פסקי דין על ישראל זהבי | פסקי דין על אורנה זהבי | פסקי דין על המועצה המקומית כפר שמריהו

4370-10/07 א     23/11/2010




א 4370-10/07 ישראל זהבי, אורנה זהבי נ' המועצה המקומית כפר שמריהו






בפני

כב' השופטת אירית מני-גור
תובעים והנתבעים שכנגד

1.ישראל זהבי

2.אורנה זהבי
ע"י ב"כ עוה"ד אביתר קנולר ואח'


נגד
נתבעת והתובעת שכנגד

המועצה המקומית כפר שמריהו
ע"י ב"כ עוה"ד שלי רוזנטל ואח'
פסק דין

א. מבוא וטענות הצדדים

1. התובעים בני זוג המתגוררים בכפר שמריהו מזה למעלה מ- 15 שנה, הם הבעלים של נכס ברחוב דרך השדות 28 בכפר שמריהו (להלן: "הנכס בדרך השדות"), והחוכרים לדורות של נכס ברח' הנרקיסים 14 (להלן: "הנכס ברחוב הנרקיסים").

2. התובעים מתגוררים בביתם אשר מצוי בנכס בדרך השדות, והנכס ברח' הנרקיסים הינו שטח המוגדר כאזור חקלאי, משמש לגידולי חיטה בעיקר. לגרסת התביעה, באמצע חודש יוני שנת 2007 קיבלו התובעים לביתם שברח' דרך השדות "הודעה על סילוק מפגע", בהודעה זו מציין הפקח כי בביקורת שנערכה בנכס מיום 10.6.07, ומבלי לציין לאיזה נכס הכוונה, נמצא כדלקמן:
"השטח שנמצא בבעלותך אינו נקי, השטח מלא קוצים ובשיחים, ובעקבות המפגע מתקבלות במשרדי תלונות על מכת נחשים וחולדות, כמו כן במקום נמצא מבנה אשר מלא בזבל ואינו ראוי למגורים"...

(ראה נספח ד' לתצהיר העד הררי), התראה זו הינה ההתראה היחידה בה מודים התובעים שקיבלו לידיהם. על אף שהתראה זו נספח ד' איננה מציינת את מיקום הנכס, הסיקו התובעים כי ההודעה מתייחסת ככל הנראה לנכס ברח' הנרקיסים שהינו כאמור נכס חקלאי ולא לבית מגוריהם ברח' דרך השדות (ראה לעניין זה סעיף 8 לכ' התביעה).

3. לגרסת התובעים, הם הופתעו לקבל התראה זו. לטענתם, רק חודש קצר קודם לכן "כבכל שנה בסביבות חג השבועות" (סעיף 10 לכ' התביעה) נקצרת החיטה, ולאחר מכן נוקה הנכס ע"י טרקטוריסט, ובכל זאת על מנת להימנע מעימותים, ועל אף הניקיון והקציר שביצעו רק חודש לפני ההתראה, שלחו פעם נוספת פועלים לנכס ברח' הנרקיסים לבצע ניקיון חוזר.

4. חרף כל האמור לעיל, נדהמו התובעים לגלות כי המועצה נכנסה לחצרם ברח' הנרקיסים ללא רשות וללא התראה ופעלו בה בברוטאליות ללא כל הצדקה, תוך גרימת נזק לעצי פרי שטיפחו התובעים (ראה סעיפים 13 ו-14 לכ' התביעה). המועצה ביצעה את הגזם בנכסי התובעים ביום 28.6.07 (נספח ו' לתצהירי התביעה), ודרשה מהתובעים החזר הוצאה זו בסך 1,509 ₪.

5. לגרסת הנתבעת, התובעים מנסים להתחמק מאחריותם לנכס שבבעלותם, אשר היה בו מפגע מתמשך. התובעים קיבלו התראות אינספור, ועל אף זאת לא פעלו להסרת המפגע. המפגע המדובר הוא מכת נחשים וחולדות שנמצאו בקוצים ובצמחייה בשטח הנכס. כמו כן, במקום נמצא מבנה עזר אשר בו גרוטאות וזבל שלא הוסר עד היום (ראה סעיף 4 א'-ב' לכתב ההגנה).

6. עוד לגרסת הנתבעת, התראה ראשונה נשלחה לתובעים ב- 16.6.06 (נספח ב' לכתב התביעה), כשנה לפני ההתראה נספח ד' בה מודים התובעים. בנספח ב', צוין מפורשות כי המפגע מצוי בנכס ברח' הנרקיסים, על אף שההתראה נשלחה לבית מגורי התובעים ברח' דרך השדות. לטענת המועצה, התראה ראשונה הוצאה בעקבות ביקור המפקח שנערך לאחר שהגיעו תלונות משכנים אודות הימצאות נחשים וחולדות בנכס.

