פסקי דין על דוד אלישיוב | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

3611/09 עא     05/01/2011




עא 3611/09 דוד אלישיוב נ' בנק הפועלים בע"מ




פסק-דין בתיק ע"א 3611/09
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 3611/09




בפני
:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


כבוד השופט ס' ג'ובראן


כבוד השופט י' עמית


המערער:
דוד אלישיוב


נ


ג


ד

המשיב:
בנק הפועלים בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 1483/08 שניתן ביום 1.4.2009 על ידי כבוד הרשם א' אורנשטיין

תאריך הישיבה:
ט"ו בטבת התשע"א

(22.12.10)


בשם המערער:
עו"ד יצחק זיסמן

בשם המשיב:
עו"ד רז נבון
, עו"ד צוריאל לביא

בשם כונס הנכסים הרשמי:
עו"ד אופיר פורת

בשם המנהלת המיוחדת:
בעצמה - עו"ד אלונה שהרבאני-באומגרטן



פסק-דין
השופט י' עמית

:

1.
המערער ניהל חשבון בסניף המרכזי של המשיב בתל-אביב (להלן ובהתאמה:
הבנק והסניף המרכזי
). המערער הוא בעל שליטה בחברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים בשם
bayside new enterprises inc.
(
להלן:
החברה
). החברה ניהלה חשבון בסניף לונדון של הבנק (להלן:
סניף לונדון
) במסגרתו ניתנו לה אשראים שונים, והמבקש ערב לקיום התחייבויות החברה כלפי הבנק על פי כתב ערבות מיום 21.3.2002 (להלן:
כתב

הערבות מיום 21.3.2002
). בעקבות דרישת סניף לונדון כי החברה תגדיל את הבטוחות כנגד האשראי שהועמד לה, ביקש המערער מהסניף המרכזי של הבנק להמציא לסניף לונדון כתב התחייבויות בין סניפית עד לסך של 14,000,000 דולר. כבטוחה להתחייבות הבין סניפית חתם המבקש בשנת 2004 על מסמך שכותרתו "כתב ערבות ובקשה להוצאת התחייבות לסניף אחר בחו"ל – ערב אחר" (להלן:
כתב

הערבות
). בהסתמך על כתב הערבות, המציא הסניף המרכזי ביום 1.6.2004 לסניף לונדון, כתב התחייבות בין סניפית בסכום של 14,000,000 דולר, בו נכתב כי ההתחייבות ניתנת
"in connection with an obligation signed or to be signed by the borrower."



משלא פרעה החברה את האשראי בסניף לונדון, מימש סניף לונדון את כתב ההתחייבות הבין סניפית, והבנק דרש מהמערער לשלם את חובו הן על פי הערבות מיום 21.3.2002 והן על פי כתב הערבות, בצירוף יתרת החוב בחשבונו של המערער בבנק. משלא פרע המערער את החוב, הגיש הבנק כנגד המערער תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום הסך של 54,609,706 ₪.

2.
המערער הגיש בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" ובמקביל הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. המערער לא צירף תצהיר לבקשות והסתפק בטענות משפטיות. הטענה העיקרית של המערער היתה כי התביעה אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר ואינה מגלה עילת תביעה כנגדו, משלא צורף כתב התחייבות של
החברה
כלפי הסניף בלונדון. משכך, לא השתכללה זכותו של הבנק לתבוע את המערער מכוח הערבות והתביעה אינה כשירה לידון בסדר דין מקוצר. עוד נטען, כי לא צורפו לכתב התביעה מסמכים נוספים הנדרשים כדי להכשיר את הגשת התביעה במסלול של סדר דין מקוצר.


