פסקי דין על התנועה לשמירת אדמות הלאום | פסקי דין על יאיר בן דוד | פסקי דין על שר הבטחון | פסקי דין על מר אהוד ברק | פסקי דין על מפקד פיקוד מרכז אלוף גדי שמני ואח' |

6243/08 בג"צ     02/12/2010




בג"צ 6243/08 התנועה לשמירת אדמות הלאום, יאיר בן דוד נ' שר הבטחון, מר אהוד ברק, מפקד פיקוד מרכז אלוף גדי שמני ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 6243/08




בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 6243/08



בפני
:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


כבוד השופט
י' דנציגר


כבוד השופט י' עמית


העותרים:

1. התנועה לשמירת אדמות הלאום



2. יאיר בן דוד



נ


ג


ד



המשיבים:

1. שר הבטחון
, מר אהוד ברק



2. מפקד פיקוד מרכז, אלוף גדי שמני


3. ראש המינהל האזרחי, תא"ל יואב מרדכי


4. דובר המינהל האזרחי, סרן צידקי ממן


עתירה למתן צו על-תנאי


בשם העותרים:
עו"ד עמיר פישר

בשם המשיבים:
עו"ד נחי בן אור

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה

:

1.
לפנינו עתירה הקובלת על כך שרשויות אכיפת החוק נמנעות מהריסת מבנים בלתי חוקיים בשישה אתרים בשטחי יהודה ושומרון, ואינן מקיימות סדרי עדיפויות באכיפת החוק שהן עצמן הצהירו עליהם לענין זה.

עיקרי העתירה

2.
העתירה הוגשה על ידי התנועה לשמירת אדמות הלאום
, והיא מכוונת כנגד רשויות אכיפת החוק המופקדות על יישומם של דיני התכנון והבנייה באיזור יהודה ושומרון. עניינה של העתירה בשישה אתרים המצויים כולם בשטחי
c
באיו"ש, המצויים בשליטה ישראלית מלאה, אשר נבנו בהם מבנים בלתי חוקיים. כנטען בעתירה, הריסת מבנים בלתי חוקיים אלה צריכה להימצא בראש סדרי העדיפויות של גורמי האכיפה, ומחייבת, למצער, קביעת לוחות זמנים להוצאת צווי הריסה ולמימושם. לשם כך נדרשת על פי העתירה התערבות בית משפט זה.

3.



האתר הראשון
ממוקם בנפת טול כרם, ברצף לחלקה הצפוני של העיר טייבה, המצויה בתחומי מדינת ישראל בצמוד ל"קו הירוק". נטען, כי באתר זה נבנו, מן העבר המזרחי של הקו הירוק, שמונה עשר מבנים בניגוד לחוק, וללא קבלת היתר בנייה, וכי בנייה זו מהווה "זליגה" דה-פקטו של העיר טייבה אל מחוץ לגבולות הקו הירוק, ובכך יוצרת בעיות פוליטיות וביטחוניות קשות. על פי העתירה, יש לתת עדיפות להריסת מבנים אלה בשל קרבת הבנייה הבלתי חוקית לקו התפר, ומאחר שנוכח צמידותה של בנייה זו לעיר טייבה, מצטמצם מרחב הביטחון בין גדר ההפרדה לבין גבול העיר.

4.

האתר השני
של בנייה בלתי חוקית ממוקם ממערב ובסמוך ליישוב נווה דניאל בנפת בית לחם. אתר זה כולל שישה מבנים, שני בורות מים וגידור, שהוקמו בניגוד לדין. מאחר שהבינוי הלא חוקי בוצע על אדמות המצויות בחלקן בשטח תכנית בנין עיר של נווה דניאל, ראוי לתת עדיפות לצעדי האכיפה כנגד בנייה זו.

5.
צומת "יקיר הגדול", בנפת טול כרם, שבסמוך אליו מתוכננת לעבור גדר ההפרדה, הוא
האתר השלישי
נשוא העתירה, ובו נבנו, כנטען, מספר מבנים שלא כדין. העותרים טוענים, כי נוכח מיקומם של המבנים הבלתי חוקיים, נתקבלה החלטה לשנות את התוואי המקורי של הגדר, כך שמיקומם יהיה בצידה המזרחי של הגדר, וכי התוואי החלופי הינו נמוך מבחינה טופוגרפית מן התוואי המקורי, ועל כן יעיל פחות מן הבחינה הביטחונית. כמו כן, נטען כי התוואי החלופי ארוך יותר, ומכאן, כי עלותו גבוהה יותר. בשל השינוי הצפוי בתוואי הגדר, מתוכננת חסימה של כביש הגישה הראשי לישובים הסמוכים, וסלילת ציר חלופי; תוצאת לוואי זו כרוכה אף היא בעלות של מיליוני שקלים לקופת המדינה. נתונים שונים מצדיקים העמדת האכיפה ביחס לבינוי בלתי חוקי זה בעדיפות ראויה.

