פסקי דין על חוצות היוצר | פסקי דין על קסטרא חיפה | פסקי דין על רשות הרישוי | פסקי דין על ראש העיר חיפה | פסקי דין על עו"ד יונה יהב |

2034/04 עתמ     23/03/2004




עתמ 2034/04 חוצות היוצר בע"מ, קסטרא בע"מ חיפה נ' רשות הרישוי, ראש העיר חיפה, עו"ד יונה יהב




1
בתי המשפט

עתמ002034/04
בית המשפט לענינים מנהליים בחיפה
23/03/2004
תאריך:
השופט י' דר

בפני
:

העותרות
1. חוצות היוצר בע"מ

2. קסטרא בע"מ חיפה

בעניין:

- נ ג ד -

המשיב
רשות הרישוי
, ראש העיר חיפה
, עו"ד יונה יהב

פסק דין
1. העותרות, שהן בעלי זכויות ומפעילות מרכז קניות הידוע בשם קסטרא במבואות הדרומיים של חיפה, פנו למשיבה וביקשו "בקשה לא פורמלית" ליתן להם רשיון על פי חוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968 (החוק), לניהול מה שמוגדר על ידם "פלי-מרקט שהוא 'שוק פשפשים' של דוכנים למכירת בגדים, מזון וחפצים שימושיים אחרים, כדוגמת 'שוק רמלה לוד' במתחם קסטרא".
על פי העתירה, התכוונו לקיים יריד נייד במתחם קסטרא פעם בשבוע.

2. פנייתם למשיבה נענתה על ידי דוד כהן (כהן), מנהל המחלקה לרישוי עסקים, לפיה המשיבה לא תאשר "יריד" כדי למנוע פגיעה בפרנסתם של בעלי עסקים אחרים.
מכאן ואילך ניהלו הצדדים התכתבות, בה נתבקש כהן להבהיר את מקור הסמכות להחלטתו. כאשר השיב ודעתן של העותרות לא נחה מן התשובה, הגישו עתירה זו.

3. לקראת הדיון הוגשה לי תשובת המשיבה, לפיה לא הוגשה כלל בקשה לרשיון עסק אלא נעשתה פניה עקרונית וזו נענתה. המשיבה טוענת שתשובתה היתה מוצדקת.
תמצית עמדתה של המשיבה היא כי "הועדה [לרישוי עסקים] החליטה שלא לאשר הבקשה וזאת כדי למנוע פגיעה בפרנסתם של בעלי עסקים בעיר" (נספח ב' לעתירה).


4. העותרות טוענות כי נימוק זה אינו יכול לעמוד במבחן. לטענתן, השוק המתוכנן אמור לפעול פעם בשבוע, והוא ימשוך קהל רב למתחם ולסביבתו. עוד הן טוענות שאין תחרות בין החנויות הנמצאות באזור שהוא מרוחק ממרכז העיר, ולא תפגענה עקב פעילותו של שוק הרוכלים, שכן לא מדובר באותה סחורה ולא באותה איכות. העותרות מניחות עוד שחלק ניכר מבעלי העסקים בקסטרא יסכימו לקיומו של השוק.

עוד טוענות העותרות שהנמקת המשיבה אינה משקפת בדיקות שנעשו, כדי לראות באיזו מידה עשויה להפגע פרנסתם של בעלי עסקים אחרים כתוצאה מקיומו של שוק רוכלים פעם בשבוע.

5. לענין הסתמכותה של המשיבה על סמכותה בסעיף 2א. לחוק, טוענות העותרות כי לא ניתן ללמוד מסעיף זה שהוקנתה למשיבה סמכות לדחות בקשה, והסעיף מסמיך לקבוע מדיניות כוללת ולא פרטנית. עוד נטענות טענות טכניות, לענין הדרך שבה צריכה המשיבה לפעול בבואה לקבוע עקרונות אלה.
עוד נטען שאם התקבלה החלטה כזו ברוח סעיף 2א. לחוק בתקופת כהונתו של ראש העיריה הקודם, הרי משהתחלפו ראשי העיריה, יש לשקול מחדש את המדיניות וכל עוד לא נעשה הדבר, לא ניתן להסתמך על דברים שנקבעו בעבר.
טענה נוספת היא שעמדת המשיבה חורגת ממתחם הסבירות.
עוד נטען להפליה, בהסתמך על תכניות של המשיבה לקיים יריד רוכלים במושבה הגרמנית מדי שבוע.

6. ב"כ העותרות חקר את כהן חקירה קצרה, ולאחר מכן שמעתי טעוני ב"כ הצדדים.
בהמשך אתיחס רק לטענות המצריכות התיחסות.


7. סעיף 2א. (א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, מאציל סמכויות לרשות הרשוי לענין מתן רשיונות רוכלות. ראוי להביא כאן את לשונו של הסעיף:

"בעסק של רוכלות תהא רשות הרישוי
שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:
(1) איסור רוכלות באזורים מסויימים, הגבלת מספר הרשיונות לרוכלות בהם, איסור סוגים מסויימים של רוכלות או הגבלת מספר הרשיונות בסוגי רוכלות מסויימים, הכל באופן קבוע או מזמן לזמן, לשם מניעת פגיעה בפרנסתם של רוכלים ובעלי עסקים אחרים, או מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי;
(2) ייחוד סוגי רוכלות מסויימים והקצאת מספר מסויים של רשיונות בכל סוגי רוכלות לאנשים הזקוקים לשיקום או לסעד מכוח חוק.

