פסקי דין על אליהו שלום אלקיים | פסקי דין על מגן דוד אדום לישראל

19082-10/10 תת     24/12/2010




תת 19082-10/10 אליהו שלום אלקיים נ' מגן דוד אדום לישראל








בית משפט השלום באשדוד



ת"ת 19082-10-10 אדום נ' אלקים





מספר בקשה:2

בפני

כב' הרשם
יניב בוקר


המבקש

אליהו שלום אלקיים


נגד


המשיבה

מגן דוד אדום לישראל



החלטה

לאור הודעת ב"כ המשיבה, אני מורה על מחיקת הסך של 240 ₪, הנזכר בסע' 7 לכתב התביעה, וכתוצאה מכך מורה כי סכום התביעה יעמוד על הסך של 822.47 ₪.

לאחר שעיינתי בתצהירו של המבקש, בחקירתו בפני
ובסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי הגנתו של המבקש בפני
התביעה היא הגנת בדים.

הטענות בכתב התביעה
בכתב התביעה טוענת המשיבה כי היא אגודה המספקת שירותים לציבור וכי הוקמה מכוח חוק מגן דוד אדום, תש"י – 1950.

לטענתה, סע' 7(א) לחוק קובע כי המשיבה תגבה ממי שקיבל ממנה שירותים, הניתנים לפי חוק זה, או ממבטחו, אגרה בשיעור שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר.

ביום 22/9/2003, לטענת המשיבה, קיבל ממנה המבקש שירות, בהתאם לחוק האמור ועם קבלת השירות קיבל לידיו חשבון עם ספח לתשלום, על הסך של 570 ₪.

המשיבה, לטענתה, פנתה למבקש בכתב ובטלפון בדרישה לשלם את החוב, אולם דרישתה לא נענתה.







מהותה של הגנת בדים
לאחרונה סוכמה ההלכה בדבר טיבו של סדר הדין המקוצר בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו) מפי כב' הש' א' רובינשטיין:
"מן המפורסמות, כי בשלב של מתן רשות להתגונן מוטל על הנתבע עול הוכחה מצומצם. ואולם, התמונה אינה חד-ערכית: בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נאמר מפי הנשיא ברק, כי במסגרת בקשת הרשות "נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו..." ובע"א 89/248 החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו(2) 273, 277 ציין הנשיא שמגר, "כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן... גם הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה". דברים אלה בהירים הם, ומדברים בעדם; ראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 9, תשס"ז-2007), 386-385; לשלמות התמונה יצוין, כי רשות ניתנת – שעה שהיא ניתנת על פי המבחנים האמורים – אף בטענה בעל פה כנגד מסמך; ע"א 454/65 סלבין נ' גליק, פ"ד כ(2) 15 (השופט - כתארו אז - זוסמן). ככללםשל דברים, נאמר כי גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (



"








תת בית משפט שלום 19082-10/10 אליהו שלום אלקיים נ' מגן דוד אדום לישראל (פורסם ב-ֽ 24/12/2010)