פסקי דין על שלמה שמלצר | פסקי דין על כונסי הנכסים

2393/04 בשא     13/04/2004




בשא 2393/04 שלמה שמלצר נ' כונסי הנכסים





שלמה שמלצר

בעניין:
המבקש
וסטמן
ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
כונסי הנכסים
המשיבים
דן פרידמן - עו"ד רפאל מוזס

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

בפני
בקשה להורות לכונסי נכסים עו"ד פרידמן ועו"ד מוזס לקיים התמחרות בגין הנכס נשוא כינוס הנכסים, הידוע כחלקות 180 ו - 181 בגוש 6498 וחלקות 112 ו - 113 בגוש 6500 במושב גני יהודה.

עובדות ברקע הבקשה
1. ביום 20.2.02 הוגשה ע"י הגב' רחל פריבוט תביעה לפרוק שיתוף במקרקעין, בבית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 6621/96, כנגד אחיה אברהם פריבוט. הנכס נשוא התביעה, נחלה במושב גני יהודה שהצדדים קבלו בירושה מהוריהם. (להלן - "הנכס")

2. במסגרת התובענה לפרוק השיתוף, הגיעו הצדדים ביום 20.6.02 להסכמה אשר קבלה בו ביום תוקף של

פסק דין
.
על פי הסכמת הצדדים ניתן צו לפרוק השיתוף בדרך של מכירה וחלוקת התמורה, בין הצדדים בחלקים שווים. לצורך ביצוע המכר מונו ב"כ הצדדים עו"ד דן פרידמן ועו"ד רפאל מוזס
כונסי נכסים (להלן - "הכונסים"). לכונסי הנכסים
ניתנו הוראות המפורטות בסעיף 4 להסכם. כמו כן נקבע כי כל צד ישא בשכר טרחת הכונס מטעמו.
3. ביום 1.2.04 הוגשה מטעם כונסי הנכסים
בקשה לאישור הסכם מכר שנחתם ביום 25.1.04 עם מר אריה עזורי (להלן - "הקונה").

4. ביום 3.2.04, עוד בטרם אושר הסכם המכר הוגשה בקשת מר שלמה שמלצר
, צד ג', מציע שקיים מו"מ עם הכונסים (להלן - "צד ג'"), לא לאשר את הסכם המכר ולהורות לכונסי הכסים לקיים התמחרות.

5. הנכס נשוא הכינוס, נחלה במושב גני יהודה, בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (להלן -"ממ"י"). ידוע כי לגבי חלק מהנכס מתנהל משך שנים הליך של תכנון מחדש, הכולל הפקעת שטחים שונים שאין לדעת תוצאותיו, כן ידוע כי הסכמי החכירה הסתיימו לפני מספר שנים ואין יודעים אם המינהל מוכן לחדשם ובנוסף ידוע כי הנכס אינו מהוון ואפשרויות הבניה התלויות בהסכמת ממ"י אינן ברורות.
עובדות אלה הובאו לידיעת המצעים השונים.

טענות הצדדים
המבקש
6. כונסי הנכסים
הם שולחיו של ביהמ"ש לפיכך כפופים להוראות והנחיות ביהמ"ש ומחויבים למלא תפקידם בהתאם לכללים החלים על כונסי נכסים ובדרך בה נמכרים מקרקעין מעוקלים בלשכת ההוצל"פ ובכלל כך ביצוע התמחרות. לאחר מו"מ ארוך בקשתו של צד ג' לקיים התמחרות סורבה.

7. כונסי הנכסים
כזרוע ארוכה של ביהמ"ש אמורים למכור את הנכס כשהוא נקי ללא פגם.

המשיבים
8. כינוס הנכסים במקרה זה נובע מרצון הבעלים למכור נכס בשוק החופשי ממוכר מרצון לקונה מרצון ולא מימוש נכסים עקב זכויות נושים. תכלית מינוי הכונסים - לשרת את הבעלים ולהבטיח כי לא יקופחו זכויות של מי מהם. הסכם הפשרה קבע במפורש סמכות הכונסים לנהל מו"מ עם קונים פוטנציאליים, למצוא קונה ולחתום על חוזה מכר כפוף לאישור ביהמ"ש. פרוק השיתוף נעשה על דרך של הסכמה מלאה הן לעצם הפרוק והן לאופן בו תתבצע מכירת הנכס על ידי כונסי הנכסים
. הכונסים מילאו אחר כל הוראות הסכם הפשרה מכוחו מונו ולא היה עליהם לפרסם מכרז , לקים התמחרות או לנקוט בהליך מכר ספציפי אחר.

9. הקונה, עמו נחתם ההסכם, היה מוכן לרכוש את הנכס as is ולקחת את כל הסיכונים על עצמו בעוד המבקש לא היה מוכן לתנאי זה. מלבד המבקש היו קונים פוטנציאליים נוספים שירדו מהפרק מסיבה זו. לפיכך השוני בין ההצעה שהתקבלה לבין הצעת צד ג' היה בתנאי העסקה ולא רק בתמורה, לפיכך לא ניתן היה לקיים התמחרות.

