פסקי דין על האדמו"ר אליעזר שלמה שיק | פסקי דין על עמותת בית לצדיק - יבניאל | פסקי דין על אברהם מיכאלי | פסקי דין על מיכאלי רחל |

4735/01 א     30/03/2004




א 4735/01 האדמו"ר אליעזר שלמה שיק, עמותת בית לצדיק - יבניאל נ' אברהם מיכאלי, מיכאלי רחל




1
בתי המשפט
בש"א 1153/04
בתיק עיקרי: ת.א 004735/01
בית משפט השלום עפולה
30/03/2004
תאריך:
כב' השופטת ג'אדה בסול

בפני
:
1 . האדמו"ר אליעזר שלמה שיק

2 . עמותת בית לצדיק - יבניאל

בעניין:
התובעים
נבו גיל

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . אברהם מיכאלי

2 . מיכאלי רחל
הנתבעים
מועלם אריה

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

מבוא

1. בפני
בקשה למתן צו המחייב את המשיב להשלים את תשובותיו לשאלון.

2. א. התובע (ו/או המבקש) הינו מנהיגה הרוחני של קהילת חסידי ברסלב העולמית (להלן: הקהילה). מקום משכנו הקבוע בארצות הברית. לקהילה זו ריכוז חסידים גדול במושבה יבניאל בישראל.
הנתבעת 2, עמותה רשומה הוקמה ב - 25/2/98 ומטרתה העיקרית היא ניהול כספי התרומות המגיעות לחסידי הקהילה, ובין היתר לדאוג להקמת ואחזקת בית מדרש לחברי הקהילה ביבניאל.

הנתבע 1 (ו/או המשיב) הינו אחד מחברי הקהילה, שימש כיו"ר העמותה וכמורשה חתימה בה מיום הקמתה. הנתבעת 2 הינה אשתו של הנתע 1 (להלן הנתבעים ו/או המבקשים).
על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע 1 מעל בתפקידו, באימונם של המשיב וחברי הקהילה, בכספי התרומות של הקהילה והעביר כספים רבים לכיסו הוא ולא היא.

אשר על כן, עתרו התובעים (המשיבים 1 ו - 2 ) לחייב את הנתבעים (המבקשים) לתת חשבונות בגין מסמכים שונים (לרבות קבלות, הצעות מחיר, חשבוניות וחשבוני בנק), וכן לחייבם ביחד ולחוד, להשיב את כל הכספים שנטלו לטענתם.

ב. הנתבעים לעומתם, מכחישים כמעט את כל טענות הנתבעים ועותרים לדחות את התביעה על הסף.
הנתבע 1 לא מעל לטענתו בתפקידו, וכל דבר שעשה היה בהתאם להוראות התובע ובאישורו.
ואילו התובע, לטענתו, "התנאר בתואר" לא לו, התנהג בשיטה עבריינית ומושחתת.
כן, ובהתאם להוראות התובע, ממשיך הנתבע וטוען, כי נפתחו חשבוניות בנק שונים של העמותה, לרבות חשבון בנק פרטי של התובע, להם הופקדו התרומות של הקהילה במטרה להתחמק מהוראות חוק העמותות ומתשלום מע"מ.

3. בתאריך 28/4/03 העביר ב"כ המבקשים העתק מהשאלון מטעמם, למשיבים. האחרונים לא ראו לנכון להשיב על השאלון.

בתאריך 27/10/03 ניתנה החלטה על ידי כב' בית המשפט לפיה, על התובעים להגיש תצהיר תשובות לשאלון תוך ולא יאוחר מ - 30 יום, היינו עד לא יאוחר מיום 27/11/03.

בתאריך 18/3/03 ניתנה ע"י בית משפט זה ארכה למשיבים להגשת תצהיר תשובות לשאלון בת 30 יום, היינו עד 17/1/03.

בתאריך 26/1/04 נתקבל במשרד ב"כ המבקשים, לטענתם, העתק תשובות המשיב לשאלון. תשובות המעידות לטענתם, על ניסיון המשיב להתעלם משאלות מהותיות וקרדינליות.

המבקשים מסבירים וטוענים, כי המשיב לא השיב לכל השאלות שנשאל, ולחלקן השיב באופן מתחמק ו/או מתוחכם, וזאת מתוך מגמה להימנע ממתן תשובה מלאה וממצה ולחלק גדול מהן השיב בתשובה "לא רלוונטי".

