פסקי דין על מרים בן גיאת | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על אהרון בכר | פסקי דין על חיים בכר | פסקי דין על לשכת ההוצל"פ | פסקי דין על עו"ד רמי כרמלי | פסקי דין על אברהם בן גיאת | פסקי דין על פושט רגל |

5079/04 בשא     13/04/2004




בשא 5079/04 מרים בן גיאת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,אהרון בכר,חיים בכר,לשכת ההוצל"פ,עו"ד רמי כרמלי,אברהם בן גיאת, פושט רגל




5
בש"א 005079/04
בבית המשפט המחוזי בירושלים
13/04/2004

כב' השופט יצחק ענבר

לפני:

מרים בן גיאת

ע"י עו"ד י' ליאון

בעניין:
המבקשת

נ ג ד
1. בנק לאומי לישראל בע"מ

ע"י עו"ד צ' ראנד
2. אהרון בכר

3. חיים בכר

ע"י עו"ד ש' יפת
4. לשכת ההוצל"פ

5. עו"ד רמי כרמלי

6. אברהם בן גיאת
, פושט רגל

ע"י עו"ד ד' שטרן

המשיבים

החלטה

1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה. הרקע העובדתי והדיוני הצריך לעניין הנו כדלקמן:

א. המבקשת והמשיב מס' 6 שהנו בעלה ("בן גיאת") הגישו נגד משיבים 1 - 5 כתב תביעה, שבו ביקשו להצהיר, כי אינם חייבים כספים כלשהם למשיב מס' 1 ("הבנק"). כמו כן התבקש צו מניעה האוסר על הבנק לנקוט בהליכים למימוש שיעבוד הרובץ על ביתם (בכתב התביעה נדרשו סעדים נוספים, שלא הכרחי לפרטם כאן).

ב. תמצית טענותיהם של בן גיאת הייתה כדלקמן: בקיץ 1986 נפגשו המשיב מס' 6 ואביו עם המשיב מס' 2 ("בכר") וסיכמו על עיסקה, שלפיה קרקע של בכר תשועבד לבנק והמימון שיתקבל בקשר לשיעבוד זה יסייע לבן גיאת לבנות חמישה בתים על הקרקע. לימים, משבכר לא דאג לחלוקת הקרקע לחלקות נפרדות, הסכים בכר להצעת בן גיאת לשעבד את כל הקרקע כיחידה אחת לבנק, על מנת לאפשר לבן גיאת לקבל מימון לבנייה. הבנק אכן שיעבד את הקרקע כמוסכם. בשנת 95' נערך בירור חשבונות בין בכר לבין בן גיאת והוסכם על סכום החוב שיהיה יתרת חוב של בן גיאת ותירשם משכנתא לחובת המבקשת ובעלה, לטובת הבנק, להבטחת חוב זה. הבנק פעל לפי ההסכמה, ביטל את השיעבוד על הקרקע כולה ורשם משכנתא על החכירה של משיב 3, שהיא החלקה שנמכרה למבקשת ולבעלה. הבנק גם הסכים להעביר את החוב על שם בן גיאת. חברת בן גיאת העבירה לבנק סדרה של שיקים דחויים לכיסוי החוב, שהסתכם ב-741,664 ₪, והבנק היה אמור למחוק את השעבוד לאחר כיסוי החוב. דע עקא, הבנק ניצל את השיקים למטרות אחרות, לא כיסה את החוב ולא מחק את השיעבוד.

ג. בישיבת קדם משפט מיום 13/4/03 הוחלט, כי "בשלב ראשון יברר בית המשפט את טענת התובעים שבסעיף 29 לכתב התביעה, שלפיה יתרת החוב שהייתה בחשבון ביום 24/1/99 בסך של 791,664 ₪ כוסתה על-ידי התובעים או חברת בן גיאת, וזאת באופן המפורט בסעיף 29 לכתב התביעה. לאחר מכן יחליט בית המשפט אם נותרו שאלות לדיון בבית משפט זה". התיק נקבע להוכחות בפלוגתא זו. בסיום ההוכחות ניתנה החלטת ביניים, שלפיה אין מחלוקת כי בסוף חודש ינואר 99' עמדה יתרת החובה בחשבון בכר על סך 791,664 ₪, וכי אין בסיס לטענת התובעים, כי יתרה זו כוסתה על-ידם (עמ' 20-21 לפרו'). במילים אחרות: טענתם של המבקשת ובעלה, כי החוב שהיה בחשבון שולם והחשבון אופס, נדחתה תוך שנקבע, כי החוב לא סולק.

