פסקי דין על שמעון חזן | פסקי דין על אלעני יחזקאל | פסקי דין על לומיר חברה לבנין |

1350/06 א     18/11/2010




א 1350/06 שמעון חזן נ' אלעני יחזקאל, לומיר חברה לבנין בע"מ




165



165

בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 1350-06 עו"ד שמעון חזן
נ' אלעני יחזקאל
ואח'






בפני

כב' השופט
דוד גדול


התובע

עו"ד שמעון חזן
ע"י ב"כ עו"ד עובד סנקרי


נ
ג
ד


הנתבעים

1.אלעני יחזקאל
2.לומיר חברה לבנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוני כהן



פסק דין


א.

עובדות

1.
התובע, עו"ד לפי עיסוקו ומתמחה בתחום המקרקעין.
2.
הנתבע מנהלה של הנתבעת בזמנים הרלבנטים לתביעה.

הנתבעת חברת בניה והיתה בזמנים הרלבנטים הבעלים בשלמות של המקרקעין הידועים כחלקה 280 בגוש 7173 (להלן: "המגרש"). המגרש מצוי בקרן הרחובות ההסתדרות וחנקין בחולון והיתה בבעלות עירית חולון.
3.
בין הצדדים התקיימה מערכת יחסי עבודה של עו"ד-לקוח ובמסגרתה יידע התובע את הנתבע על נתוני המגרש.
4.
ביום 11.12.98 נחתם בין הצדדים הסכם שכ"ט (נספח 2 לתצהיר התובע), כאשר הצדדים חלוקים לגבי תחולתו.
5.
ביום 10.6.99 התקיימה פגישה בה נכחו הצדדים שבסופה הוצא סיכום פגישה ונקבע בסעיף 6 לו:

"חוזים יחתמו במשרד המכירות בחולון לשם יגיע עו"ד העיסקה"
6.
עירית חולון פרסמה מכרז בה היא מציעה לרכוש את המגרש מכרז 57/97.
7.
ביום 25.10.99 הודיע מנכ"ל החברה הכלכלית לפתוח חולון בע"מ כי שר הפנים אשר לעיריה לחתום על חוזה מכר בהתאם להצעתה של הנתבעת. נקבע מועד לחתימה פורמלית של חוזה המכר ליום 28.10.99 (נספח ו' לתצהיר הנתבע). הרוכשים חתמו על טיוטת ההסכם כבר ביום 6.6.99 (להלן: "ההסכם הראשון"). בהסכם זה נרכש המגרש ע"י הנתבעת ועוד שתי חברות שונות.
8.
ההסכם הראשון לא יצא מן הכח אל הפועל ועל כן נחתם הסכם שני מיום 20.5.00 (להלן: "ההסכם השני"), שבו הרוכשת היא הנתבעת בלבד ההסכם השני צורף כנספח ז' לתצהיר הנתבע. בביצוע ההסכם השני נתגלו קשיים ועל כן נחתם ביום 10.12.00 הסכם מתקן להסכם השני (להלן: "ההסכם השלישי").

אין חולק, כי לתובע אין כל קשר להסכמים השני והשלישי.
9.
הנתבעת מכרה זכויותיה במגרש ל"קרן פייר", תחילה 95% ממנו ומאוחר יותר יתרת 5% לאחר.
10.
בכתב התביעה עותר התובע, כי ביהמ"ש יורה על חיובם (יחד ולחוד) של הנתבעים בתשלום 49,200$ בלווית מע"מ או 49,500$ + מע"מ וכן הפסד שכ"ט בסך 876,548 ₪.

לחילופין, לשלם לתובע שכר ראוי.

ב.
הדיון
1.
התובע טוען כי:
א.
טיפל במגרש משנת 1983 ועד לשנת 1999, עקב אחריו ואחרי מכרזי העירייה בקשר אליו, גרם לקישור בין הנתבע למגרש. תוך כדי מעקבו אחר המגרש,
נודע לו על
הוצאת מכרז חדש לגבי המגרש והביא זאת לידיעת הנתבע. כמו כן, העריך כי על מנת לזכות במכרז יש להציע כ- 5 מיליון דולר. אכן בעקבות כך, נגשה הנתבעת למכרז וזכתה בו.
ב.
לפי ההסכם, מגיע לו שכר טרחה עבור הבאת המגרש- 1% + אחוז וחצי עבור כל יחידת בנייה שנבנתה על גביו. לחלופין, מגיע לו שכר ראוי עבור עבודתו לכל הפחות לפי מומחה הנתבעים שקבע 0.15% מערך המגרש.
ג.
הנתבע התחייב בפני
ו בעל פה כי הוא יטפל במגרש וזה ישלם לו את המגיע לו בעד הטיפול. ההתחייבות הייתה לשיעור של 1% מערך יחידות הדיור שייבנו על המגרש, כאשר כל יחידה מוערכת בסך של 60,000$ כפוף להערכה מחודשת. עבור הטיפול בחוזים עם בעלי הקרקעות ובחוזי מכירת הדירות הובטח לו שכ"ט בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ מערך כל דירה שתימכר.
(להלן:"
ההבטחה
").
ד.
ההסכם שנחתם ביום 11.12.98 מגבש את הסכמות הצדדים לפיה כל מגרש שיביא התובע לנתבעים, יתקבל בעדו השכר של 1%+ 1.5% כך גם לגבי המגרש נשוא התביעה. על סמך ההבטחה, החל התובע להיפגש עם אנשי החברה הכלכלית מטעם עיריית חולון, בעקבות המו"מ שהחל לנהל נחתם ההסכם, בסופו של יום.
ה.
יש ללמוד מהקורלציה הישירה בין הערכת המגרש בהסכם (60,000$) לבין מחיר המגרש בסופו של יום (4,950,000$) בתוספת העובדה כי היו 82 יחידות דיור, כי אכן ההסכם התייחס למגרש.
ו.
עד שנת 2005 היה בינו לבין הנתבע יחסים טובים והמשיך ליתן לו שירותים משפטיים. הוא גילה כי חברות אחרות עלו על המגרש רק חודשים ספורים לפני הגשת התביעה – שנת 2006, לאור זאת יש לקבוע כי לא פעל בשיהוי, בהגשת התביעה.
ז.
על הנתבעים לשלם לו פיצויי ציפייה כפי שנקבע בע"א 8854/06
עו"ד קורפו נ' סורוצקין (פורסם בנבו).
(להלן:
"פס"ד קורפו"
)
.
ח.
יש להעדיף את חוו"ד המומחה הרטבי הקובעת חבות של 1% מערך המגרש העולה בסך של 49,500$ והפסד שכ"ט בשיעור של 35% מ-1.5% משווין של 82 יחידות שהם בסך של 876,548