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי אין מתן צו על ידי בית המשפט כמוהו כאי מתן תשובות לשאלון וזאת לאחר שהמבקשים המתינו 8 חודשים עד אשר קיבלו תצהיר תשובות לשאלון.

על פי טעמים אלו, עותרים המשיבים למתן צו המחייב את המשיב, להשלים את תשובותיו כמפורט בשאלון שצורף לבקשה.
4. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, מדובר בבקשה מיותרת וחסרת כל יסוד, ולא היה כל מקום להגישה.
לגופו של ענין טוענים המשיבים, כי המשיב ענה לכל השאלות, מלבד שאלות לא רלוונטיות לנושאים השנויים במחלוקת בתביעה דנן, ושאלות אחרות שנועדו אך ורק לנסות לדלות מהמשיבים מידע אודות הראיות העומדות לרשותם נגד המבקשים, בניגוד למטרה המתבקשת מהליכי הגילוי הקודם.

כן, ב"כ המשיבים מעלה תמיהה למה ב"כ המבקשים לא פירט ולא הסביר "אי הרלוונטיות" של שאלות כנגדן טוען כך.
על פי טעמים אלו עותר ב"כ המשיבים לדחות את הבקשה.

המצב המשפטי

5. הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדרי הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין, במקרה שלנו לתובעים, להכין את משפטו, תוך הסתמכותו גם על המסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השנויות במחלוקת של המשפט. התקנות קובעות שכל הליך של גילוי מוקדם ייעשה עוד לפני קדם המשפט, וזאת כדי לאפשר בשלב של קדם משפט, לגבש את השאלות השנויות במחלוקת, לפשט את ההליכים ולהביא לידיעת בעלי-הדין את מהות החומר והטענות שבידי הצד שכנגד על מנת שיוכלו להכין כדבעי את משפטם.
ע"א 2271/90 - ג'מבו חברה לבנין ומסחר נ' אמיר מרדכי ו-123. פ"ד מו(3), 793, עמ' 799-798.
ראה גם ד"ר עדי אזר "קדם משפט", תשנ"ט עמ' 134-134, 175-173.

כידוע, יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא, שאין בעלי דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא אם כן יש בגילויה של ראיה מסוימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוונטיות. ראו ע"א 7606/01 ג'ולי הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).
רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ"ט (54, 4 בע' 61).
רע"א 8290/01 - איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ ו-2 אח'. תק-על 2002(3), 651, עמ' 652.

6. א. תקנות 105 עד 111 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 נקבעו ההוראות בנושא שאלונים ביתר פירוט.

על פי תקנות אלה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו "המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון..." (תקנה 105). בהחליטו בדבר בקשת הרשות, ישקול בית המשפט או הרשם "כל הצעה שתבוא מצד הנשאל למסור לו פרטים או להודות בעובדות או להראות מסמכים הנוגעים לדברים הנדונים, כולם או מקצתם, והרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה" (תקנה 107).

אם כן, בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות בשאלון שנשלח אליו על ידי בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן, ומתבקש מבית המשפט צו המחייבו לעשות כן, ואותן שאלות הן רלוונטיות למחלוקות שבין הצדדים , הרי שבהעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות - כגון שהשאלות מכבידות או שעומדת לבעל הדין טענות חיסיון - שומה על בית המשפט לחייב את אותו בעל דין לענות לשאלות. אי מתן תשובות מספקות על השאלות, על אף צו של בית המשפט, עלול לגרור, כאמור בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, את מחיקת כתב טענותיו של אותו בעל דין.
(ע"א 4217/96 כל אל ערב בעמ' נ' אלסינארה בעמ' נ(1) 437, עמוד 437).

לציין, גם כי כאשר מדובר במשלוח שאלון לצד שכנגד, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב. בית המשפט נוטה להתיר את כל השאלות ביחס "לעניינים הנדונים" העומדים לפניו.
שאלות מותרות הן גם כאלה המתייחסות להתקיימותן של עובדות הנוגעות בעקיפין לאותם עניינים השנויים במחלוקת". (זוסמן עמ' 445, א' גורן ע' 153-152).

