פסקי דין על שמעון קדוש | פסקי דין על שחר צבי

51204/06 א     17/10/2010




א 51204/06 שמעון קדוש נ' שחר צבי








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 51204-06 קדוש נ' שחר צבי






בפני

כב' השופטת
רחל ערקובי


תובעים

שמעון קדוש


נגד


נתבעים

שחר צבי




פסק דין



התובע הינו הבעלים של דירה ברחוב מיכה 6 בבני ברק, (להלן: "הדירה").
התובע, אשר ביקש לבנות תוספת קומה לדירתו, הזמין מהנתבע, שהינו מהנדס, שירותי תכנון, עריכת הבקשה להיתר, לרבות פיקוח.

על פי טענות התובע בתביעתו, הנתבע התרשל רשלנות רבתי, בעת שתכנן בצורה לקויה, לא פיקח באופן נאות, והקומה העליונה נבנתה בניגוד לכל כללי זהירות, ובנוסף התגלו פגמים ניכרים בתכנון, ובפיקוח של הנתבע.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של המהנדס למעי, והנתבע השיב בשתי חוות דעת מטעמו, של המהנדס צבי אבני, ושל הגב' עפרה גלבוע.

מטעמו של ביהמ"ש מונה מומחה , המהנדס מר אנגל, אשר לאחר הכנת חוות דעת ראשונית, קבע כי יש צורך בביצוע בדיקות ללא הרס, ומונה מומחה נוסף לביצוע בדיקות אלו, חברת סריקה על ידי הבודק מר ליבי מתנאל, ולאחר מכן הוגשה חוות דעתו המסכמת של המומחה מטעם ביהמ"ש, מר אנגל.

במהלך ולאחר שמיעת העדויות, לרבות המומחים שחוות דעתם הוגשה וכן חקירת מומחה ביהמ"ש, בשתי ישיבות, הוגשה בקשה על ידי הנתבע לביצוע בדיקה נוספת, בדיקת העמסה.

התקיימו מספר ישיבות לבחינת אפשרות ביצוע בדיקת העמסה כזו, וניתנה החלטה, כי יש לאפשר בדיקה על ידי מכון התקנים, בפיקוחו של מכון התקנים, ובכפוף להוראותיו של מכון התקנים, (ראה החלטתי מיום 25.8.2009).

למרות הזמן שחלף, לא הצליח הנתבע לקבל את אישור מכון התקנים, שכן מכון התקנים דרש, כתנאי להסכמתו לבצע את הבדיקה את אישורו של השכן בקומה התחתונה, ואישור או הסכמה כזו לא ניתן היה לקבל.

לאור כל זאת, קבעתי מועדים לסיכומים ומשהוגשו סיכומים ניתן פסק דיני זה.

דיון:

ליקויים בקונסטרוקציה;


התובע טוען למספר ליקויים בקונסטרוקציה, ופגמים בעבודתו של הנתבע לאורם.

התובע טוען, כי אין כל התאמה בין תוכנית הקונסטרוקציה, ותוכנית ההגשה לעירייה והמצב בפועל.

התובע טוען, כי העמודים הוקמו במיקום רשלני, כאשר אין תמיכה מספקת
למשקל הקומה העליונה.

התובע טוען לקיומם של סדקים ורטיבות בקירות הבית.

התובע טוען לקיומם של ליקויים בניית המדרגות;

הנתבע מצידו טוען, כי הקומה העליונה נבנתה בצורה תקינה ללא כל פגם או ליקוי בתכנון, והטענות בעניין זה אין להן על מה שיסמכו, עוד נטען, כי התובע בנה בניגוד להיתר, ובחריגה ממנו, במקום הרחבה של 40 מ"ר בנה הרחבה של 60 מ"ר, וכן כי המדרגות נבנו שלא על פי התכנית שהכין ובניגוד לתוכנית שהכין ועל דעת התובע בעצמו.

חוות דעתו של המומחה המהנדס למעי;

המהנדס מר למעי, איתר מספר ליקויים משמעותיים:

כי אין כל התאמה בין התוכנית שהוגשה לאישור העירייה לבין התוכנית שנבנתה בפועל.
עמודי הקומה הנוספת לא נוצקו על עמודים קיימים.
קיימים סדקים בקירות.
העומס המוטל על התקרה הינו ללא מקדמי ביטחון, והעומסים מועברים דרך קירות ומחיצות הבית ולא דרך עמודים.
לא נעשו בדיקות בטרם תכנון הקונסטרוקציה.

מסקנתו של המהנדס למעי הייתה שיש לפרק את כל הקומה העליונה ולבנותה מחדש לאור מסוכנות המבנה.