7. לגרסת הנתבעת, כל שנעשה בחצרי התובעים, נעשה כדין וכחוק, מחובתה של הנתבעת לדאוג לשלום הציבור, ומשבחרו התובעים שלא להגיב להתראות, אין להם להלין אלא על עצמם, ועליהם לשאת בעלויות העבודות כפי שמפורט בתביעה שכנגד.

8. יש אם כן לבחון מהי המסגרת הדיונית לפעולות הנתבעת,ולבחון את השאלות העובדתיות, האם אכן היה מפגע בנכס ברח' הנרקיסים, מפגע שהצדיק פעולה חריגה של המועצה? האם ניתנו התראות כדין? האם גרמה המועצה לנזק בחצרי התובעים תוך כדי פעולתה, ואם כן- מהו?

ב. המסגרת הדיונית:

1. הנתבעת, המועצה המקומית, שואבת סמכותה ממספר מקורות חקיקה, הראשי שבהם הינו סעיף 34 (א') לפקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש) המחיל את סעיף 249 לפקודת העיריות (נוסח חדש) על מועצות מקומיות.

2. סעיף 249 קובע כי העירייה מוסמכת, כדלקמן:
(19) "...להיכנס לכל בית או בניין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי סניטריים, כדי לברר את מצב הניקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו".
(29) "לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו".

3. לכאורה, די לנו בחוק הנ"ל. במקרה שבפני
י, אין מדובר על כניסת הרשות לדירת היחיד או לבניין. מדובר על כניסה לחצרים, של שטח חקלאי שבאותה עת על פי גרסת המועצה, היה המבנה שבו המשמש כמחסן נטוש ללא מגורים, והחצר היתה עזובה. כשבוחנים את האיזון הנדרש בין הזכות הקניינית ושלום הציבור, יש לבחון אכן את מצב הנכס בו פעלה הרשות בזמן אמת.

