פסקי דין על אברהם כהן | פסקי דין על אבי יוסף

208-10/08 תאמ     19/10/2010




תאמ 208-10/08 אברהם כהן נ' אבי יוסף






בפני

כב' הסגן נשיא יוסף בן-חמו
תובע

אברהם כהן
נגד
נתבע

אבי יוסף

פסק דין
פתח דבר:
1. התובע הגיש נגד הנתבע בקשה לביצוע שטר בסך 14,455 ₪. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר. בהסכמת הצדדים ניתנה לו רשות להתגונן .התיק הועבר לדיון בפני
י ונשמע בסדר דין מהיר.
2. התובע הגיש את שטר החוב ללשכת ההוצל"פ כיוון שלטענתו הוא הלווה לנתבע סך של 20,000 ₪ והנתבע לא שילם את מלוא התמורה ונותר חייב סך של 10,000 ₪ (להלן: "החוב").
3. הנתבע טען כי התובע הלווה לו 8,000 ₪ והוא התחייב להחזיר את החוב בתוספת ריבית. לטענתו הוא שילם את סכום ההלוואה במלואו ואף מעבר לה ולכן אינו צריך לשאת בתשלום החוב הנטען.
4. מטעם התובע העיד התובע ואחיו (להלן:"יצחק") מטעם הנתבע העיד הנתבע בלבד.
גרסת התובע:
5. התובע טען כי הלווה לתובע סך של 20,000 ₪ וזאת על רקע היכרותם האישית. התובע טען כי חרף פניות חוזרות ונשנות, הנתבע לא החזיר לו את כספו. על מנת להבטיח את החזר ההלוואה, החתים את הנתבע, בבית אחיו יצחק, על שני שטרי חוב, כ"א ע"ס 10,000 ₪, להבטחת תשלום ההלוואה (להלן:"השטרות").
6. התובע טען כי הנתבע החזיר לו סך של 10,000 ₪ אולם חרף פניותיו הרבות לנתבע וגם באמצעות אחיו יצחק, הנתבע לא שילם לו את יתרת החוב – סכום השטר השני.
7. התובע טען כי מעולם לא איים או התכוון לפגוע בנתבע או בבני משפחתו.

גרסת הנתבע:
8. הנתבע טען כי במהלך שנת 2004 קיבל הלוואה מהתובע, בתור מלווה בריבית, בסך 8,000 ₪ והוא התחייב להחזירה בתוספת 10% ריבית בכל חודש.
9. הנתבע טען כי במהלך שנת 2004 החזיר לתובע סך של 13,500 ₪ .
10. הנתבע טען כי בניגוד למוסכם, התובע נהג לדרוש תוספות וריביות מדי פעם וזאת תחת איומים כי יפגע בו ובבני משפחתו.
11. הנתבע טען כי באחת הפגישות עם התובע, במהלך חודש יולי 2005, נכח אדם אחר שהטיל עליו אימה ואילץ אותו לחתום על שני שטרי חוב , כ"א ע"ס 10,000 ₪.
12. הנתבע טען כי בטרם החתימה על השטרות שילם לתובע סך של 13,500 ₪ ולאחר החתימה על השטרות שילם לתובע סכום נוסף בסך 10,000 ₪.
13. הנתבע טען כי החתימה על השטרות נערכה בתחנת הדלק, בנוכחות התובע ואדם אחר שהטיל מורא על הנתבע. יצחק לא נכח בפגישה.
14. הנתבע טען כי התובע מנסה לעשוק אותו ולעשות עושר שלא במשפט.

דיון:
15. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע חתם על שני שטרי חוב, כ"א ע"ס 10,000 ₪. אין מחלוקת כי הנתבע שילם שטר חוב אחד ע"ס 10,000 ₪.
16. המחלוקת בענייננו הינה בשאלה מהו סכום ההלוואה אשר לקח הנתבע מהתובע והאם אכן החתימה על שטרי החוב נעשתה תחת לחץ ואיומים, כנטען על ידי הנתבע.
17. לאחר בחינת העדויות והראיות, נראה לי כי יש לקבל את התביעה כפי שיפורט להלן.
סכום ההלוואה:
18. התובע טען כי סכום ההלוואה עמד ע"ס 20,000 ₪ וכי הנתבע שילם 10,000 ₪ בלבד. הנתבע טען כי סכום ההלוואה עמד ע"ס 8,000 ₪ וכי שילם לתובע 13,500 ₪ + 10,000 ₪.
19. התובע הציג את שטר החוב, ע"ס 10,000 ₪, עליו חתום הנתבע והנתבע העיד כי הוא חתום על השטר. הנתבע טען כאמור כי סכום ההלוואה עמד ע"ס 8,000 ₪, והעיד כי במעמד קבלת והחזרת ההלוואה לא היו עדים, לא מסמכים ולא תיעוד של החזר התשלומים (ע'6 ש' 28-30).
20. מטעם התובע העיד אח התובע, יצחק, שתמך בגרסת התובע לפיה סכום ההלוואה עמד ע"ס 20,000 ₪. "כשאני באתי ידעתי שיש חוב של 20,000 ₪. אני לא יודע ולא מעניין אותי מה היה לפני"(ע'5ש'48) ובהמשך "כשאני נכנסתי לתמונה, אני מכיר 20,000 ₪ ואמרתי לך תשלם איך שאתה רוצה" (ע'6 ש'5)
21. מטעם הנתבע נשמעה עדותו בלבד, אולם עדותו של הנתבע לא היתה מרשימה בכנותה. לעתים אף היתה פתלתלה. נתגלו סתירות לעניין סכום ההלוואה. בעדותו העיד כי " אני אומר לך שההלוואה של ה- 8,000 ₪ שולמה לך במלואה בתוספת ריבית בסך 13,500 ש"(ע'4ש'42) ובהמשך "אני את החוב הזה שילמתי בתוספת ריבית – 13,500 ₪" (ע'7ש'16), כלומר, סכום ההלוואה עמד ע"ס 8,000 ₪ וההפרש הינו הריבית, אולם הן בעדותו והן בסיכומיו טען כי " זה נכון שאמרתי לך שהחזרתי 13,500 והשטרות זה רק ריביות"(ע'6ש'2), כלומר שסכום ההלוואה עמד ע"ס 13,500 ₪ והשטרות הינן הריבית.
22. גם בעניין גובה הריבית נמצאו סתירות בגרסת הנתבע. בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר טען הנתבע כי גובה הריבית שדרש התובע עמד על 10% בכל חודש ע"פ המוסכם. בסעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית הנתבע לא פירט את גובה הריבית, אלא טען כי התובע נהג לבקש תוספות וריביות. כשנשאל הנתבע כיצד הוא זוכר את הסכום שהחזיר השיב: "זה הסכומים שהוחזרו מפעם לפעם והם סוכמו בע"פ. כל פעם הייתי נפגש איתו הייתי מחזיר לו לפי היכולת שלי." (ע'6 ש'35).כשחקר הנתבע את התובע לעניין גובה הריבית התובע השיב כי :"אני קבעתי את הריביות" (ע'4 ש'12).
23. עולה איפה כי למעט טענתו בדבר גובה ההלוואה ובדבר ריביות שהוחזרו, אין בידי הנתבע כל ראיה שתתמוך בגרסתו לעניין הסכומים הנטענים, שהוחזרו על ידו ותסתור את גרסתו של התובע ובפרט נוכח העובדה כי הנתבע לא מכחיש את חתימתו על השטר.