לראשונה בתשובה לשאלת ביהמ"ש הודיע המבקש כי מוכן לרכוש את הנכס as is וזאת לאחר שההסכם עם הקונה כבר נחתם.
10. כונסי הנכסים
ובעלי הזכויות מבקשים לאשר את הסכם המכר שנחתם ואינם מעוניינים לקיים התמחרות גם אם קיים סיכוי לקבל מחיר גבוה יותר.
הדיון המשפטי והעובדתי

11. הדין החל על פירוק השיתוף הינו פרק ה' לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969. סעיף 38 קובע כי פרוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים ובאין הסכם על פי צו ביהמ"ש. במקרה שלפנינו במסגרת הסכם הפשרה מונו באי כח הצדדים כונסי נכסים משותפים וההסכם קבל תוקף של

פסק דין
על פי חוק בית משפט לענייני משפחה . ביהמ"ש מוסמך למנות כונס נכסים גם על פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (1984) ואף לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984.

כונס נכסים, שמונה על פי כל דין, יחזיק ברכוש בשם ביהמ"ש ובידי ביהמ"ש ההחלטה הסופית מה יעשה בו.ראה: ברע"א 2077/92 שלדוןג. אדלסון נ' ראובן רייף עו"ד, פ"ד מז
(3) 485 :
"כונסי הנכסים
הם פקידי בית משפט ופועלים בשמו, חייבים הם איפוא במידת האוביקטיביות במילוי תפקידם, בנאמנות לביהמ"ש בלבד ולציות להוראותיו".

12. על פי תנאי ההסכם על הכונסים למצוא קונה מתאים, לנהל מו"מ עם רוכשים פוטנציאליים, לחתום על הסכם מכר ולהביאו לאישור ביהמ"ש. לאור הכללים המקובלים בפרשנות חוזים, יש לקיים את ההסכם לא רק על יסוד משמעותו המילולית אלא לתור אחר הגיונו ותכליתו. במקרה שלפנינו מטרת הצדדים למכור את הנכס בתנאים הטובים ביותר עבורם, לחלק את התמורה ביניהם ועל ידי כך לסיים את הסכסוך . אין מדובר כאן במכירה לתועלת נושה לפיכך גם לא קיים ניגוד אינטרס בין בעלי הזכויות לכונסים.
בע"א 509/00 אילן לוי נ' מ. ברכה נאמן בפשיטת רגל, פ"ד נה (4) 410 פרטה כב' השופטת אילה פרוקצ'יה את אמות המידה הצריכות להדריך נאמן בפשיטת רגל או כל בעל תפקיד אחר מטעם ביהמ"ש הנדרש למימוש נכסים במסגרת תפקידו וכלשונה:

"אין מדובר בקיום כללים טכניים הנובעים מהסדר סטטוטורי (החסר לגביהם) אלא בשמירה על עקרונות בסיסיים של הגינות, תום לב ותקינות הליכים המחייבים לשקול לא רק את התכלית הישירה שלשמה מתבצע מימוש הנכס - העשרת קופת הכינוס אלא גם להתחשב בגורמים אחרים המעורבים בתהליך, ובכלל זה צדדים שלישיים המציעים הצעות ומתקשרים בהסכמים ורוכשים בכך זכויות הראויות להגנה. על ממלא התפקיד לדאוג לאיזון ראוי בין כל הערכים הרלבנטיים ובין כל הגורמים המעורבים בענין".
13. ומן הכלל אל הפרט

במקרה שלפנינו הכונסים העמידו תנאי כי הנכס ירכש במצבו המשפטי הנוכחי ללא כל התחיבות מצדם לשנות המצב המשפטי.
המבקש אכן נהל מו"מ ארוך עם הכונסים אולם מתוך ההתכתבות שצורפה לבקשה עולה כי המבקש לא היה מוכן לקבל את ההצעה לרכוש את הקרקע as is. הדבר עולה מהמכתבים הבאים:
מכתב עו"ד וסטמן
מיום 4.11.03 סעיף 1 ו - 5.
מכתב עו"ד וסטמן
לכונסים מיום 30.12.03 מתנה את הרכישה בסעיף 2.
מכתב עו"ד וסטמן
מיום 6.1.04 סעיפים 2 ו - 4.
מכתב עו"ד בקר מיום 18.1.04 סעיף 2

במכתב הכונסים מיום 9.11.03 ו - 16.11.03 הובהר למבקש כי מבחינת המוכרים אין עניין בפני
ה למינהל מקרקעי ישראל בתום השביתה כן הובהר כי מתנהל מו"מ מקביל עם קונים פוטנציאליים נוספים.

