פסקי דין על יהושע הולצמן | פסקי דין על אריה יערי | פסקי דין על דב יהלום ואח' | פסקי דין על מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה

3008/92 בג"צ     29/03/1993




בג"צ 3008/92 יהושע הולצמן, אריה יערי, דב יהלום ואח' נ' מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה




(פ"ד מז(1) 642)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 3008/92
השופטים: כבוד השופט א' גולדברג
,
כבוד השופט ת' אור
,
כבוד השופט מ' חשין
העותרים: 1. יהושע הולצמן

2. אריה יערי

3. דב יהלום
4. לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים
במקצועות הטכנולוגיים בישראל
ע"י ב"כ עו"ד מ' בן דוד
- בשם העותרים 1 ו- 3;
ע"י ב"כ עו"ד י' אהרונסון
- בשם העותר 4;

נ ג ד

המשיב: מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה

ע"י ב"כ עו"ד מ' בלס
, סגן בכיר א לפרקליט המדינה
התנגדות לצו-על-תנאי מיום 3.11.92.

החלטה

השופט א' גולדברג
: 1. המשיב מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה
, קבע נוהל חדש (להלן- הנוהל) בדבר "הסמכת בודקים מוסמכים פנים מפעליים לאבזרי הרמה". את החידושים שבנוהל תוקפים העותרים 1-3, שהם מהנדסים במקצועם, ולשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל (העותרת 4, שהצטרפה לעתירה המקורית).

2. בנוהל קבע המשיב:

"3. הסמכה

א. המועמד שעבר את המבחן (העיוני והמעשי) בהצלחה, יוסמך על ידי מפקח העבודה הראשי לבודק מוסמך פנים-מפעלי לאבזרי הרמה.

ב. ההסמכה תהיה לפי סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970 (להלן- הפקודה) (בדיקות תקופתיות לאבזרי הרמה) בלבד. במלים אחרות, בדיקה ראשונה של אבזר הרמה וקביעת עומס העבודה הבטוח, יתבצעו על ידי בודק מוסמך (חיצוני) שהוסמך לפי סעיף 76 לפקודה. במקרה של תקון או שינוי במבנה אבזור הרמה וכן כאשר יש כוונה לשנות את העומס עבודה (כך!) הבטוח, יש להביא את הנושא בפני
הבודק המוסמך החיצוני להכרעתו.

ג. ההסמכה תקפה עבור האיש עצמו ועבור המפעל או הקונצרן, בו הוא מועסק ואשר יצוינו בכתב ההסמכה. מכאן נובע שההסכמה לא תחול לבדיקת אבזרי הרמה שאינם שייכים לאותו המפעל או הקונצרן, שהבודק מועסק בהם...

ד. לפני מתן תעודת ההסמכה למועמד, עליו להציג הצהרה, חתומה בידי מעבידו או בידי נציגו הבכיר (מנכ"ל, מנהל המפעל) ובה מתחייב המעביד לאפשר לבודק הפנים-מפעלי לבצע את בדיקת האבזרים בלי להשפיע או להתערב בשיקוליו של הבודק".

המועמד לקבלת הסמכה יהיה, על-פי הקבוע בנוהל, מי שהוא "בעל רקע טכני-הנדסי מספיק כגון הנדסאי, טכנאי או בוגר בית ספר מקצועי בתחום הטכני", ו"ניתן להתחשב בנסיונו של המועמד אם אינו בעל השכלה פורמלית מספקת", וכן מי ש"רכש נסיון מתאים בתחום הבטיחות, תחזוקה או ייצור".

הנוהל נוגע, אם כן, להסמכה לשם מילוי הוראותיו של סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, הקובע כי:

"כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע".

כש"אבזר הרמה" הוגדר בסעיף 71(ב) לפקודה:

"התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבול להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, במסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה".

3. על-פי סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], רשאי המשיב ליתן הסמכה לאדם לשמש "בודק מוסמך". הפקודה לא קבעה מה הם הכישורים הנדרשים מאדם, כדי שיהא בידי המשיב להסמיכו כ"בודק מוסמך", ומכאן שקביעת הכישורים להסמכה מסורה לשיקול-דעתו של המשיב. ואכן קבע קודמו של המשיב בתפקיד נוהל, ובו על המבקש לקבל הסמכה לשמש "בודק מוסמך", להיות בעל השכלה הנדסית או טכנית, רצוי בהנדסת מכונות או השכלה שוות ערך, וכן בעל ניסיון של מספר שנים בתחום בו הוא מבקש הסמכה. כן נקבע בנוהלי עבודה ובהנחיות כלליות שהוציא קודמו של המשיב, כי לא "יתקבלו תסקירים מאת בודקים מוסמכים המועסקים על-ידי חברות בגין בדיקות ציוד מעבידיהם".

