Google

ד"ר יוסף במירה - שלמה הלל גרינברג

פסקי דין על ד"ר יוסף במירה | פסקי דין על שלמה הלל גרינברג

16575-10/10 פשר     05/12/2010




פשר 16575-10/10 ד"ר יוסף במירה נ' שלמה הלל גרינברג








בית המשפט המחוזי מרכז



פש"ר 16575-10-10 במירה נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'






לפני כבוד השופט אילן ש' שילה
, סג"נ


בעניין : פקודת פשיטת הרגל
ובעניין: שלמה גרינברג ת.ז. 001269802 (להלן "החייב")



המבקש

ד"ר יוסף במירה
באמצעות ב"כ עו"ד אריק אריאל


נגד

המשיב
שלמה הלל גרינברג
באמצעות ב"כ עו"ד יחיאל כשר ועו"ד עופר שובל



החלטה


בקשה למתן צו כינוס לנכסי המשיב והכרזתו פושט רגל.

רקע
המבקש נושה במשיב לפי

פסק דין
חלוט סכום העולה על 48,000,000 ₪. מקורו של החוב ביחסי שותפות שהיו בין בעלי הדין ואדם נוסף בארצות הברית, בתחילת שנות ה -90 של המאה הקודמת. המבקש טען שהמשיב הפר את הסכם השותפות ואת חובות האמון כלפיו, וגזל מהשותפות הזדמנות עיסקית לרכישת חברה העוסקת בייצור ושיווק של מערכות הדמייה רפואיות. בשנת 1996 הגיש המבקש את תביעתו לבית המשפט של מדינת ניו יורק, בעילה של גזילת ההזדמנות העיסקית לרכישת אותה חברה. בשנת 2001 ניתן

פסק דין
לטובת המבקש. נקבע כי המשיב אכן גזל את ההזדמנות העיסקית, והוא חויב לשלם למבקש סכום המתקרב ל-8 מיליון דולר. ערעור שהגיש המשיב למחלקת הערעורים של בית המשפט בניו יורק נדחה ביום 18.6.02, אם כי מסכום החוב הופחתה ריבית שהערכאה הדיונית חייבה בגין התקופה שעד להגשת התביעה. ביום 21.8.02 נקבע ב

פסק דין
סופי שסכום החוב עומד על 5,735,329 דולר, בצירוף ריבית בשיעור 9% לשנה מאותו מועד (להלן: "פסק הדין האמריקני")

לבקשת המבקש הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב על אכיפת פסק הדין האמריקני ביום 26.12.06. ביום 18.8.07 פתח המבקש בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב (לשכת תל אביב
01-62875-07-04). ביום 9.3.09 דחה בית המשפט העליון ערעור שהגיש המשיב (ע"א 1268/07).

במהלך דיונים אחדים שהתקיימו בישראל (שרק תמציתם הובאה לעיל) פסקו בתי המשפט ורשם ההוצאה לפועל הוצאות לטובת המבקש. החייב לא שילם את ההוצאות שנפסקו ואין צריך לומר שלא שילם את חובו לפי פסק הדין (למעט תשלומים חודשיים בסך 5,000 ₪ ששילם במסגרת הוצאה לפועל).

לאחר חקירת יכולת ולאחר שהמבקש הוכיח לרשם ההוצאה לפועל שהמשיב הסתיר הכנסות, חייב הרשם את המשיב, ביום 21.12.09, בתשלום חודשי בסך 10,000 ₪. ביום 1.7.10 נדחתה בקשת רשות לערער שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בקשה נוספת של המשיב להפחית את התשלום החודשי ל-4,000 ₪ נדחתה, אך ביום 15.9.10 נקבע בדיון בבקשה נוספת לרשות לערער שהגיש המשיב, כי על המשיב לשלם, החל מחודש ינואר 2010, תשלום חודשי של 5,000 ₪, וכי לאחר שישלם את הפיגורים יתקיים דיון בבקשתו להפחית את סכום החיוב החודשי.

ביום 14.04.09 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב למשלוח התראה בפשיטת רגל למשיב ובית המשפט אישר את משלוחה. המשיב הגיש התנגדות וזו נדחתה ביום 18.2.10. לאחר הליכי גישור שניהלו הצדדים, הגיש המבקש בקשה נוספת למשלוח התראה בפשיטת רגל למשיב; הבקשה אושרה וההתראה נשלחה אל המשיב ביום 20.7.10. המשיב לא התנגד להתראה.

ביום 19.10.09, לאחר משלוח ההתראה הראשונה, הגיש המשיב בקשה להוצאה לפועל בטענת "פרעתי". הבקשה מיוסדת על תשלום ששילם חייב אחר למבקש, אלא שלטענת המבקש הסכום ששולם אינו מתקרב לסכום החוב והוא עומד על כ- 2.6 מיליון דולר בלבד. בקשה זו קבועה לדיון לפני רשם ההוצאה לפועל ליום 10.1.11, כשלטענת המשיב יש לבדוק אם לא קיבל המבקש סכומים נוספים.

עוד יש לציין, כי המבקש הגיש לבית משפט זה תביעה ל

פסק דין
הצהרתי שבה נתבקש בית המשפט להצהיר על שיתוף בחובות של המשיב ורעייתו (ת"א 12351-11-08). תביעה זו תלויה ועומדת, נידונה לפני הנשיאה של בית משפט זה, ובינתיים נדחתה בקשה למחיקתה על הסף.

כן יש להזכיר כי המבקש ביקש בחודש אפריל 2004 ליתן צו לכינוס נכסי המשיב ולהכרזתו פושט רגל, אך בהעדר

פסק דין
חלוט נדחתה הבקשה. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחה אף הוא.

טענות הצדדים
:
המבקש מעגן את בקשתו הנוכחית באלו:
א.
המשיב לא התנגד להתראה בפשיטת רגל ואינו משלם את חובותיו לפי פסק הדין וההחלטות בדבר הוצאות.
ב.
המשיב הוא בעל יכולת המתחמק מתשלום חובותיו; בעניין זה מפנה המבקש להחלטות אחדות של רשם ההוצאה-לפועל ובית משפט השלום בתל-אביב שבהן נמצא שהמשיב מתחמק מלחשוף את הנתונים הרלוונטיים, אינו מביא נתונים מלאים ובוחר להעלים מידע מהותי.
ג.
המשיב העביר במירמה לרעייתו (ולילדיו) ללא תמורה מניות בחברה שערכה מליוני דולרים. מדובר הן בהעברה שנעשתה ב-13.11.01, הן בהעברה שנעשתה ב-24.7.03 והן בהעברה שנעשתה בחודש פברואר 1994.

בקשר להעברה האחרונה משלוש העברות המבקש מציין כי אמנם חלפו יותר מ-10 שנים ממועד ההעברה, אולם הוא לא יכול היה לפתוח בהליכי פשיטת רגל מהטעם שפסק הדין שאכף את פסק הדין האמריקני טרם הפך חלוט, והוא לא ישן על זכויותיו, חרף כל המכשולים שהציב בדרכו המשיב.

המשיב מתנגדלבקשה שלטענתו מוגשת שלא בתום לב, תוך שימוש לרעה בהליכים ולאחר שנדחתה בקשה קודמת לכינוס נכסים ופשיטת רגל שהגיש המבקש. המבקש הוא הנושה היחיד של המשיב, הוא

"
"


1.

3.
4.








פשר בית משפט מחוזי 16575-10/10 ד"ר יוסף במירה נ' שלמה הלל גרינברג (פורסם ב-ֽ 05/12/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים