פסקי דין על דני דנקנר | פסקי דין על שושנה דנקנר | פסקי דין על ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה | פסקי דין על שרון ברקת | פסקי דין על יהודית מוסרי ואח' |

19627-06/09 עתמ     29/12/2010




עתמ 19627-06/09 דני דנקנר, שושנה דנקנר נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה, שרון ברקת, יהודית מוסרי ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 19627-06-09 דנקנר
ואח'
נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה
ואח'






בפני

כב' השופטת
ברכה
בר-זיו


עותרים

1
.
דני דנקנר
2
.
שושנה
דנקנר


נגד


משיבים

1.ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה
2.שרון ברקת
3.יהודית מוסרי
4. הועדה המקומית לתכנון ובניה "חוף הכרמל"



החלטה

1.
העותרים הגישו עתירה כנגד החלטת המשיבה מס' 1, ועדת הערר לתכנון ולבניה, מחוז חיפה (להלן: "ועדת הערר") מיום 30.4.09 ואשר על פיה בוטלה החלטת המשיבה מס' 4, הועדה המקומית לתכנון ובניה "חוף הכרמל" (להלן: "הועדה המקומית"), אשר אישרה בקשת העותרים להיתר בניה.

2.
העותרים הינם בעלי החזקה בבית מגורים בשכונת נווה רחל בעתלית, הידוע כחלק מחלקה 1 בגוש 10538 (להלן: "הנכס").

3.
המשיבה מס' 2 הינה נציגת שר הפנים בועדה המקומית. המשיבה מס' 3 הינה נציגת המשרד להגנת הסביבה בועדה המקומית.

4.
העותרים הגישו לועדה המקומית בקשה לקבלת היתר בניה, שעניינה איחוד וחלוקה והכשרת הבנוי על המקרקעין.

5.
ביום 5.9.07 החליטה הועדה המקומית לאשר את הבקשה בתנאים. בין היתר נאמר בהחלטה כדלקמן:

"מהות הבקשה: לגליזציה לבית מגורים קיים בשטח עיקרי של 488.43 מ"ר ושטח שירות של 92.5 מ"ר, כולל הקלות בשטח עיקרי, קומת מרתף ובריכת שחיה.
כותרת הערות בדיקה:
תכנית החלה במקום ג/555 יעוד השטח למגורים ב' תכנית ג/204.
קיימת תכנית מפורטת ג'304 אשר פורסמה להפקדה ביום 11.6.53 ילקוט פרסומים מס' 296 יעוד השטח עפ"י ג/304 מגורים א'. התכנית אושרה לתוקף ביום 26.11.53, טרם פורסמה לתוקף. ביום 6.7.03 דנה ועדת מורדות הכרמל בישיבתה מס' 238 בבקשה והחליטה לאשרה בתנאים. הבקשה נבדקה לפי תכנית מופקדת ג/304 ואחוזי הבניה מחושבים משטחן הכולל של חלקות 48, 49, 50 שהוא 3120 מ"ר. לפיכך אישור מהועדה לתוכנית איחוד החלקות מהוה תנאי להוצאת היתר"
.

בהמשך פורטו התנאים למתן ההיתר , ובין היתר נקבע כי תנאי להוצאת היתר הבניה יהיה אישור מתן תוקף של תכנית מפורטת ג/304.

6.
ביום 17.10.07 בוטל דבר הפקדתה של תכנית ג/304, בהתאם להחלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה (להלן: "הועדה המחוזית").

7.
ביום 3.6.08 דנה הועדה המקומית מחדש בבקשה, עקב ביטול תכנית ג/304, והחליטה :

"לבטל את תנאי בהחלטת הועדה מיום 27.8.07 המתנה הוצאת היתר באישור תכנית ג/304 ולאשר הבקשה בתנאים ובכפוף לגיליון הדרישות, לאחר בדיקת מועד ההתנגדויות"
.

8.
ביום 7.7.08 הגישו המשיבות מס' 2 ו- 3 (להלן: "המשיבות") ערר על החלטת הועדה המקומית מיום 3.6.08 לאשר את הבקשה להיתר בניה. בערר טענו המשיבות כי הועדה המקומית החליטה על מתן ההיתר מכוחה של תכנית ג/555 ולטענתן הדבר נעשה בניגוד גמור לאמור בתכנית הנ"ל, ולפיה השטח נשוא הבקשה מיועד לתעשיה זעירה ולא למגורים.