כאמור המהנדס מטעם ביהמ"ש, מר אנגל, הכין חוות דעת ראשונית, בחוות דעת זו הוא קובע באופן חד משמעי, כי החומר שהוגש בחישובים הסטטיים לוועדה לבניין ערים, אינו תואם את התכנון והביצוע הסופיים.

מומחה ביהמ"ש, קובע, כי לא מצא שנערכה בדיקה אלמנטארית של הגג הקיים, הגם שלדעתו בדיקה כזו מחויבת על מנת לבדוק את עמידות הגג הקיים, ובדיקה כזו לדעתו דרושה על מנת לקבוע מה היכולת של הגג הקיים לשאת את העומסים הנוספים.

לדעתו גם החישוב שהוגש, שכאמור אינו תואם את שבוצע בפועל, שגוי, ולא נלקחה בחשבון אפשרות שקיעה של עמודי תמיכה.

מומחה ביהמ"ש הבהיר, כי לא מצא את תוכניות הביצוע של המדרגות ולא ידוע האם נלקחו בחישובים הסטטיים. וכן קבע כי ביצועם של המדרגות אינו תואם את הוראות התכנון והבנייה.

בסיומה של חוות דעתו הראשונית קובע המומחה, כי קיימת סכנה ליציבותו של המבנה.

בסיומה של חוות דעתו הראשונה, הציע המומחה המהנדס מר אנגל, על בדיקות ללא הרס.

לאור חוות דעת חד משמעית זו, נחקר המומחה, בחקירה בפני
כב' השופטת ריבה ניב, שדנה בתיק בזמן הרלוונטי, ובחקירתו, מיום 29.10.2007, הסביר, שהקומה השנייה נבנתה, כאשר התוכניות אינן תואמות את המציאות, ובעיקר, כי "נבנתה קומה נוספת על עמודים שלא ממשיכים את העמודים הקיימים", (פרוטוקול הדיון מיום 29.10.2009, עמוד 2).

בעקבות אותו הדיון נקבע, כי תיערך בדיקה המכונה, 'בדיקה ללא הרס', של מכון סריקה.

לאחר ביצועה של הבדיקה על ידי מכון הבדיקה, הוגשה חוות דעתו המשלימה והסופית של המומחה מטעם ביהמ"ש, והממצאים היו לא פחות חמורים.

בחוות דעתו, קובע המומחה, כי לאחר הבדיקות של מכון הסריקה, התגלו עובדות חשובות, ולמעשה, מסקנותיו של המומחה מטעם התובע, המהנדס למעי, אושרו אחת לאחת, וכך קובע המומחה מר אנגל בחוות דעתו:

"מידות הגג שעליו נבנתה הקומה הנוספת שונות ממה שמופיע בתוכניות של הנתבע.
הגג שבוצע לא דומה למה שתוכנן, ומה שתוכנן לא מתאים לגג שהנתבע, המהנדס שחר, אישר בדיעבד.
במבנה החדש בוצעו תשעה עמודים, אולם רק שניים עומדים על העמודים במבנה ישן. העמודים החדשים צומחים מתוך חגורות חדשות שאינן יושבות על עמודים."

מסקנתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, הינה, כי המדובר במבנה מסוכן, כאשר תוכנן גג בעומס שימושי של 150 ק"ג, למ"ר, בפועל, העמיסו על התקרה עומס שימושי של 300 ק"ג למ"ר .

המומחה מטעם ביהמ"ש קובע, כי התקרה מקבלת עומסים שלא בהתאם ליכולת שלה לשאת, ולכן העומס מתיישב על קירות הבית, מה שמכונה מחיצות, והם שמחזיקים את המבנה, ולפיכך, לדעתו של מומחה ביהמ"ש המדובר במבנה מסוכן, ויש להרוס אותו ולבנותו מחדש בשל תכנון פגום באופן יסודי.

כלומר, על פי חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, הנתבע כשל:
-
בהעדר תכנון מקדים,
-
לא נערכו בדיקות בטרם בוצע תכנון הקומה השנייה,
-
לא נבדק הקיים בפועל, ולא נבחן מה העומסים שהתקרה הקיימת והמבנה הקיים יכולים לשאת.
-
נערכה תוכנית שלא בוצעה,
-
מה שתוכנן לא בוצע בפועל,
-
ולמרות זאת הנתבע אישר בחתימת ידו את שבוצע, (ראה בעניין זה נספח ח' לתצהירו של התובע), מסמך בחתימת ידו של הנתבע, ובו הוא מאשר את אחריותו לביצוע השלד, ולתוספת הבנייה על הגג.
-
הקומה השנייה נבנתה, שלא על העמודים הקיימים, אלא נוצקו חגורות בטון שמהן צמחו עמודים חדשים, ובכך, העומס של התקרה נופל על הקירות והמחיצות ועל התקרה עצמה ללא מקמי בטחון, ובניגוד לתקן ולמותר.

