פסקי דין על שי גולדשטיין | פסקי דין על שאול ויסמן

41344-12/09 א     20/10/2010




א 41344-12/09 שי גולדשטיין נ' שאול ויסמן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 41344-12-09 גולדשטיין נ' ויסמן






בפני

כב' השופטת
רות רונן


תובעים

שי גולדשטיין


נגד


נתבעים

שאול ויסמן



החלטה

בקשה לדחיית התביעה על הסף.

המבקש טען כי יש לדחות את התביעה על הסף ממספר טעמים. הוא טען כי התביעה נעדרת עילה משום שלא ניתן ללמוד ממנה על מקור החובה הנטענת שלו לחתום על המסמכים שלפי הטענה הוא לא חתם עליהם. עוד טען המבקש כי ב

פסק דין
של בית משפט השלום בת. א. 1872/08 בעלי זכויות בבנין 67 בגוש 6884 חלקה 10 נ. זיידן מלכה (להלן: "ענין זיידן"), נקבע כי בהעדר הסכמה של כל בעלי הזכויות בחלקה, אין כל חובה לחתום על הסכם הליווי הבנקאי או הסכם שיתוף חדש.

המבקש הוסיף וטען כי לאור העובדה שהמשיבים הגישו תביעה לפירוק השיתוף עמו, הם מנועים מלדרוש ממנו את חתימתו על הסכם שיתוף, על שעבוד זכויותיו, על הסכם שכ"ט או על תשלומי אגרות בנייה וכיו"ב. הליכי הפירוק, כך נטען, מהווים ניגוד גמור להליכי השיתוף. עוד נטען כי לאחר שהוגשה נגדו תביעה לפירוק שיתוף על ידי המשיבים ביום 16.4.07, ולא התבקש ולא התקבל היתר לפיצול סעדים, מוצתה עילת התביעה נגדו, ואין בלתה. גם מטעם זה יש לסלק את התביעה על הסף.

המבקש טען עוד, כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה. מלכתחילה הוגשה התביעה נגד שני נתבעים, כאשר כתב התביעה המקורי ייחס למבקש נזק בשיעור של 1.5 מיליון ₪ בלבד (משום שנטען כי כל אחד משני הנתבעים חב במחצית מסכום הנזק הכולל). לאחר שאחד הנתבעים נמחק, יוחס שיעור הנזק הכולל במלואו למבקש. אולם – על פי הטענה מבחינה מהותית אמור הסכום של כתב התביעה המתוקן לעמוד על 1.5 מיליון ₪ בלבד, סכום שהוא בגדרי סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

המבקש מוסיף וטוען כי ב"כ המשיבים מתיימר לייצג את בעלי הזכויות בבנין 66 בגוש 6864. אולם, לטענתו – לא קיימת אישיות משפטית כזו. אין די בהקשר זה בצירוף רשימת שמות סתמית בסוף התובענה. על כל פנים, המשיבים אינם בעלי רוב בחלקה 10, ולכן הם אינם מוסמכים לקבל החלטה על הגשת תביעה נגד המבקש. כן נטען כי לעו"ד כוכבי, המייצג את התובעים, אין יפוי כוח לתבוע בשמם של המשיבים את המבקש.

המבקש מוסיף כי עו"ד כוכבי הפר את חובת הנאמנות שלו ואת חובות האמון שהוא חב, וכי אסור לו לנהל הליכים נגד בעל זכויות בחלקה מכוח יפוי הכוח בו הוא מחזיק.

המבקש טוען גם כי התביעה נגדו התיישנה, משום שחלפה תקופה של למעלה מעשור מאז שהוא הודיע לעו"ד כוכבי או לבעלי הזכויות בחלקה 10 כי הוא לא ישתף פעולה עם עו"ד כוכבי, ומאז לא עשו המשיבים דבר כדי להקטין את נזקיהם. לחלופין נטען כי דין התביעה להדחות משום שהיא הוגשה בשיהוי ניכר.

לטענת המבקש, בבית משפט השלום נדונה תביעה דומה, בענין זיידן, שם תבעו בעלי זכויות בבנין 67 בחלקה 10 את ה"ה זיידן. בית המשפט באותו ענין מצא כי הסכם השיתוף השתנה באופן מהותי, והסיק כי האסיפה הכללית אינה יכולה לחייב את המיעוט להתקשר עם בנק לצורך ליווי בנקאי או שיעבוד זכויותיו. מאחר ועניינים אלה נדונו כבר בפס"ד זיידן, יש לראות בקביעות בפסק הדין השתק פלוגתא או השתק עילה.

