פסקי דין על אשר אזולאי | פסקי דין על יעקב פודים

5089/04 עא     13/04/2004




עא 5089/04 אשר אזולאי נ' יעקב פודים




1
ע"א 5089/04
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
לפני: כבוד השופט מ' גל

כבוד השופטת מ' מזרחי

כבוד השופט י' נועם

המערער
אשר אזולאי

בעניין:
- נ ג ד -

המשיב

יעקב פודים

ערעור על

פסק דין
של בית משפט השלום בירושלים, מיום 25.9.03, בת"א 13555/01, שניתן ע"י סגן הנשיא, כב' השופט י' צור
עו"ד מ' קין

בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיב:
פ ס ק - ד י ן

תביעה שהגיש המערער כלפי המשיב, עורך-דין במקצועו, בשל רשלנות מקצועית, נדחתה על-ידי בית-משפט קמא. בפסק הדין קבע בית המשפט, כי התביעה כלפי המשיב התיישנה וכי עולות תמיהות שונות, שניתן לייחסן לחוסר מהימנות של המערער. לפיכך סברה הערכאה הקודמת, כי אף לא הוכח שהמערער באמת ייפה את כוחו של המשיב לטפל בתביעה בגין ההלוואה, אשר המערער טוען כי הלווה לצד שלישי. עוד נקבע כי המערער לא שילם למשיב שכר טרחת עורך-דין לטיפול בתביעה כאמור, ומכל מקום, היא התיישנה. בית המשפט התייחס גם לסיכויי המימוש האפקטיביים של התובענה כלפי החייב, והגיע למסקנה כי אלה דלים ביותר וכי בעת מסירת מסמכי התביעה לידי המערער, טרם חלה התיישנות של התובענה כלפי החייב, כך שהמערער יכול היה עדיין להגיש תביעה בעצמו או באמצעות עורך-דין אחר.

על-כך הוגש הערעור המונח לפנינו. בערעורו טוען בא-כוחו המלומד של המערער, כי התביעה הוגשה לפני חלוף מועד ההתיישנות וכי בפסק הדין עולות סתירות פנימיות, כאשר לא נקבעו ממצאים חד-משמעיים וברורים, שמהם ניתן להסיק מסקנות משפטיות. בנסיבות אלו עתר המערער לקבל את הערעור ולקבוע את חבותו של המשיב כלפיו.

אכן, צודק בא-כוח המערער בכך שפסק הדין לוקה באי-קביעת ממצאים ברורים. נמצא בו הנחות והשערות, אולם ברוב המקרים נמנע בית-משפט קמא לקבוע ממצאים. כך, למשל, אין בפסק הדין קביעה לגבי המועד שבו מסר המשיב את המסמכים לידי המערער, שאז נודע לו כי טרם הוגשה התובענה כלפי החייב והחל מרוץ ההתיישנות. אף-על-פי כן, הגענו לבסוף למסקנה כי דין הערעור להידחות, גם אם לא מכל טעמיו של בית-משפט קמא.

לגרסת המערער, הוא מסר לטיפולו של המשיב את נושא הגשת התביעה כלפי אדם שנטל ממנו הלוואה וכלפי הערבים לאותה הלוואה. דא-עקא, לטענתו המשיב לא עשה דבר. יצוין, כי המשיב טיפל עבור המערער ועבור בני משפחתו בתיקים רבים נוספים ועל-כן אין המדובר בנושא קונקרטי אחד שנמסר לטיפולו. עם זאת, התביעה מתייחסת לעניין הרשלנות בשל ההימנעות מהגשת התביעה באשר להלוואה הנ"ל. משביקש המערער מהמשיב להפסיק את הטיפול המשפטי בו, נמסרו לידיו התיקים שעל המשיב היה לטפל בהם. לגרסתו, הוא קיבל את התיקים הנוגעים להלוואה הנ"ל רק ביום 8.9.94, ומכיוון שהתובענה הוגשה לבית-משפט קמא ביום 5.9.01, כי-אז לגרסתו טרם חלפה תקופת ההתיישנות. טענה זו נדחתה על-ידי בית-משפט קמא, שקבע כי המערער ידע קודם לכן על אי הגשת התובענה - ולפחות חשד בדבר - זאת לאור התערערות מערכת היחסים והאמון בינו לבין המשיב והקלטה של השיחות שהוא ביצע, כאשר שוחח עמו בטלפון. עצם קיומו של חשד על טיפול בלתי ראוי, אינו מתחיל את מרוץ ההתיישנות לתביעת הרשלנות, שכן אין בכך כדי ללמד כי לא הוגשה על-ידי עורך הדין תובענה בנושא שהועבר לטיפולו. המועד הקובע הוא הזמן שבו נודע ללקוח על-כך שעורך הדין נמנע מלהגיש את התביעה שעבורה קיבל את התיק לטיפול. המשיב העיד כי הוא מסר את התיקים לידי המערער לפני המועד הנ"ל ואף לפני יום 1.9.94, שבו לפי ת/5 ניתנה על-ידו הסכמה שהמערער יהיה מיוצג על-ידי עורך-דין אחר. ואכן, מאזן ההסתברות מלמד כי המערער ידע כי לא הוגשה תובענה, לפחות ביום 1.9.94. אם אלה הם פני הדברים, פשיטא שבעת הגשת התובענה דנן כבר חלה ההתיישנות.

בית המשפט הוסיף וקבע בפסק הדין כי "לא הוכח שהתובע בכלל ייפה את כוחו של הנתבע לטפל בתביעה בגין ההלוואה המוזכרת בתביעה" (סעיף 13 לפסק הדין). על-כך טוען עורך הדין קין בשם המערער, כי הדבר מוכח בייפוי הכוח ת/4. דא-עקא, עיון בייפוי כוח זה מלמד שהמדובר על עניין שהועבר לטיפול "בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים", בה בשעה שבענייננו המדובר בהגשת תביעה לבית המשפט. לא נדקדק עם המערער בנושא זה, חרף התמיהות המוצדקות שהועלו על-ידי בית המשפט בנושא, ולמרות שהתרשמנו כי בית המשפט לא ראה את עדות המערער כמהימנה באופן מספיק. ואולם, גם אם נצא מהנחה שהמשיב קיבל את הנושא הנ"ל לטיפול ולא רק את התובענה של בנו (נ/3), עדיין עומד למערער לרועץ נושא ההתיישנות עליו עמדנו לעיל.

מן הטעמים האמורים, דין הערעור להידחות.

בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב בניסן תשס"ד (13.4.04).

המזכירות תשלח אל באי-כוח הצדדים העתקים מפסק-דין זה.
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט








עא בית משפט מחוזי 5089/04 אשר אזולאי נ' יעקב פודים (פורסם ב-ֽ 13/04/2004)