המומחה מר אנגל נחקר, שלוש פעמים, בפעם הראשונה על חוות דעתו הראשונית, כאשר חוות דעת זו, לטענת הנתבע, הייתה לכתחילה מוטה, קיצונית, ובלא כל בדיקה נקבע על ידי המומחה כי המבנה מסוכן.

לטענת הנתבע, המדובר בחוות דעת מגמתית, העוסקת בשיפוט אופיו של הנתבע ולא בבחינת עבודתו.

לעניין הבדיקה של מכון הסריקה, נטען כי המדובר בבדיקה בלתי תקנית, ולא נעשו הבדיקות המהותיות באשר לתקרה הישנה. כלומר, לא נבחנה יכולת התקרה הישנה, לשאת בעומס, ובנוסף, הבדיקה נעשתה בלא נוכחות הנתבע, בניגוד
להחלטות ביהמ"ש, כאשר הנתבע הוזמן רק פעם אחת וכל הביקורים הנוספים נערכו בנוכחות התובע בלבד.

עוד נטען,כי המומחה המהנדס אנגל, לא נתן הוראה לבדוק את התקרה הישנה, לא בשל שלא סבר שיש צורך לעשות כן, אלא מנימוקי עלות בלבד.

כלומר, לדעתו של הנתבע, המומחה מטעם ביהמ"ש הגיע למסקנה וביקש בדיקות שיאמתו את מסקנתו ולא בדיקות שיבחנו את הנושא לכתחילה.

עוד הופנתה אצבע מאשימה כלפי המומחה מטעם ביהמ"ש, בשל העובדה, כי בהסתמך על חישובים סטטיים, קבע כי קיימת שקיעה תיאורטית שבין 7-13 ס"מ, כאשר בפועל המדובר בשקיעה תיאורטית של 1.3-0.7 ס"מ בלבד.

לאחר חקירתו של המומחה בפני
י, ולאחר שהסתבר, כי את החישובים ערך מהנדס אחר ממשרדו, הוזמן לדיון המהנדס הנוסף, ממשרד המומחה, גלברד, בחקירתו, הסביר את החישובים, והסתבר כי אין כל טעות בחישובים, אלא שהמומחה אנגל במסגרת החקירה עשה טעות.

ב"כ הנתבע הפנה לפסקי דין שבהם מן המפורסמות הוא שאין ביהמ"ש מחוייב בקבלת חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, ואינו חייב לאמץ את ממצאיו.

ואכן אף אני סבורה, כי ביהמ"ש אינו חייב לאמץ את ממצאי מומחה מטעם ביהמ"ש, אך בכל מקרה יש לבחון האם חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש כשלה באיזה אופן, או יש בה פגם שבגינו ביהמ"ש צריך להגיע למסקנה שאין לאמצה?

בענייננו, דומני כי המסקנה הינה באופן חד משמעי, שיש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, ואם האמור בה הינו קיצוני, אין זאת אלא שלאור כל הממצאים העובדתיים, שהוצגו בפני
ביהמ"ש הנתבע פעל בצורה רשלנית מאין כמותה.

נבחן את מקנות המומחה לפרטיהן;

חישובי השקיעה התיאורטיים;

אכן המומחה מטעם ביהמ"ש שגה, ואמר בעדותו כי השקיעה התיאורטית הינה בין 7-13 ס"מ, בעוד שהשקיעה התיאורטית הינה בין 0.7-1.3 ס"מ.

בחקירתו הנגדית הסביר המהנדס גלברד, כי "השקיעה המחושבת גדולה ב – 50% מהשקיעה המותרת על פי התקן", (ראה עדותו בפרוטוקול הדיון מיום 16.2.09 עמוד 43 שורות 21-22).

עוד הסביר בצורה ברורה, כי הקומה העליונה נבנתה, ללא שעמודים יושבים על העמודים הקיימים. כאשר קורה אינה יושבת על עמודים קיימים, היא אינה מתפקדת כקורה, כלומר, כסופגת את עומס, אלא כחלק מהנטל הכולל, וכך הוא מסביר במילותיו:

"ש.אם היית יודע בחישובך שמתחת לקורה שמחברת בין 1 ו- 2, בתקרה ישנה, יש קורה קיימת שהולכת באותו כיוון ומחוברת לצלע, זה היה משפיע על תשובתך ?
ת. כן, אבל אם היתה קורה מתחת לקורה החדשה, אז זה היה משפיע. אבל מה שקורה זה שעשו בדיקה של מציאת עמודים קיימים והביאו את הסריקה והסורק הוציא את המיקום של העמודים הקיימים. קורה מתקנת כקורה, אך ורק שהיא נעה בין עמוד לעמוד. כאשר הקורה יושבת על שני עמודים, אז היא מתפקדת כקורה. אם היא לא יושבת על שני עמודים, אז היא לא קורה אלא עומס, היא מעמיסה את התקרה ולא תומכת את התקרה.