7. יחד עם זאת, עקרון הגילוי אינו עקרון מוחלט. מולו ניצבים ערכים אחרים העשויים לסייג את הגילוי. אלה קשורים להגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה, ולמניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (ראה: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(193, 5 בעמ' 195).
דיון

7. אתייחס להלן לטענות הצדדים אחת לאחת.

תשובה 2: בתשובה לשאלה "האם הבית בו מתגורר בארה"ב הוא בבעלותו" ענה המשיב כי זה לא רלוונטי, והדין איתו.
שאלה זו אינה שאלה רלוונטית ו/או הנוגעת לעניינים הנדונים בתביעה בה עסקינן.

תשובות 5-3: כאן ענה המשיב כי שאלות אלו אינן רלוונטיות והוא צודק.עניינים הדנים ברכוש המשיב בארה"ב (שאלה 3), מספר חסידי הקהילה בחו"ל (שאלה 4), המוסדות שמפעיל המשיב בארה"ב (שאלה 5), אינן שאלות רלוונטיות לנקודות שבמחלוקת בין הצדדים.
תוהה אני, איזו תועלת תהיה למבקשים אחרי קבלת תשובות אלו, ואיזה עניין יכול להיות לבית משפט ישראלי זה בהן? זו דוגמא לדעתי לנסיון "דייג" חומר מאמתחתו של המשיב, שמא חומר זה יסייע להם-למבקשים.

תשובה 6: כאן ענה המשיב לשאלה "באילו מקומות בארץ מרוכזות קהילותך? כ"לא רלוונטי" גם איני מסכימה איתו, שאלה זו אכן רלוונטית, ולו בעקיפין, שכן נושא התביעה העיקרי הוא מצב הקהילה, מוסדותיה התרומות שמקבלת. על כן, אני מורה למשיב להשיב לשאלה זו.

תשובות 14-7 ו - 16: תשובת המשיב כי שאלות אלו אינן רלוונטיות, מקובלת עליי מתן תשובות לשאלון אלו, יש בהן משום הרחבה ללא צורך של יריעת המשפט. כך למשל מה לנו ולמשמעות "מנהג רוחני" או "השתייכות לקהילה"? האם בדרך זו מפשטים את ההליכים ומכינים את המשפט לקראת בירור?

תשובה 15: תשובת המשיב לשאלה: "מתי הפך לאדמו"ר חסידי ברסלב" - כי זה לא רלוונטי - לא מקובל עליי.
שאלה זו כן רלוונטית וחשובה במיוחד לצורך עריכת בדיקה, חקירה וחשבונות מסכמים בעניין פעילות הקהילה והאדמו"ר שלה - המשיב. אשר על כן, אני מורה למשיב להשיב לשאלה זו החל מכניסת האחרון לתפקידו.
תשובה 27: זהות יו"ר העמותה כיום, אינה רלוונטית ולא נוגעת לעניינים הנדונים. כתב התביעה מתייחס לתקופת כהונת האדמו"ר -המשיב והמבקש ולא אחרים.

תשובה 35: לשאלה כיצד משולם שכרו של גבאי צדקה, ענה המשיב כי השכר משולם "על ידי העמותה", תשובה כללית ונגועה בחוסר תום לב. אני מורה למשיב לענות עניינית לשאלה זו.

תשובה 48: כאן נתבקש המשיב לתת פירוט מלא לגבי מוסדות הקהילה.
שאלה זו כוללת 28 שאלות משנה, על שאלות רחבות כגון אלו נאמר "תפסת מרובה - לא תפסת". אין התובעים (המשיבים) חייבים להכין את המשפט לנתבעים-מבקשים, ואפילו היתה השאלה בצורה כה רחבה ורלוונטית למשפט, אין הצורה הכוללנית והרחבה כל כך מאפשרת תשובה עניינית מכלי להכביד בצורה בלתי סבירה ובלתי נסבלת על צד אחד במשפט.

יחד עם זאת, ומפאת היות שאלו זו (אמנם לא כל סעיפי המשנה) כן רלוונטית ונחוצה לשאלות שבמחלוקת, אני מורה למשיב לענות על שאלות משנה כמפורט להלן:
ט' ועד י"ד , כ"ה ועד כ"ח תוך צירוף אסמכתאות במידת האפשר.

תשובה 49: שאלה זו דנה בתרומות שמקבלים מוסדות הקהילה וככזו היא כן רלוונטית וחשובה, מידע כזה יכול לסייע בבדיקת חשבונות הקהילה.
אני מורה למשיב לענות על שאלה זו כולל סעיפי המשנה וצירוף אסמכתאות במידת האפשר.