₪.
ט
.

לחילופין, הוא זכאי לשכר

ראוי לפי ההלכה הפסוקה הינו 1.5% משווי כל יחידה.

2.
הנתבעים טוענים כי:
א.
יש לדחות את התביעה על הסף באשר זו אינה מגלה עילה, הוגשה בשיהוי ניכר על גבול ההתיישנות ומתוך קנטרנות.
ב.
לא הייתה כל התחייבות בעל פה כלפי התובע. מה שהיה הוא הסכם שגיבש הסכמה בין הצדדים בקשר למתחם ח-300 בחולון בלבד (להלן:"
מתחם ח-300
"), על התובע היה להביא רוכשים וזה חל אך ורק לגבי המתחם האחרון ולא על המגרש שנמצא במיקום אחר עם אופי אחר.


לחילופין, לא נכנס לתוקף התנאי המתלה בהסכם לפיו (ס' 6) "
חוזה זה הינו כפוף להסכמת בעלי הקרקע לחתום חוזה עם החברה"
ולכן ההסכם לא נכנס לתוקף.
ג.
לחילופין, חבים לתובע אך ורק על שכר עבודתו לפי שעות או לפי חוו"ד המומחה וסרצוג שהובא מטעמם.
ד.
עם פרסומו של המכרז פנתה החברה הכלכלית מטעם עיריית חולון לחברות בנייה המוכרות לה, בין השאר, הנתבעת וניסתה לעניין אותן ברכישת המגרש. לא התובע תיווך.

בפגישה מיום 10.6.99 התחייב התובע לקחת חלק במערך השיווק ולא הוגדר כ"עו"ד העסקה". גם במערך השיווק נכשל ופוטר ע"י הנתבעים, סמוך לאחר מכן.
ה.
הרכישה התבררה כעסקה כושלת. (ראה כרטסת הנהלת חשבונות – נספח יב' לתצהיר הנתבע).
ו.
במחצית השנייה של 2005 נתגלע סכסוך בינם לבין התובע ולאחריו כנקמנות הגיש התובע את תביעתו.

3.
הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 20.12.10, שבה העידו התובע עצמו ויהודה לוי בחקירת ראשית. באותה ישיבה נחקרו נגדית מומחי הצדדים שהגישו חוות דעת, הלא הם עו"ד זאב

הרטבי מטעמו של התובע ועו"ד יורם וסרצוג מטעמם של הנתבעים.

4.
בתחילת דיוננו יש להכריע בטענת סף שהעלו הנתבעים, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר. הנתבעים טוענים כי עפ"י השתלשלות האירועים שקדמה לחתימת חוזה המכר שבין עירית חולון לבין הרוכשים (ובסוף הנתבעת), החוזה המחייב נחתם בשלהי שנת 2000 בעוד התביעה הוגשה ביום 31.1.06, קרי בסופה של תקופת ההתיישנות.

מאידך, טען התובע כי בינו לבין הנתבעים התקיימה מערכת יחסים טובה עד שנת 2005. צפיתי כי הנתבע בתצהירו ינסה לפחות לסתור טענה זו, אך הוא מנימוקיו, לא עשה כן.

משכך, יש לומר כי חרף העובדה שהחוזים נחתמו בשנת 2000 (בסופה) התובע לא רץ מיד להגיש תביעה.

משנואש לקבל את שכרו (עפ"י תפיסתו) הגיש את התביעה. במחלוקת זו דעתי כדעתו של התובע וטענת סף זו דינה להדחות וכך אני מורה.













א בית משפט שלום 1350/06 שמעון חזן נ' אלעני יחזקאל, לומיר חברה לבנין בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/11/2010)