4. סבירותה של המגבלה שנקבעה בנהלים הקודמים, עליה עמדנו לאחרונה לעיל, שימש נושא לדיון בבג"צ 44/85 יובל גד בע"מ ואח'
נ' מפקח עבודה ראשי – משרד העבודה והרווחה, שירות הפיקוח על העבודה, פ"ד לט(3) 48 (להלן- פרשת יובל גד). בנמקנו את דחיית העתירה בבג"צ הנ"ל אמרנו, כי:

"אכן, גישה זו מחמירה כשהיא לעצמה, כשם שהיא מחמירה בהשוואה לעמדתן של רשויות אחרות, שאינן פוסלות מתן שירות, ביחסים דומים לשלנו, בין נותן השירות למקבלו. אולם סבירותה של ההוראה אינה נמדדת תוך השוואתה לגישתם של אחרים באותו נושא, שכן גישות שונות כשלעצמן ומחלוקת כנה בדבר הפתרון הרצוי אינן עושות את ההוראה לחסרת סבירות, כל עוד הפתרון העומד לדיון, שהמשיב בחר ללכת בו, הוא במתחם הסבירות כפי שכבר צוין, עניין לנו בנושא בטיחותי, שמגמתו להגן על חיי בני-אדם. בעניין אשר כזה בחר המשיב להטות את הכף לצד המחמיר בבואו לשקול את האינטרסים השונים, שעליו להתחשב בהם. סבורני, כי בכך הגשים המשיב בצורה סבירה את המטרה התחיקתית שבפקודה, ואין מקום לומר, כי אך חשש שווא הוא חששו, כי שני ה'כתרים', שיהיו לראשו של הבודק בבואו לבדוק בתוקף תפקידו כבודק מוסמך את כליו של מעבידו, עלולים לפגוע (ביודעין ושלא ביודעין) במידת האובייקטיביות הנדרשת מבודק שהוסמך על-פי הפקודה" (שם, בעמ' 52).

5. בדברים אלה נאחזים העותרים בענייננו, בהתריסם כנגד המשיב, כי הנוהל, המאפשר ל"בודק מוסמך" לערוך עבור מעבידו בדיקות תקופתיות של אבזרי הרמה, אינו מתיישב עם הגישה עליה הגן קודמו בפרשת יובל גד, ועם הנאמר בפסק הדין באותו עניין. ואכן, בצו-על-תנאי שיצא מלפנינו, הורינו למשיב ליתן טעם, "מדוע לא ימנע מלהכשיר או להרשות או להסמיך בודקים פנים מפעליים, ומדוע לא ימנע מבודקים אלה מלבצע בדיקות של אבזרי הרמה במפעליהם, כלומר במפעל או בקונצרן שהם מועסקים בו".

6. לדעת המשיב, לא הרי בדיקת מנופים, שכלפיה הוצא הנוהל שעמד לדיון בפרשת יובל גד, כהרי בדיקת אבזרי הרמה. שהאחרונים "פשוטים וזולים יחסית, וללא מנוע או מכונה המפעילה אותם". מכאן, כי הנוהל אינו עומד בניגוד לעמדת המשיב דאז או בניגוד להלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין יובל גד. יתרה מזו, ההסמכה לפי הנוהל-

"חלה לגבי בדיקה תקופתית בלבד ואינה חלה לגבי בדיקתו הראשונה של אבזר ההרמה, אותה יש לבצע בהתאם לסעיף 76 לפקודה. הבדיקה הראשונה תוסיף להעשות, כבעבר, על ידי בודק מוסמך חיצוני. כמו כן, על פי הנוהל, במקרה של תיקון או שינוי במבנה האבזר, יש להביא את הנושא בפני
הבודק המוסמך החיצוני".

עוד מגלה לנו המשיב, כי הניסיון המקצועי שצבר מלמד, כי –

"לבודק המוסמך החיצוני, המגיע לבדיקה תקופתית במפעל קשה לעיתים לאתר את אבזרי ההרמה שעליו לבדוק. תוצאת הדברים היא שאבזרים רבים אינם נבדקים במועד. כמו כן, בענפים מסויימים, כגון מחצבות, קיים בלאי גבוה של אבזרי הרמה, ואורך חייהם של אבזרים אלה קצר מששה חודשים".

ומוסיף המשיב לשטוח לפנינו את שיקוליו לקביעת הנוהל:

"פשטותם של האבזרים בהם מדובר, זולותם היחסית, פשטות בדיקתם, הקושי לאתרם במפעלים ושחיקתם המהירה הביאו את המשיב לכלל הכרה, כי ישנו צורך לשנות את נוהלי הבדיקות התקופתיות של אבזרי הרמה, ולהסמיך לשם כך בודקים פנים-מפעליים, מתוך הערכה כי הדבר יתרום להגברת הבטיחות בעבודה ולא לפגיעה בה.

הערכת המשיב הינה, שכאשר מדובר במעליות ומכונות הרמה שעלותן יקרה, קיים הכרח להקפיד על כך שהבדיקה תעשה על ידי בודק מוסמך חיצוני למפעל, על מנת ששיקול דעתו לא יושפע משיקולים כלכליים של בעל ההמפעל, אשר מן הסתם יעשה מאמץ לחסוך כסף ולדחות תיקונו או החלפתו של ציוד יקר.

מאידך גיסא, כאשר מדובר באבזרי הרמה פשוטים וזולים יחסים, ההערכה היא כי היתרונות הצומחים מכך שהבודק הפנים-מפעלי נמצא יום יום במפעל, מכיר את הציוד הקיים בו ויכול לבודקו בקלות, יביאו להגברת הבטיחות, שכן זמינותו של הבודק הפנים-מפעלי מאפשרת לעשות את הבדיקה ביעילות, וקיים פחות חשש שהמעביד יבקש להשפיע על שיקול דעתו של הבודק הפנים-מפ







בג"צ בית המשפט העליון 3008/92 יהושע הולצמן, אריה יערי, דב יהלום ואח' נ' מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה והרווחה, [ פ"ד: מז 1 642 ] (פורסם ב-ֽ 29/03/1993)