המשיבים השיבו לבקשה. לטענתם, עילת התביעה מבוססת על תקנות ההתאגדות שצורפו כנספחים א' וב' לכתב התביעה, המחייבות את המבקש שאף חתום עליהן. המבקש הפר את התקנות, לא פעל כפי שנדרש לפעול לאורך כל השנים, ולא שילם את חובותיו; הוא לא שיתף פעולה ונהג בחוסר תום לב.

ביחס לטענות המתייחסות לפסק הדין בענין זיידן, נטען כי פסק הדין מתייחס לבנין אחר – בנין 67, ועל כל פנים, התביעה באותו ענין התבססה על הסכם השיתוף, בעוד שהתביעה דנן מתבססת על תקנות ההתאגדות.

באשר לתביעה שהוגשה לפירוק השיתוף, על פי הטענה הליכי הפירוק ננקטו על ידי המשיבים בלית בררה וכמוצא אחרון, על מנת לקדם את בניית דירותיהם. התביעה לפירוק נועדה רק להקטין את נזקיהם של המשיבים ולמנוע נזקים עתידיים, ואין סתירה בינה לבין התביעה דנן, המתייחסת לחובות המבקש כלפי המשיבים, ולנזקים שהוא גרם להם בתקופה בה הוא עכב את השבחת זכויותיהם.

עוד נטען, כי יש לדחות את הטענה ביחס להעדר סמכות עניינית משום שלגישת המשיבים המבקש הוא שגרם למלוא הנזקים שנגרמו למשיבים. יש לדחות גם את הטענה ביחס להעדר אישיות משפטית או חוסר יריבות. כתב התביעה כלל רשימה שמית מלאה של התובעים, לרבות מספרי תעודת הזהות שלהם. המשיבים כופרים בטענת המבקש לפיה הם אינה בעלי רוב בחלקה, שכן לפי הטענה התובעים הם בעלי הזכויות בבנין 66, ולא בכול החלקה. לעו"ד כוכבי יש יפויי כוח לתבוע בשם כל המשיבים, והוא אף הציג אותם למזכירות כאשר הוא פתח את התביעה דנן.

באשר לטענת ההתיישנות, נטען כי אף אם המבקש הודיע כי הוא לא ישתף פעולה עם עו"ד כוכבי, הרי התביעה מתייחסת לנזקים שנוצרו בשנים האחרונות. יש לדחות גם את טענת השיהוי. אין לקבל גם את הטענה בדבר מיצוי העילה, משום שתביעת פירוק השיתוף הוגשה מכוח ס' 40 לחוק מהקרקעין, ועילת התביעה הנוכחית היא כאמור נזקים כספיים בגין הפרת תקנות ההתאגדות.

באשר לטענה לגבי השתק עילה, נטען כי

פסק דין
זיידן מתייחס לבעלי זכויות בבנין אחר, ונסיבותיו שונות מנסיבות המקרה דנן, כאשר באותו ענין עילת התביעה התבססה על הסכם השיתוף, ואילו העילה בתביעה הנוכחית מבוססת כאמור על תקנות ההתאגדות.

המבקש השיב לתשובת המשיבים. הוא טען כי התביעה לפירוק השיתוף סותרת את התביעה הנוכחית. בתביעה לפירוק שיתוף לא תבעו המשיבים נזקים, אף שטענו כי נזקים כאלה קיימים להם. התביעה דנן היא לנזקים שנגרמו על פי הטענה מ-6/08 ועד למועד הגשת התביעה. אולם, מדובר במועדים מאוחרים להגשת התביעה לפירוק השיתוף, ואף לפסק הדין ביחס לפירוק השיתוף, בתקופה בה תקנות ההתאגדות לא התקיימו.

המבקש טען כי המשיבים לא צרפו יפויי כוח לתשובתם. בנוסף חלק מהמשיבים נפטרו או מכרו את זכויותיהם ולכן ה"תובע" בתביעה אינו אלא גוף צף, ערטילאי. עוד נטען כי לא הוצגו אסמכתאות על החלטה של האסיפה הכללית בהגשת התביעה. בהעדר החלטה כדין ברוב של 75% מבעלי הזכויות, אין המשיבים זכאים להגיש את התביעה.

באשר לטענת ההתיישנות, נטען כי היא לא הופרכה, שכן לא מוכחש כי המבקש פרש מההתאגדות לפני כ-16 שנים. עוד נטען כי במסגרת

פסק דין
זיידן, המשיבים הודו כי הם אינם מקיימים את תקנות ההתאגדות.

המבקש הוסיף וטען, כי היתר הבניה אינו תקף כלפיו, שכן לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את התנגדותו להיתר זה. באשר לטענה בדבר מיצוי העילה, נטען כי המשיבים לא הפריכו את הטענה לפיה הם לא בקשו פיצול סעדים במסגרת התביעה שהם הגישו לפירוק השיתוף, ולכן, בלא שקבלו רשות מבית המשפט להגיש תביעה כספית במקביל ובנוסף – הם איבדו את זכותם לעשות כן.

יוער כי ב"כ המשיבים עתר, לאחר הגשת תשובת המבקש, כי בית המשפט יתיר לו להגיש תשובה קצרה נוספת לתשובת המבקש, או כי בית המשפט יורה על מחיקת חלקים מתשובת המבקש. מאחר שכפי שיובהר להלן, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות, אינני סבורה כי יש צורך בהוספת תשובה נוספת מעבר לחומר שכבר הוגש.

דיון
להלן נדון בנפרד בכול אחת מהטענות שבשלהן עתר המבקש כי התביעה תסולק על הסף.

העדר עילה
– אינני מקבלת את טענת המבקש. המשיבים פירטו את עילת התביעה. כאמור, לטענתם הם הגישו את התביעה מכוח תקנות ההתאגדות. טענה זו תידון ותבחן בהליך עצמו – כאשר אז יהיה מקום לבחון את פרשנותם של תקנות ההתאגדות, ותחולתם על המבקש. גם השאלה מה דינן של תקנות ההתאגדות לאחר שהוגשה התביעה לפירוק השיתוף, ולאחר שתביעה זו התקבלה וניתן בה

פסק דין
, היא שאלה שתידון במסגרת ההליך לגופו.

הגשת התביעה הקודמת לפירוק השיתוף
- באשר לתביעה לפירוק השיתוף אותה הגישו המשיבים, תביעה זו כשלעצמה אינה מנוגדת לתביעה הנוכחית. זאת משום שכעולה מטענות המשיבים, התביעה לפירוק השיתוף נועדה לעצור את הנזקים שהמבקש גורם למשיבים לטענתם, בעוד שהתביעה הנוכחית עניינה בפיצוי על הנזקים שהמבקש גרם למשיבים בעבר. יחד עם זאת, יהיה מקום כמובן לבחון את השאלה (שנזכרה כבר לעיל) – מה כללו חובותיו המבקש כלפי המשיבים מכוח תקנות ההתאגדות, לאחר שניתן פסק הדין לפירוק השיתוף. יחד עם זאת, שאלה זו אינה שאלה שיש מקום להכריע בה בשלב המקדמי הנוכחי של הדיון.

מיצוי
העילה ופיצול סעדים
- תקנה 45 לתקנות לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, קובעת כי תובע רשאי לתבוע את הסעדים הנובעים מעילת התביעה כולם או מקצתם, אולם סעד שלא נדרש – אין לתבוע אותו בתביעה נוספת, אלא אם כן בית המשפט הרשה לתובע שלא לתבוע אותו.

כדי לבחון את השאלה האם היה על המשיבים לבקש מבית משפט השלום אליו הוגשה תביעת הפירוק – בקשה לפיצול סעדים לצורך הגשת התביעה הנוכחית, היה מקום לכאורה לבחון את השאלה מהי עילת התביעה בכול אחת משתי התביעות הללו, והאם העילה היא אותה עילה.

יחד עם זאת, אני סבורה כי אין לקבל את טענת המבקש בהקשר זה מטעם אחר. ההלכה הפסוקה קבעה כי אם לא ניתן להגיש את שתי התביעות לאותה מערכת שיפוטית, אין גם צורך בקבלת היתר לפיצול סעדים, שהרי הדין עצמו אינו מאפשר דיון אחד והוא מחייב דיונים נפרדים (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שמינית, עמ' 123, וכן ספרו של דר. י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית בעריכת ש. לוין, (1990) עמ' 162).

כך, התייחסה ההלכה הפסוקה לתביעה למסירת חזקה בחנות, שהסמכות העניינית להגשתה היא לבית משפט השלום. במקרה בו הסעדים הממוניים על פי ערכם באותו מקרה נתונים לסמכות בית המשפט המחוזי, אין צורך בהיתר לפיצול סעדים, כאשר כל אחת מהתובענות נתונה לסמכות שיפוט של ערכאה שיפוטית אחרת (ר' גורן, שם, וע"א 588/87 כהן נ. שמש, פ"ד מה(5), 297, 313).

בענייננו, הסמכות העניינית לדון בטענת הפירוק נתונה לבית משפט השלום, בעוד שהסמכות העניינית לדון בתביעה הכספית כפי שהוגשה – היא לבית המשפט המחוזי. לכן, לאור ההלכה הפסוקה שנזכרה לעיל, לא היה צורך כי המשיבים יעתרו לפיצול הסעדים, וכי יקבלו את רשות בית המשפט לעשות כן.

העדר סמכות עניינית
- המבקש טען כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה, משום שמלכתחילה טענו המשיבים בתביעה שהגישו נגד שני נתבעים, כי כל אחד מהם גרם רק למחצית מכלל הנזקים שנגרמו להם. אינני סבורה כי יש לקבל את הטענה בשלב זה של הדיון. כידוע, בקשה לסילוק על הסף, נבחנת לפי האמור בכתב התביעה. בשלב זה של הדיון, בית המשפט אינו בוחן את השאלה באיזה אופן יוכח האמור בכתב התביעה. לכן, יש להתייחס לטענת המשיבים בכתב התביעה לפי נוסחו הנוכחי, בו נטען כי
המבקש גרם למלוא הנזקים שנגרמו למשיבים לטענתם. מובן כי אם בסופו של דבר ייכשלו המשיבים, ולא יצליחו להוכיח את טענת ביחס לנזק, יתכן כי יהיו לכך השלכות ביחס להוצאות שייפסקו כנגד המשיבים, אולם אין מקום בשלב זה לסלק את התביעה על הסף מטעם זה.

האישיות המשפטית של התובע
– המבקש טען כי לא קיימת אישיות משפטית שהיא בעלי הזכויות בבנין 66 בגוש 6864. אני סבורה כי אין לקבל את הטענה, משום שהתובע בתביעה אינו הגוף של "בעלי הזכויות בבנין 66 בגוש 6864", אלא התובעים הם אלה המנויים ברשימה שצורפה לכתב התביעה. לתובעים אלה יש כמובן אישיות משפטית, והם רשאים להגיש תביעות. מובן כי בהמשך הדיון יהיה מקום לברר את מעמדו של כל אחד מהתובעים, האם הוא היום או היה בעבר בעל דירה בבנין, ואת המשמעות של עובדות אלה על עילות התביעה שלהם.

כן יהיה מקום לברר את טענת המבקש לפיה התובעים לא היו יכולים להגיש תביעה נגדו בלא שהתקבלה החלטה כדין של האסיפה הכללית ביחס לכך, ואת השאלה איזו אסיפה – אם בכלל – היתה צריכה להתכנס כדי להגיש את התביעה. אולם, קיומן של שאלות אלה אינו מצדיק את סילוקה על הסף של התביעה בשלב זה.

יפויי כוח
- עוד יש לציין כי המבקש טען כי לב"כ המשיבים – התובעים – אין יפויי כוח להגשת התביעה מטעמם. מאחר שב"כ המשיבים לא צירף יפויי כוח מכול אחד מהמשיבים, אני מורה לו לעשות כן תוך 20 יום מהיום, כתנאי להמשך בירור התביעה.

אינני מקבלת את הטענה לפיה עו"ד כוכבי, ב"כ המשיבים, הפר את חובת האמון שלו – טענה שיש מקום לבחון ולהוכיח אותה, ועל כל פנים אין לה השלכה על זכות התביעה של המשיבים את המבקש.

התיישנות ושיהוי
- אינני מקבלת את טענות ההתיישנות והשיהוי כטענות המצדיקות סילוק על הסף של התביעה. כדי לבחון האם התביעה התיישנה, יהיה מקום לבחון את הרקע העובדתי הרלוונטי – מתי נודע למשיבים על ההפרה הנטענת של המבקש את חובותיו, ומתי התגבשה עילת התביעה אליה מתייחס כתב התביעה. בשלב זה של הדיון, אין מקום לכן להורות על סילוק התביעה על הסף.

פסק הדין בענין זיידן
– אינני מקבלת את הטענה לפיה

פסק דין
זיידן שולל את האפשרות של המשיבים לתבוע את המבקש. מעבר לעובדה כי הצדדים באותו ענין לא היו זהים לצדדים בתביעה דנן (ענין שעשוי לשלול את משמעותו של פסק הדין כמעשה בית דין), הרי בשלב זה לא נסתרה טענת המשיבים לפיה עילת התביעה ב

פסק דין
זיידן היא שונה מעילת התביעה בתביעה הנוכחית, משום ששבענין זיידן התבססה התביעה על הפרת הסכם השיתוף, בעוד שבתביעה דנן היא מתבססת כאמור על הפרה נטענת של תקנות ההתאגדות.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף.
הבקשה נדחית.
המבקש ישא בהוצאות המשיבים בגין הבקשה בסכום של 3,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום,
י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 41344-12/09 שי גולדשטיין נ' שאול ויסמן (פורסם ב-ֽ 20/10/2010)