פסקי דין על אביעד ויסולי | פסקי דין על הליכוד | פסקי דין על תנועה לאומית ליברלית | פסקי דין על השר ישראל כץ | פסקי דין על אורי שני |

5570/04 בשא     30/03/2004




בשא 5570/04 אביעד ויסולי נ' הליכוד, תנועה לאומית ליברלית,השר ישראל כץ,אורי שני




13
בתי המשפט

בשא005570/04
בית משפט מחוזי חיפה
בתיק עיקרי: הפ 000111/04

30/03/2004
תאריך:
כב' השופט י. גריל

בפני
:
אביעד ויסולי

בענין:
המבקש
שי גלילי
ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד-
1. הליכוד
, תנועה לאומית ליברלית

2. השר ישראל כץ

3. אורי שני
המשיבים
א. הברמן
ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

א. המבקש, מר אביעד ויסולי
(להלן: "המבקש") הגיש אתמול 29.3.04 בקשה לצו ביניים המורה למשיבים להביא להצבעה בועידת הליכוד
בכינוסה היום, את ההצעה האם למנות את ועדת החוקה, וככל שזו תאושר, להביא להצבעת הועידה את כל ההצעות להרכב ועדת החוקה שיוגשו עד למועד שייקבע באותה ישיבה, כולל הצעת המבקש.

הבקשה למתן צו ביניים הובאה בפני
אתמול קרוב לשעות הצהריים. הואיל ומושב הועידה נועד לשעה 18:00 היום, קבעתי את הדיון בבקשת צו הביניים במעמד הצדדים לאתמול בשעה 16:00, ולאחר ששמעתי את טיעוניהם של שני הצדדים עלי ליתן עתה את ההחלטה, ואביא איפוא את דבריי בתמצית.

ב. מן האמור בבקשה עולה שבתחילת דצמבר 2003 קבעו המשיבים שעל כל מי שמבקש להציע תיקוני חוקה לחוקת הליכוד
לשלוח את התיקונים המוצעים עד 20.12.03. עד לאותו מועד הוגשו כ-100 הצעות, הכוללות 500 תיקונים לחוקה.

ביום 5.1.04, התקיים מושב הועידה בו הוקצו מספר שעות לדיון בהצעות לשינוי החוקה.

בהמשך הוגשו מספר עתירות לבית הדין העליון של תנועת הליכוד
וזאת על כך שמאז 5.1.04 לא נקבעו מושבים נוספים שאמורים היו, בין היתר, גם להצביע על ההצעות לתיקון החוקה.

בהחלטת בית הדין שניתנה ביום 2.3.04, צויין שרק לאחרונה נקבע מועד לכינוס הבא של הוועידה (לתאריך 30.3.04), זאת הואיל והוגשו כאמור למעלה מ-500 הצעות לתיקון החוקה בנושאים שונים ורבים.

בית הדין ציין בהחלטתו שאין זה נכון וראוי להביא את ההצעות להצבעה כמות שהן. חלק מן ההצעות סותרות זו את זו, חלקן אינו עולה בקנה אחד עם מבנה החוקה הקיימת, ויש הצעות המעוררות קשיים משפטיים רבים, קשיים טכניים וכו'.

באחת מן העתירות שבפני
בית הדין הוצע להקים ועדת חוקה שתמיין את ההצעות הרבות ואשר תהא מוסמכת לבצע עריכה משפטית ולשונית של ההצעות בדרך שתאפשר הצבעה סבירה לגביהן.

לגבי הצעה זו היתה עמדה תואמת מצד ב"כ המשיבים, ובית הדין קבע בהחלטתו שעל נשיאות הוועידה להרכיב רשימה של חברי וועדת חוקה שתובא לאישור הוועידה במושב הקבוע ליום 30.3.04. תפקיד הועדה יהא למיין את ההצעות לתיקון החוקה, לבוא בדברים עם מציעים, לאחד הצעות דומות, ולגשר בין מצביעים שונים, תוך עריכה משפטית ולשונית של ההצעות ולגבש הצעות שיובאו להצבעה של צירי הועידה.

ג. לאחר החלטה זו מיום 2.3.04, הוגשו 5 עתירות נוספות בפני
בית הדין של הליכוד
וזאת בין היתר על כך שההחלטה (מיום 2.3.04) שהורתה על הקמת ועדת חוקה לא ציינה סמכויות, דרך פעולה, מספר חברים, מועד לסיום הפעולה וכו'.