ברי שזה סעיף הסמכה כללי, המתישב עם העקרון שלפיו מוסמכת המשיבה לשקול שיקולים שונים בבואה להתיר או לאסור מתן רשיון לרוכלות.


8. ב"כ העותרות טוען שצריך לראות את הסעיף כקובע תחומים למדיניות ולא קביעות פרטניות. אינני מסכים עמו.
הפרשנות שמציע ב"כ העותרות תחייב את רשות הרשוי לגבש עמדה לכל סוג של רוכלות בכל אזור בעיר.
ככל שהדבר נוגע לארבע המלים הראשונות בסעיף (א)(1), "איסור רוכלות באזורים מסויימים", תחייב הפרשנות המוצעת התווית מדיניות לגבי כל אחד מן האזורים בעיר.
המלים "איסור עסקים מסוימים של רוכלות" תחייבנה על פי פרשנות זו, קביעת עמדה לגבי הקשר בין "עסקים מסויימים", כלומר, סוגים שונים לבין אזורים שונים. ברי שזו מטלה בלתי סבירה, מחמת ההיקף העצום של האפשרויות שלכולן צריך לקבוע מראש מדיניות, כטענת העותרות.


9. אינני סבור שזו מטרת הסעיף. נראה לי שעניננו בסעיף הסמכה רגיל, לפיו רשאית המשיבה לשקול כל בקשה הבאה בפני
ה, על פי נסיבותיה.
אינני רואה הגיון בחיובה של רשות הרשוי לקבוע מראש את עמדתה לגבי רוכלות במתחם קסטרא או במרחק שני קילומטר ממנו, ולקבוע מראש אפשרות לסוגים שונים של רוכלות בכל אחד מן האזורים האלה.
המדובר בתפיסה שתחייב השקעת מאמץ רב וכנראה גם עלויות ובוודאי תחייב התאמה מעת לעת.

10. הפרשנות הנראית לי היא שכל בקשה תשקל על פי מערך השיקולים הסביר. מאליו יובן שאם יתברר שמערך שיקולים זה סוטה ממתחם הסבירות או שהוא מושפע משיקולים זרים, ניתן לתקוף את שיקוליה של רשות הרשוי.

11. הרשות נימקה את ההגבלות בכך שלבעלי עסקים ישנן עלויות שאינן מוטלות על רוכלים, ולפיכך רואה עצמה הרשות כמי שאחראית כלפי בעלי עסקים.
אין בסיס לפסול שיקול זה של רשות הרשוי. הדברים כתובים במפורש בסעיף 2א(1) כשיקול לגיטימי בבחינת בקשות לרשיון.

12. טענה נוספת של העותרות היא שלא צריך לראות בבקשתן משום בקשה רגילה לרשיון רוכלות, משום שהרוכלות נעשית בתוך מתחם המשמש לעסקים, ותתקבל לכך הסכמת בעלי החנויות במתחם.
יתכן שיש בכך כדי לשנות את מערך השיקולים של רשות הרשוי, אבל הדבר מחייב בירור רק לכשתוגש בקשה שתתמך במכתב הסכמה כזה. מכל מקום, בוודאי שאין הטעון מצדיק התערבות של בית-המשפט בהחלטתה של המשיבה שלא להתיר את הפעולה, למרות שמדובר בפעילות בתוך מתחם ובהנחה שבעלי החנויות יסכימו לו.


13. בשולי דברים אלה, נזכיר כי הפניות עד עתה היו טנטטיביות והאמירה בדבר הסכמת בעלי עסקים לא לוותה בהסכמה שלהם.
במצב דברים זה, אינני רואה מקום להחליף את שיקול דעתה של רשות הרשוי בשיקול דעתו של בית-המשפט לענינים מנהליים.
לענין זה ראוי להביא דברים שכתב ממלא מקום הנשיא לנדוי בבג"צ 322/79 כדורי שאבו נ' ראש עירית תל-אביב-יפו פ"ד לד(1):

"אמנם יש בהגבלה כזו של מספר הרשיונות סכנה של הגבלת ההתחרות ושל מתן טובת הנאה חומרית מופרזת למעטים הזוכים ברשיונות, וכן קיימת סכנה של הפקעת מחירים באין התחרות ראויה בין המוכרים. אולם גם על כל אלה ניתן לומר שמסמכותה של רשות הרשוי הוא לשקול את הטעמים האלה בעד ונגד."
14. התוצאה היא שאני דוחה את העתירה.
אני מחייב את העותרות, ביחד ובנפרד, לשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 20,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ותתווסף לו תוספת בשעור מע"מ
מן הלשכה נמסרה לב"כ הצדדים הודעה על דבר פרסום פסק הדין, ולפיכך אין צורך במשלוח פסק הדין.
היום א' בניסן, תשס"ד (23 במרץ 2004).
י' דר
, שופט

002034/04עתמ061א.ס








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 2034/04 חוצות היוצר בע"מ, קסטרא בע"מ חיפה נ' רשות הרישוי, ראש העיר חיפה, עו"ד יונה יהב (פורסם ב-ֽ 23/03/2004)