מכתב הכונסים מיום 16.12.03 מיידע את המבקש כי קיים קונה פוטנציאלי אשר מוכן לחתום על הסכם הרכישה בלא תנאים וללא הסתיגויות וצוין במפורש כי:

"אם מרשכם מוכן לוותר על דרישתו להתנות את חתימתו על הסכם לרכוש את הקרקע בביצוע בדיקות במינהל , נהיה מוכנים לפרוש בפני
ו את פרטי ההצעה העומדת כיום על הפרק ולאפשר לו לשפר את הצעתו בהתאם".

לא מצאתי כל הודעה מטעם המבקש בדבר נכונותו לוותר על דרישתו ומכאן המסקנה כי הצעתו היתה שונה.
יש לציין כי עיון בבקשה שהגיש המבקש למתן הוראות לכונסים מלמד כי גם בעת הגשת הבקשה לא היתה נכונות מצד המבקש לוויתור על התנאים שהציב לאורך כל הדרך. ניתן ללמוד זאת מהאמור בסעיפים 11 ו -12 לבקשה. מהבקשה אף לא עלה כי המבקש מציע מחיר גבוה מזה שהוצע ולמעשה הוא מציע את אותו מחיר ומבקש לקיים התמחרות. לראשונה הודיע המבקש כי הוא מוכן לאותם תנאים ומוותר על כל דרישותיו באשר לנכס נקי וללא פגם, בתשובה לשאלת ביהמ"ש. גם בשלב זה לא הודיע כי מציע מחיר גבוה יותר.
אני סבורה כי בשלב זה, ולאחר שנחתם הסכם המכר, אחר את המועד.

באותו ע"א 509/00 אילן לוי נ' מ. ברכה נאמן בפשיטת רגל , נאמר ע"י כב' השופטת א. פרוקצ'יה :

"ביהמ"ש אינו מעורב באופן ישיר בביצוע התפקיד, אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות ע"י נושא התפקיד".

בפרשה בה דובר על כללים בהליכי מימוש המבוססים על כללי מכרזים ר"ע 338/83 חפציבה חברה לבנין, עבודות ופיתוח בע"מ נ' המפרקים של ככר לוינסקי בע"מ , פ"ד מא
(3) 449 נאמר כי אין להעלות על הדעת קביעת עיקרון לפיו די בהופעת קונה בעת הדיון באישורו של חוזה עם זוכה המציע מעט יותר כדי לפתוח את המכרז מחדש. דברים אלה סברה כב' השופטת פרוקצ'יה יפים לא רק להליכי מימוש בדרך של מכרז דווקני אלא גם לאלה שאינם בנויים כך באופן דווקני ועדיין חלים עליהם כללי ההגינות ותום הלב השאובים ממקורות שונים במשפט. וכלשונה
"התערבותו של ביהמ"ש בהסכם מכר שנקשר עם זוכה בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה והמרתו בזוכה אחר שהצעתו גבוהה יותר, הינה נדירה וחריגה ביותר ותיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד".

במקרה שלפנינו כונסי הנכסים
קיימו מו"מ עם שני המציעים, לאורך כל המו"מ דרש המבקש מהכונסים מידע שהכונסים לא היו מסוגלים לתת לו והעמיד תנאים והסתיגויות לבסוף בחרו הכונסים בהצעה שלהערכתם היא הטובה ביותר והתקשרו בחוזה. ההתקשרות בחוזה המכר עמדה באמת מידה סבירה מבחינה עסקית והכונסים מילאו את תפקידם באופן סביר ותקין.
הקונה אשר חתם על ההסכם ואף שלם סכום נכבד על חשבון העיסקה מבקש לקיימה. בעלי הזכויות אשר לטובתם מתבצעת המכירה ויהיו זכאים לתמורה מבקשים לאשר את הסכם המכר.
בנסיבות אלה, כאשר נלקחים בחשבון האינטרסים של כל הצדדים המעורבים במימוש הנכס והמאזן בין הזכויות השונות מוביל למסקנה כי משלא נמצא פגם בטיפול הכונסים אין מקום בשלב זה להורות על קיום התמחרות.

14. אשר על כן אני קובעת כדלקמן:

הבקשה להורות לכונסי הנכסים
לקיים התמחרות נדחית.
אני מאשרת את הסכם המכר .

אני מחייבת את המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ צדדים.
ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"ד (13 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.
ע. מילר
, שופטת

1
בתי המשפט
בשא002393/04
בית משפט לענייני משפחה
מחוז תל אביב

בתיק עיקרי: תמש 066290/96

13/04/2004
תאריך:
כב' השופטת ע. מילר

בפני
:








בשא בית המשפט לענייני משפחה 2393/04 שלמה שמלצר נ' כונסי הנכסים (פורסם ב-ֽ 13/04/2004)