4. מקור סמכות נוסף המאפשר לרשות לפעול כפי שפעלה הינו סעיף 146 (8) לצו המועצות המקומיות (א') תשי"א – 1950, במשולב עם סעיף 149, וכן סעיף 54 לפקודת בריאות העם.
5. במקרה שבפני
י יש לפנות לחוק הספציפי, חוק העזר שאימצה הנתבעת בנושאים אלו והוא: חוק עזר לכפר שמריהו (מפגעי תברואה) תשכ"ב – 1961 (להלן: "חוק העזר"). חוק העזר מתאר מפגע בסעיף 2 שבו במספר סעיפי משנה, לענייננו ס"ק (25) ו- (31) נוגעים לנשוא התביעה. סעיף (25) מתאר מפגע כ: "עצים או שיחים אשר ענפיהם בולטים או מתפשטים לכל עבר". וסעיף (31) מתאר מפגע, כ: "קוצים או עשבים הנמצאים בנכסים".
6. סעיף 3 לחוק העזר קובע את סמכויות המפקח, ולענייננו קובע ס"ק א' כדלקמן:
"המפקח רשאי להיכנס, מזריחת החמה עד שקיעתה, לכל נכס לשם סילוק כל מפגע ולשם ביצוע הוראות חוק עזר זה".
סעיף 5 א' לחוק העזר, קובע כי ראש המועצה רשאי לדרוש בהודעה בכתב את סילוק המפגע, וסעיף 6 קובע מנגנון, כי אם המפגע לא סולק ע"י האדם החייב לעשות כן בהתאם לאמור בהודעה, רשאית המועצה לבצע את העבודה בדרישה לסילוק המפגע ולגבות את ההוצאות חזרה.
7. לטענת הנתבעת, אכן פעלה כדין עפ"י חוק העזר, תכלית חוק העזר כפי שפורשה ע"י ביהמ"ש וכפי שאוזכרה בפסיקה שהובאה בסיכומי ב"כ הנתבעת, (ת.א. 2016/06 חובב אליצור נ' מ. מקומית ק. עקרון, וכן עפ"י (ת.א) 72264/04 ד"ר רסוטוביץ נ' עיריית רמת-גן), הינה:
"מטרתו של חוק העזר נשוא ענייננו הינה לאפשר לרשות המקומית לשמור ולפקח גם על אותם בסיס המצויים ברשות הפרט, באופן שלא יהוו מפגע לסביבה ולציבור הרחב. על הרשות המוניצפלית לדאוג לכך שאף נכסים פרטיים לא יכילו בשטחם מפגע ו/או מטרד העשוי לפגוע בבריאותם, בביטחונם או באיכות חייהם של השכנים, ולפיכך רשאית היא לכפות על האזרח לסלק משטחו פסולת ואשפה הטומנים בחובם סכנה לסביבה אם בבחינת חשש לדליקות, אם בבחינת מקום מסתור למזיקים, נחשים וכיוצ"ב".
8. אכן חיקוקים אלה יש לפרש בדווקנות ובצמצום כטענת ב"כ התובעים, שכן כל פעולה על פיהן תפגע בהכרח בזכויות הקניין הבסיסיות של בעל הנכס (וראה לעניין זה א. וינוגרד בספרו "דיני רשויות מקומיות", הוצאת הלכות, כרך א' עמ' 337). יש למצוא בכל מקרה ומקרה את האיזון הנדרש בין זכות הקניין הבסיסית והיסודית לשמירה על נכס מקרקעין, ובייחוד בית מגורים, מול חובתה של רשות לשמור על שלום ציבור תושביה, ולדאוג לבריאותם ורווחתם ככל שנדרש.
9. במקרה דנן, לו יוכח בפני
ביהמ"ש כי אכן קיים היה מפגע המסכן את שלום הציבור ו/או את בריאותו, והתובעים לא פעלו להסרת המפגע על אף התראות שקיבלו, הרי יש לקבוע כי פעולות הנתבעת היו סבירות וצודקות בנסיבות העניין. לצורך כך, יש לבחון את השאלה העובדתית הראשונה האם אכן היה קיים מפגע בנכס ברח' הנרקיסים.
ג. הוכחות קיומו של מפגע:
1. סעיף 7 לחוק העזר, קובע כי דעתו של המפקח בדבר קיומו של המפגע או מהותו, וכן העובדות הנדרשות לסילוק המפגע היא סופית. סעיף זה מקים מעין חזקה לכאורה, כי דו"ח המפקח על המפגע הינו סופי ומעיד על קיום המפגע. הנטל במקרה זה עובר לכתפי התובעים, להוכיח כי האמור בהתראה ובדו"ח המפקח אינו אמת. להלן ייבחנו עדויות התביעה מול עדיות ההגנה והמאזן ביניהם.
2. מטעם התביעה העידו מספר עדים מלבד התובע עצמו. עדת התביעה הראשונה הינה הגב' רות וייס. הגב' רות וייס מתגוררת בנכס הגובל עם הנכס נשוא התביעה. העדה הצהירה, כי הפועלים שהגיעו ביוני 2007 לגזום את חלקת התובעים, הגיעו לחצריה מחמת טעות והחלו בגזם של השיחים והעצים בחלקה שלה, רק משהתבררה הטעות בחלוף מספר שעות, עברו פועלי הנתבעת אל חצרי התובעים. על פי תצהירה של העדה (סעיפים 7 ו-8), הבחינה מס' ימים ספורים קודם לכן בטרקטוריסט מבצע עבודות ניקיון בחלקה של התובעים, וכי על פי גרסתה החלקה מתוחזקת היטב ואין לה כל תלונות על תחזוקת החלקה ע"י התובעים. הגב' וייס נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה, מהחקירה עולה כי האמור בתצהירה הוקצן. הפועלים לא נכנסו לחצריה! אלא גזמו את ענפי העצים שבחזקתה בעודם נמצאים בשביל המפריד בין שני הנכסים (ראה עמ' 7 לפרו' מול שורה 25). כמו כן, משנשאלה היכן עבד הטרקטוריסט הבהירה כי מדובר בחלקה בת כ- 7 דונם, והטרקטוריסט עבר בין העצים כדי ליישר השטח (ראה עמ' 8 לפרו' שורות 25-28).

