פסקי דין על מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ | פסקי דין על ויקטור נחמיאס ובניו (בפירוק) | פסקי דין על אברהם נחמיאס | פסקי דין על יעקב יהודה נחמיאס |

66465/06 א     25/11/2010




א 66465/06 מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ נ' ויקטור נחמיאס ובניו בע"מ (בפירוק), אברהם נחמיאס, יעקב יהודה נחמיאס








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו


1 דצמבר, 2010

ת"א 66465-06 מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ
נ' ויקטור נחמיאס ובניו בע"מ ואח'





בפני

כב' השופט
רחמים כהן

תובעת
מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יקיר ניידיק ועו"ד תמיר פלג


נגד

נתבעים

1. ויקטור נחמיאס ובניו בע"מ (בפירוק)
2. אברהם נחמיאס
3. יעקב יהודה נחמיאס
ע"י ב"כ עו"ד איתי ברדה




פסק דין


בפני
תביעה כספית, על סך 101,160 ₪, אשר עניינה אי-תשלום עבור סחורה אותה סיפקה התובעת לנתבעת 1.

התובעת, מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ
, היא חברה פרטית אשר עיסוקה במסחר במוצרי עץ לסוגיו (להלן – התובעת).

נתבעת 1, ויקטור נחמיאס ובניובע"מ, מצויה כיום בהליכי פירוק (להלן – החברה).

נתבעים 2 ו-3, הם בעלי מניות ומנהלים בנתבעת (להלן – הנתבעים).

בין החודשים נובמבר 2005 ליולי 2006 סיפקה התובעת לחברה סחורה, על פי הזמנה שנעשתה על ידי נתבעים 2 ו-3, אשר תמורתה לא שולמה.

תמצית טענות התובעת


הנתבעים מסרו לתובעת, תמורת הסחורה כאמור, שיקים דחויים אשר חוללו בשל היעדר כיסוי בחשבון הבנק ובשל היותו חשבון מוגבל. כתוצאה מכך, נותר חוב בסך של 100,288 ₪ (קרן).

לטענת התובעת, נתבעים 2 ו-3 ידעו או צריכים היו לדעת בעת הזמנת הסחורה, שנתבעת 1 לא תוכל לפרוע את השיקים ולא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ועל כן קמה להם אחריות אישית לתשלום חובות נתבעת 1.


בעת שהזמינו את הסחורה ומסרו את השיקים, ידעו הנתבעים, כי החברה לא תוכל לשלם עבור הסחורה, בשל מצבה הכספי הקשה, או מתוך חוסר אכפתיות ביחס ליכולת החברה לשלם עבור הסחורה או מתוך רשלנות לגבי יכולת החברה לשלם או חוסר רצון לשלם.

הנתבעים פעלו במרמה תוך הצגת מצג שווא אשר נועדו לשכנע את התובעת לספק לחברה את הסחורה או ברשלנות. התובעת פעלה על סמך מצגי הנתבעים וסיפקה את הסחורה.

הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, הפרו את ההסכם עם התובעת, תוך עשיית גזל וגרם הפרת חוזה.

הנתבעים עשו שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה על מנת להתחמק מתשלום החוב ולהימלט מחיובם האישי באופן המצדיק הרמת מסך ההתאגדות.

הנתבעים אחראים, יחד ולחוד, באופן אישי לתשלום החוב לתובעת, יחד ולחוד עם החברה.

תמצית טענות הנתבעים


אין בין התובעת לבין הנתבעים כל יריבות משפטית ועל כן דין התביעה להידחות.

התובעת מנסה בחוסר תום לב להציג מצג על פיו התקיימו קשרי מסחר בינה לבין הנתבעים, בעוד שמעולם לא התקיימו קשרי מסחר מסחר אלא בין התובעת לבין החברה שהיא אישיות משפטית בפני
עצמה.

בניגוד למצג השווא שהציגה התובעת לפיו לא שולמו לה כספים בזמנים בהם התקיימו קשרי מסחר בין הצדדים, הרי שבפועל שולמו כספים, הן בשיקים שנפרעו והן במזומן.

לנתבעים לא הייתה כל ידיעה בעת מסירת השיקים, כי השיקים יחוללו.

הנתבעים פעלו בתום לב ולטובת החברה ואין במעשיהם משום שימוש לרעה במסך ההתאגדות, המצדיק הרמת מסך והטלת אחריות אישית.

התובעת לא הוכיחה, שהנתבעים עשו שימוש לרעה באישיותיה המשפטית הנפרדת של החברה ולא הוכיחה כל עילה לחיוב אישי של הנתבעים.



