פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז המרכז | פסקי דין על פרדריק בלק | פסקי דין על גדעון לנדסברגר | פסקי דין על משה מילר ואח' |

2613/08 פ     02/01/2011




פ 2613/08 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' פרדריק בלק, גדעון לנדסברגר, משה מילר ואח'








בית משפט השלום בפתח תקווה



02 ינואר 2011

ת"פ 2613-08 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז
נ' בלק ואח'






בפני

כב' השופטת ליה לב און
, סגנית הנשיאה


מאשימה

מ.י. פרקליטות מחוז המרכז


נגד


נאשמים

1.פרדריק בלק
2.גדעון לנדסברגר
3.משה מילר
4.נאסרין חורי
5.יוסף חסקל
6.ברטה שוום
7.ראיסה פרברוב
8.דורית ניצן - קלוסקי



החלטה

1.
הבקשה שבפני
י היא להורות על זימון עדים למתן עדות במסגרת חיקור דין במדינה זרה.

2.
לגרסת הנאשמים – צפוי היה שהעדים יסרבו להגיע להעיד בישראל ולפי הוראת בית המשפט נערכו בדיקות באשר למוכנות עדים ליתן עדות בפרשה וזמינותם.

3.
לפי ס' 47 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות, ביהמ"ש מתבקש לאשר ולקבוע כי העדויות דרושות להליך.

משייקבע כך – מתבקש כי גביית העדויות תעשה בישראל או בהליך חיקור דין או בהליך של
video conference

לפי תק' 15 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות – תשנ"ט – 1999 (להלן: תקנה 15) לחילופין ובלבד, שייגבו העדויות בפני
בית משפט מוסמך בנוכחות באי כוח הצדדים.

4.
כמו כן מתבקש ביקור וכן צילום במפעל הומנה ובמעבדות.

5.
טענת ההגנה בקליפת אגוז היא כי הנאשמים לא התרשלו, ולא יכלו לצפות את סדרת הכשלים החמורים בהומנה, לכן – אותם כשלים שוללים את יסוד הצפיות ומנתקים קשר סיבתי (וזאת בהדגשה של הנסיבות הקונקרטיות של המקרה).

מכיוון שלטענתם האשם רובץ לפתחם של עובדי הומנה ולא ננקט כנגדם הליך פלילי, לא בגרמניה ולא בארץ, היתה זו חובתה של התביעה להביא בפני
ביהמ"ש את מלוא ההיבטים העובדתיים הצריכים לאישום, והיא לא עשתה כך. התביעה חולקת על עמדה זו, ומפרטת טענותיה בתגובתה.
ההגנה סבורה ששאלת ההליכים בגרמניה רלבנטית וסומכת יתדותיה גם בהחלטת כב' השופטת רון, שם נקבע על ידי כב' השופטת רון, לצורך ענין אחר, בבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, כי החומר שנאסף בגרמניה מצוי בלב ליבם של האירועים שנחקרו.
התביעה אינה שותפה לעמדה זו.
אומר כבר עתה, עם כל הכבוד, כי אין באותה אמירה כדי להשליך בשלב זה על הבקשה לקיום חיקור דין, ובפרט שהמדינה שם פעלה על פי ההחלטה וגם העבירה מלוא החומר שהתקבל לידי ההגנה לכל צורך שתמצא לנכון.

7.
ההגנה סבורה שבחומר שנמסר יש כדי לשכנע את ביהמ"ש בדבר חפותם של הנאשמים
וכי
על התביעה היה להביאו בפני
בית המשפט, בעוד התביעה על בסיס התפישה הנורמטיבית על פיה נוסח כתב האישום, סבורה שגם אם החומר רלבנטי להגנה, אין בכך כדי לחייבה לפעול ולהביא ראיות מתוכן בפני
בית המשפט.

במידה זו או אחרת התרשמתי כי ההגנה מקבלת עמדה זו (פיסקא 16 לבקשה), אם כי שומרת הזכות לחזור ולטעון בנושא בסיכומיה.
לטעמי לא ניתן לחייב את התביעה לפעול בשונה מעמדתה הבסיסית, וזאת בין אם התביעה מודעת למלוא תוכנם של החומרים שהתקבלו והועברו לידי הסנגוריה ובין אם לאו, שהרי עמדתה היתה ועודנה כי "ההליך הפלילי בישראל עוסק באחריותם הנפרדת הבלעדית והבלתי תלויה של המבקשים לאסון".


בהמשך עמדתה במפורש נאמר: "(כי) חברה המשווקת מזון תינוקות כולי בישראל מחוייבת לספק מזון המכיל את כל תכולת הרכיבים הדרושים להתפתחותו התקינה של התינוק והמוצהרים על אריזת המוצר, וכי אין באפשרות חברה כזו להסתמך בצורה עיוורת על יצרן המשנה מטעמה. אחריות זו הינה בלתי תלויה בסיבות הספציפיות שגרמו לכך שויטמין ה-
b1
לא הוכנס למזון התינוקות בגרמניה, אף אם הסיבה לכך נעוצה ברשלנות, במזיד או אפילו בכוונה". (ר' תגובת המדינה, פיסקה 18).


מנקודת מבט זו ובמחלוקת הלגיטימית הנטושה בין התביעה להגנה, אליה איני נכנסת בשלב זה, על הסנגוריה להביא בפני
בית המשפט הראיות הרלוונטיות לטעמה להוכחות טענותיה בהליכים המעוגנים בחוק, לרבות – חיקור דין במדינת חוץ.

8.
השאלה אם הראיות דרושות נסמכת על הטענה כי הנאשמים 1 – 3 לא יכלו לצפות רשלנות בדרגה ובאופן שהתגלתה בגרמניה, היינו: כי לא ניתן היה באופן קונקרטי לצפות את שבפועל קרה בגרמניה.



9.
לשם כך, מבקשת ההגנה באמצעות חיקור הדין להוכיח מעמדה ומקצועיותה של הומנה כיצרנית מזון תינוקות, נסיונה, מערכת בקרת האיכות לאורך כל שלבי הייצור, אחריות הומנה לאיכות וטיב המוצר והמחדל הבלתי נתפש, ולצד אלו להביא לליבון סידרת שאלות הקשורות לנסיבות בגינן חסר היה ויטמין
b1
בפורמולה שהגיעה לישראל (סעיף 51 לבקשה).

.








פ בית משפט שלום 2613/08 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' פרדריק בלק, גדעון לנדסברגר, משה מילר ואח' (פורסם ב-ֽ 02/01/2011)