פסקי דין על אילן לוין סחר בע"מ | פסקי דין על רונן פולט

7673-09/08 תאמ     23/12/2010




תאמ 7673-09/08 אילן לוין סחר בע"מ נ' רונן פולט








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחדרה



תא"מ 7673-09-08 אילן לוין סחר בע"מ
נ' פולט רונן






בפני

כב' השופט חננאל שרעבי


התובעת

אילן לוין סחר בע"מ



נגד


הנתבע

רונן פולט
ת.ז. 29400645




פסק דין


1.
עסקינן בהתנגדות לביצוע שיק שנמשך מחשבונו של הנתבע בבנק הפועלים סניף 616, חשבון מספר 699968, שיק מספר 0393, על סך של 25,000 ₪ לפרעון ביום 15.6.08 (להלן: "השיק").

2.
בין התובעת לנתבע נחתם ביום 13.8.07 חוזה שכירות (להלן: "החוזה") אודות נכס הנמצא ברח' דוד שמעוני בחדרה (להלן: "הנכס").

תקופת השכירות החלה ביום 1.9.07 והיתה אמורה להסתיים בתאריך 31.8.08.

דמי השכירות עפ"י החוזה עמדו על סך של 1,800 דולר לחודש, ואמורים היו להיות משולמים כל 3 חודשים מראש.

החוזה צורף לתצהירו של הנתבע.

3.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע עזב את הנכס בסוף חודש אפריל 2008, היינו - כ- 4 חודשים טרם סיום השכירות.

4.
אין גם מחלוקת בין הצדדים כי השיק הופקד בידי התובעת לבטחון, בהתאם להוראות החוזה (סעיף 29 לחוזה).

5.
המחלוקת בין הצדדים היא האם היתה הצדקה לעזיבת הנתבע את הנכס טרם סיום תקופת השכירות עפ"י החוזה אם לאו.



טענות הנתבע בתצהיר עדותו הראשית נ/1

6.
הנתבע, בתצהיר עדותו הראשית מיום 27.7.08 (נ/1) ציין כדלקמן:

א.
הוא שכר את הנכס על מנת להפעיל שם עסק לאחסון רהיטים ומכירתם.

ב.
היה לו עניין להבטיח חניה מול הנכס ללקוחות.

ג.
המשך השכירות היה בלתי אפשרי מבחינתו עקב חסימת חזית בית העסק ע"י משאיות שהפיצו ריח ביוב עז (ביוביות).

ד.
גם גג העסק לא היה תקין, וכשהחלו הגשמים הגג היה דולף ומטפטף.

ה.
הוא פנה למשכיר פעמים רבות בע"פ והודיע לו על הליקויים דלעיל.

ו.
משלא עזר הדבר, הוא ביטל את ההסכם כדין.

ז.
מכאן, כי על אף שעזב את הנכס כ- 4 חודשים טרם סיום תקופת השכירות, לא היתה הצדקה מצד התובעת להגיש לביצוע את השיק שניתן לבטחון.

טענות התובעת בתצהירי מנהלה מר אילן לוין ת/1, ת/2

7.
אין ממש בטענות התובעת בדבר חסימת חזית בית העסק ו/או דליפה בגג הנכס.

8.
ככל שנחסמה דרך הגישה המערבית (אם בכלל), כי אז מדובר היה בפרק זמן קצר ביותר, וגם זאת לא ע"י התובעת אלא ע"י שוכר אחר, עוסק בשם: מי און, שהיה הבעלים של הביוביות.

9.
באשר למטרדי הריח - כאמור מהות עסקו של השוכר האחר באזור הנכס הוא בניקוי או ניקוז ביובים באמצעות ביוביות. בנדון היה הנתבע מודע לקיומן של הביוביות באזור טרם החתימה על הסכם השכירות, ולמרות זאת חתם על החוזה.

10.
הנתבע לא פנה מעולם לתובעת בדרישה לתקן את הגג, ואם היה פונה היתה התובעת מתקנת זאת.

בכל אופן לא מדובר בנזק ממשי המונע את המשך השכירות או לחילופין היה יכול הנתבע לתקן את הגג על חשבונו ולקזז את דמי הטיפול מדמי השכירות.

זאת ועוד - תמוה שהנתבע בחר לעזוב את הנכס בסוף חודש אפריל 2008, לאחר סיום עונת הגשמים, דבר המלמד כי אין מדובר בטענה של ממש.

11.
משכך הם פני הדברים אין מנוס מהמסקנה כי עזיבת הנתבע את הנכס טרם סיום תקופת השכירות נעשתה שלא כדין, וגם מכח החוזה הוא מחויב בנסיבות אלה לסיים ולשלם את דמי השכירות עד תום השכירות.

מדובר על סך של 28,800 ₪. יחד עם זאת, בחרה התובעת לבצע שיק זה שניתן לבטחון, בשיעור של 25,000 ₪, על מנת לזרז את ההליך.

