פסקי דין על עו"ד גולן קרן |

1221/02 בש     15/04/2002




בש 1221/02 עו"ד גולן קרן נ' עו"ד מדינת ישראל




7
בית משפט

בש 001221/02
בית משפט לתעבורה ת"א - יפו
15/04/2002
תאריך:
כב' השופטת אורנה שדמי

בפני
כב'
המבקשת
גולן קרן

בעניין:

נ ג ד

המשיבה
מדינת ישראל
החלטה

1. זו בקשה לבטול פסילה מנהלית של 90 יום, של רשיון הנהיגה של המבקשת, אשר נפסל על ידי קצין משטרה, עקב מעורבותה בתאונה קטלנית.

2. שמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את תיק החקירה, אשר הוגש לעיוני. החקירה עדיין לא הושלמה, אולם מחומר החקירה אשר נאסף עד כה עולה, כי נסיבות התאונה היו כדלקמן:
בתאריך 2/4/02, שעה 09:20 בערך, נהגה המבקשת בג'יפ סוזוקי ונסעה ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, מכוון פ"ת לכוון ת"א. רח' ז'בוטינסקי הינו כביש דו סטרי מופרד על ידי אי תנועה. המבקשת נסעה בנתיב הימני, מתוך 3 נתיבים במסלול נסיעתה, במהירות של 55 קמ"ש, לדבריה. בצומת עם רחוב הרצל היא פגעה בהולך רגל יליד 1923, אשר חצה את הכביש במעבר החצייה, משמאל לימין כוון נסיעתה. הולך הרגל נהדף באוויר ונפל מעבר לצומת. כתוצאה מהפגיעה והנפילה נחבל קשה הולך הרגל ונפטר. המבקשת עצרה רכבה 14.20 מ' אחרי הצומת. מזג האוויר באותה שעה היה גשום והכביש היה רטוב. למבקשת היה שדה הראיה למרחק של 100 מ', לפחות. הצומת מרומזר ולטענת המבקשת דלק אור ירוק ברמזור בכוון נסיעתה, בזמן התאונה. המבקשת טענה, כי היא לא ראתה את הולך הרגל מאחר ורכב שנסע משמאלה, בנתיב האמצעי, הסתיר לה אותו. שוטר שהיה בתפקיד במקום התאונה ועמד מעבר לצומת, ראה את התאונה ואמר, כי הוא הבחין בהולך הרגל עומד על אי התנועה שבמרכז הצומת לפני שירד לכביש. הולך הרגל גרר עגלת קניות וירד אל הכביש בהליכה מהירה ובאופן פתאומי. לדברי השוטר, כלי רכב שנסעו מימינו של הולך הרגל (בכוון נסיעת המבקשת), האטו ועצרו בשני הנתיבים שמשמאל לנאשמת. אז הגיע הרכב בו נהגה המבקשת בנתיב הימני ביותר ופגע בהולך הרגל.

מתיאור אופן קרות התאונה, עולה כי קיימות ראיות לכאורה לכך, שהמבקשת פגעה בהולך הרגל בשל חוסר תשומת לבה אל הדרך, בכך שלא האטה את מהירות נסיעתה בהתקרבה אל מעבר החצייה, בראותה שכלי הרכב משמאלה מאטים ועוצרים לפני מעבר החצייה, או בשל מהירות בלתי סבירה ובלתי מתאימה למזג האוויר הגשום שהיה, בשעה שהתקרבה למעבר החצייה.

