פסקי דין על אליהו דוד בן חמו

16790-04/10 תאק     09/11/2010




תאק 16790-04/10 מדינת ישראל נ' אליהו דוד בן חמו








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 16790-04-10 מדינת ישראל
נ' בן חמו






בפני

כב' הרשם
נמרוד פלקס


התובעת

מדינת ישראל


נגד


הנתבע

אליהו דוד בן חמו



החלטה

1. בפני
בקשה למתן רשות להתגונן.
עסקינן בתביעה לסילוק יד ולפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם שכירות נכס מקרקעין, אותו שכר הנתבע מאת התובעת.
בפסק דיני החלקי מיום 13.9.10 נעתרתי, בהסכמת הצדדים, לסעד של סילוק היד וכעת נותר לדון אך בסעד הכספי.
הצדדים ובפרט הנתבע הכבירו מילים וטיעונים מעבר לנדרש ולרצוי בהליך כגון דא ודי לי, כי אדרש לעיקרי הדברים לשם הכרעה בהליך דנן.

2. כאמור, הנתבע שכר מאת התובעת נכס מקרקעין (להלן – "המושכר") בהתאם להסכם השכירות, אשר צורף לכתב התביעה ואף הוגש במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע וסומן ת/1 (להלן – "ההסכם"). לטענת הנתבע, הצדדים ערכו בהסכם שינויים שונים, שעיקר חשיבותם לעניין מועד תחילת תקופת השכירות וכפועל יוצא מכך אף סיומה (השכירות הייתה למשך חמש שנים). אין בשינויים האמורים כדי להשליך על תוצאות החלטתי זו, שכן הנתבע אינו מתיימר לטעון, כי הצדדים שינו, לאחר כריתת ההסכם, את ההוראות הרלבנטיות להחלטתי זו, קרי – דמי השכירות (סעיף 7 להסכם), שלילת זכות קיזוז (סעיף 19.1 להסכם), העברת זכויות במושכר (12.2 להסכם), מה היא הפרה יסודית (סעיפים 7 סיפא, 12 סיפא ו - 16.2 להסכם), הוראות בדבר פינוי הנתבע את המושכר ותנית פיצוי מוסכם בגין אי פינוי במועד (סעיף 15 להסכם).

3. לוז טענת הנתבע, כי מחמת מעשי ומחדלי התובעת נגרמו לו נזקים, אשר בעטיים נאלץ להשכיר את המושכר בשכירות משנה לצדדים שלישיים ואף נגרם לו חסרון כיס אותו הוא זכאי לקזז מדמי השכירות, בין בגין נזקיו ובין בגין השבחת המושכר. אין חולק, כי למצער משך שלוש שנים לא פרע הנתבע את דמי השכירות, זאת מפאת זכות הקיזוז העומדת לו לשיטתו.









תאק בית משפט שלום 16790-04/10 מדינת ישראל נ' אליהו דוד בן חמו (פורסם ב-ֽ 09/11/2010)