כבוד הרשם דחה את טענות המערער, בקובעו כי על פי כתב הערבות הבנק לא נדרש להציג את כתב ההתחייבות של החברה בסניף לונדון, וכי הערבות דומה לערבות בנקאית לפיה הבנק מחוייב לשלם לפי דרישה מבלי חקירה ודרישה. המערער קיבל התראה מהסניף המרכזי בה נכתב כי הסניף בלונדון דרש את פרעון ההתחייבות הבין סניפית, ואם החוב לא ישולם תוך עשרה ימים הבנק יממש את ההתחייבות הבין סניפית, אך המערער לא הגיב על ההתראה. גם בהמשך לא הגיב המערער על מכתבים שנשלחו לו בעניין. יתרה מזו, המערער, שהוא בעל השליטה בחברה, אף לא טרח לטעון כי לא נחתם כתב התחייבות על ידי החברה או כי החברה לא קיבלה אשראי מסניף לונדון, או כי החברה אינה חייבת כל סכום לבנק, ואף לא נטען שהחברה העלתה טענה כנגד מימוש ההתחייבות הבין סניפית. עוד נקבע, כי התביעה עומדת בתנאים הנדרשים להגשתה בסדר דין מקוצר כאמור בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי)
. לאור כל אלה, דחה הרשם את בקשת הרשות להתגונן ואת הבקשה למחיקת כותרת, וניתן

פסק דין
כנגד המערער על מלוא סכום התביעה.

3.
על כך נסב הערעור שבפני
נו.
המערער חזר על עיקר טענותיו בערכאה קמא. לגישתו, משנכתב בכתב ההתחייבות הבין סניפית כי ההתחייבות ניתנה בנוגע להתחייבות שנחתמה או שאמורה להיחתם על ידי החברה, היה על הבנק לצרף לכתב התביעה את כתב ההתחייבות שחתמה החברה בסניף לונדון. משלא נעשה כך, ומשלא נטען בכתב התביעה כי החברה חתמה על התחייבות בסניף לונדון, המסקנה היא שלא קיימת התחייבות לגביה ניתנה הערבות, ובאין התחייבות גם לא קיימת ערבות להבטחתה. לכן, התביעה אינה כשירה לידון בסדר דין מקוצר ואינה מגלה עילה כלפי המערער. המדובר בטענה משפטית גרידא ולכן היה המערער פטור מלהגיש תצהיר בתמיכה לבקשות למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן.


עוד טען המערער, כי התביעה כללה עילה של עשיית עושר ודי בכך כדי למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר".

4.
אקדים ואומר כי לא מצאתי ממש בערעור. בקשת הרשות להתגונן והבקשה למחיקת כותרת אינן אלא ניסיון התחכמות גרידא שאין מאחוריו ולא כלום. כפי שנתברר גם בדיון, אין מחלוקת כי החברה חייבת סכומי עתק לסניף לונדון והמערער נמצא כיום בהליכי פשיטת רגל. כפי שציין כבוד הרשם, המערער אף לא טרח לטעון בבקשתו למתן רשות להתגונן כי החברה לא חייבת לבנק או שהחברה לא חתמה על כתב התחייבות כלפי הבנק.


למעלה מן הצורך אתייחס בקצרה לטענות המערער.

5.
אפילו היו מתקבלות כל טענותיו של המערער לגבי כתב הערבות, הרי שהמערער לא העלה כל טענת הגנה ביחס לכתב הערבות מיום 21.3.2002, לפיו רשאי הבנק לחייב אותו בגין כל חובות החברה. על כך השיב המערער, כי "הפוקוס" בכתב התביעה התמקד בכתב הערבות ובהתחייבות הבין סניפית ולכן לא העלה טענות לגבי כתב הערבות מיום 21.3.2002. בטענה זו אין ולא כלום והיה על המערער להידרש לכל עילות התביעה, גם אם מרכז הכובד בכתב התביעה נסב על כתב הערבות ועל ההתחייבות הבין סניפית.


למעשה, אין בפיו של המערער כל טענה מדוע לא זכאי הבנק לתבוע מכוח כתב הערבות מיום 21.3.2002. גם אם המסמך נחתם בסניף לונדון, הרי שנאמר בו שהערבות ניתנת כלפי


4.


הילולים
;



)


:

:
.
ב






עא בית המשפט העליון 3611/09 דוד אלישיוב נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/01/2011)