3. עד תביעה מס' 2 הינו מר בן-ציון גורביץ אותו "טרקטוריסט" שביצע לגרסת התביעה את פעולות הניקוי מטעם התובעים, מספר ימים ספורים לפני שהנתבעת נקטה בפעולת הניקוי הכפויה. לגרסת העד גורביץ בתצהירו (ראה סעיפים 3 ו-4), הוא הוזמן לשטח ע"י אילן להב שהיה דייר שוכר של התובעים, והיה מגיע מידי שנה בסביבות חודש אפריל-מאי לכסח את השטח מעשבים שוטים, וכך אף היה בשנת 2007. בחקירה נגדית, הבהיר העד כי מאז שנת 2007 לא הוזמן לעבוד בנכס נשוא התביעה, העדות כאמור ניתנה בשנת 2009 (ראה עמ' 12 לפרו' שורה 7). כמו כן, הבהיר העד כי הוא עבד בכיסוח רק בחלק הדרומי של החלקה, מקום זה כאמור איננו חלק מעילת התביעה המתייחס לחלק הקדמי של החלקה הגובל עם חזית הבית ורח' הנרקיסים, ראה עדותו של העד בעמ' 9 לפרו' מול שורות 18-21 כדלקמן: ש. איך בדיוק אתה מכסח את החלק הקדמי שיש בו עצים?
ת. איפה שיש עצים אני לא נכנס.
ש. אז בעצם מהבית עד לרח' הנרקיסים אתה לא עובר עם הטרקטור?
ת. מהחזית של הבית עד לרח' הנרקיסים, לא ניתן לכסח עם טרקטור. אני עושה את זה בצד הדרומי של הבית.
אם כך, עדותו של העד גורביץ איננה כה רלבנטית. המחלוקת נסבה על החלק בחזית הבית, באשר לגדר החיה הגולשת כלפי המדרכה ומפריעה להולכי הרגל וכן לצמחייה וקוצים הגדלים פרא. אלה כאמור לא כוסחו ע"י העד גורביץ מחמת העובדה שבשטח צפוף זה לא ניתן לעבוד עם טרקטור. העד לא הבהיר בעדותו, מדוע איננו מוזמן יותר משנת 2007 (השנה נשוא האירוע) ואילך.
4. עד תביעה שלישי הינו העד יוסי קלדרון, שלטעמי הינו עד מרכזי וחשוב בפרשה זו. עד זה הצהיר בתצהיר עדות ראשית, כי התגורר בנכס במשך 10 שנים אחרונות והינו מתחזק ומטפל בנכס נשוא התביעה. גם כשעזב את הנכס הינו ממשיך לתחזק אותו. בשנת 2007 כבכל שנה, ולאחר שהתובעים הודיעו לו על התראה על מפגע, הגיע למקום עם 4 פועלים נוספים על מנת לנקות את הנכס מעשבייה ופסולת, הפועלים עבדו במצטבר 50 שעות ולאחר לכתם נותרה החלקה נקייה מצמחייה ופסולת.
העד נחקר בחקירה נגדית, ובלשון המעטה אוכל לציין כי עדותו איננה אמינה מחמת היותה בלתי סדורה ונסתרת על פניה בנקודות חשובות כפי שאבאר להלן. בתחילת עדותו, העיד כי התגורר בנכס נשוא התביעה בין השנים 98 ו- 2008 במשך 10 שנים (ראה עמ' 13 לפרו' שורה 10). מייד אח"כ (מול שורות 1-6 בעמ' 14 לפרו'), העיד העד כי עזב את הנכס בשנת 2004 ועבר להתגורר בסמוך לכך ברח' השדות, כשהנכס משמש במקום עבודה, כמעבדה( !?) . מתצהיר העד, ניתן היה להבין כי הינו מתגורר בגפו בנכס, ואולם בתחילת העדות משעומת עם עדות העד גורביץ כי מר להב שהתגורר בנכס היה מיודד עמו והזמין אותו לעבודות ניקוי בשטח, השיב כי אכן מר להב התגורר בנכס במקביל אליו (?!) (ראה עדותו בעמ' 13 לפרו' שורה 12). גם בכל הקשור לניקוי עצמו שבוצע על ידו לכאורה, היה העד מבולבל ומעורפל באופן שהקרין חוסר מהימנות. נושא זה של הניקוי הינו לב לבה של המחלוקת בין הצדדים, האם היה השטח נקי ממפגעים ערב פעולות הנתבעת, אם לאו. על כך היה צריך העד לשפוך אור ולדייק בעדותו, תחת זאת כל הנושא של ניקוי ותחזוקת השטח נשאר מעורפל בסיום עדותו של העד.
העד נשאל אם הוא עצמו ניקה את השטח בשנת 2007, ותשובתו היתה שמספר אנשים עבדו בכך הגנן הולץ אמנון והטרקטוריסט גורביץ. משביקש לפרט מה הוא עושה ומה הגנן עושה, ומי ניקה מה ביוני 2007 המועד הרלבנטי לתביעה, השיב במעומעם כדלקמן:
"ת. הבית יושב רחוק מהכביש 6-7 מטר, אמנון הוא הגנן והעבודה מתחלקת, מידי פעם אמנון ומידי פעם אני, אי אפשר להגדיר מי עושה משהו קבוע או מדויק, אבל אני דואג שהמגרש יהיה תמיד נקי.
ש. בשנת 2007 אתה זוכר אם אתה כיסחת או הולץ אישית?
ת. אני לא זוכר, אמנון הולץ בטוח בא אני לא זוכר עכשיו, אני זוכר שניקיתי וזה היה נקי. אני כיסחתי אישית, מקדימה עם מעדר.
ש. אז לא קראת להולץ ב-2007 לכסח?
ת. &







א בית משפט שלום 4370-10/07 ישראל זהבי, אורנה זהבי נ' המועצה המקומית כפר שמריהו (פורסם ב-ֽ 23/11/2010)