פסקי דין על סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד | פסקי דין על זיו האפט חברה לנאמנויות | פסקי דין על עו"ד גיא גיסין המפרק הזמני | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב |

13800-10/10 פרק     08/11/2010




פרק 13800-10/10 סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד נ' זיו האפט חברה לנאמנויות בע"מ, עו"ד גיא גיסין המפרק הזמני, כונס נכסים רשמי תל אביב





מספר בקשה:7

סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד

ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט

המבקשת

נגד

1.זיו האפט חברה לנאמנויות בע"מ

2. עו"ד גיא גיסין, המפרק הזמני

ע"י ב"כ עו"ד יואל פרייליך

3.
משיבים
החלטה
מונחת לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת אלשיך מיום 28.10.10 , (להלן: "ההחלטה"), לפיה התקבלה עתירת המשיבה 1 למתן צו פירוק זמני לחברת "סיביל יורופ בע"מ
" (להלן: "החברה"), שהינה חברת חוץ, כמשמעה בסעיף 380(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), ומינוי המשיב 2 למפרק הזמני של החברה;
הבקשה נסמכת על מספר עילות, חלקן מהוות חזרה על טענות שהעלתה החברה בהתנגדות לבקשת הפירוק הזמני, וחלקן נוגעות לנזק שייגרם כתוצאה מהליך הפירוק הזמני , כמו גם שההחלטה ניתנה ללא עריכת דיון במעמד הצדדים. לאור העדרה של כב' השופטת אלשיך, הועברה הבקשה לטיפולי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ניתנת החלטתי זו.
הלכה פסוקה היא, כי הגשת ערעור על פסק-דין אינה מעכבת את ביצועו. אי לכך, מתן עיכוב ביצוע הינו בגדר חריג, אשר ניתן מקום בו מוכיח המערער כי לא זאת בלבד שסיכוייו לזכות בערעור טובים, אלא גם ובעיקר כי אי עיכובו של פסק-הדין יסב לו נזק בלתי הפיך. (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984; ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ
נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז" ל [2005] , ע"א 5879/09 א. ארנסון בע"מ
נ' אפגד חברה לעבודות הנדסה ובניין בע"מ
[ 1010] ).

