פסקי דין על בועז ישראל יפעת | פסקי דין על יעקב עמי דרור | פסקי דין על עידן עופר | פסקי דין על אברהם לוי ואח' |

6088-11/09 תנג     26/10/2010




תנג 6088-11/09 בועז ישראל יפעת נ' יעקב עמי דרור, עידן עופר, אברהם לוי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תנ"ג 6088-11-09 זליכה נ' עופר ואח'

תנ"ג 11765-12-09 יפעת נ' עמי דרור ואח'





מספר בקשה:10

בפני

כב' הרשם
חגי ברנר


מבקשים

בועז ישראל יפעת


נגד


משיבים

1.יעקב עמי דרור
2.עידן עופר
3.אברהם לוי
4.אהוד אנגל
5.אמנון ליאון
6.זאב נהרי
7.משה וידמן
8.גדעון משה לנגהולץ
9.יאיר סרוסי
10.אירית איזקסון
11.רון מושקוביץ
12.צים שירותי ספנות משולבים בע"מ
13.מילניום השקעות אלעד בע"מ
14.משט (השקעות) בע"מ
15.עופר הולדינגס גרופ בע"מ
16.החברה לישראל בע"מ
17.עמית מנור
18.אתי אפללו



החלטה


1.
בפני
י בקשה לגילוי ועיון במסמכים.

2.
עסקינן בהליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד המשיבים, בשמה של החברה לישראל בע"מ (להלן: "החברה לישראל").

3.
המבקש הוא בעל מניות בחברה לישראל. החברה לישראל היא בעלת המניות העיקרית בצים שירותי ספנות משולבים בע"מ (להלן: "צים").

4.
המבקש טוען כי ה"ה סמי עופר ועידן עופר
, המכונים על ידו "קבוצת עופר", הם בעלי השליטה הן בחברה לישראל והן בצים ועל פיהם יישק דבר. לטענתו, צים חוכרת אניות רבות מקבוצת עופר ומשלמת בגין כך דמי חכירה בסכומים גבוהים ביותר.
המבקש מוסיף וטוען כי על רקע קשיים כספיים אליהם נקלעה צים בשנת 2008, וכדי להמשיך בהעברת התשלומים לקבוצת עופר, החליטה קבוצת עופר להקצות זכויות בצים לבעלי מניותיה, בהם החברה לישראל, כנגד תשלום. משמעות הדבר היתה שהחברה לישראל קיבלה 0.7% ממניותיה של צים, תמורתן שילמה לצים 246 מליון דולר. מתוך סכום זה, סך של 130 מיליון דולר היה מיועד לצורך תשלום דמי חכירה לקבוצת עופר. לכאורה, כך טוען המבקש, מדובר בעסקה של הקצאת מניות אך למעשה מדובר בדרך מתוחכמת של הוצאת כספים מהחברה לישראל אל צים, וממנה לקבוצת עופר, שגרמה לחברה לישראל נזק של 246 מיליון דולר, שכן העסקה לא הביאה כל תועלת כלכלית לחברה לישראל. מכאן הבקשה לאישור הגשתה של תביעה נגזרת בשמה של החברה לישראל, נגד הדירקטורים של החברה ונתבעים נוספים.

5.
במסגרת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים, טוען המבקש כי יש לאפשר לו לעיין בשורה של מסמכים, כמפורט בבקשה.

6.
המשיבים כולם מתנגדים לבקשה משורה של טעמים, שעיקרם הטעמים הבאים: המסמכים אינם דרושים למבקש לנוכח הצהרתו כי ניתן לברר את בקשת האישור גם ללא עיון במסמכים; על פי חוק החברות, התשנ"ט- 1999 ועל פי תקנון החברה לישראל, אין למבקש זכות לעיין במסמכים המבוקשים; לא ניתן לעיין במסמכים של נתבעים פוטנציאליים כל זמן שהתביעה נגדם לא אושרה כתביעה נגזרת; לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית אשר ניתן ללמוד ממנה כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור תביעה נגזרת תתקבל; המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים ואינם דרושים באמת למבקש; חלק מהמסמכים חסויים.

7.
לאחר שעיינתי בבקשה בתשובות ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי בלבד, מן הטעמים המפורטים להלן.

8.
בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אין למצוא התייחסות להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. יחד עם זאת, בפסיקת בתי המשפט הותוו קווים מנחים בסוגיה זו. כך למשל, נפסק ברע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי (פורסם בנבו) כי:

"נפנה תחילה לשאלה העקרונית האם ניתן להורות על גילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת. דעתי היא, כי צדק בית המשפט המחוזי בהשיבו לשאלה זו בחיוב ... לשיטתי, לעניין היקף הגילוי ניתן להקיש מההלכה שנקבעה בעניין
יפעת לגבי גילוי בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הווה אומר, ניתן להיעתר לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, ובלבד שהבקשה עומדת בסייגים אלו: המסמכים רלוונטיים לשלב זה של ההליך; הוצגה תשתית ראייתית ראשונית אשר ניתן ללמוד ממנה כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור תביעה נגזרת תתקבל; על הגילוי יחולו המגבלות החלות באופן כללי על גילוי מסמכים ... "

9.
טוענים המשיבים כי המסמכים כלל אינם דרושים למבקש. אכן, במהלך ישיבה מקדמית בבקשה לאישור התביעה כנגזרת, הצהיר ב"כ המבקש כי הבקשה בשלה מבחינתו לשמיעה אף בלא שיגולו המסמכים המבוקשים, אך אינני סבור כי יש לדחות את בקשת הגילוי רק מסיבה זו, שכן זכותו של המבקש לנסות ולחזק באמצעות הגילוי המבוקש את האדנים עליהם ניצבת הבקשה מעבר לבסיס הקיים כבר לשיטתו.

10.
המשיבים טוענים כי על פי חוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") ועל פי תקנון החברה לישראל, אין למבקש זכות לעיין במסמכים המבוקשים. טענה זו בדין יסודה, אך כאשר עסקינן בגילוי מסמכים במסגרת תביעה אזרחית, לא חלים כללי העיון הרגילים הקבועים בחוק החברות או בתקנון החברה, אלא כללי הגילוי והעיון הנהוגים בהליכים משפטיים. על כן, בכפוף למבחנים שנקבעו לענין גילוי מוקדם במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, ניתן להורות על גילוי ועיון מעבר למה שנקבע בחוק החברות ובתקנון החברה.

11.
יש ממש בטענת המשיבים לפיה לא ניתן לעיין במסמכים של נתבעים פוטנציאליים כל זמן שהתביעה נגדם לא אושרה כתביעה נגזרת. בשלב הדיוני הנוכחי, היריבות הקיימת היא בין המבקש לבין החברה לישראל, שכן שומה על בית המשפט להכריע בשאלה האם יש להכיר בתביעה כתביעה נגזרת, קרי, תביעה המוגשת בשמה של החברה לישראל. על כן, בשלב הדיוני הנוכחי יש לדחות על הסף את הבקשה לעיין במסמכים של צדדים שלישיים שאינם החברה לישראל. ממילא יש לדחות על הסף את הבקשה לעיון במסמכים 3, 4, 5, 6 (בכל הנוגע למסמכים של צים) ו- 10.

12.
כמו כן, יש ממש בטענת המשיבים לפיה בשלב זה לא מדובר בהליכי גילוי במסגרת התביעה העיקרית, שכן טרם אושר להגישה כתביעה נגזרת, ולכן מטבע הדברים היקף הגילוי שבית המשפט יורה עליו הוא מצומצם הרבה יותר, ותכליתו היחידה היא לצורך הדיון בבקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת. על כן, מסמכים שעשויים להיות רלבנטיים ובני גילוי במקרה שבו תאושר התביעה הנגזרת, לא בהכרח רלבנטיים בשלב הדיוני הנוכחי. מטעם זה אין מקום להורות כעת על גילויים של המסמכים 6 (בכל הנוגע למסמכי החברה לישראל), 8, 9 ו- 11, שדרושים, אם בכלל, לצורך ברור התביעה, אם הגשתה תאושר, ולא לצורך בירור הבקשה.

13.
מסמך 7 כלל איננו רלבנטי על פניו לא לצורך בקשת האישור וגם לא לצורך התביעה עצמה, אם תאושר, ולכן אין מקום להורות על גילויו.

14.
המשיבים טוענים כי לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית אשר ניתן ללמוד ממנה כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור תביעה נגזרת תתקבל. אינני סבור כי ניתן לקבוע כבר עתה, בטרם נחקרו המצהירים על תצהיריהם, כי הבקשה נעדרת כל תשתית על פניה עד כדי כך שאין מקום אפילו לאפשר גילוי מסמכים מינימלי של הפרוטוקולים בהם הוחלט על ביצוע ההשקעה בצים ועל דחיית פנייתו של המבקש להגשת תביעה נגד המעורבים בקבלת ההחלטה. בהחלט יתכן כי אם תידחה בקשת הגילוי באופן גורף, לא יעלה בידי המבקש לבסס את טענותיו בבקשה לאישור התביעה הנגזרת, בעוד שאם יאושר גילוי ספציפי של המסמכים האמורים, ישתפרו סיכויי ההצלחה של המבקש, ומכל מקום, ניתן יהיה לקיים דיון ענייני בבקשה, המבוסס גם על מסמכים ולא רק על טענות.

15.
אני סבור כי
המסמכים 1 ו- 2, קרי, פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של החברה לישראל מיום 15.6.2008 וכן הפרוטוקול של ישיבת דירקטוריון החברה לישראל בה הוחלט לדחות את פניית המבקש לחברה בדרישה לתבוע את הדירקטורים ואת הנתבעים הנוספים, הם אכן מסמכים רלבנטיים שאין כל מניעה להורות על גילויים כבר כעת. עיקר טענותיו של המבקש נסבות סביב ההחלטה מיום 15.6.2008 לבצע את ההשקעה בצים ועל כן ברי כי פרוטוקול הישיבה בה נתקבלה אותה החלטה הוא רלבנטי לצורך הדיון בבקשה לאישור התביעה כנגזרת. גם ההחלטה שלא להגיש תביעה כפי שביקש המבקש רלבנטית להליך של הבקשה לאישור, שכן יש לבחון מה היו המניעים לדחיית פנייתו של המבקש. לעומת זאת, אין צורך לגלות את הפרוטוקול בו נדונה בקשתו של אדם אחר (יעקב זליכה) להגיש תביעה, שכן המבקש בהליך הנוכחי איננו מר זליכה.

16.
באשר לפרוטוקול הישיבה בה הוחלט לדחות את דרישתו של המבקש, נטען כי הוא חסוי בחסיון עו"ד- לקוח שכן הוא נערך במסגרת התייעצות משפטית. דא עקא, טענה זו לא נתמכה בתצהיר, למרות שהיא מבוססת על טענה עובדתית בדבר קיומה של התייעצות משפטית, ולכן אין לקבלה. טוענת החברה לישראל כי מסרה ממילא למבקש במכתב תשובה את הנימוקים לדחיית פנייתו, אלא שאין בכך כדי לשלול את זכותו של המבקש לבחון האם אכן התשובה משקפת את תוכן הדברים שנאמרו באותה ישיבה.

17.
אשר על כן, יש למסור לעיונו של המבקש את מסמכים 1 ו- 2 תוך עשרה ימים.

לנוכח התוצאה אין צו להוצאות.

18.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.






ניתנה היום,
י"ח חשון תשע"א, 26 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.


חגי ברנר
, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א










תנג בית משפט מחוזי 6088-11/09 בועז ישראל יפעת נ' יעקב עמי דרור, עידן עופר, אברהם לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 26/10/2010)