בהחלטתו הנוספת מיום 22.3.04, קבע בית הדין בעמ' 11:

"אף שאין לשלול כחסרת הגיון את טענת העותרים לאפשר לכל חברי הועידה להציע מועמדים לועדת החוקה מצאנו כי הדרך היעילה והמהירה היחידה להרכבת רשימת חברי הועדה בזמן הקצר שנותר עד לכינוס המושב הקרוב (30.3.04) היא בהטלת המשימה על שני חברי נשיאות הועידה שזכו באמון כמעט פה אחד של חבריה".

עוד הוסיף והבהיר בית הדין שמספר חברי וועדת החוקה יהיה בין 11-9, ומועד סיום עבודתה של הועדה לא יעלה על 3 חודשים מיום מינויה בועידה.

הועדה תפרסם הצעותיה 14 יום לפחות קודם הבאת הצעותיה להצבעה.

כמו כן יהיה על הועידה לדווח לנשיאות הועידה תוך 45 יום ממועד מינויה על התקדמות פעילותיה.

ד. טוען המבקש שבתאריך 24.3.04, הגיעה אליו הזמנה למושב ועידת הליכוד
לתאריך 30.3.04, כשעל סדר הדיון אישור הצעת הנשיאות להרכב ועדת החוקה על פי החלטת בית הדין מיום 2.3.04. בהזמנה מצוטט החלק הרלוונטי מהחלטת בין הדין מיום 2.3.04.

נטען בבקשה למתן צו ביניים שלפי סעיף 126 של חוקת הליכוד
אין זה בסמכותו של בית הדין לעסוק בנוהל הדיונים של הועידה.

סמכות ההחלטה של נוהלי הדיון של הועידה מוקנית לפי סעיף 55 (ג') של חוקת הליכוד
לועידה עצמה, וסעיף 56 של החוקה קובע שיו"ר התנועה יקבע את סדר היום של הועידה. הועידה רשאית לשנות את סדר היום שנקבע ע"י יו"ר התנועה.

לפיכך, טוען המבקש שהחלטת בית הדין לבחור ועדת חוקה שתכין את הצעות השינוי בחוקת הליכוד
, והקביעה כי נשיאות הועידה (המשיבים מס' 2 ומס' 3) היא שתציע את הרכב הועדה לאישור הועידה, חורגת מסמכויות בית הדין, ולכן בטלה מעיקרה.
לטענת המבקש, לפי סעיף 55 של החוקה רק הועידה עצמה מוסמכת להחליט האם ועדת חוקה היא הדרך הדיונית המועדפת להכנת הצעות התיקון לצורך העמדתן להצבעה.

ה. מוסיף המבקש, שגם בהחלטה הנוספת מיום 22.3.04, חרג בית הדין מסמכותו כשקבע כי הדרך היעילה והמהירה היחידה להרכבת רשימת חברי הועדה היא בהטלת משימה זו על שני חברי נשיאות הועידה (משיבים מס' 2 ומס' 3) וקבע את נוהל עבודתה של הועידה, דבר המסור להחלטת הועידה עצמה לפי סעיף 55 לחוקת הליכוד
.

טוען המבקש, שאמנם בתי המשפט לא יתערבו בפסיקת בתי הדין של גופים וולונטריים, אך זאת למעט המקרים שבתי הדין פועלים בחריגה מסמכותם, או תוך התעלמות מכללי הצדק הטבעי.

המבקש שיגר ביום 25.3.04, מכתב למשיבים וביקש להביא להצבעת הועידה הרכב של 11 חברים, שהם חברי ועידת הליכוד
, אך פנייתו טרם נענתה.

לטענת המבקש החלטת בית הדין כי הועידה תצביע רק על הרכב שהוצע ע"י יושבי ראש נשיאות הועידה, היא חריגה בולטת מסמכות בית הדין הקבועה בחוקת הליכוד
ופוגעת באופי הדמוקרטי של תנועת הליכוד
.

דהיינו, המבקש עותר לכך שיתאפשר לו ולכל חבר אחר של הועידה להגיש הצעה להרכב ועדת החוקה במושב הועידה של 30.3.04, ולאחר מכן להצביע מיידית על ההרכבים שהוצעו, וההרכב שיזכה במירב הקולות יהא ההרכב הנבחר, שכן הזכות לבחור ולהבחר היא זכות חוקית מן הדרגה העליונה וההגבלות המוטלות עליה צריכות להיות מינימליות.