6.

האתר הרביעי
ממוקם בצד כביש מספר 60, המהווה את ציר הנסיעה המרכזי מצפון לדרום ביהודה ושומרון, בעיקול בית אומר, בנפת חברון. נטען, כי באתר זה נבנה מבנה בן 3 קומות בניגוד לדין, וללא קבלת היתר בנייה כחוק. גובהו ומיקומו האסטרטגי של המבנה מקנים לו שליטה מלאה על ציר הנסיעה, בקטע דרך בו התרחשו לא פעם אירועי זריקת אבנים וירי לעבר מכוניות נוסעות. הסיכון הביטחוני הנשקף מן המבנה מצדיק נקיטת פעולות אכיפה בעניינו בעדיפות עליונה.

7.
עוד נטען כי, במתחם "ח'ירבת א-דיראת", הוא
האתר החמישי
נשוא עתירה זו, הממוקם בנפת חברון על כביש באר-שבע–ירושלים, נבנתה קבוצת מבנים שלא כחוק. נטען, כי מבנים אלה מסכנים את הנוסעים בכביש הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה תעבורתית. העותרים מוסיפים, כי בעקבות עתירה שהוגשה לבית משפט זה (בג"ץ 8500/07), הוחלט על הריסת מבנה הניצב במרכז קבוצת המבנים, שרק אליו התייחסה אותה עתירה. גורמי האכיפה לא הרסו את המבנים הממוקמים סביבו, על אף שאין טעם ענייני להבחין בינם לבין המבנה אותו הוחלט להרוס, שכן כולם כאחד אינם חוקיים.

8.
ב
אתר השישי
נשוא העתירה, הסמוך לצומת איו"ש שבנפת רמאללה, בציר הכניסה הראשי לבית אל, נבנה בניין רב קומות וכן מבנים נוספים בניגוד לדין, וללא קבלת היתר בנייה כחוק. נטען, כי מן הבניין רב-הקומות, הממוקם במיקום אסטרטגי, וחולש על הצומת, נורתה לא אחת אש לעבר רכבים ישראליים שנסעו בכביש. עקב כך, נסגר ציר הגישה הראשי לבית אל, ותושבי בית אל נאלצים לנסוע בציר חלופי, שהינו מסוכן מבחינה ביטחונית ותעבורתית. נטען, כי מטרת הבנייה במקום היתה לקנות חזקה בשטח אסטרטגי החולש על האזור, ולא לקיים תכלית של מגורים. גם ביחס לאתר זה נטען, כי להריסת המבנים האמורים יש לתת עדיפות גבוהה, בהיותם סמוכים ליישובים יהודיים, פוגעים במרקם התכנוני, ומהווים סיכון בטחוני.

9.
כללו של דבר, העותרים מלינים על מחדלי רשויות אכיפת החוק ביחס לכל אחד מששת האתרים, ועל כך שהן אינן פועלות על פי סדר העדיפויות שהותווה על ידם, ואשר על פיו עליהם להרוס בהקדם את המבנים הבלתי חוקיים שנבנו בכל אחד מן האתרים. על סדרי העדיפויות שקבעה המדינה לטיפול בבינוי הבלתי חוקי ביהודה ושומרון לומדים העותרים, בין היתר, מתגובת המדינה לעתירה בבג"ץ 8500/07 (נספח ט"ז לעתירה), בה נכתב כדלקמן:
גורמי הפיקוח והאכיפה קובעים סדרי עדיפויות ביחס לטיפול בהפרות חוק אלו. בין השאר, ניתנת עדיפות לטיפול במבנים בהם מתלונן בעל הקרקע על כך שפלשו אליה. כמו כן, ניתן משקל גם לקרבת המבנים הבלתי חוקיים ליישובים, לאספקטים תכנוניים מהותיים וכן לאספקטים ביטחוניים (קרבה לקו התפר או מקומות רגישים אחרים וכו') וכיו"ב
(שם, בעמ' 3, סעיף 10). לטענת העותרים, השיקולים הנזכרים בתגובת המדינה לאותה עתירה מתקיימים באופן מובהק בששת האתרים הנזכרים בעתירה זו, ולכן האכיפה ביחס למבנים אלה צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של רשויות האכיפה. חרף זאת, כנטען, המשיבים פועלים לאכיפת החוק ביחס למבנים המצויים בעדיפות נמוכה, ופעילותם בענין זה אינה סבירה. העותרים מבקשים כי המשיבים יבהירו את סדרי העדיפויות האמיתיים המכתיבים את פעילותם לאכיפת החוק כנגד בינוי לא חוקי ביהודה ושומרון, כדי שניתן יהיה לבחון את סבירותם.