כשאני מסתכל על התוצאות של מיקום העמודים הקיימים, לא יכול להיות שיש קורה מתחת לעמודים החדשים. כי העמודים החדשים מוסטים מהמיקום של העמודים הקיימים, לכן אין אפשרות שתהיה שם קורה וזה גם לפי החישובים המקוריים של הסכמה המקורית של המהנדס הנתבע. "
(שם, עמוד 44 שורות 16-27).

כלומר, אם נבחן את עדותו של מומחה ביהמ"ש נמצא, כי עדותו עולה בקנה אחד עם עדותו של המהנדס למעי מטעם התובע, שלא הופרכה, ובחקירתו לא נתגלה כל בקע או סתירה. בדיקת מכון הסריקה עולה בקנה אחד עם ממצאיו של מומחה ביהמ"ש. המהנדס שערך את החישובים בפועל, מר גלברד, העיד בפני
י, ולמעשה אישר את הממצאים של מומחה ביהמ"ש.

אם כך, עדותו של מומחה ביהמ"ש מקבלת תמיכה וסיוע, משלושה מקורות נוספים, המומחה מטעם התובע, המהנדס ממשרדו של מר גלברד, ומכון הסריקה.

כל זאת, כאשר אין למעשה כל מחלוקת עובדתית באשר לכך, שהתוכניות שהוגשו לוועדה המקומית אינן תואמות את מה שבוצע בפועל, וכי הקומה השנייה לא נבנתה על העמודים הקיימים.

באשר לביצועה של בדיקה בטרם הקמת הקומה הנוספת, אדרש בהמשך, אולם בשלב הזה ניתן לקבוע כי אין כל מסמך המאשר ביצועה של בדיקת עמסה כלשהי, בטרם נוצקה הרצפה של הקומה הנוספת.

מנגד ולמול עדויות אלו, הוגשו מטעם הנתבע שתי חוות דעת, הראשונה של המהנדס מר אבני, והשנייה של המהנדסת הגב' גלבוע עפרה.

עיון בחוות דעתו של המהנדס מר אבני, מעלה, כי בחוות דעתו המקורית נכתב כך:

"לפי בדיקתי סביר ששלד המבנה בוצע על פי תוכניות לביצוע וחישובים סטטיים, ומהלך מעבר כוחות לעמודי המבנה הקיימים הגיוני ואין כל דפורמציה מכל סוג שהוא בתקרה ובעמודים, ואין כל טענה לגבי יציבות העמודים ו/או התקרות."

ראה סעיף 5 לחוות דעתו המקורית.

והנה, בחוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש
ועליה נחקר מומחה זה, נשמט סעיף זה, הכיצד?

בחקירתו, ניסה להסביר:

ש.


אני מפנה אותך לחוות דעתך שצורפה לתצהיר של מר שחר. מדוע הורדת את הסעיף מחוות הדעת שצורפה לתיק במסגרת הראיות ?

ת.


חוות דעתי אם נסתכל בס' 1 בה, מתייחסת לעניין הסדקים בקירות. נושא שלד המבנה והחישובים הסטטיים לא נבדקו על ידי, ולכן הסעיף הזה בהמשך הושמט. כיוון שלא נכנסתי לתוך החישובים, הבדיקה שעשיתי היתה ויזואלית בתוך המבנה לראות סדקים במבנה ואת התנהגות המבנה אחרי שנתיים, שהוא בוצע וגרים בו שנתיים. הסתכלתי ולא ראיתי סדקים קונסטרוקטיביים בכלל ולא שקיעות ולכן חוות הדעת מתחילה בנושא סדקים בקירות, החישובים הסטטיים לא נבדקו על ידי ולכן השמטתי את הסעיף מחוות הדעת הסופית שלי. חוות הדעת הראשונה הגשתי אותה לצביקה שחר וכנראה שנתבקשתי להגיש את זה לצורך ביהמ"ש עברתי פעם נוספת והגעתי למסקנה שכיוון שלא בדקתי חישובים סטטיים. לא הייתי נחרץ כי לא התעמקתי בזה.

(ראה פרוטוקול הדיון מיום 18.12.08 עמוד 25 שורות 18-28).

התשובה: "לא התעמקתי בזה".

תשובה שאינה מניחה את הדעת כלל ועיקר, ולפיכך נשאל על ידי ביהמ"ש:


לשאלת ביהמ"ש.


כך עושים חישוב, כך בודקים ?

ת.