הזכות לבחור ולהבחר כחבר מפלגה היא עניין חוקתי, הואיל וזו הזכות להשתתף בעיצובו של משטר דמוקרטי.

לטענת המבקש החלטת בית הדין פוגעת בזכות חוקתית זו של חברי ועידת הליכוד
, לבחור ולהבחר לועדת החוקה, שתקבע את אופן ההצבעה על שינויים מהותיים בחוקת הליכוד
.
ו. ב"כ המשיבים עמד בתשובתו על כך שהגישה הבסיסית של ביהמ"ש היא שלא להתערב בענין פנימי של טריבונל וולונטרי אלא במקרה חריג.

בעניננו, כך ב"כ המשיבים, החלטת בית הדין ניתנה בתחומי הסמכות המוקנים לגוף וולונטרי והחלטה כזו נבונה מבחינה משפטית ופרקטית.

התפקיד הססטוטורי של הועידה לטפל בהצעות לתיקון החוקה, וכאשר עליה לערוך משפטית ולשונית 500 הצעות תיקון עליה למנות ועדה שתעסוק בכך. משלא מינתה הועידה את הגוף שיעסוק בכך, הורה בית הדין על מינויה של הועדה.

זו ועדה טכנית שסמכויותיה אינן לפסול הצעה ולהורידה מסדר היום, אלא לערוך את ההצעות עריכה משפטית ולשונית, וכן לזמן את המציעים ולהביא להאחדה של הצעות דומות, לסדר את ההצעות לפי סדר חשיבותן, ולהביאן להצבעה בפני
הועידה. מדובר בועדה אד-הוק לזמן קצר ומוגבל.

האופן כיצד למיין את ההצעות ולטפל בהן נתונה לשיקול דעת נשיאות הועידה. הועידה יכולה היתה לבצע את העבודה מיוזמתה, או למנות עוזרים שיעשו את העבודה. במקרה זה הורה בית הדין שתוקם ועדת חוקה כאמור.

ההחלטה גם נכונה במישור הפרקטי כדי למנוע מצב של "מבול" הצעות להרכב ועדת החוקה (כשם שהגשת 500 הצעות לתיקון היה בגדר הפתעה).

בית הדין קבע שהנשיאות תביא הצעה להרכב ועדת החוקה, ותתקיים הצבעה לאישור ההצעה או לדחייתה.

לטענת ב"כ המשיבים הפרשנות שניתנה לסעיף 126 של חוקת הליכוד
, ע"י כב' השופטת אבנור ז"ל היתה שכאשר גוף תנועתי אינו ממלא תפקידו כראוי, מוסמך בית הדין לחייב אותו לפעול.

אין המדובר בקביעת מדיניות התנועה או בענין פוליטי עקרוני, עניינים אלו מופקעים מתחום השיקול של בית הדין. תפקיד בית הדין לדאוג שהמוסדות התנועתיים יפעלו, ואם החלטה אינה מתקבלת-רשאי בית הדין לחייב להורות על קבלתה.

כך, למשל, נתכנסה הועידה עצמה עקב החלטת בית הדין שקבעה את תאריך הכינוס.

חובת הנשיאות היא לנהל את הועידה.

זו זכותו של בית הדין להורות לנשיאות לפעול ולנהל, ולא היתה סטייה מדרכי ניהול מושב של ועידה פוליטית שיש בה כדי להצדיק התערבות שיפוטית.

ז. ב"כ המבקש הגיב וטען שבית הדין פעל בהחלטותיו בחוסר סמכות וזהו אחד החריגים בהם יתערב בית המשפט, כדי לשמור על זכויות החברים. לטענת ב"כ המבקש מדובר במינוי של חברי ועדת חוקה, הואיל ולא התקיים הליך בחירות תקין.

סעיף 55 (ג') לחוקת הליכוד
אינו מורה שהועידה תבחר את הועדות באמעצות הנשיאות, אלא הועידה אמורה לבחור את ועדותיה במישרין, וזו זכות בסיסית של חבר ועידה.
על הועידה להחליט באופן דמוקרטי מי יישב בועדת החוקה. יש להעמיד את כל המועמדים כולם לבחירה בפני
הועידה שתקבע בהצבעה מי אמור להיות חבר בועדת החוקה.

