פסקי דין על דניאל טישאור | פסקי דין על דוד מרדכי אופיר | פסקי דין על עירית נתניה | פסקי דין על אורלי שני | פסקי דין על אבי שני |

7813/07 א     24/10/2010




א 7813/07 דניאל טישאור, דוד מרדכי אופיר, עירית נתניה נ' אורלי שני, אבי שני








בית משפט השלום בנתניה



ת"א 7813-07 קוגוס נ' שני ואח'





בפני
כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ


המבקשים
1. דניאל טישאור
ע"י ב"כ עוה"ד ברוך וינברגר
2. דוד מרדכי אופיר
ע"י ב"כ עוה"ד חן בר און מנחם ואח'
3. עירית נתניה
ע"י ב"כ עוה"ד א. אלרום ואח'


נגד

המשיבים
1 אורלי שני
2 אבי שני
ע"י ב"כ עוה"ד איילה ויזל


<#2#>


החלטה

1.
ביום 20.4.06 ניתן פסק דיני בתביעה בת.א. 4454/02 שהוגשה ע"י המנוחה קוגוס רחל כנגד נתבעים שני אורלי ואבי להריסת כל הבניה שבוצעה על ידם במחסן וכן הזזת קיר הממ"ד ולמתן צו מניעה קבוע לאור הפגיעה בזכויותיה הקנייניות של המנוחה וגרימת המטרד
ע"י הנתבעים. פסק הדין ניתן לאחר שהתקיים הליך הוכחות בתיק, כל צד הגיש חוות דעת מומחה מטעמו לענין התאמת תוספת הבניה של הנתבעים להיתר הבניה, ואף מונה מומחה מטעם בית המשפט המהנדס דוד אופיר לבדיקת הטענות. הצורך בהזזת קיר הממ"ד נבע מכך שהקיר שנבנה על ידי הנתבעים חסם למעשה את אור השמש לדירת המנוחה שכן חסם חלון שהיה בדירה.

2.
מאחר והנתבעים לא ביצעו המוטל עליהם בהתאם לפסק הדין בכל הנוגע להזזת קיר הממ"ד, ואף לאחר שהוגשה בקשה לביזיון בית המשפט שאף שם נקבע שעל הנתבעים לפעול בהתאם לפסק הדין, הוגשה תביעה זו שבפני
לפיצוי
בסך 120,000 ₪ בגין העובדה ששש שנים לאחר מתן פסק הדין ועד לפטירת המנוחה לא בוצע פסק הדין, ובכך נפגמה שלוות חייה ונגרם לה מטרד.

3.
הנתבעים הגישו כתב הגנה לתביעה במסגרתו טענו למעשה שתי טענות. האחת שמבחינה בטיחותית לא ניתן לבצע את פסק הדין בכל הנוגע להזזת קיר הממ"ד והשניה הינה שפסק הדין ניתן בטעות שכן לאחר סיום ההליך ולאחר מתן פסק הדין נודע להם שהם למעשה בנו דירתם בהתאם להיתרי בניה ולאישורים וכי התובעת היא שחרגה מהיתרי הבניה שניתנו לה ועל כן החלון שנבנה בדירתה הוזז ביחס להיתר הבניה המקורי של הבית עוד בשלב הבניה, ועל כן המומחה מטעם בית המשפט טעה בהכנת חוות דעתו.

4.
לאור טענות אלה הגישו הנתבעים אף הודעות צד ג' כנגד עירית נתניה
-
הועדה המקומית לתכנון ובניה, דניאל טישאור
, אפרים עובד ודוד אופיר.



כעולה מההודעות עירית הוועדה המקומית התרשלה כאשר הוציאה היתרי בניה לנתבעים על יסוד תוכניות הבניה של המנוחה, כאשר לא בדקה שקיימת זהות בין היתר הבניה שניתן למנוחה לבניה בשטח.



האדריכל דניאל טישאור
אשר הכין את תוכניות הבניה של הנתבעים אשר לטענתם התרשל ולא בדק את המצב לאשורו ואת חוסר ההתאמה בין תוכניות הבניה לבניה בשטח של בית המנוחה.



המהנדס אפרים עובד שהכין את חוות הדעת עבורם, ואף המהנדס מטעם בית המשפט דוד אופיר
אשר התרשלו
כאשר לא בדקו את המצב לאשורו בכל הנוגע לחוסר ההתאמה בין תוכניות הבניה של דירת המנוחה למצב בשטח.