כן. במבוא כתבתי שהבדיקה שלי היתה בדיקה לנושא הסדקים בקירות. אם הייתי בודק את זה הייתי צריך לנתח. ההתייחסות שלי באה בעקבות חוות הדעת של למעי, הוא כותב שיש סדקים והתקרה עלולה לקרוס. הלכתי לראות איך נראית תקרה שעומדת לקרוס ובכלל זה לא היה המצב.

ש.


לדעתך, על בסיס חוות דעתך אני אמורה להגיע למסקנה שהתקרה לא עומדת ליפול בלי שאתה מתייחס לחישובים של העומסים ?

ת.


חוות דעתי נכונה אבל לא מספקת. אם רוצים להחליט את ההחלטה שאת מבקשת לקבל, צריך לעשות עוד בדיקות. צריך לבדוק את החישובים הסטטיים. לא ביצעתי את זה מכיוון שלא באתי לבדוק זאת. צריך להסיק שלפי מה שרואים בשטח התקרה לא אמורה לקרוס. אבל צריך לראות גם את מה שיש בשטח. לפי הסדקים שראיתי בשטח, התקרה לא אמורה לקרוס.
(שם עמוד 26 שורות 14-25).

כלומר, מחוות דעתו
ומחקירתו עולה, כי לאחר שבחוות דעתו הראשונה, ביקש להתייחס לנושא חישובים סטטיים, החליט מסיבות כלשהן שלא לערוך בדיקה של החישובים הסטטיים, אלא להסתפק בבדיקה ויזואלית של סדקים. כאשר המומחה מאשר בחקירתו, כי על מנת לבחון האם מדובר בקיומה של סכנת קריסה יש לערוך בדיקות נוספות שהוא עצמו לא ביצע.

חוות דעתה של המהנדסת הגב' גלבוע לא שונה באופן משמעותי, אף מומחית זו לא ערכה כל בדיקות למעט בדיקה של שפיכת מים, ובחינה האם יש שקיעות, היינו בדיקה ויזואלית, מחקירתה עולה, כי הנתבע, איתר את העמודים , "דרך הסתכלות בעיניים", (ראה שם, עמוד 27 שורה 17).

כשאשר נשאלה כיצד הנתבע אמור לדעת מבדיקה כזו היכן נמצאים העמודים והקורות השיבה:

"תשאל אותו ולא אותי."
(שם, שורה 29).

לדבריה, הנתבע עשה בדיקת העמסה לא תקנית, (שם עמוד 28 שורות 4-5), משהו לעצמו. על דבר קיומה של בדיקה כזו, למדה המהנדסת מפיו של הנתבע בעצמו, לדבריה, כך מסר לה.

איזה בדיקת העמסה נערכה, בטרם יציקת התקרה והבניית הקומה העליונה?

לדברי המהנדסת הגב' גלבוע, לדברי הנתבע, הנתבע העמיס על התקרה חומרי בניין בהתאם לחשבון, שערך לפי מה שאמור להעמיס את התקרה בעתיד. לדבריה ניתן לקבל אינדיקציה אם התקרה יכולה לעמוד בעומס ולשאת משקל זהה או דומה של חומר בעתיד. פשוט לא להאמין, המהנדסת מאשרת, כי המדובר בבדיקה לא תקנית, פרט שנשמט מחוות דעתה, וכאשר נשאלה, הכיצד נערכה אותה בדיקת העמסה, ענתה, כי ככל הנראה הועמסו חומרי הבניה ששימשו את הבניין.

מה הועמס באותה בדיקה עלומה, שלא ידוע מתי נערכה, מי בדק אותה, מה הועלה על התקרה, כיצד נבחנה יכולת התקרה לעמוד בעומס, כיצד נעשה חישוב העומס, מאומה לא ברור מאותה בדיקה, והנה המומחית מסתפקת בקבלת נתון בעל פה, בדבר עריכתה של הבדיקה, שאינה תקנית גם לסברתה, כאשר ברור שאין די בבדיקה כזו, מדוע?

גם אם אניח שנעשתה בדיקה כזו,
ויש בליבי ספק רב אם נעשתה בדיקה כלל ועיקר, יכולה להתייחס רק לחומרי הבנייה המלט והבלוקים, וכידוע אין די בהעמסת חומרי הבנייה, היינו המלט והבלוקים, משום שאלו מהווים רק חלק ממשקל המבנה, חלק נוסף הינו הבטון שמשקלו, בערך 28-29 טון נוספים, וזאת על פי עדויות המומחים בעצמם.

כאשר עומתה המהנדסת הגב' גלבוע עם עובדה זו, השיבה, כי הנתבע לא הסתמך רק על בדיקת ההעמסה, אלא 'גם' ממה שהסיק ממיקום העמודים קודם לכן.

כלומר, לפי עדותה, ברור כי אותה בדיקה, עלומה, בלתי ברורה שעל פי עדותה היא של המהנדסת מטעם הנתבע, אינה תקנית, הבדיקה אינה מספקת משום שלא העמיסה על תקרה הישנה את מלוא המשקל של המבנה הנוסף.