ב"כ המשיבים הגיב, והוסיף בתשובתו, בין היתר, שהנשיאות אמורה להביא בפני
הועידה את הרכב הרשימה לועדת החוקה שתטפל ב-500 הצעות לתיקון החוקה.
אם הרשימה שתוצע ע"י הנשיאות לא תאושר ע"י הועידה, כי אז יהא צורך לשקול מחדש כיצד להסדיר את ענין ועדת החוקה.

האלטרנטיבה לפיה כל חבר יוכל להגיש הצעות לבחור הרכב ועדה או חברים בודדים לועדה (כשמדובר ב-3,000 חברי ועידה) מחייב היערכות ממוחשבת אדירה.

ח. לאחר שנתתי דעתי לטענות הסדורות, המפורטות, והמנומקות, כפי שהועלו בבקשה לצו ביניים על נספחיה, בעתירה על נספחיה, ובטיעון המפורט ששמעתי אתמול במעמד הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להדחות.

סמכות התערבותו של ביהמ"ש בהחלטות של טריבונלים פנימיים מוגבלת.

שני הצדדים הפנו בטיעוניהם ל

פסק דין
שניתן בענין ע"א 2211/96, כהן נ' כהן, נ' (1) פד"י עמ' 629.

באותו ענין קבע ביהמ"ש העליון שהוא דוחה את קביעת בית הדין העליון של מפלגת העבודה כי עבירות על שוחד ונסיבותיהן אין לראותן כעבירות שיש עימן קלון. אף על פי כן ביטל ביהמ"ש העליון את פסק דינו של בימה"ש המחוזי וקבע שאין להתערב בענין זה בהחלטת מוסדות מפלגת העבודה למרות טעותו הנ"ל של בית הדין העליון של המפלגה.

כותב כב' השופט מ. חשין, שם, בע' 634:

"....הלכה מכבר היא, כי בית המשפט אינו נחפז להתערב בהחלטות טריבונלים פנימיים של אגודות וולונטריות. חזקה על חברי אותן אגודות כי סברו וקיבלו עליהם מראש הכרעות של אותם טריבונאלים, ובהכריע טריבונאל שלא לרצונם, אל להם לבוא לביהמ"ש ולבקש כי יתערב בהחלטות שנעשו. לפיכך, הלכה מכבר היא כי בימ"ש לא יתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולונטריות, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים הנופלים במסגרת קטיגוריות אלו: אחת, במקום שבו חרג טריבונאל פנימי מסמכותו, ושתיים, במקום שבו פגע טריבונאל בעיקרי הצדק הטבעי". .

מוסיף, שם, כב' השופט מ. חשין שקיימת קטיגוריה נוספת להתערבות בהחלטה של טריבונאל פנימי, שאף היא בבחינת חריג לכלל אי-ההתערבות. ובהמשך, בעמ' 634:
".... בית משפט לא יתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי מקום שבו טעה אותו טריבונאל בפרוש העובדות או בפרוש הדין, ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות או בנופלה אל הקטיגוריה השלישית האמורה".

בענין שנדון בע"א 2211/96, הנ"ל, קבע בימ"ש העליון שטעה בית הדין העליון של המפלגה בקובעו כי מעבר הזמן מחה את הקלון של עבירת השוחד, אך בהציבו לעצמו את השאלה האם נכון הוא להתערב בהחלטת הטריבונאל הפנימי של המפלגה, קבע בימ"ש העליון שהטעות של בית הדין העליון אינה מגעת לכדי חריגה מסמכות, אינה פוגעת בעיקרי הצדק הטבעי, ואינה נופלת בגידרם של אותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבות ביהמ"ש.

ט. גם במקרה שבפני
נו נראה לי שהחלטות בית הדין מיום 2.3.04, ומיום 22.3.04, אינן בגדר חריגה מסמכות, או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, או בגדר אותם מקרים חריגים המחייבים התערבות בית משפט.

ההחלטה נשוא הדיון קובעת, כמצויין כבר לעיל, שעל נשיאות הועידה להרכיב רשימה של חברי ועדת חוקה. רשימה זו תובא לאישור מושב הועידה ביום 30.3.04.
תפקיד הועדה יהא למיין את ההצעות לתיקון החוקה, לבוא בדברים עם מציעים, לאחד הצעות דומות, לגשר בין מצביעים שונים, ותוך עריכה משפטית ולשונית של ההצעות, לגבש הצעות שיובאו להצבעת צירי הועידה.