ד. בהמשך להחלטת הביניים הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי "בתיק זה לא תעמוד להכרעת בית המשפט אלא פלוגתא אחת ויחידה, לאמור: אם הבנק זכאי לממש את המשכנתא שנרשמה בשנת 97' על הדירה נשוא הדיון, לאחר שקודם לכן הייתה רשומה משכנתא על כל החלקה, וזאת לאור טענת התובעים, כי בשנת 86' התחייבו בכר לפני התובעים למכור להם את הדירה נשוא הדיון וכי הבנק, לטענת התובעים, היה מודע להתחייבות זו" (עמ' 21 לפרו').
2. לאור החלטות הביניים המפורטות לעיל נדמה היה, כי השאלה שנותר להכריע בה מוגדרת ומצומצמת בהיקפה וכי סיום ההליכים הנו אחר כותלנו. אלא שבמצב דברים זה הגישה המבקשת את בקשתה דנן לתיקון כתב התביעה. הבקשה מנוסחת בצורה ארוכה ומסורבלת. המבקשת לא טרחה לפרט בבקשתה מהם התיקונים המבוקשים ותחת זאת צירפה נוסח של כתב תביעה מתוקן, המתפרש על פני 9 עמודים וכולל 30 סעיפים. טכניקה זו מקשה מאוד להבין באיזה תיקונים מדובר. יחד עם זאת ניתן לחלץ מהבקשה, כי עיקרה מתמקד בטענת המבקשת שלמעשה אין כל חוב בחשבון הבנק, שכן כל הפעולות שהתבצעו בחשבון הינן פעולות "בלתי תקפות ויש לבטלן לאלתר" משום שהבנק לא שמר את האסמכתאות לביצוען. לטענתה של המבקשת מדובר בחשבון שהיה בשליטתו הבלעדית של בכר ואשר למבקשת ולבעלה לא היה כל מידע אודותיו. רק לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט ומתן החלטת הביניים נודע למבקשת מבכר, כי פנה לבנק בבקשה לקבל את האסמכתאות נשוא החשבון אך נענה, כי הבנק אינו מחזיק בהן. המבקשת טוענת, כי לו היה מידע זה מובא לידיעת בית המשפט קודם למתן החלטת הביניים אזי הייתה יוצאת מלפניו החלטה שונה. הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת בסמוך לאחר שהעובדות הגיעו לידיעתה. בנסיבות אלה, כך נטען, מן הדין להתיר את תיקון כתב התביעה.

3. הבנק ובכר מתנגדים לבקשה. לשיטתם, התיקון אינו דרוש להבהרת השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת והבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

4. לאחר ששקלתי את טענותיהם המקיפות של ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

לעיל כבר צוין, כי בכתב התביעה המקורי הודו בן גיאת בקיומו של חוב בחשבון אך טענו, כי חוב זה נפרע. בית המשפט הכריע במחלוקת לאחר שמיעת ראיות ודחה את טענתם. הדעת אינה סובלת שבמצב דברים זה, לאחר שטענת הפירעון שהעלתה המבקשת נדונה לגופה ונדחתה, תבקש המבקשת לתקן את כתב התביעה כדי לאמץ לעצמה קו הגנה חדש, שאינו מתיישב עם הגנתה הקודמת.

דרך העקלתון של המבקשת אף אינה עולה בקנה אחד עם ההסכמה שהתקבלה לאחר מתן החלטת הביניים, כי בתיק זה לא תעמוד להכרעת בית המשפט אלא פלוגתא אחת ויחידה, שעניינה בנפקות מודעותו (אם בכלל) של הבנק להתחייבות בכר למכור למבקשת ולבעלה את הדירה.

המבקשת נתנה לשלב המאוחר מאוד שבו מוגשת הבקשה מספר הסברים אך בחינתם מלמדת, כי אינם יכולים לעמוד. כך, למשל, נטען על-ידי המבקשת, כי בעת הגשת כתב התביעה המקורי לא היה בידיה כל מידע אודות חשבון הבנק נשוא כתב התביעה, אולם לא זו בלבד שלכתב התביעה צורפו כל דפי החשבון אלא אף נטען בו, כי "לאחר שנפתח החשבון, שולמו חובותיו של בכר לשלטונות מס רכוש ומשלב זה ואילך היה החשבון בשליטת בן גיאת" (סעיף 9). רואים אנו, כי גם בסוגיה זו מבקשת המבקשת לטעון דבר והיפוכו. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי בעת הגשת כתב התביעה לא היה בידה מידע אודות שטר המשכנתא, אולם שטר המשכנתא צורף גם הוא לתביעה המקורית. ועוד טוענת המבקשת, כי בימים אלה התגלו מסמכים רבים שלא היו בידיה בעת שהוגשה התביעה, אולם הטענה הועלתה בצורה סתמית וכללית מבלי שפורט באיזה מסמכים מדובר ומהי נפקותם. אשר לטענה בדבר העדר אסמכתאות לחשבון, הרי דבר לא מנע מהמבקשת או מבעלה לעתור לגילוי מסמכים כללי או ספציפי מייד עם הגשת כתב ההגנה של הבנק. לו היה נעשה כך, ניתן היה ללמוד על העדר האסמכתאות כבר עם תחילת ההליכים בשנת 02'. גם לעצם העניין נראה שאין בטענה ממש, שהרי החשבון התנהל מספר שנים, כאשר בכר ובן-גיאת בדקוהו ואישרו את יתרות החוב (נספח ח' לתביעה; סעיף 29 לכתב התביעה). בנסיבות אלה לא היה חייב הבנק לשמור על האסמכתאות המתייחסות לתקופה הקודמת לאישור.

5. הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם לבנק את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך-5,000 ₪ ומע"מ וסכום דומה ישולם לבכר.
ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"ד (13 באפריל 2004) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

מותר לפרסום מיום 13/4/04
יצחק ענבר
, שופט
005079/04בשא053 יצחק ענבר








בשא בית משפט מחוזי 5079/04 מרים בן גיאת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,אהרון בכר,חיים בכר,לשכת ההוצל"פ,עו"ד רמי כרמלי,אברהם בן גיאת, פושט רגל (פורסם ב-ֽ 13/04/2004)