ואם לא די בכך, כאשר נשאלה בפשטות, כיצד בדקת את השלד? הרי מהנדסת זו הגיעה למסקנה שהמדובר בשלד תקין ואין כל בעיה, ושללה מכול וכל את מסקנות מומחה ביהמ"ש, השיבה, כי לא ביצעה חישוביים סטטיים, וכי החישובים שצורפו להיתר אינם זהים למצב היום, (ראה עדותה שם, בעמוד 29 שורות 31, ובעמוד 30 שורות 1-4).

כאשר נשאלה המהנדסת הגב' גלבוע, כיצד יתכן שיש הבדלים בין החישוביים הסטטיים שהוגשו לוועדה לבין מה שקיים בפועל, השיבה, כי חישובים חדשים ותוכנית שינויים עושים בסוף, ואישרה, כי "התהליך הזה לא בוצע במקרה הזה, אך יש תאריך יעד, בסוף זה לא בוצע."(עמוד 32 שורות 7-8).

הבדיקה שנערכה על ידה, הינה בדיקה שבה שפכה מים על הרצפה ומצאה שאין כל שקיעות, ומשכך, מסקנתה הינה, כי במבחן התוצאה זה עובד.

מחקירת הנתבע בעצמו עולה, כי אכן מה שבנוי בפועל אינו תואם את ההיתר.

הנתבע העיד, כי זהה את העמודים באמצעות בדיקה ויזואלית ודפיקה על פטיש.

עוד הסתבר בעדותו, כי אכן, כטענת המומחה מטעם ביהמ"ש, נוצקו קורות שלא על גבי עמודים קיימים.

מעדותו עולה, כי לסברתו, איתר את הקורות של המבנה הקיים ומתוך קורות אלה "עלה" בעמודים לקומה הנוספת, (ראה עדותו מיום 18.12.08 עמוד 39 שורות 2-9).

כאשר נשאל ביחס לבדיקת ההעמסה, הסתבר, כי לא טרח לציין כי נעשתה בדיקה כזו, לא בכתב ההגנה ולא בפני
מומחה ביהמ"ש, ולמעשה הבדיקה נעשתה לטענתו, לאחר שביצע את החישובים הסטטיים, על מנת לאשש אותם, ובהתייחס לתקרה קיימת, וככל הנראה לא בכולה, וכך הוא מעיד:

"ש.


אז לא הסתמכת בחישובים הסטטיים שלך על בדיקת העמסה ?

ת.


אני חייב לציין מה עזר לי לאושש את התכנון שלי. כל הקורות לאורך המבנה יושבות על קורות קיימות של הבניין. אז כל מילימטר של הקורות האלה שעליהם עליתי בעמודים יושבים על קורות קיימות של הבניין גם בחלק הצפוני וגם בדרומי. כל מילימטר שלהם יושבות על קורות והעומסים יורדים. מדובר על קורות הרוחב שהם יושבות על התקרה הקיימת. שם ביצעתי את ניסיון העמסה. עמדו שם בלוקים ושקי מלט. שם המקום היחידי שהייתי אמור לבדוק אחרי שהתחילו לבנות. בימים הראשונים שהתחילו לבנות העמסתי את הבלוקים האלה .

העומס שהעמסתי שם נתן לי לבדוק שעשיתי את הצעד הנכון.


"
(עמוד 39 שורות2-9).

דומני , כי דבריו ממחישים יותר מכל את התנהלותו הכוללת של הנתבע, במקום עריכת תוכניות מסודרות, ביצוע בדיקות שיאמתו את מיקום העמודים, ביצוע בדיקת העמסה, ופיקוח כי מה שבוצע תואם את התוכניות שמוגשות, הנתבע, העדיף להתנהל בדרך של "בערך', הוא מבצע בדיקות ויזואליות בלבד, בודק בפטיש היכן הקורות, לא מוודא היכן העמודים, לטענתו מבצע בדיקת העמסה, דבר המוטל בספק, אולם גם על פי עמדה זו, מדובר בבדיקה חלקית, שטחית ובלתי תקנית שאינה לוקחת בחשבון את העומס של יציקות הבטון, אינו עורך כל תוכנית שינויים, אינו מבצע חישובים סטטיים לשינויים, והתוצאה הינה, כי הקומה העליונה נבנתה,
כאשר העמודים יוצאים מקורות שהן בתורן אינן יושבות על עמודים, וכדברי המהנדס מר גלברד, לעיל, התוצאה הינה תוספת עומס ולא הקלה בעומס.

