פסקי דין על גבריאל כהן | פסקי דין על גלית אדרי כהן

9996-07/10 תאח     02/11/2010




תאח 9996-07/10 גבריאל כהן נ' גלית אדרי כהן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בצפת



תא"ח 9996-07-10 אדרי כהן נ' כהן




בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג

המבקש
גבריאל כהן


נגד

המשיבה
גלית אדרי כהן



החלטה

1.
בפני
בקשת הנתבע להורות על העברת התובענה לבירור בפסים של תובענה רגילה בהתאם לתקנה 214 יב' ו- 215 יב' (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן: "התקנות").

2.
המדובר בתביעה לפנוי מושכר.

לטענת הנתבע, רכש זכויות בעלות בנכס ואינו מחזיק בו כיום מכח הסכם השכירות עם התובעת, אלא מכח הסכם מכר. לטענת הנתבע, הצדדים כיום אינם עוד שוכר ומשכיר ויש צורך בבירור עובדתי שהינו מעבר למסגרת הדיונית של סדר דין מהיר. עוד העלה הנתבע ספקות לגבי זכותה של התובעת במקרקעין. לטענת הנתבע, התובעת לא הציגה כל ראיה לזכותה להחזיק בחלק הנכס נשוא התביעה וגם בכך טען, כי יש להקים ספק לעניין התאמת התביעה להליך מהיר.

3.
התובעת התנגדה לבקשה, לטענת התובעת, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ואף הוגשה בשיהוי- יום אחד בלבד לפני המועד שנקבע לדיון. התובעת העלתה בנוסף טענת מניעות והשתק בהתייחס ל

פסק דין
קודם שניתן בשנת 2005, ואשר בעקבותיו נערך הסכם השכירות אשר תקופתו הסתיימה ואשר היווה בסיס להגשת תביעה זו. התובעת הפנתה לכך שבמסגרת ההסכמות נשוא פסק הדין ויתר הנתבע על טענות בקשר להחזר השקעות במושכר, רישיון מקרקעין, זכות חזקה שלא מכח ההסכם והצהיר כי זכויותיו במושכר ינבעו רק מפסק הדין והסכם השכירות בין הצדדים.


בנוסף, עיקר טענת התובעת הינה כי לנתבע אין הגנה מפני התביעה וכי אין רלוונטיות בין טענותיו לזכויות בעלות לבין התביעה שהינה לפינוי חלק ספציפי בנכס. כן הפנתה התובעת לחוסר מהימנות גרסת הנתבע לרכישת הזכויות, וזאת לטענתה, בהתייחס לשוני בין שם בעלת הזכויות המופיעה בנסח והשם המופיע בצו הירושה וכן בהתייחס לאי רישום הערת אזהרה, אי דיווח לרשויות בגין עסקת רכישת הזכויות הנטענת.

דיון:

4.
בהתאם לתקנה 215 יב' (א) לתקנות הקובעת, כי הוראות תקנות 214 יב' עד 214 טז' יחולו בהתאמה גם על תובענה לפינוי מושכר, הוסמך בית המשפט להעביר תביעה מהליך של פינוי מושכר להליך של סדר דין רגיל. בהתאם לתקנה 214 יב, בית המשפט יפעיל סמכות זו, אם ראה כי התביעה אינה מתאימה להתברר בהליך זה. כן נקבע בתקנות כי בעת בדיקת סדר הדין הראוי בו תתברר התביעה, על בית המשפט להביא בחשבון את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי אל מול החשש שבירורן יסרבל או יאריך את הדיון, וכן את היקף העדויות או חוות הדעת שיידרשו, השפעת התביעה על הציבור וחשיבות הכרעה מהירה בתביעה בשל מיהותה ומיהות בעלי הדין.


5.
לאור האמור, סבורני כי אף שהבקשה הוגשה בסמוך למועד הדיון שנקבע ואף שלא נתמכה בתצהיר, אין לדחותה בשל כך. סמכותו של בית המשפט לבחון התאמת התביעה להליך, אינה רק מכח בקשה של צד מהצדדים, אלא, בהתאם לאמור בתקנה 214- בית המשפט רשאי בכל עת להורות על העברת התביעה למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר. כלומר, ההחלטה בעניין אינה מותנית בבקשה, אלא יכולה מלכתחילה להינתן ביוזמת בית המשפט








תאח בית משפט שלום 9996-07/10 גבריאל כהן נ' גלית אדרי כהן (פורסם ב-ֽ 02/11/2010)