פסקי דין על צלאח מחמוד עטוה רקב | פסקי דין על שושלת הנגרים | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על אלישע לוי | פסקי דין על יששכר סרויה | פסקי דין על יורם רן סוכנות ביטוח |

16887/01 א     13/04/2004




א 16887/01 צלאח מחמוד עטוה רקב נ' שושלת הנגרים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אלישע לוי, יששכר סרויה, יורם רן סוכנות ביטוח




1
בתי המשפט

א 016887/01
בית משפט השלום ירושלים
13/04/2004
תאריך:
כב' השופט ר' כרמל

סגן-נשיא
לפני

צלאח מחמוד עטוה רקב

בעניין:
התובע
עו"ד וכילה רמי

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . שושלת הנגרים בע"מ

2 . הפניקס חברה לביטוח בע"מ

3 . אלישע לוי

4 . יששכר סרויה

5 . יורם רן סוכנות ביטוח
הנתבע
עו"ד גוט אהוד

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

בקשה להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

1. התובע, תושב חאן יוניס, הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, במהלך עבודתו בשירות הנתבעים. התובע עבד בנגריה של הנתבעת ולטענתו, שעה שביקש לחתוך קרשים בעזרת משור חשמלי, נמשכה ידו השמאלית לעבר המשור ונפגעה באורח קשה.
הנתבעים כופרים בחבותם כלפי התובע, בין היתר, חולקים לגבי עצם התרחשות האירוע, ומכאן בקשתם להורות על הפקדת ערובה.

2. ההכרעה בבקשה דנן נעוצה כל כולה באיזון שיש לבצע בין שני אינטרסים הסותרים זה את זה: האינטרס האחד, הינו עיקרון זכות הגישה לערכאות ולא בנקל ימהר בית המשפט לחסום גישה זו, והאינטרס האחר עוסק בהגנה על הזכויות הקנייניות, שלא יצאו הנתבעים נפסדים במידה שהתביעה תדחה ולא יעלה בידיהם לגבות את הוצאותיהם.

3. לטענת התובע, יש להעדיף את זכות הגישה לביהמ"ש על פני זכותם של הנתבעים להבטחת הוצאותיהם, ובין היתר בהיות זכות זו מוגנת עפ"י חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולמען מנוע אפליה.

4. נראה כי יש לבחון את השאלה האם קיים חשש קרוב לוודאי שאכן לא תהיה לנתבעים היכולת להיפרע מהתובע את הוצאותיהם, במידה שהתביעה תידחה.

5. לטענת הנתבעים, התובע הינו תושב חאן יונס ולפיכך הינו בבחינת מי שמתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. בהסתמך על שורת החלטות בעניין הטלת ערובה על תושבי האוטונומיה הפלשתינאית: ת.א. (מחוזי-ב"ש) 2048/95 מ"י נ' חנאן (להלן: פרשת חנאן), תב"ע י-ם 12-93/98 י.כ יוסי נ' מוחמד גיליא, ת.א (מחוזי י-ם) 1131/96 עזבון המנוח אחלייל ז"ל ואח' נ' מ"י ואח', ועוד, המסקנה, לגרסת הנתבעים, היא כי יש יסוד לבקשה לאור מקום מגוריו של התובע ולאור חוסר ראיות מצד התובע באשר לנכסיו בארץ, ויתרה מכך, התובע לא הוכיח התקיימותן של נסיבות המצדיקות סטייה מההלכה כפי שנקבעה באותם מקרים שאוזכרו לעיל.
6. הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום על הוצאותיו של הנתבע.
(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".

תקנה זו, נוקטת בלשון רשאי, היינו משאירה בידי בית המשפט את שיקול הדעת אימתי יש לחייב את הנתבע בהפקדת ערובה להוצאות.
ברע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ו- 4 אחרים. תק-על 2001 (2) 537 (להלן - פרשת הופ) סקר ביהמ"ש העליון את ההלכה הנוגעת לעניין, וקבע:
"מקובל עלינו כי בית המשפט משתמש בסמכותו לפי תקנה 519(א), בעיקר בשני דברים:
כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, ומשום כך יתקשה הנתבע לגבות את המגיע לו, אם יזכה בהוצאותיו, וכן אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ שמהם יוכל הנתבע להפרע. . . . כמו כן רשאי בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו גם את סיכויו של התובע להצליח בתביעתו, אלא שהדבר צריך להיעשות בזהירות מרבית, על מנת שלא יהיה בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת".

7. בענייננו, התובע הוא תושב חוץ: הלכה היא כי יש להתייחס אל תושבי הרשות הפלשתינאית כאל תושבי חוץ: ראה ת.א. 1157/95, אין ראיה על נכסיו של התובע בישראל, ויקשה על הנתבעים, אם יזכו, לגבות את המגיע להם (ראה בר"ע 3279/98 טאהה אבו חלימה ונביל נסר נ' המאגר הישראל וכן זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 846/851).
בנקודה זו סיכמה כב' השופטת גרסטל את ההלכה בסוגייה זו בבש"א 10398/00 מ"י נ' דרובי:
"הלכה היא, ש"כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להצביע על הנכסים הנמצאים בארץ שמהם יוכל להיפרע" - זהו נימוק מספיק לחיובו בהפקדת הערובה . . . . הלכה זו אומצה פעמים רבות על ידי בתי המשפט. . . . ".

8. לאור המצב הקיים כיום, האפשרות לגבות הוצאות בשטחים אינה ממשית שכן לאחר חתימת הסכמי אוסלו הועברה השליטה בשטחי האוטונומיה לידי הרשות הפלשתינאית וללשכת ההוצל"פ בישראל אין סמכות ואין יכולת לפעול בשטחים אלה, מאידך, הרשות הפלשתינאית, לה ניתנה הסכמות להוציא לפועל פסקי דין של ביהמ"ש במדינת ישראל, אינה עושה לאכיפתם.
יצוין עוד, במאמר מוסגר, כי הרשות הפלשתינאית לא הצטרפה לאמנה בדבר הפרוצדורה האזרחית משנת 1905 ולאמנה בדבר סדר הדין האזרחי 1954.
עוד ראוי להביא את דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) ש' לוין, ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד (1) 650, 647:
"הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; הטעם לדבר הוא שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות אם תובענתו תידחה; עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח בית המשפט לדעת שהנסיבות מצדיקות את הדבר; תקנה 519 אינה מפרטת כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים שיש בהם , בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע. . . ".

אשר על כן, ולאור העובדה כי הטלת ערובה בנסיבות דנן אינה חוסמת את דרכו של תובע לביהמ"ש, כטענת התובע, וכבר נפסק כי אין בכך משום אפליה, המסקנה היא כי יש להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. לפיכך, יפקיד התובע בתוך 60 יום סך של 8,500 ₪.

ניתנה היום, 13 באפריל 2004, בהעדר הצדדים.

נקבע לקדם משפט ליום 24.5.04 בשעה 11:45.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ר' כרמל
, שופט
סגן - נשיא









א בית משפט שלום 16887/01 צלאח מחמוד עטוה רקב נ' שושלת הנגרים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אלישע לוי, יששכר סרויה, יורם רן סוכנות ביטוח (פורסם ב-ֽ 13/04/2004)