דיון והכרעה


12.
השאלה שבמחלוקת - האם הנתבע הוכיח (ועליו נטל הראיה והשכנוע בנדון שכן מדובר בתביעה בעילה שטרית) כי עזב את הנכס טרם סיום תקופת השכירות עפ"י החוזה, מטעמים מוצדקים מוכחים?

13.
כאמור, הנתבע טוען לשלושה טעמים להצדקת עזיבת המושכר, כדלקמן:

א.
חסימת דרך גישה או חניה של בית העסק ע"י ביוביות של חברת מי און.

ב.
הפצת ריח רע באזור העסק מהביוביות שחנו בסמוך לנכס.

ג.
גג הנכס לא תקין, דרכו דולפים מי גשמים.
14.
טרם שנדון בשלושת הטעמים דלעיל, נציין שלוש עובדות שעלו מחקירתו הנגדית של הנתבע, כדלקמן:

א.
החוזה נחתם ביום 13.8.07, ותחילת השכירות היתה ביום 1.9.07. יחד עם זאת, הנתבע החזיק בנכס לצרכי שיפוצים כבר מאמצע חודש יולי 2007, והיה ער להפרות הנטענות (הכוונה לחסימת דרך הגישה או החניה לזמן קצר ע"י ביוביות והפצת ריח רע מהביוביות), טרם החתימה על החוזה (עמ' 11 לפרו' ש' 15-24).

ב.
הנתבע מעולם לא פנה לתובעת בכתב אודות ההפרות הנטענות אלא רק בע"פ, באמצעות מנהלה של התובעת מר אילן לוין (עמ' 10 לפרו' ש' 19).

ג.
נחתמה בין התובעת לנתבע תוספת להסכם בתאריך 13.8.07 (להלן: "הנספח"), שהוא יום חתימת החוזה (צורפה כנספח ה' לת/1), על פיה הוסכם כדלקמן:
1.
דרך הגישה בצד מערב תהיה פנויה על מנת לאפשר גישה לבית המלאכה הקיים בסוף המבנה.
2.
הנתבע יהיה רשאי לחסום את דרך הגישה האמורה לצורך פריקה וטעינה של הסחורה, ובלבד שהדבר יהיה לפרקי זמן קצרים.
3.
מיכלית של חברת מי-און (ביובית) תהא רשאית לעמוד לצורכי חניה צמוד לגדר המזרחית ליד הכניסה, או בדרך המעבר המערבית.

15.
כעת נברר האם הנתבע הוכיח את שלוש הטעמים דלעיל, המצדיקים לטענתו את עזיבת המושכר.

טעם א' - חסימת דרך גישה או חניה של בית העסק ע"י ביוביות של חברת מי-און

16.
כאמור, טוען הנתבע כי ביוביות של חברת מי-און חסמו את דרך הגישה או החניה לבית העסק במשך שעות ארוכות ביום, באופן שפגע בפעילות עסקו.

17.
מן העבר השני - טוענת התובעת כי אין ממש בטיעון זה, משלושה טעמים עיקריים:

א.
הביוביות של חברת מי-און ברוב שעות היום, לא נמצאות כלל במתחם הנכס אלא עוסקות בעבודתן ובתנועה מתמדת.

ככל שהן חונות בתוך מתחם הנכס, כי אז מדובר בחניה לזמן קצר לצורך תדלוק או טיפול שוטף, שכן מיכל תדלוק הדלק של חברת מי-און מצוי בקצה המבנה, בחלק הצפוני של הנכס, המושכר כולו לטובת חברת מי-און, ולא ברחבה הכללית (סעיפים 3-5 לת/2).

הנתבע צירף כמוצגים תמונות שצילם בתאריכים שונים, שם רואים שתי משאיות חונות במקביל בשביל הגישה למתחם הנכס (דוגמת תמונה מיום 23.1.08).

על כך השיבה לו התובעת כי מדובר בתמונה או תמונות שמנציחות זמן קצר במהלך שעות היממה אך לא מעבר לכך, בוודאי שאין בה כדי להוות הצדקה לביטול חוזה השכירות (סעיף 3 לת/2).

ב.
ככל שמשאיות של חברת מי-און חוסמות את דרך הגישה או החניה של הנתבע, כי אז מדובר בסכסוך שבין הנתבע לחברת מי-און, והוא היה צריך לפתור זאת במערכת היחסים ביניהם, מבלי לערב את התובעת על דרך של ביטול החוזה (סעיף 15 לת/1).

ג.
עובר לחתימה על החוזה, היה הנתבע מודע לכך שחברת מי-און, בעלת הביוביות, הינה שוכרת של חלק ממבנה הנכס עם זכות חניה למשאיוות ברחבה הכללית (סעיף 8 לת/2)
:


:
20 מ'15 מ'
.

:








תאמ בית משפט שלום 7673-09/08 אילן לוין סחר בע"מ נ' רונן פולט (פורסם ב-ֽ 23/12/2010)