פסקי דין על בלעיש אנט | פסקי דין על חבחון יוזמן | פסקי דין על בוזגלו חיים | פסקי דין על עירית בית שמש

2091/01 עב     13/04/2004




עב 2091/01 בלעיש אנט,חבחון יוזמן,בוזגלו חיים נ' עירית בית שמש




1
בתי המשפט
עב 002091/01
עב/ 01-2092
עב/ 01-1645
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
13/04/2004

כב' השופט אייל אברהמי

בפני
:

בלעיש אנט

חבחון יוזמן

בוזגלו חיים

בעניין:
תובעים
רובין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
עירית בית שמש
נתבע
ברקוביץ

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
התביעה
1. עניינה של תביעה זו הינו הזכויות ששולמו לנתבעים שנגזרו לטענתם מהיקף שעות נמוך, מזה שצריך היה להיות וממילא הם זכאים ליתרת זכויות שתגזר מההיקף הנכון בתחום של: שכר מינימום, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, ביגוד ועוד.
השאלה העיקרית שתדון היא מהי היקף עבודתם ממנו יש לגזור זכויותיהם וכתולדה של ענין זה מה היקף הזכויות שמגיעות להם.

רקע עובדתי
2. א. התובעים 3-1 הועסקו ע"י העיריה בליווי ילדי בית שמש בהסעה
מיוחדת למוסדות חינוך מיוחד בירושלים ועם סיום הלימודים הוסעו הילדים ממוסדות החינוך בירושלים לביתם כאשר התובעים ליוו אותם חזרה.
ב. במסגרת עבודתם ליוו התובעים את הילדים בשעות הבוקר מ 6.30 ועד 8.30 (ההסעה מבית שמש למוסד) ומ 14.00 עד 16.00 ההסעה מהמוסד בירושלים חזרה לביתם שבבית שמש.
ג. התובעת 1, בלעיש אנט
, החלה עבודתה אצל הנתבעת מחודש דצמבר 1997 עד לסוף חודש מרץ 1999 עת פוטרה מעבודתה.
ד. התובע 2, בוזגלו חיים
עבד אצל הנתבעת מחודש יולי 1992 עד לסוף חודש אוגוסט 2000 עת פוטר מעבודתו.
ה. התובע 3 מר חבתון יוזמן, עבד אצל הנתבעת מחודש ספטמבר 1994 עד לסוף חודש אוגוסט 2000, עת פוטר מעבודתו.
ו. עבודת התובעים הופסקה בהסכמת הרשות המקומית וועד העובדים במסגרת הסדר בין הצדדים לגבי תוכנית הבראה.
ז. בתאריך 27.11.01 הגישו הצדדים לכב' הרשם מ. טווינה (כתוארו אז) רשימת המוסכמות והפלוגתאות הבאות לגבי תובע 1,3. ביחס לתובעת מס' 2 הגיעו הצדדים לרשימה דומה, בפני
כב' הרשמת שטיין. יותר מאוחר במסגרת איחוד הדיון, הוסכם שהרשימה מתאימה לשלושת התובעים כאחד. להלן תמצית רשימת המוסכמות והפלוגתאות.
מוסכמות
3. א. התובעים הועסקו כמלווים של העירייה.
ב. התובעים קיבלו את השכר והתנאים הסוציאליים בהתאם לתלושי השכר שניתנו ע"י הנתבעת.
פלוגתאות
ג. כמה שעות עבדו התובעים בפועל בכל יום עבודה.
ד. בהתאם לתשובה ל-ג האם קיבלו התובעים שכר, תנאים נלווים
ופיצויי פיטורים בהתאם לשעות העבודה בפועל.
ה. האם הפורום הנאות לדיון בתביעה היא הוועדה הפריטטית מכוח חוקת העבודה.

טענות הצדדים
התובעים
4. א. התובעים 3-1 טענו כי עבדו 6 ימים בשבוע, 5 ימים , 7 שעות מדי יום
ויום ו' וערבי חג 6.5 שעות, הואיל וכך היקף משרתם עמד על 97% שהם 180 שעות לחודש.
ב. התובעים טענו כי משכורתם במהלך השנים הייתה נמוכה משכר המינימום וכן, המשכורת לא עודכנה במהלך השנים.
ג. לאור האמור לעיל מגיעים להם הפרשי שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה, וכן פיצויי פיטורין.
הנתבעת
5. א. הנתבעת טוענת כי התובעים עבדו כמלווים כמו שאר המלווים
בעירייה, עפ"י בסיס שעתי בלבד וקיבלו את שכרם עפ"י שעות מדווחות בפועל, כלומר 4 שעות שהם 50% משרה.
ה - 4 שעות מהוות למעשה את משך הזמן שלוקח להגיע מבית שמש בו נמצא המלווה בהסעה הלוך וחזור - מאיסוף הילד הראשון ועד הורדת הילד האחרון וכמו גם החזרה מירושלים עד הורדת הילדים בבית שמש.
ב. הנתבעת טוענת כי שכר התובעים לא ירד תחת שיעור שכר המינימום, כי אם היה שווה לו, או גבוה ממנו. הנתבעת טוענת כי יש לבדוק סוגיה זו לפי מכסת השעות שעבדו התובעים והואיל שמדובר ב 4 שעות יומיות בלבד, הרי שתשלומי השכר שקיבלו התובעים לא היו נמוכים משיעור שכר המינימום הקבועים בחוק.
ג. לגבי פדיון החופשה, הנתבעת טוענת כי התובעים קיבלו אותה לפי היקף המשרה בה עבדו.
ד. הנתבעת טוענת שבכל מקרה עפ"י הוראותיה של חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות יש להפנות סכסוכים מסוג הסכסוך, נשוא התיק זה, תחילה ליישב בפני
וועדה פריטטית, מה שהתובעים לא עשו. לכן היו מנועים מלהגיש תביעה לבית דין זה.
פסק דין