כאמור לעיל, ב"כ הנתבע הפנה את ביהמ"ש לשורה של פסקי דין מהם עולה, כי ביהמ"ש אינו כבול לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אלא שבענייננו, בחינת הראיות כפי שפורטה לעיל, אינה יכולה אלא להוביל למסקנה, כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נטועה על קרקע מוצקה, ומבוססת על ממצאים עובדתיים סבירים ונכונים.

למול חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש שנתמכה לא רק בעדותו של המהנדס מר גלברד שערך את החישובים, אלא בחוות דעתו של הנהדס למעי, שחקירתו לא הובילה לכל סדק קלוש בה, נהפוך הוא, נמצא כי חוות דעתו של המהנדס למעי הינה אמינה ומבוססת, הנתבע הציג חוות דעת של שני מומחים, ששניהם הודו ואישרו, כי לא ביצעו כל חישובים.

הכיצד?

הרי המהנדסת הגב' גלבוע העידה, כי ניתן לבצע חישובים בשלב מאוחר יותר, לאחר הביצוע לערוך תוכנית שינויים, אם כך מה מנע מהנתבע ומהמומחים מטעמו להגיש לביהמ"ש חישובים הנוגעים
למצב הקיים? מדוע שני המומחים מטעם הנתבע לא ביצעו כל בדיקה, והמהנדס אבני הגדיל לעשות, תחילה הכין חוות דעת על בסיס ההנחה, שתבוצענה בדיקות והן יתאמו למסקנותיו ולאחר מכן השמיט את אותו החלק הרלוונטי לנושא המרכזי הנדון בפני
ביהמ"ש, ובמקומו הודיע, כי הוא מסתפק בבדיקה ויזואלית שאין סדקים.

המומחית המהנדסת הגב' גלבוע אישרה, כי בדיקת ההעמסה שלטענת הנתבע ביצע אינה תקנית, כי היא בעצמה לא ביצעה כל חישובים סטטיים, כי המצב הקיים אינו תואם את התוכנית, וכי לא נעשו כל חישובים סטטיים לתוכנית השינויים.

ועובדתית, לא הובאה כל ראייה שתעמוד בסתירה למסקנה העובדתית על פיה, העמודים שנבנו, לא נבנו על העמודים בקומה הקיימת, אלא נוצקו על הקורות, ובכך למעשה אין כל תמיכה ממשית לקומה השנייה, והעומס מוטל על המחיצות, במקום על עמודי תמיכה.

אם כך, בחינת התנהלות הנתבע עד כה, מאשרת את המסקנה, כי הנתבע, התרשל:
א.
בכך שלא ביצע בדיקות מתאימות בטרם הביצוע.
ב.
בכך שקיים הבדל בין הקיים לבין התכנון.
ג.
לא נערכו חישוביים סטטיים לקיים ולתוכניות השינויים.
ד.
התכנון גופו הינו רשלני, משום שהבנייה לא נעשתה על עמודים אלא על קורות שאינן נתמכות בעמודים ונוצקו על גבי התקרה.

בביצוע תפקידו כמהנדס,
תפקיד הכולל בחובו פיקוח על הבנייה, כשל הנתבע והתוצאה הינה , כי יש לאמץ את מסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש הנתמכות בעדותו של המהנדס גלברד, בעדותו של המהנדס למעי, בבדיקת מכון הסריקה, ולמעשה אינן נסתרות על ידי המומחים מטעם הנתבע, שהעידו במפורש שלא ביצעו כל חישובים סטטיים, והבדיקות שביצעו היו בדיקות ויזואליות בלבד, שהינן בדיקות שטחיות ביותר וראשוניות ביותר.



המדרגות;

אין מחלוקת, כי המדרגות כפי שהן קיימות כיום, בנויות בצורה לקויה, באופן כזה, שגובה הראש המקסימאלי במהלך השני של המדרגות הינו 166 ס"מ.

הנתבע טוען, כי על פי התוכנית שתוכננה על ידו, וצורפה כנספח ד' לתצהירו, תכנן 5 מדרגות בגרם המדרגות התחתון, ולאחריו 3 מדרגות נוספות לגרם מדרגות עליון שבו תוכננו 8 מדרגות.

על פי טענת הנתבע, התובע הוא שנתן לקבלן הוראה לצקת את המדרגות בצורה ישרה בניגוד לתכנון שביצע הנתבע, וכך, נוצקו 8 מדרגות ישרות במקום 5 מדרגות ישרות.

אם ננתח את הטענה של הנתבע, נמצא, כי הנתבע אינו טוען, שהמדרגות אינן לקויות, אלא שהדבר אינו באשמתו, אלא באשמת התובע, שלמרות הוראותיו של הנתבע ותכנונו, נתן הוראות אחרות לקבל לביצוע, והתוצאה שהמדרגות לקויות.

עוד נטען, כי הנתבע לא הוזמן למועד יציקת המדרגות והמועד לא תואם עימו.