איומים:
24. הנתבע טען כי הריביות נגבו תחת איומים ואף השטרות נחתמו תחת איומים. אין בידי לקבל טענה זו כפי שאפרט להלן.
25. לעניין הריביות הנתבע העיד כי התובע איים עליו "הוא השאיר לי הודעות במכשיר הפלאפון, פעם אחת גם אשתי שמעה את ההודעות שהוא השאיר לי" (ע'6ש43), אולם בהמשך עדותו העיד כי לא שמר את ההודעות (ע'7 ש'28).
26. כשנשאל הנתבע מדוע נענה לתובע כאשר היה מבקש תוספות, השיב הנתבע סתמית: "לא הייתי נענה. כל זה נעשה תחת איומים אינספור והפחדות והייתי במצב שנלחצתי מהסיפור הזה...רציתי להשתיק את העניין ולגמור עם זה...." (ע'6 ש'48). בהמשך עדותו הנתבע העיד כי לא הגיש תלונה במשטרה כנגד האיומים (ע7 ש'33).
27. מאידך, התובע העיד כי לא איים על הנתבע אלא קילל אותו:"נכון שקיללתי אותך ולא איימתי עליך. קיללתי אותך ואת כל המשפחה שלך."(ע'4 ש'38). חיזוק לכך ניתן ללמוד מעדותו של יצחק שהשיב בחקירתו לנתבע "האם מישהו עמד לך ברקה ואמר לך תקבל ותמורת זה תשלם ככה. מישהו איים עלייך?"(ע'6ש'3).
28. לעניין החתימה על השטרות אציין כי לדעתי אין רלוונטיות לטענות השונות הצדדים לגבי המקום בו נערך המפגש, נוכח העובדה כי התובע העיד שהגיע למקום המפגש שבו נחתמו השטרות (ע'7 ש'9). כמו כן, אין רלוונטיות לטענה כי במפגש נכח אדם נוסף בשם אלי, כיוון שאלי לא הובא לעדות על ידי מי מהצדדים.
29. כשנשאל הנתבע מדוע הגיע למפגש, השיב: אותו בחור אלי, אני יודע שזה בן אדם בעל עבר ופנה אלי ודיבר איתי בטלפון ואמר לי שאם אני לא מגיע, אני לא זוכר את המילים שהוא אמר, אבל נכנסתי לפחד בעניין הזה באתי לתחנת הדלק ובנוכחות אברהם חתמתי על השטרות של ה-20,000ש"ח והם טענו שזה יהווה סיום של הכל, תוספות איחורים ועיכובים. אני נלחצתי לקיר וחתמתי כדי לגמור את הסיפור הזה" (ע' 7 ש' 11-14).
30. הנתבע מודה כי חתם על השטרות כיוון שרצה לגמור את הסיפור. הנתבע הינו אדם בוגר, בר דעת, שחתם על שטר חוב המפרט את ההתחייבות שלקח על עצמו. אדם חותם על מסמך רשמי, שיש לו תוצאות משפטיות, מודיע באמצעות חתימתו קבל עם ועדה כי הוא לוקח על עצמו התחייבות המפורטת במסמך.
31. חיזוק לכך ניתן למצוא בעדותו של הנתבע לפיה לאחר חתימה על השטרות שילם את שטר החוב הראשון, בסך 10,000 ₪, (נוסף לסכום 13,500 ששילם לפני חתימה על השטרות). נשאלת השאלה מדוע ישלם אדם סכום נוסף, כאשר לטענתו שילם הוא את כל החוב. בעניין זה העיד בנתבע כי " הייתי סטודנט בזמנו. התביישתי מכל המצב הזה, לא רציתי להגיע לסיטואציה הזו, רציתי לגמור. עד שבשלב מסויים שאלי בן יהודה, שהוא הגורם שגרם לי לחתום על השטרות, אמר שהוא יוצא מהתמונה כי הוא מרגיש שמדובר פה בחזירות והוא יוצא מהתמונה וקיבלתי יותר ביטחון ואמרתי שאני לא מוכן לשלם יותר מה-10,000 ש,ח ששילמתי עבור השטרות,"(ע7 ש' 4-7).
32. שוב טען הנתבע כי רצה לסיים את הסיפור. הוא פחד ורק לאחר שאלי יצא, קיבל בטחון והחליט לא לשלם את השטר השני. כאמור, הנתבע לא הביא את אלי לעדות ו/או עד כלשהוא שיכול היה להעיד באשר לנסיבות החתימה על השטר, ולכן, למעט טענתו, לא הוצג בפני
ביהמ"ש כל ראיה לתמיכה בעדותו זו.
33. הנתבע לא פנה למשטרה ולא התלונן בדבר האיומים הנטענים על ידו וזאת חרף העובדה כי היה בידו לעשות כן.
34. טענת הנתבע כי משוחרר הוא מהתחייבות שהתחייב עליה בעבר, כיוון שפחד, אין לה על מה שתסמוך, נוכח העובדה כי הנתבע לא הציג בפני
ביהמ"ש כל ראיה לתמיכה בגרסתו. אין לנתבע להלין אלא על עצמו.
35. מידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי הינה הטיית מאזן ההסתברות לטובת גרסתו של התובע ולפיה עליו להוכיח שגרסתו מתקבלת על הדעת וסבירה יותר מגרסת הנתבע, כאשר דרגת ההוכחה היא 51%.
36. אמנם, גם עדותו של התובע לא היתה נקיה מספקות ומאי דיוקי, אך בסה"כ היא עדיפה על עדותו של הנתבע. היה על הנתבע להביא ראיה כלשהיא על מנת לסתורה וזו לא הובאה.
37. לאור האמור לעיל ועל סמך הראיות והעדויות שהובאו בפני
ביהמ"ש , אני קובע כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו ולכן יש לקבל את התביעה.
סוף דבר:
38. נוכח כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 14,455 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. על הסכום יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
39. כמו כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"דבסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. על סכום זה יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בעפולה
תא"מ 208-10-08 כהן נ' יוסף
1 מתוך 7








תאמ בית משפט שלום 208-10/08 אברהם כהן נ' אבי יוסף (פורסם ב-ֽ 19/10/2010)