המחלוקת העובדתית
6. השאלה העומדת לדיון היא היקף משרתם של התובעים, וכתולדה מכך תביעותיהם הכספיות הנגזרות מהיקף זה.

החובה לפנות לועדה פריטטית
7. כאמור על פי טענות הנתבעת הוראותיה של חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, קובעת כי יש להפנות סכסוכים מסוג הסכסוך נשוא התובענה תחילה ליישוב בפני
ועדה פריטטית, והתובעים נמנעו מלעשות כן ואף אינם משתפים פעולה עם העירייה בהבאת הסכסוך לדיון כאמור, ולפיכך אין מקום לברר הסכסוך בהליך זה בטרם מוצה המנגנון המוסכם לפתרון המחלוקת כאמור בחוקת העבודה.

כבר נקבע כי:
"בתחום יחסי העבודה, הגישה המקובלת היא כי עדיף להכריע בתביעה לגופו של ענין ולא לסלקה על הסף... במיוחד אמורים הדברים כאשר מתעוררות שאלות בענין נושאי ההסכם הקיבוצי והיחס שבין הסכם קיבוצי לבין הוראות החוק..."
ע"ע 4/99 מדינת ישראל נ' גבריאל עטיה ואח', פד"ע לד 137..
כן נפסק כי:
"גם אם קבעו הצדדים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים החלים עליהם מנגנון בירור/שיפוט פנימי שיש להפעילו במקרה של מחלוקת הרי שאין בו כדי לשלול את סמכות בית הדין".

(דב"ע נ"א 3-105 יצחק בסה ואח' נ' אגד בע"מ, פד"ע 311 וכן דב"ע נ"ב 406 מועצת פועלי לוד ואח' נ' טלרד תעשיות בע"מ ואח' פד"ע כ"ד 3).

בית הדין מעודד פתרון סכסוכים בעזרת מנגנוני בירור פנימיים:
"מדיניותם של בתי הדין לעבודה היא לעודד ישוב חלוקי דעות בין הצדדים להסכמים הקיבוציים, ויהא דרך ישובם אשר יהא: ועדה פריטטית, בוררות או גוף אחר אשר הצדדים להסכם הקיבוצי חברים בו"
(דב"ע נג/ 3-127 עיריית אשדוד נ' שלמה בנישתי, עבודה ועוד כז (2) 66).

8. סכסוך המובא להכרעה של בית הדין, על פי שורת הדין מעצים לא פעם את הסכסוך מעמיק את המחלוקת ומגדיל את הקרעים. במקרים של חוזה יחס - חוזה המסדיר מערכות יחסים מתמשכת נכון וראוי למצוא פתרון לסכסוך שלא על פי שורת הדין בבית הדין, אלא במסגרת מנגנון מוסכם בין הצדדים ולפנים משורת הדין. באופן זה, נשאר הסכסוך בעצימות נמוכה, עד שימצא לו פתרון. נכון לעשות כן בעיקר בסכסוכים עת עסקינן בחוזה יחס. אך במקרה דנן בו התובעים כבר פוטרו, היחסים בין הצדדים כבר נותק וכל שנותר הוא להכריע במחלוקת כספית המתיחסת לעבר, אין יתרון בהפנית הצדדים לפתרון המחלוקת מחוץ לבית הדין.נציין כי לא הוגשה בקשה לסילוק על הסף. הצדדים הופנו ע"י כב' הרשם לועדה הפריטטית אך, לא השכילו להביא הענין בפני
הוועדה. בנסיבות אלה ולאחר ששמענו הראיות וכדי למנוע המשך עיכוב הבירור ראוי לבחון הטענות לגופן.