כפי שהבהיר ב"כ המשיבים, בטיעונו בפני
י, עמ' 9 סיפא לפרוט', לועדת החוקה אין סמכות "לסנן" הצעות. משמע, ועדת החוקה אינה מוסמכת להוריד ולהימנע מלהביא לסדר היום הצעה לתיקון החוקה.

וכדברי ב"כ המשיבים, בעמ' 10 רישא לפרוטוקול:
"הסמכות שיש לאותה ועדה היא עריכה לשונית ומשפטית, והגוף היחיד שמוסמך להוריד מסדר היום זאת הועידה עצמה".
כעולה מן ההחלטה הנוספת של בית הדיון מיום 22.3.04, המדובר בועדה אד-הוק, וזמן פעולתה עד סיום עבודתה לא יעלה על 3 חודשים מיום מינויה בועידה (עמ' 12 של החלטת 22.3.04).

י. אינני סבור שיש בהחלטות אלה של בית הדין משום חריגה מסמכות. אכן סעיף 126 של חוקת הליכוד
קובע:

"אין בסמכויות בית הדין כדי להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם".

החלטותיו של בית הדין מיום 2.3.04, ומיום 22.3.04, אינן בבחינת קביעת מדיניות התנועה או התערבות בענין הנתון לשיקול דעת מוסדות התנועה.

הקמת ועדת החוקה אינה אלא בבחינת כלי-עזר פשוטו כמשמעו, שנועד למיין את הכמות הרבה של הצעות תיקון החוקה, לאחד הצעות דומות, לערוך את ההצעות משפטית ולשונית, ולגבש את ההצעות לצורך הבאתן להצבעה בפני
צירי הועידה, וכפי שהבהיר ב"כ המשיבים, ועדת החוקה לא נועדה (ואינה מוסמכת) להוריד הצעות מסדר היום.

לכן, כאמור ועדת החוקה נועדה לשמש כלי עזר לצורך הכנת ההצעות לתיקון החוקה, עריכתן, וגיבושן, לקראת הבאתן להצבעה, ומכאן שאין המדובר בהתערבות במדיניות התנועה או בענין הנתון לשיקול דעת מוסדות התנועה.

י"א. המבקש מצביע על סעיף 55 (ג) של חוקת הליכוד
לפיו נשיאות הועידה מוסמכת להחליט על נוהל דיוניה, ועל סעיף 56 של החוקה לפיו רשאית הועידה לשנות את סדר היום (שנקבע ע"י יו"ר התנועה).
אך במקרה שבפני
נו, העתירות הוגשו לבית הדין של הליכוד
על מנת להורות לנשיאות הועידה לקבוע מועד לכינוס מושב הועידה, שבו תתקיים הצבעה על ההצעות לתיקון החוקה, כשהעילה להגשת העתירות היתה שמאז מושב הועידה מיום 5.1.04, לא נקבעו מושבים נוספים, כשהראשון בהם היה צריך להיות מיועד להצבעה על הצעות לתיקון חוקת הליכוד
.

עתירות אלה הן שהביאו להחלטת בית-הדין מיום 2.3.04, בדבר הרכבת רשימה של חברי ועדת חוקה. החלטה זו, כמו גם ההחלטה הנוספת מיום 22.3.04, אינן נגועות בחריגה מסמכות או בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, ואין הן בגדר מקרה חריג המחייב התערבות בית-המשפט (הקטיגוריה השלישית של התערבות ביהמ"ש).

החלטת בית הדין באה, כמוסבר, עקב העתירות בהן נטען שלא התכנס מושב הועידה שאמור היה לדון בהצעת לתיקון החוקה. החלטת בית הדין בדבר הרכבת רשימת חברי ועדת חוקה ע"י הנשיאות נועדה להקים כלי-עזר שיוכל להתמודד עם הכמות הרבה של ההצעות לצורך מיון, עריכה וגיבוש, לצורך הבאתן להצבעה בפני
צירי הועידה, ומדובר כאמור בועדה אד-הוק לתקופת פעילות מוגבלת.