5.
צדדי ג' העלו טענות מקדמיות רבות אשר קבעתי שיש לדון בהן, מאחר וקיימות טענות שונות אזי אדון בכל בקשה בנפרד:

6.
בקשת צד ג' מס'1 – עירית נתניה
– הועדה המקומית לתכנון ובניה:



צד ג' 1 עירית נתניה

טוענת
לדחיית הודעת צד ג' ממספר טעמים:
א.
מעשה בית דין לאור ת.א. 4454/02 – על הנתבעים היה להעלות הטענות במסגרת התביעה המקורית ומשלא עשו כן, לא יכולים הם להעלות הטענות כיום.
ב.
חוסר סמכות עניינית בשל מסלול תקיפה ייחודי הקבוע בדין כנגד מתן היתר בניה.
ג.
העדר יריבות בין העיריה/ הועדה לתובעים שכן הנזקים נגרמו בשל מחדליהם הם או שולחי ההודעה או יתר הצדדים השלישיים.

ד.
התיישנות ו/או שיהוי שכן היתר הבניה לבנין הוצא בשנת 1953 . הבית נרשם כבית משותף בשנת 1960, כך שממועד מתן רישיון הבניה המקורי ואף ממועד ביצוע הבניה בפועל של בית המנוחה חלפה תקופת ההתיישנות.

7.
צד ג' מספר 4 דוד אופיר טען שלא ניתן להגיש הודעת צד ג' זה שכן עסקינן בטענות המנוגדות לפסק הדין בת.א. 4452/02 אשר לא נטענו במסגרת ההליך שם.

8.
עלי לציין שהמהנדס אופיר הגיש קודם לכן בקשה לדחיית התביעה על הסף כנגדו בטענה שהינו חוסה תחת חסינות שיפוטית בהיותו מומחה בית המשפט. דחיתי טענה זו, אולם כמפורט
לעיל לטענתו יש לדחות התביעה על הסף כנגדו מנימוקים נוספים ועל כן יש מקום לדיון בטענותיו ובטענות צדדי ג' הנוספים.

9.
צד ג' מספר 2 – דניאל טישאור
טען בבקשתו לדחית התביעה על הסף הן את טענת ההתיישנות, העדר עילה והשיהוי.

10.
הנתבעים הגיבו לבקשות אלה וביקשו לדחותם.

11.
אדון בטענות אחת לאחת

:



התיישנות –
טוענים צדדי ג' להתיישנות התביעה כנגדם, שכן הבית בו שוכנת דירת המנוחה נבנה בשנות ה – 50 ונרשם בשנת 1960. התביעה הראשונה כנגד הנתבעים הוגשה ביום 11.6.02 ועל כן קיים שיהוי רב בהגשת תביעה זו ואף התיישנות שכן הנתבעים ידעו ויכולים היו לדעת שהבית נבנה תוך סטיה מההיתר.

12.
סעיף 89 לפקודת ההתיישנות (נוסח חדש) קובע:


"לענין תקופת-התיישנות בתובענה על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:
(1)
מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל
(2)
מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו

נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק. "




סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע, כי כאשר מדובר בעילת תביעה נזיקית והנזק לא התגלה ביום שאירע - תקופת ההתיישנות תחל מהיום שהתגלה הנזק אולם, תקופת ההתיישנות תסתיים בכל מקרה לא יאוחר מעשר שנים מיום קרות הנזק. יודגש כי הסעיף מתייחס לגילוי מאוחר של נזק והוא איננו חל על גילוי מאוחר של יסודות אחרים של עילת התביעה. עפ"י הפסיקה, כאשר מדובר בתביעת רשלנות, ובכלל זאת רשלנות מקצועית - כפי שהדבר בענייננו, ההתיישנות נקבעת בהתאם לסעיף 89(2). ראה לענין זה
(ע"א 2728/06
פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה
), [פורסם בנבו]
וכפי שהנשיא (בדימוס) א' גורן ציין בספרו: "מטרתה הייתה לקבוע 'מחסום אחרון וסופי' להתיישנותן של תביעות, שבהן מתגלה הנזק לאחר התרחשותו, באופן שלא ניתן יהא להגיש תובענה בגין עוולה שנזקה התגלה לאחר התרחשותה, לאחר שחלפו עשר שנים מיום אירוע הנזק" [א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה), בעמ' 113].