9.
הערר נידון בישיבה מיום 9.11.08 . במהלך הדיון נרשם מפי המשיבה מס' 2 כדלקמן:

"הגענו להסכמה. מר סנרמן (מהנדס הועדה – הערה שלי – ב.ב) מסכים איתנו שזה אזור תעשיה, אבל היות וסעיף ד'1 מאפשר לאשר את זה ללא הכנת תכנית מפורטת, יש לפעול כך. אנו לא חוזרות בנו. ההיתר יוצא ע"פ החלטה הועדה המקומית. הנושא לא יהווה תקדים להוצאת היתרי בניה מכוח תוכניות המתאר"
.

10.
לאור הודעה זו ניתן

פסק דין
לפיו הערר נדחה.

11.
ביום 10.11.08 פנתה המשיבה מס' 2
בשנית לועדת הערר וטענה כי לאחר התייעצות שקיימה התברר כי קיימת בעייתיות משפטית בהחלת סעיף ד'1 הנ"ל, ומבוקש דיון נוסף בפני
ועדת הערר. נטען כי השימוש בסעיף לא עלה קודם לכן במסגרת טיעוני הועדה המקומית או העותרים והטענה הועלתה לראשונה רק במהלך הדיון בערר ולפיכך לא התאפשר למשיבות לבחון באופן יסודי את כלל ההיבטים המשפטיים, התכנוניים והעובדתיים הנוגעים בדבר. עוד נטען כי לא היה מקום לדחות את הערר, כפי שעשתה ועדת הערר בהחלטתה.

12.
העותרים טענו בתגובה לבקשה כי יש לדחותה. בין היתר טענו העותרים כי ועדת הערר נעדרת סמכות לקיים דיון נוסף בערר, לאחר שזה נדחה על פי החלטתה מיום 9.11.08. גם הועדה המקומית טענה כי לא נהיר לה הבסיס לבקשה, לאור העובדה שהחלטת ועדת הערר ניתנה בהסכמת הצדדים. כן נטען כי אין לועדת הערר סמכות לקיים דיון חוזר בערר לאחר מתן ההחלטה, כאשר הוראות החוק קובעות כי ערעור על החלטת ועדת הערר נעשה בדרך של הגשת עתירה מינהלית בלבד.

13.
ביום 4.12.08 החליטה הועדה לבטל את ההחלטה מיום 9.11.08 ולקיים דיון חוזר בערר. בהחלטתה קבעה ועדת הערר, בהסתמך על בג"צ 9717/03, 10359 נעלה – עמותה להתיישבות בשומרון ואח'
נ. המינהל האזרחי ליהודה ושומרון , כי למוסד התכנון סמכות לקיים דיון חוזר על החלטותיו. הועדה הוסיפה וקבעה כי אינטרס ההסתמכות של העותרים טרם התגבש באופן שיוצר פגיעה קשה באם תשתנה ההחלטה וכי כאשר מדובר בטענה של חוסר חוקיות, מוצדק לדון בטענות לגופן ולא להותיר את ההסכמה כפי שניתנה. הועדה קבעה מועד להמשך דיון בערר.

14.
ביום 15.1.09 קיימה ועדת הערר דיון נוסף. המשיבה מס' 2 נטלה חלק בדיון. בדיון חזרו המשיבות על הטענה לפיה יעוד השטח הינו לתעשיה. העותרים טענו כי נעשה שינוי יעוד של השטח בתכניות אחרות וכי הקרקע שימשה למגורים עוד לפני שנת 1978. בהחלטה נקבע כי העותרים והועדה המקומית ימציאו לועדת הערר מסמכים שונים.

15.
ביום 30.4.09 ניתנה החלטת ועדת הערר (להלן: "ההחלטה"). ועדת הערר קיבלה את הערר, החליטה לבטל את החלטת הועדה המקומית וקבעה כי אין להוציא לעותרים היתר בניה על הקרקע, כל עוד אין תכנית מפורטת המסדירה את זכויות הבניה במקום.

16.
החלטה זו הינה נשוא העתירה בפני
.


17.
בעתירתם טענו העותרים כי יש לבטל את ההחלטה ולחילופין להורות על השבת הדיון בבקשת העותרים להיתר בניה לועדה המקומית. העותרים טענו כי לא היה מקום לקיים דיון חוזר על ידי ועדת הערר וכי הדעת אינה סובלת מצב בו נציגת משרד הפנים חוזרת בה מהסכמה, לה ניתן תוקף מחייב על ידי ועדת הערר, כאשר לא חל שינוי בנסיבות. מעבר לעובדה שועדת הערר בהחלטתה פגעה בעקרון סופיות הדיון יש לראות בהתנהגותה כאילו ישבה כערכאת ערעור על עצמה. העותרים טענו עוד כי החלטת ועדת הערר ניתנה תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, לאחר שנשללה מהם האפשרות להשמיע טענותיהם באשר לטעמים התכנוניים, שעל בסיסם התקבלה ההחלטה לגופה. העותרים גם טענו כי נפגע אינטרס ההסתמכות שלהם, לאחר שערעור המשיבות הוגש לאחר חלוף שנה ממועד החלטת הועדה המקומית ולאחר שהועדה המקומית נתנה לעותרים היתר מעת לעת. לגופו של ענין טענו העותרים כי בניגוד להחלטה, אין מניעה ליתן להם היתר בניה מכוח תכנית ג/555 ולא היה מקום לדרוש מהם להכין תכנית מפורטת.