תשובה 50: כאן נתבקש המשיב לפרט שמות אנשים אשר עובדים במוסדות הדת והקהילה ביבניאל, בהווה וב - 10 שנים האחרונות.

לדעתי אין תועלת להקדים לימים קדמונים כ - 10 שנים כפי שהמבקשים רוצים. איני סבורה שיש מקום לחייב את המשיב לחטט למשל בתיקים, בארכיונים ובמשרדים של מוסדות הקהילה, שמא יש פירוט שמות אנשים שעובדים במוסדות הקהילה, תפקידם, נוהלי עבודה ומשכורתם.
דבר זה מכביד על המשיב בצורה בלתי סבירה ובלתי נחוצה מחד, ואין בו משום תרומה לניהול יעיל והוגן של המשפט, מאידך.

תשובות 66-65: שאלות אלו כן רלוונטיות ונחוצות לנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
פירוט הלוואות שניתנו על ידי חברי הקהילה (שאלה 65) ועל ידי אחרים שאינם נמנים כחברי הקהילה (שאלה 66), יש בו כדי לתרום ולסייע בבדיקת חשבונות הקהילה , נושא השנוי במחלוקת בין הצדדים.

תשובה 67: כאן נתבקש המשיב לתת פירוט בהיקף התרומות מאנשים שאינם חברי קהילה. המשיב ענה "לא יודע" ואז שוב נתבקש לתת תשובה ולו בדרך הערכה.
תשובתו הראשונית של המשיב מספקת, אין לבקש מבעל דין לרבות המשיב, לצאת מגדרו על מנת לענות לשאלות הצד שכנגד ולרוחו.

תשובות 105-101: שאלות אלו מתייחסות ל"טופס הפקדה" מטעם גב' בוקובזה, אחת התורמות לקהילה, שצורף לכתב התביעה.
בכתב התביעה נטען כי טופס הפקדה זו "התגלגל" לידי "נציגי הקהילה". המשיבים מבקשים לדעת איך הגיע טופס ההפקדה לידי המשיב, הדרך בה התגלגל טופס זה לידי "נציגי הקהילה", שמותיהם של האחרונים.
אמנם, שאלות אלו רלוונטיות לעניינים שבמחלוקת, אולם אין צורך, בשלב זה לפחות, להעמיק חקר בפרטי פרטים כאלו ולהכין למעשה בכך את המשפט למבקשים, המשיב מסר בכתב התביעה מטעמו מידע בסיסי בענין זה. שאלות נוספות כאלו הן כבר בתחום החקירה הנגדית שאולי יהיה להן מקום שם.
איני מחייבת את המשיב לענות על שאלות אלו.

תשובה 175: שאלה משלימה זו עוסקת במהות עבודות שביצע מר דיגמטי עבור הקהילה ועלותה.
מר דיגמטי הינו אחרד האנשים שתרמו לקהילה והצהרה מטעמו צורפה לכתב התביעה.

המשיב אושר בתשובתו (הראשונה), כי אכן מר דיגמטי ביצע עבודות עבור הקהילה. עתה מתבקש להשיב לשאלות משנה הנ"ל.

כפי שמסר המשיב בתשובתו לשאלה 174, מר דיגמטי הינו קבלן לעבודות עפר, ומשכך ברור שאלו העבודות שביצע גם עבור הקהילה, על כן איני רואה מקום לחייבו להשיב לשאלת משנה 75(א) וכך אני מורה.

אני כן מחייבת את המשיב להשיב לשאלה 75(ב).

תשובה 268: שאלה זו עניינה זהותו של רואה החשבון של העמותה בכל התקופה מאז הקמתה.

לדעתו, זהותו של רואה החשבון עמותה, הם כן רלוונטיים ונחוצים לשאלות השנויות במחלוקת, אין ספק שבאמתחתו של רואה חשבון זה (ויכול להיות רק הוא בלבד) מידע שיכול לשפוך אור על מצב הקהילה, מסמכים וחשבונות אחרים.
אני מורה למשיב לענות על שאלה זו.

תשובה 274: שאלה זו עוסקת בקופות התרמה שהיו מוצבות בביתם של חברי הקהילה ואשר תכולתן נאספה על ידי הנתבע.