לגבי העיריה טוענים הנתבעים שיום
היווצרות עילת התביעה/ ההודעה לצד ג'
הינו מתן פסק הדין שבעקבותיו נודע להם אודות החריגה. , לענין יתר צדדי ג' יום היווצרות עילת התביעה
הינו יום מתן חוות דעתם. ממועדים אלה לא עברה עדיין תקופת התיישנות.

13.
לטעמי יום היווצרות אירוע הנזק
בכל הקשור לעיריה הינו היום שניתן לנתבעים היתר הבניה
31.12.01. איני יכולה לקבוע שיום הווצרות העילה הינו יום מתן פסק הדין, שכן לא ברור מדוע לא יכולים היו הנתבעים כחלק מהגנתם לפנות ולברר בעיריה מצבו התכנוני של הבנין. העובדה שרק לאחר שקיבלו את פסק הדין החלו לברר המצב אינה משנה המסקנה שהיה עליהם לברר זאת קודם לכן במשך השנים שעברו ואף לאחר שהוגשה התביעה כנגדם היתה פתוחה בפני
הם הדרך לפנות לעיריה לברר המצב לאשורו.



מאחר וההודעה לצד ג' הוגשה
ביום 31.12.09 אזי קיימת התיישנות בכל הנוגע להודעת צד ג' שנשלחה לעיריה.



איני מקבלת טענת הנתבעים שלא יכולים היו לדעת על כך שההיתר הסתמך על הבנין
אשר נבנה בפועל תוך סטיה מההיתר המקורי. הנתבעים שהיו בהליך משפטי יכולים היו לבדוק זאת במהלך השנים וכאשר לא עשו כן והתרשלו, כאשר היו מיוצגים כל אותה עת ולא הוכח בפני
שלא ניתן היה לבדוק זאת במסמכי העיריה איני סבורה שיש מקום להאריך תקופת ההתיישנות.

14.
לגבי
יתר הנתבעים יום היווצרות העילה הינו יום מתן חוות הדעת שכן טענת הנתבעים הינה לרשלנות צדד ג' במתן חוות דעתם, ממועד זה קמה העילת להגשת ההודעה לצד ג' -
שכן לטענתם התרשלו צדדי ג' בנותנם חוות דעתם, חוות הדעת הוגשו בשנת 2005. משכך, אין כל התיישנות התביעה נגדם.

15.
מעשה בית דין – האם ניתן להגיש הודעת צד ג'
כפי שהוגשו?



פסק דיני קבע שעל הנתבעים להזיז הקיר שנבנה על ידם וחסם את חלון דירת המנוחה. הנתבעים טוענים שאם יחויבו בתשלום לאור העובדה שפסק הדין לא בוצע על ידם עד היום, אזי יש להשית התשלום על צדדי ג' שהתרשלו הן כאשר הכינו חוות דעתם, מאחר ולא שמו לב לכך שחלון דירת המנוחה נבנה שלא בהתאם לתוכניות הבניה.



עלי לציין שהנתבעים הגישו תביעה נפרדת לביטול פסק דיני הן
מן הטעם שניתן בטעות
מאחר וחלון דירת המנוחה נבנה תוך סטיה, והן מן הטעם שלא ניתן ליישם את פסק הדין.



בשלב זה של הדיון לא אוכל לדחות על הסף את ההודעות לצד ג'.
אם בסופו של יום תתקבל עמדת הנתבעים לביטול פסק הדין, אזי יהיה מקום לדיון בהודעות צד ג'
ובשאלה האם אכן התרשל כל אחד מהצדדים .



עלי לציין שאין בכך כדי לקבוע עמדה בשאלה העיקרית שהינה במחלוקת בין התובע לנתבעים שהינה
האם יש מקום לבטל את פסק דיני שניתן והאם בית משפט זה היה משנה את פסק דינו לו ידע העובדות לאשורן במועד מתן פסק הדין. שאלה נדונה במסגרת התביעה שהגישו הנתבעים לביטול פסק דיני אשר הדיון בתביעה אוחד עם תיק זה.
16.
לאור האמור לעיל ההודעה לצד ג' שהוגשה כנגד עירית נתניה
נדחית. הנתבעים ישלמו לעירית נתניה
הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן מע"מ כחוק.



ניתנה היום,
24 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 7813/07 דניאל טישאור, דוד מרדכי אופיר, עירית נתניה נ' אורלי שני, אבי שני (פורסם ב-ֽ 24/10/2010)