טענות המשיבים

10.
המשיבים טוענים כי, ככלל, מתקיימת פעילות אכיפה שוטפת כנגד בינוי בלתי חוקי באזור יהודה ושומרון במגזר הפלשתיני, ואין מקום לטענות העותרים בדבר מחדלים בתחום זה. כך למשל, מראשית שנת 2009 ועד חודש אפריל 2010 מומשו צווי הריסה ב-129 תיקי בנייה בלתי חוקית במגזר הפלשתיני.

11.
שנית, טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה כוללנית; העתירה כורכת יחדיו, באופן מלאכותי, שישה אתרים שונים, ומספר רב של מבנים, כאשר לגבי כל אתר קיימת תשתית עובדתית שונה ונטולת קשר ענייני וזיקה לאתרים האחרים. בנסיבות אלה, אין לדון בעתירה ויש לדחותה על אתר.

12.
שלישית, נטען כי דין העתירה להידחות גם לגופה.


אשר לבינוי באזור טייבה, הוא
האתר הראשון
בעתירה, נטען כי מדובר בסוגיה מורכבת, הטעונה טיפול מיוחד. עקב חוסר בהירות בנוגע למיקום המדויק שבו עובר הקו הירוק, חלקים מתכניות המתאר שאושרו בידי מוסדות התכנון הישראליים במשך השנים באזור טייבה, ושמכוחן אף הוצאו היתרי בנייה, חרגו מתחום ישראל וחדרו לתחום איו"ש, ועקב כך אושרו בחוסר סמכות. סוגיה זו נדונה בעבר בפורומים שונים, ובכלל זה גם על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ). בשלב זה הוחלט, כי אין לנקוט עתה בפעולות אכיפה כנגד חריגות הבנייה בתחום איו"ש, שבוצעו בהתאם לתכניות הקיימות, שכן אופיין המשפטי של חריגות אלה והדרכים לפתרון הבעיה המיוחדת שנוצרה טרם הובררו עד תום. אשר למבנים שלא נכללו בתכניות המתאר המאושרות, ננקטים ממילא הליכי פיקוח ואכיפה. כך, נפתחו 3 תיקי פיקוח כנגד מבנים בלתי חוקיים שנבנו בתחומי איו"ש ומחוץ לתכניות המיתאר (תיקי בב"ח ט' 1-2/08 ו-ט' 43/07). המבנה נשוא תיק בב"ח ט' 2/08 נהרס באופן עצמאי על ידי המחזיק בעקבות ניהול הליכי פיקוח בענין זה.

13.
אשר למבנים ב
אתר השני
נשוא העתירה, בסמוך לנווה דניאל, מודיעים המשיבים כי נפתחו ביחס אליהם הליכי פיקוח (תיקי פיקוח ב' 82/01 ו-ב' 100-106/06). ביחס למבנה נשוא תיק פיקוח ב' 82/01 הוצא ביום 15.10.01 צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה. ביחס למבנים נשוא תיק פיקוח ב' 100-106/06 הוצאו צווים סופיים להפסקת עבודה ולהריסה, וכן נדחו השגות מחזיקי המבנים ביחס למימוש צווי ההריסה.

14.
בענין
האתר השלישי
באזור צומת "יקיר הגדול", נטען כי העותרים התייחסו למספר מבנים לא מוגדר, ולכן יש קושי להתייחס לטענותיהם הכוללניות. עם זאת, המשיבים הודיעו כי באזור הצומת מתנהלים הליכי פיקוח ואכיפה באופן תדיר. מאז תחילת שנת 2010 נפתחו שלושה תיקי פיקוח באזור זה. בשנת 2009 בוצעה הריסה ב-3 תיקי בנייה בלתי חוקית.


15.
אשר ל
אתר הרביעי
, מדובר בבנין נשוא תיק בב"ח ח' 254/07. הוא נבנה ללא היתר, והתנהלו בקשר אליו הליכי אכיפה ופיקוח. במסגרתם, הוצא ביום 25.11.07 צו הפסקת עבודה. לאחר הוצאת הצו, הוגשה בקשה להיתר בנייה על ידי המחזיק במבנה. הבקשה נדחתה, והוצא צו סופי להפסקת עבודה ולהריסת המבנה. הוגש ערר על ידי המחזיק, אשר יעלה לדיון על פי לוחות הזמנים של הועדה.

16.
אשר ל
אתר החמישי
, בקשר למבנה זה הוגשה העתירה
a
אי התכלת


;
;




עראערה

סלמאן
שקם

קינג
:
:






בג"צ בית המשפט העליון 6243/08 התנועה לשמירת אדמות הלאום, יאיר בן דוד נ' שר הבטחון, מר אהוד ברק, מפקד פיקוד מרכז אלוף גדי שמני ואח' (פורסם ב-ֽ 02/12/2010)