דיון


מכיוון שנתבעת 1 מצויה בהליכי פירוק, הרי שהשאלה העיקרית אותה יש לבחון היא, האם יש מקום "להרים את מסך ההתאגדות" וליחס את חובות החברה לנתבעים באופן אישי.


המסגרת הנורמטיבית


עקרון יסוד בדיני חברות הוא, כי חברה היא אישיות משפטית נפרדת ואין לזהות את מעשיה עם מעשי האורגנים שלה. סטייה מעקרון האישיות הנפרד, תיעשה במקרים ובנסיבות חריגות. על כן, וככלל, נושא משרה בחברה, הפועל כשלוח או כאורגן שלה, אינו חייב באחריות אישית לחובות החברה. עם זאת ייתכנו מספר מקרים בהם נושא המשרה יחוב באופן אישי כלפי צדדים שלישיים, בשל אופן התנהלותו.

"עקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת; הוא נועד לעשיית צדק ולשמירה על טובת הציבור"
(רע"א 3031/09 קט קול בע"מ נ' בן יעקב, פורסם בנבו, פסקה 9 לפסק הדין).

סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות) מאפשר להרים את מסך ההתאגדות ולייחס זכויות וחובות של החברה לבעל מניות בה, במקרים חריגים בהם נעשה שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כדי לסכל כוונתו של כל דין או כדי להונות או לקפח אדם (סעיף 6(ג)(1) או כאשר בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בהתייחס לקיומו של יסוד סביר להניח, כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובתה וכן ניטל סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

אפשרות נוספת להטלת אחריות אישית היא מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים) (ע"א 10582/02 בן-אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (פורסם בנבו) (להלן – עניין חמדיה). בעניין חמדיה קבעה דעת הרוב, כי מאחר שהמערער שם ניהל משא ומתן מטעם החברה שנקלעה לקשיים כלכליים שלא בתום לב ושלא בדרך מקובלת מול הספק של החברה בקשר לרכישת סחורות, תוך שהפר את חובת הגילוי ביחס למצבה הכלכלי הקשה של החברה והבטיח, כי החובות יפרעו, ניתן להטיל עליו אחריות אישית לחובות שנוצרו עקב הפרת חובת הגילוי, מכוח סעיף 12 לחוק החוזים. עוד יצויין בהקשר זה, כי מקום בו מדובר ב"חברה משפחתית", קיימת נטייה רבה יותר להיעתר לבקשה להרים את מסך ההתאגדות. חברה משפחתית משמשת, במידה רבה, ככלי "פורמאלי" לצורכי נוחות בענייני מס. הסיכוי לעירוב תחומים וניהול שמערב בין טובת החברה לבין לטובת המשפחה גדול יותר בחברה משפחתית ועל כן הנטייה היא לראות במעשי בעלי החברה כמעשי החברה עצמה (ענין חמדיה, פסקה כ').

מן הכלל אל הפרט


טוענת התובעת, כי יש לקבוע שהנתבעים אחראים באופן אישי לתשלום חובות החברה לתובעת, הוא סכום התביעה, הן מכוח סעיף 6 לחוק החברות, הן מכוח סעיף 373 החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן – פקודת החברות)
והן מכוח הפרת חובת תום הלב.

על פי טענת התובעת, סיפקה לנתבעים סחורה בין החודשים נובמבר 2005 עד יולי 2006. בדיעבד הסתבר, כי פניית הנתבעים לתובעת נעשתה לאחר שעוד בשנת 2005 ספקים שונים של החברה ידעו או חשדו, כי החברה בבעיות כספיות וסרבו לספק לה סחורה או הקשיחו את תנאי האשראי. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, ניצלו את האמון אשר רחשה התובעת לחברה והסתירו ממנה את המניע האמיתי לתחילת הקשר העסקי.

לטענת התובעת, הנתבעים, בהיותם בעלי המניות בחברה ומנהליה הפעילים, ידעו את מצבה הכלכלי לאשורו, אך עובדה זו לא מנעה מהם מלהזמין סחורה מהתובעת, לקבל את הסחורה שהוזמנה ולמסור לתובעת תמורת הסחורה שיקים דחויים, בשעה שהיה ברור וידוע, שלשיקים דחויים אלה לא יהיה כיסוי. בכך הופרו את חובת הגילוי שלהם כנושאי משרה בחברה.


פניגשטיין


לארי

(







א בית משפט שלום 66465/06 מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ נ' ויקטור נחמיאס ובניו בע"מ (בפירוק), אברהם נחמיאס, יעקב יהודה נחמיאס (פורסם ב-ֽ 25/11/2010)