היקף העבודה של התובעים
9. באשר לשעות הליווי בפועל של הילדים הרי שהתובעים הודו בחקירתם כי אלה למעשה היו כארבע שעות ליום (כך בעדותו של ה"ה בלעיש פרוט' עמ' 2 ש' 9 ואילך, עדותו של ה"ה בוזגלו פרוט' עמ' 3 ש' 17 ואילך, עדותו של ה"ה יוזמן פרוט' עמ' 5 ש' 1 ואילך).
מה הדין של ההפסקה שנוצרה בין תום הליווי בבוקר בהבאת הילדים למוסדות החינוך (שהסתים בירושלים) לבין תחילת הליווי של איסוף הילדים ממוסדות (להלן ההפסקה) מדובר בהפסקה שעולה על שלוש שעות. התובעים שחלקם שבו לבית שמש ושוב לירושלים, טענו כי יש לכלול את זמן ההפסקה והנסיעות שנסעו בבוקר חזרה לבית שמש ובצהריים חזרה לירושלים כחלק משעות העבודה.
נציין כי באשר לעלות הנסיעה התובעים קיבלו כרטיסי חופשי חודשי שאפשרו להם לשוב לביתם לאחר ליווי הבוקר ולחזור לי-ם לאיסוף ולווי הצהריים.
10. לדידנו שעות ההפסקה אינן שעות עבודה. התובעים רשאים היו בשעות אלה לעשות ככל שיחפצו. הם היו יכולים להסדיר את עניניהם בירושלים או בבית שמש. לפי עדותם העדיפו לשוב לבית שמש, אך ענין זה נתון היה לשיקול דעתם, ואין לראות בשעות אלה כשעות עבודה. זמן ההפסקה עמד לרשותם של העובדים והם לא עמדו לרשות העבודה במהלך שעות ההפסקה (וראה דב"ע מה/ 22-3 אגד קרץ פד"ע יז עמ' 21 וכן דב"ע תש"ן 831-3 מד"י - רון פד"ע כב' עמ' 433).

11. אכן יש חוסר נוחות מסוים בעבודה בשעות מפוצלות ולכן נקבע שיש לתת פיצויי על עבודה באופן זה כאמור.
בחוקת העבודה לענין הרשויות המקומיות מוסדר נושא יום העבודה המפוצל כאמור להלן:
סעיף 27 (כב) לחוקת העבודה קובע את הדברים הבאים:
"העובדים הנדרשים לעבוד ביום עבודה מפוצל יהיו זכאים לתשלום כמפורט להלן, אם נתקיימו בהם כל התנאים הבאים:
(1) משך הפסקת הצהריים הוא שלוש שעות לפחות.
(2) העובד מועסק דרך קבע בשני ימי עבודה מפוצלים לפחות לשבוע;
(3) העובד אינו זכאי לכל הטבה אחרת (כגון קיצור יום העבודה) בעד יום העבודה המפוצל.
(4) העובד מועסק בשבוע עבודה של 45 שעות לפחות בחורף ו 40 שעות לפחות בקיץ".

12. נציין כי למלווי הסעות נמצא סידור מיוחד בחוקת העבודה (לעובדי רשויות מקומיות בסעיף 26) החל מיום 1.9.99 שנועד לפצותם על פיצול שעות העבודה:
"בסעיף זה יום עבודה מפוצל - יום עבודה מפוצל ע"י הפסקה ארוכה יותר מהפסקת הצהריים המרבית הרגילה של כלל העובדים באותו זמן, ובלבד שתהיה ארוכה משעה אחת. עובד המועסק לפי דרישת המעסיק ביום עבודה מפוצל וזכאי לקבל, בעד הנסיעה השנייה מביתו למקום עבודתו וחזרה, קצובה בשיעור המחיר המוזל של הנסיעה באוטובוס ציבורי. עובד כאמור זכאי לקבל את הקצבה בהתאם, רק אם נגרמו לו למעשה הוצאות נסיעה כדי להגיע בפעם השנייה אל מקום עבודתו וממנו".

סידור זה מדגיש את העובדה שאין לראות בשעות "ההפסקה" כשעות עבודה. פועל יוצא של קביעתנו לפיה אין לראות את שעות ההפסקה, כשעות עבודה, הינו שהיקף משרתם של התובעים היה לפי שעות הליווי בפועל בלבד. הנתבעת חישבה את זכויותיהם לפי שעת הליווי בפועל ושילמה בהתאמה. לאור זאת הבסיס לתביעה נשמט, ויש לדחותה על קירבה וכרעיה.
נעיר כי יתכן והתובעים היו זכאים לתשלום בהתאם לסעיף 26 או 27 לחוקת העבודה. תביעה כזו לא היתה בפני
נו ואין מקום לענות בה.

13. סוף דבר התביעה נדחית.

14. בשים לב לכך שמדובר למעשה בסכסוך בעל אופי מהותי וקיבוצי אין מקום לפסיקת הוצאות.
ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ד (13 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אייל אברהמי
, שופט
002091/01עב 730 לימור.








עב בית דין אזורי לעבודה 2091/01 בלעיש אנט,חבחון יוזמן,בוזגלו חיים נ' עירית בית שמש (פורסם ב-ֽ 13/04/2004)