המשיב מסר בתשובה לשאלה זו, כי הנתבע-המבקש טען כי "50% מהמצוי בקופות אלו שייך לו, טענה זו הפנה כלפי אנשים שהציגו לו שאלות בעינייני הכספים". עתה שאל ב"כ המבקשים, מי הם אותם אנשים להם הוא הודיע כאמור - הינו כ - 50% מהקופות השייכות לו.

לדעתי, תשובת המשיב בנקודה זו, אינה מלאה ולא ממצה ואף נגועה בנסיון להתחמק מלהמשיב, כך למשל מציין המשיב על דרך הסתם, כי המבקש הודיע לאנשים כי 50% מהקופות שייכות לו. מי הם אותם "אנשים", זהותם, מענם? סתם ולא פירש.
אשר על כן, אני מורה למשיב להשיב לשאלה זו.

תשובה 325: כאן ענה המשיב, כי הוא "לא זוכר" אילו קבלנים הגישו הצעות מחיר ומה סיכומי הצעות מחיר.
אולם, המבקשים לא מסתפקים בזה ומתעקשים לקבל "תשובה", תוך הפניית המשיב לתשבותיו לשאלות 323 ו - 325.
איני מסכימה עם המבקשים, אין לבקש מאדם "לזכור" בעל כורחו דברים ופרטים
גם אם הם רלוונטיים ונחוצים. זה תפקיד ב"כ המבקשים בבית המשפט במהלך חקירה נגדית למשיב-כצפוי, לנסות ולרענן את זכרונו אם בכלל, אך מקומן לא כאן.
תשובתו של המשיב מספקת למדי.

תשובה 364: שאלה זו עניינה חשבונות בנק נוספים של המשיב אם בכלל (וזאת מלבד חשבון הבנק של המשיב בו היה המבקש מיופה כוחו).

אין ספק ששאלה זו גם כן רלוונטית וחשובה לענייני הנדונים בתביעה דנן.
מידע על חשבונות בנק אלו, אם בכלל, יש בו כדי לסייע בבדיקת חשבונות הקהילה.
כך למשל, אפשר לבדוק אם תרומות הקהילה או חלק מהם, הופקדו בחשבונות בנק של המשיב ולא של הקהילה, נקודה שהיא שנויה במחלוקת בין הצדדים. אני מורה למשיב לענות על שאלה זו.

תשובה 393: לשאלה מיהו רואה החשבון אשר מונה לערוך בדיקה לכספים שנטל הנתבע לעצמו שלא כדין, ענה המשיב כי זה "לא רלוונטי", אני בדעתו של המשיב.

בבדיקות שערך רואה החשבון לכספים שנטל הנתבע כנטען, והינן כן רלוונטיות, נחוצות וחשובות, סביר להיום שהמבקשים יבקשו הזמנתו להעיד בביהמ"ש.

אני מורה למשיב לענות לשאלה, תוך מתן פרטים מדוייקים לזהותו ומענו של רואה החשבון.

תשובות 412-409: שאלות בעניין מקורות הכנסה של המשיב, משכורת שמקבל, אם בכלל ותשלומי מס בגינן מחוייב.

לצורך בדיקת חשבונות במוסדות הקהילה, יש צורך לדעתי לדעת, ולו באופן כללי, את מקורות הכנסה של המשיב ותשלומי המס בגינן. במיוחד כאשר עולה טענה, ולו בלשון מרומזת, כי המשיב נטל לעצמו תרומות של הקהילה, וכי הוא העביר תרומות לחשבונות בנק שלא של העמותה לרבות חשבון בנק שלו, במטרה להתחמק מתשלומי מע"מ.
אני מורה למשיב לענות על שאלות אלו.

לסיכום:

המשיב ימציא תצהיר תשובה משלים לשאלון, בו יתן תשובותיו לשאלות שחוייב להשיב עליהן כאמור לעיל.

התצהיר המשלים יוצא בתוך 15 יום מהמצאת החלטה זו.

אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך כולל של 1,000 ₪.
ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ד (30 במרץ 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ג'אדה בסול
, שופטת

004735/01א 115 זוהר בוחבוט








א בית משפט שלום 4735/01 האדמו"ר אליעזר שלמה שיק, עמותת בית לצדיק - יבניאל נ' אברהם מיכאלי, מיכאלי רחל (פורסם ב-ֽ 30/03/2004)