שמו של התובע והאדם הסביר היה מייחס את המשמעות המשמיצה לתובע ולא כאילו אין לה כלל קשר לתובע אלא ליישוב קרית ארבע בלבד.
16. באשר לגובה הפיצוי, נראה שהצדדים סבורים כי בית-המשפט יקיים בענין זה דיון מיוחד עם שמיעת ראיות בקשר לכך. אינני סבור כי יש הצדקה לכך ואפסוק את גובה הפיצוי לפי החומר שבפני
.
בענין זה יש להביא בחשבון מצד אחד את השימוש בדימוי המרושע ביותר שניתן להעלותו על הדעת, ומצד שני את המספר המועט ביותר של האנשים שהיו יכולים להיות מושפעים למעשה ע"י כתובת נאצה זאת. כמו"כ יש להביא בחשבון את סרובו של הנאשם לשלם פיצוי נומינלי (נטלי, עמ' 556 סעיף 1018 [3]).
לפיכך, אני מחייב את הנתבע ששלם לתובע פיצוי בסך מאה שקל ונוסף לכך הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5000 ₪ ועוד מע"מ, הכל צמוד למדד ובתוספת 4% לשנה החל מהיום עד התשלום בפועל.
הודע בפומבי, בנוכחות מתמחה ממשרד עו"ד רשף.
היום כ"ה באלול תשמ"ו, 29.1.86.








א בית משפט מחוזי 552/84 אליקים העצני נ' יגאל תומרקין, [ פס"מ: תשמ"ז ב 347 ] (פורסם ב-ֽ 29/11/1986)