פסקי דין על אייל לוי | פסקי דין על משטרת מרחב ירקון

90838/04 בש     29/03/2004




בש 90838/04 אייל לוי נ' משטרת מרחב ירקון






בתי-המשפט
בפני
כב' השופט חאלד כבוב
ב"ש 90838/04

אייל לוי


על-ידי בא-כוח - עו"ד קרייתי
.
המבקש:

נ ג ד
משטרת מרחב ירקון
על-ידי בא-כוחה - פקד קיים
.

המשיבה:
ה ח ל ט ה
1. עניינה של בקשה זו ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בת"א (כב' השופט יצחק יצחק) מיום 3/3/04.
ראשיתה של פרשייה זו היא בהחלטה של קצין ממונה במרחב ירקון שהורה על שחרורו של העורר בערובה לפי סעיף 43 לחסד"פ (סמכויות אכיפה-מעצרים).
ביום 8/2/04, נחקר העורר על ידי חוקר ממרחב ירקון, ובתום החקירה הוחלט על שחרורו בערובה, העורר חתם על כתב הערובה ואף הפקיד ערבון כספי כנדרש.
אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדה שלעורר לא הומצאה החלטת הקצין הממונה, לא הומצאו לו נימוקי החלטתו של הקצין הממונה.
ביום 19/2/04 פנה ב"כ העורר למשיבה וביקש לקבל לידיו העתק החלטתו של הקצין הממונה בנימוקיה, אשר אמורים היו להערך לפי סעיף 37 לאותו חוק, אך כל פניותיו של ב"כ העורר למשיבה לא סייעו בידו בנדון וביום 22/2/04 קיבל ב"כ העורר לידיו מכתב תשובה לפיו, על פי נוהלי משטרת ישראל אין העורר זכאי לקבל החלטת הקצין הממונה ונימוקיה.

2. אין ספק שמדובר בלקונה על פי החוק.
כאשר קצין משטרה מוסמך נדרש להורות על מעצרו של חשוד מחובתו של הקצין לקבל את תגובתו של החשוד, לבדוק תגובה זו ביחס לחומר החקירה שנמצא בידי המשטרה, ובתום בדיקה זו לאחר ששמע את דבריו של החשוד, על קצין המשטרה לקבל החלטה בדבר מעצרו של אותו חשוד, תוך שמחוייב הוא על פי דין לנמק החלטתו זו, כל זאת על גבי טופס שהמחוקק חייב עריכתו.
לא כך פני הדברים לגבי כתב ערובה, כאשר כתב ערובה זה שנושא כותרת זו מפרט אך ורק את התחייבותו של המשוחרר בערובה, גובה הערובה וזכותו של החשוד לערור על החלטה זו לפי סעיף 43.

3. אין בכתב הערובה, למעט ציון שמו ודרגתו של הקצין הממונה, כל רובירקה המפרטת את הנימוקים להחלטת הקצין הממונה, קיומו של חשד או העדר קיומו של חשד, בחינת חומר החקירה המצוי בידי המשטרה וכיוצא באלה נימוקים שיכולים להצדיק בנסיבות שכאלה מתן החלטה על שחרור בערובה תוך הגבלת זכויותיו של חשוד בפלילים, עד כדי איסור יצירת קשר עם מאן דהו, איסור יציאה מהבית (מעצר בית לפרק זמן מסויים), איסור יציאה מהארץ, איסור כניסה למקום מסויים.

4. בית המשפט קמא בדונו בערר שהוגש כאמור, שעה שהתבקש הוא לבטל את החלטתו של הקצין הממונה, ציין כי מדובר בחשד לעבירת אלימות כלפי בן זוג, ציין כי העורר היה מודע לחשד כנגדו.
בית המשפט הוסיף וציין "אמנם ניתן לשפר את נוסח כתב הערובה באופן שיפרט אולי בגופו של החשדות ואת תגובת החשוד בקצרה, אך אין בכך כדי לפגוע בתוקפו בבחינת סדר הדין הפלילי".
עוד הוסיף בית המשפט קמא כי החלטת הקצין הממונה מאזנת כראוי בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל כן לא מצא להתערב בהחלטת הקצין הממונה.

5. שמעתי את טענות ב"כ הצדדים, ובעניין זה מצאתי קושי רב לקבל את אופן עבודתה של המשטרה, הכל כפי שיפורט להלן.
פקד קיים
טען בפני
י כי נוהל לפי סעיף 37 לחסד"פ במקרה בו חשוד הובא לתחנת המשטרה כשהוא עצור - מחייב הסבר והנמקה של קצין המשטרה המוסמך לגבי החלטה למעצר או שחרור של אותו חשוד.
עוד הוסיף וטען פקד קיים
כי שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בחשוד שמגיע בכוחות עצמו למשטרה, וזה איננו עצור בשעת חקירתו. לגבי חשוד שכזה נטען בפני
י שאם הקצין הממונה מחליט על שחרורו בערובה, אין בכתב השחרור בערובה כל ציון ואיזכור של נימוקים או סיבות להגבלת חירותו של אותו חשוד, הוסיף וטען פקד קיים
שהדבר הינו תולדה של נוהלי משטרה פנימיים ולא משום העובדה שקצין משטרה מוסמך במקרה הנדון החליט שלא לנמק את החלטתו על שחרור בערובה.

6. עיננו הרואות שמדובר בנוהל פנימי של משטרת ישראל שאין לו כל קשר וזיקה למקרה שבפני
י, ומבוסס כל כולו על החלטה פנימית של קצין אג"ם או של יועץ משפטי של משטרת ישראל שהחליט שבמקרה שכזה שבוא קצין הממונה מורה על שחרורו של חשוד שלא היה נתון במעצר, אינו מחוייב בהנמקה כלשהי.
לא קיבלתי כל הסבר שיכול להניח את דעתו של בית המשפט שיש מקום או שהיה מקום לאבחן בין חשוד שהגיע בכוחות עצמו למשטרה לבין חשוד אחר שנעצר על ידי המשטרה ומובא לתחנת המשטרה, כאשר לגבי שני אלה מחליט הקצין הממונה לשחררם בתום החקירה, אך לגבי אחד מהם נוהלי המשטרה מחייבים את אותו קצין ממונה לנמק ולפרט את הסיבות שהניעו אותו לשחרור החשוד בערובה, בעוד שלגבי האחר נוהלים פנימיים של המשטרה אינם מחייבים אותו לנמק את החלטתו, אף שהחלטה בשחרור בערובה יכולה לפגוע באופן ממשי ומוחשי בזכויות יסוד של החשוד, לרבות זכותו לחירות מוחלטת ללא הגבלה (כאשר הגבלה שכזו, אינה עומדת בתנאים שקבע סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו).

7. העובדה שמדובר בנוהל משטרתי פנימי אינה יכולה להצדיק הגבלת חירותו של חשוד ולבטח אינה יכולה להיות מוצדקת שעה שאין היא מנומקת כלל ועיקר על ידי קצין משטרה מוסמך.
כיצד צריך חשוד המשוחרר בערובה להבין את משמעות ונימוקי החלטת קצין המשטרה המוסמך כאשר אלה אינם מפורטים כלל ועיקר באותו מסמך.
העובדה שיחידה כזו או אחרת, מכורח נוהל פנימי שאינו מחייב, מחליטה לנמק ולפרט בפני
חשוד, בעל-פה, את הנימוקים להחלטת השחרור, אין בה כדי לענות על הצורך הקבוע בחוק והמחוייב לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

8. סופו של דבר, מצאתי לקבל את הערר ואני הופך את החלטתו של בית המשפט קמא, מוסיף וקובע שהעדרו של טופס שכזה פוגע פגיעה מהותית בזכויות יסוד של החשוד, אינו מאפשר לבית המשפט ביקורת כנה ואמיתית על החלטה שכזו, אינו מאפשר לחשוד עצמו לדעת ולהבין מדוע הוחלט על ידי הרשות להגביל את חירותו.
אין להותיר עניין זה לשיקול דעת פנימי של קצין המשטרה המוסמך, ויש לעגן זו במסמך המחייב את קצין המשטרה לפרט בפני
החשוד את הסיבות להגבלת חירותו גם אם אין מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח.
בהעדר הסמכה מפורשת על ידי המחוקק, אין משטרת ישראל או יחידה מיחידותיה מוסמכת להגביל את זכויותיו של חשוד שהגיע בכוחות עצמו לתחנת המשטרה, ביחס לחשוד שהובא על ידי המשטרה לתחנת המשטרה.

9. האינטרס הציבורי הכללי ושל משטרת ישראל בפרט, היה מצדיק תוצאה אחרת ואולי גם הפוכה, והרי למשטרה קיים אינטרס ממשי שאזרחים יגיעו בכוחות עצמם לתחנת המשטרה לצורך חקירה, ולא יהיה צורך בהקצאת משאבים מיותרים של שוטרים וניידות שיטרחו על הבאתם ומעצרם של חשודים שמסיבותיהם החליטו לא להגיע למשטרה לחקירה.
אינטרס ציבורי זה עומד בניגוד מוחלט לאופן התנהלותם של הדברים דווקא על ידי המשטרה עצמה, ויש להניח שהדבר לא נעשה במתכוון אלא משום לקונה או העדר מחשבה, או העדר תכנון על ידי יחידה מיחידות המשטרה כאשר אין בכל אלה כדי להצדיק את אופן עבודתה של המשטרה במקרה שכזה.

10. אשר על כן, ועל אף שמדובר בעניין שהפך להיות תיאורטי ואקדמי, לאחר חלוף 30 ימי ההגבלה שהוטלו על ידי קצין המשטרה המוסמך, מצא הסניגור בצדק רב להביא עניין זה להכרעת בית המשפט על מנת שמקרים כאלה לא ישנו ולא יחזרו בעתיד על עצמם.
אשר על כן, ולכשעצמי, הייתי מבטל את החלטתו של הקצין הממונה, שהגביל את תנועותיו של העורר מבלי לפרט בפני
ו, ומבלי לפרט בכלל בכתב, את הסיבות שהניעו אותו להגיע להחלטה שכזו.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים כמו גם למפקד מרחב ירקון במשטרת ישראל, מפקד מחוז ת"א במשטרה ואלה ינחו את קציני החקירות הממונים בהתאם ויעבירו אותה לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.


ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ד, 29 מרץ 2004, בלשכתי.
חאלד כבוב
, שופט








בש בית משפט מחוזי 90838/04 אייל לוי נ' משטרת מרחב ירקון (פורסם ב-ֽ 29/03/2004)