הלכה למעשה, עניין לנו בשקלול בין מספר פרמטרים, אשר ככל שמשקלו של אחד מהם נוטה יותר לטובת מבקש עיכוב הביצוע, כך יפחת המשקל הנדרש ממנו בפרמטרים האחרים, ולהיפך. זאת, כאשר בעיקר עסקינן בשני הפרמטרים המנוגדים של מאזן הנוחות, קרי - היחס בין הנזק שייגרם למערער אם לא יעוכב פסק-הדין, לבין הנזק שיכול וייגרם לזוכה בפסק-הדין היה ופסק הדין יעוכב, לעיתים למשך חודשים ואף שנים, עד למועד ההכרעה בערכאת הערעור. לשני אלו נוסף פרמטר שלישי, שעניינו סיכויי הערעור להתקבל.
בפתח הדברים אציין כי ככלל מסורה שאלת סיכויי הערעור לערכאת הערעור ולא לערכאה הדיונית. עם זאת, יש ליתן את הדעת כי ההחלטה מבוססת על אדנים משפטיים באשר לסמכות בית המשפט בישראל לדון בבקשת הפירוק דנא, פרשנות באשר ל"פירוק משני" של חברה זרה, קרי סעיף 380(א) לפקודת החברות, וביישום לנסיבות המקרה הספציפי לפיהן אין לחברה זיקה ממשית לקפריסין, עיקר הפעילות בישראל ועוד. כל אלה, מעיבים על סיכויי הערעור. עוד ראוי לציין בהקשר זה כי בניגוד לנטען בבקשה, דן בית המשפט במסגרת ההחלטה במכלול הסוגיות כמות שהועלו על ידי החברה, ובגדר זאת גם שאלת העסקת העובדים; העובדה כי עיקר פעילות החברה הינה בארץ וכי פעילות והתקשרויות, בעידן ובדין המודרני, עשויים להיחשב כנכסים לא פחות מאשר נכסים מוחשיים "'קלאסיים", ועוד כהנה וכהנה .
בנסיבות המקרה, דומה כי על עובדה מרכזית אחת אין מחלוקת; החברה חבה סכום עצום ובלתי שנוי במחלוקת לבעלי אגרות חוב, אינה פורעת אותו וככל הנראה אינה יכולה לפרוע אותו. אחזור ואזכיר כי החברה, שמא שלא בכדי, לא נקטה בכל הליך של בקשת הסדר. אף במסגרת בקשת עיכוב הביצוע, לא העלתה כל טענה ממשית בדבר יכולת פירעון - סוגיה אשר עומדת בלב-ליבו של הליך חדלות הפירעון שננקט כנגד החברה. לעניין זה אעיר, כי לא הועלו אלא טענות לקוניות בדבר פרויקטים שונים ש"יתכן" ויניבו כספים בעתיד.
כאן למעשה, טמון העיקר מן הבחינה המשפטית, והוא משליך על שאלת עיכוב הביצוע, על שני חלקיה - הן במובן של סיכויי הערעור, והן בשאלת מאזן הנוחות והנזק. עניין לנו בחברה שקיימת נגדה חזקת חדלות פירעון שאינה מוכחשת מחד גיסא, כאשר מאידך גיסא נעשתה במצבת התחייבויותיה ונכסיה, כולל בעקיפין, באמצעות חברות הבת, ובמצבו של בעל השליטה עצמו, דיספוזיציות ושינויים המקימים חשש סביר להרעת מצבם של נושי החברה עצמה וכמות שצוין בסעיף 10 להחלטה.
ראוי להדגיש, דווקא החברה עצמה, אף בבקשת עיכוב הביצוע מחזקת את החשדות נגדה. בלא כל צורך לקבוע מסמרות בשאלות שמעלה המפרק הזמני
בתגובתו, כגון משיכה של סכומי עתק על-ידי בעל השליטה בתור דמי ניהול, הרי מתגובת החברה עולה, כי היא שקועה בימים אלו במגוון של מגעים אשר מיועדים להגיע להסדרים חלקיים - קרי, הסדרים עם קבוצות נושים שונות, להבדיל מהסדר כללי הנערך על-פי דין, בפיקוח ובהתאם לדיני הקדימה (סעיף 15 לבקשה), כל זאת על רקע של קשיים כספיים בהם מצויה החברה, ותוך שמאשרת במפורש כי היא מצויה בקשיים כספיים. אמנם, בדרך-כלל עשויים הסדרים המייתרים סכסוכים להיחשב כתופעה מבורכת, אולם לא כן הוא הדבר כאשר חברה עומדת על סף חדלות פירעון. במצב כזה, הסדרים עם חלק מהנושים עשויים להעלות חשש כבד להעדפת נושים, ולדלדול מצבת הנכסים של החברה עד למועד הדיון בפירוק הקבוע. למצב דברים זה, העולה מטענות החברה עצמה, השפעה רבה על שאלת מאזן הנוחות, ובעיקר הוא מעלה חשש כי דווקא עיכוב הביצוע הוא שיסב נזק כבד - וזאת לנושים מבקשי הפירוק, קרי: הסרת הפירוק הזמני עשוי להביא למצב בו יערכו מגוון של הסדרים חלקיים עם נושים אחרים, באורח שיקשה על גביה בעתיד ויעמיד את הנושים מבקשי הפירוק בפני
שוקת שבורה. מצב דברים זה מודגש אף יותר, נוכח המבנה המסועף של הקבוצה, דבר הפוגם עד מאד באפקטיביות של סעדים שפגיעתם פחותה, כגון צווי מניעה.
יוצא, כי הנקודה המרכזית נשוא הסוגיה שבפני
י אינה שנויה במחלוקת אמיתית. קרי, היות החברה על סף חדלות פירעון מחד גיסא, אינה מסוגלת לשלם לבעלי אגרות החוב את חובה הניכר, כאשר במקביל היא ובעלי השליטה בה מצויים בהליך מזורז של מגעים עם נושים אחרים, ועשויים לשלם להם סכומים או להגיע עימם להסכמות חלקיות, שלא בהכרח לפי סולם דיני הקדימה או בכפוף לדין - ובלא כל צורך לקבוע מסמרות בדבר טיבה של כל פעולה ופעולה, הרי שכמה מן הפעולות נראות על-פניהן כבעלות פוטנציאל בעייתי מאד, וזאת בעיקר על רקע חוסר יכולתה של החברה לשלם את המגיע ממנה. לא למות







פרק בית משפט מחוזי 13800-10/10 סיביל יורופ פאבליק קו. לימיטד נ' זיו האפט חברה לנאמנויות בע"מ, עו"ד גיא גיסין המפרק הזמני, כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ב-ֽ 08/11/2010)