י"ב. נכון הדבר, שבפני
בית הדין עמדה אפשרות לקבוע שלכל חברי הועידה (כ-3000 במספר) יתאפשר להציע מועמדים לועדת החוקה, וזאת מול האפשרות האחרת שהמשימה של הרכבת רשימת חברי הועדה תוטל על שני חברי הנשיאות (המשיבים מס' 2 ומס' 3), כשהרכב הועדה, שיוצע ע"י שני חברי הנשיאות, יובא לאישור הועידה (כך שהועידה תצביע בין אם לאישור רשימת המועמדים לחברי ועדת החוקה, ובין אם לדחיית הרשימה).

בית הדין בהחלטתו מיום 22.3.04, אימץ את האפשרות לפיה יוטל על שני חברי הנשיאות להרכיב את רשימת חברי הועדה כשהנימוק הוא:
"מצאנו כי הדרך היעילה והמהירה היחידה להרכבת רשימת חברי הועדה בזמן הקצר שנותר עד לכינוס המושב הקרוב (30.3.04) היא בהטלת המשימה על שני חברי נשיאות הועידה..."..
גם אם ייתכן וניתן היה להגיע לתוצאה אחרת מזו שהגיע אליה בית הדין, דהיינו, ייתכן וניתן היה להגיע למסקנה לפיה יציעו כלל חברי הועידה מועמדים לועדת החוקה, עדיין אין בהחלטות בית הדין כפי שפורטו לעיל, לא חריגה מסמכות, לא פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ולא כל נסיבה אחרת שתיכנס לאותה קטיגוריה המצדיקה התערבות בית-המשפט בהחלטותיו של טריבונל פנימי.

כאמור לא שוכנעתי שקיימת עילה שיהא בה כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין נשוא הדיון שבפני
י, ומטעם זה עלי להורות על דחית הבקשה, וכך אני מחליט.

י"ג. לענין ההוצאות: למרות דחיית הבקשה אינני רואה הצדקה בהטלת הוצאות המשפט על המבקש. בית הדין עצמו קבע בהחלטתו מיום 22.3.04, עמ' 11:

"אף שאין לשלול כחסרת הגיון את טענת העותרים לאפשר לכל חברי הועידה להציע מועמדים לועדת החוקה מצאנו כי הדרך היעילה והמהירה...."

משמע, גם בית הדין סבר שאפשריות שתי דרכים לקביעת חברי ועדת החוקה, ובית הדין עצמו הגדיר את האפשרות שכל חברי הועידה יציעו מועמדים לועדת החוקה כטענה שאותה אין לשלול כחסרת הגיון.

ב"כ המשיבים טוען שהבקשה הנדונה כאן לא הוגשה בתום לב, וכי ראוי שביהמ"ש יביע מורת רוחו ע"י פסיקת הוצאות.

אינני סבור כך. על יסוד האמור בנימוקי בית הדין, בהחלטתו מיום 22.3.04, כמצויין לעיל, אינני סבור שהבאת בקשה זו לדיון בבית המשפט היא בגדר הגשת בקשה שלא בתום לב.

גם אם לגופו של ענין לא שוכנעתי שיש הצדקה להתערב בהחלטותיו של בית הדין, הרי יחד עם זאת גם אינני סבור שיש מקום להטיל על המבקש את הוצאות הדיון, ולפיכך אני קובע שהבקשה נדחית, וכי כל צד ישא בהוצאותיו.

החלטה זו מתייחסת לבקשה למתן צו ביניים.

המבקש מתבקש להודיע לביהמ"ש עד יום ה', 1.4.04, האם ניתן, לאור האמור לעיל, ליתן

פסק דין
המורה על דחיית העתירה עצמה (ההליך העיקרי) ללא צו להוצאות.

ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ד (30 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.
השעה כעת 12:25.

המזכירות תודיע טלפונית לב"כ שני הצדדים:

1) 1) ב"כ המבקש עו"ד שי גלילי
טל' 9569519-09
905663 - 052.

2) 2) ב"כ המשיבים עו"ד א. הברמן
.

שההחלטה ניתנה.

אבקש תשובת המבקש לעניין העתירה עד ליום 1.4.04.

י. גריל
, שופט

שם הקלדנית: אורלי ג. /ר.ס.








בשא בית משפט מחוזי 5570/04 אביעד ויסולי נ' הליכוד, תנועה לאומית ליברלית,השר ישראל כץ,אורי שני (פורסם ב-ֽ 30/03/2004)