הנתבע טוען, כי דרש מהנתבע לפרק את המדרגות הלקויות ולצקת את המדרגות על פי התכנון המקורי והתובע סירב, ולדברי ב"כ הנתבע בסיכומיו התובע התחמק בתשובותיו בעניין זה, ועל פי טענת הנתבע, התובע יכול להלין על עצמו בלבד, על ששינה את מהלך המדרגות בניגוד לתוכנית, את מספר המדרגות ואת מהלכן, בלי להתחשב בדרישות הנתבע בעניין, ולכן התובע הוא שאחראי על הליקוי במדרגות ולא הנתבע.

אין מחלוקת כי על פי התכנון של הנתבע, היו אמורות להיות מדרגות טרפזיות, מדרגות טרפזיות אינן תואמות את הוראות התקן הישראלי, והמומחה מטעם ביהמ"ש, קובע, בחוות דעתו הראשונה, כי מדרגות אלו נוגדות את הוראות התקן ואינן יכולות להתבצע כך.

אלא שאין כל רלוונטיות לעובדה שהתובע לא יצק את המדרגות בהתאם לתוכניות הנתבע, ראשית משום שלא הומצאו כל תוכניות ביצוע הנוגעות למדרגות, ושנית, הבעייה המרכזית הינה, שבסוף המדרגות קיימת קורה, ובשל כך לא ניתן לפתוח את התפח בסיום המדרגות באופן שיאפשר עלייה במדרגות בקומה זקופה, ודבר קיומה של הקורה אמור היה להיות ידוע לנתבע, בהיותו מהנדס.

כמו כן, ביהמ"ש אינו מוכן לקבל עמדה על פיה, התובע, מצבע פעולה בניגוד לדעתו של המהנדס, ובניגוד להיתר, והנתבע, כמהנדס, ירחץ בניקיון כפיו ויטען שאין לו אחריות בשל כך, הנתבע הוא המהנדס ובעל האחריות, וככל שנעשית פעולה בניגוד להיתר, עליו להתריע ולעצור את הפעולה, ולא לאפשר אותה.
בענייננו, אני דוחה את טענות הנתבע בעניין, אני מקבלת את עמדת התובע, וקובעת, כי אם המדרגות בצורה טרפזית או אם קיימים מספר שונה למדרגות אין בכך כדי לשנות את העובדה שבסיום המדרגות לא אמורה להיות קורה, ומשיש קורה, הרי המדרגות תוכננו בצורה לקוייה, והפיקוח על ביצוע המדרגות היה לקוי מהיסוד.

דיור חילופי;

התובע טען, כי הואיל והוא ובני ביתו, לרבות בנו הנכה מתגוררים בדירה, הרי על מנת להשלים את התיקון של כל הליקויים, ולאור חוות דעתו של המומחה, יש להרוס את הקומה העליונה, ולבנותה מחדש, ובתקופה זו יש לקבוע לו מגורים חליפיים.

בתביעתו עותר התובע לחייב את הנתבע בתשלום הסכום של 20,000 ₪.

לנוכח העובדה כי עסקינן במשפחה מרובת נפשות, ויש להרוס את הקומה הלעיונה ולבנותה מחדש, אני סבורה כי עלות של 20,000 ₪ לשם דיור חילופי, הינו סביר.

סיכום:

למעשה, לאור חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, אשר לא רק שלא נסתרה על ידי המומחים האחרים אלא עדותם של העדים האחרים חיזקה ואישרה את מסקנותיו, עדותם של המומחים מטעם הנתבע, מובילה למסקנה, כי הנתבע התרשל בתכנון ובפיקוח של דירת התובע ויש לקבל את התביעה. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי עלות התיקון הינה 250,000 ₪, אני סבורה כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, למעשה בעניין הסכום הנקוב בה לא הובאה כל עמדה שתעמוד בסתירה לסכומים שפורטו על ידי מומחה ביהמ"ש.

אני פוסקת כי על הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 250,000 ₪,
כאשר סכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה ממועד חוות הדעת 14.1.08, ועד לתשלום בפועל.
על סכום זה יווסף פיקוח בשיעור של 10% + מע"מ.






כמו כן, ישא הנתבע בתשלום הוצאות הדיור החילופי בסכום של 20,000 ₪.
בנוסף, הנתבע יישא בהוצאות הדיונים כדין, אגרות והוצאות שכר טרחת המומחים בתיק.
הנתבע יישא בתשלום שכר טרחה בסכום של 40,000 ₪ + מע"מ.
מזכירות תשלח פסק דיני לצדדים.

ניתן היום,
ט' חשון תשע"א, 17 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 51204/06 שמעון קדוש נ' שחר צבי (פורסם ב-ֽ 17/10/2010)