18.
ועדת הערר והמשיבות (שיקראו להלן, ביחד: "המשיבים") טענו כי בעתירה מבקשים העותרים
למצוא פתרון חוקי להכשרת בית מגורים "מונומנטאלי" בעיבורו של שטח קרקע שיעודו תעשייתי, בדרך של קבלת היתר בניה בדיעבד למבנה בלתי חוקי, וזאת במקום שיצעדו בדרך המלך ויביאו ללגליזציה של הבית בדרך של הגשת תוכנית מתאימה. לטענתם, בהתאם לתוכניות הקיימות לא ניתן להוציא למבנה נשוא העתירה היתר בניה וכי היתר שכזה מעולם לא הוצא למבנה בהיקפו ובשטחו הנוכחי.

19.
המשיבים טענו כי אין בסיס לטענה לפיה הערר הוגש באיחור. לטענתם יסודה של ההחלטה מיום 27.8.07, שעל פיה אושרה הבניה בהתאם לתכנית ג/304 ובכפוף לאישורה של תכנית זו, נשמט עם ביטול התכנית וממילא לא ניתן היה לממשה ולהוציא היתר בניה וכי רק כאשר הועדה המקומית ביטלה את התנאי בדבר אישור התכנית היה מקום להגשת הערר, כאשר על פי התכנית המאושרת החלה על השטח – ג/555 לא ניתן היה ליתן לעותרים היתר בניה, מאחר ויעודה לתעשיה זעירה בלבד.

20.
המשיבים טענו כי, כקביעת ועדת הערר, נתונה לה הסמכות לקיים דיון נוסף בהחלטותיה, במיוחד כאשר עולה חשש לאי חוקיותו של היתר בניה שעומד להינתן. הם גם טענו כי אין בסיס לטענת ההסתמכות של העותרים, כאשר המשיבות פנו לועדת הערר כבר למחרת מועד קבלת ההחלטה וכאשר בכל מקרה בדיני התכנון והבניה יש ליתן לאינטרס ההסתמכות משקל נמוך. לטענתם, אין מקום לחשש העותרים כי מכאן ולהבא תהיה על החלטה של מוסד תכנון פתוחה לדיון נוסף וכי יש מקום לדיון שכזה בנסיבות מתאימות, כאשר החלטה נחזית כבלתי חוקית או החלטה שלגביה עולות טענות ממשיות להעדר חוקיות.

המשיבים
טענו כי לא נפגעה זכות הטיעון של העותרים לאחר שועדת הערר החליטה על קיום "דיון מחודש" בערר וכי בפועל אכן התקיים דיון מחודש שכזה ולא היתה מניעה בפני
העותרים להעלות כל טענה שסברו כי היתה ראויה להטען.

21.
הועדה המקומית טענה בתגובה לעתירה כי על המקרקעין חלה תכנית ג/555 המיידית את המקרקעין "כאזור מגורים" וכי כאשר גופי התכנון ביקשו לשנות את היעוד ממגורים לתעשיה, יזמו תוכניות מיוחדות לשם כך. לטענת הועדה המקומית תכנית ג/555 הינה העתק מדויק של תכנית ג/304 ובשתיהן יעוד המקרקעין הינו למגורים. בנסיבות אלה, טענה הועדה המקומית, כי לא נפל כל פגם בהחלטתה, אשר אישרה לעותרים היתר בניה ללגליזציה לבית המגורים הקיים במקום מזה עשרות שנים ואשר משמש למטרות מגורים. הועדה המקומית ביקשה לבטל את החלטת ועדת הערר מיום 30.4.09 ולאשר את החלטתה מיום 3.6.08 לאשר לעותרים היתר בניה.


.

"

(





.
.

65

.
.
.

"








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 19627-06/09 דני דנקנר, שושנה דנקנר נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה, שרון ברקת, יהודית מוסרי ואח' (פורסם ב-ֽ 29/12/2010)