3. בתאונה קטלנית חייב קצין משטרה לפסול ל-90 יום את רשיונו של נהג, אשר לגביו יש יסוד להניח, כי יוגש נגדו כתב אישום בגין העבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נהרג אדם, על פי ס' 47 (ה) (1) לפק' התעבורה. זאת להבדיל מהמקרים האחרים המנויים בס' 47 (ה)
(2) ו-(3), בהם רשאי קצין המשטרה לפסול ל-60 יום את רשיונו של הנהג, אשר גרם לתאונת דרכים בה נחבל אדם, או ניזוק רכוש, או עבר עבירה מהמפורטות בתוספת הרביעית לפק' התעבורה. הטעם לחובה לפסול את רשיון הנהיגה של הנהג שגרם לתאונה קטלנית, ניתן בהצעת החוק לתיקון פק' התעבורה (מס' 11), תשל"א - 1971 (ה"ח תשל"א 34), כדלקמן:
"נוכח העליה המתמדת במספר התאונות הקטלניות והחשיבות שבהטלת סנקציות תכופות ובהן, בעיקר, הצורך למנוע מיד את האדם המעורב בתאונה קטלנית מלהמשיך ולנהוג, מוצע להוסיף הוראה חדשה, כי במקרה של תאונה קטלנית יפסול קצין משטרה מיד את רשיונו של החשוד בגרימת התאונה לתקופה של 90 יום".

5. נהג שנפסל על ידי קצין משטרה רשאי להגיש בקשה לבימ"ש לבטול הפסילה המנהלית (על פי ס' 48 לפק'), וביהמ"ש רשאי לבטל את הפסילה המנהלית אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

לפני שביהמ"ש שוקל אם קיים סיכון לציבור בהמשך נהיגתו של הנהג שנפסל, עליו לבדוק אם הופעלה כדין סמכות קצין המשטרה לספול את רשיונו של הנהג. היינו, אם קיימות ראיות לכאורה, המלמדות כי הנהג עבר עבירת תנועה אשר בגינה נגרמה תאונה, בה נהרג אדם.

6. בבש"פ 2177/98, ארנביב נ. מדינת ישראל
(דינים עליון כרך נד' 195), פסקה כב' השופטת דורנר כדלקמן: "רואים בתאונה קטלנית כשלעצמה ראיה למסוכנותו של הנהג...".

"בהליך המנהלי המופעל בסמוך לאחר אירוע התאונה הקטלנית, חזקת המסוכנות בצירוף תקופת הפסילה המנהלית הארוכה יותר מאשר בגין עילות אחרות שאינן קשורות לגרימת מוות... משקפות תפיסה מוסרית, המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד. ומכאן גם התכלית המשנית שביסוד הפסילה, היא תקופת הצינון, על-פיה נמנע מנהג, שבנהיגתו קיפח חיי אדם, לנהוג מייד לאחר מכן".
-------------------------------------------

"לצורך פסילה מנהלית, די בראיות המלמדות כי הנהג היה מעורב בתאנות-דרכים קטלנית. שכן, במקרים רגילים - בהיעדר ראיות סותרות - עצם הפגיעה באדם תוך נהיגה מלמדת על חוסר זהירות".

בבש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל
(פד"ח מח', חלק חמישי, עמ' 215 ועמ' 218), פסק כב' הש' זמיר כדלקמן:
"אכן, במקרה הרגיל, התאונה הקטלנית עשוי ללמד כשהיא לעצמה
כי הנהג עלול, אם ימשיך לנהוג, לפגוע בבטחון הציבור".

7. ב"כ המבקשת בקש לקצר את תקופת הפסילה בת 90 הימים. בעניין זה קבע כב' הש' קדמי בבש"פ 5928/96 ארנפריד נ. מדינת ישראל
כדלקמן:
"תקופת הפסילה נקבעה על ידי המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכלית העומד בבסיסה".
8. המבקשת כבת 27, בעלת רשיון נהיגה משנת 93 ובעברה 2 הרשעות קודמות, בעבירות קלות.

9. בנסיבות התאונה, רשלנותה לכאורה של המבקשת והתוצאה הקשה של תאונה זו - קטילת חיי אדם, אני סבורה, כי יהיה זה מסוכן לציבור אם הנאשמת תחזור ותנהג מיד לאחר שגרמה לתאונה כה קשה. לפיכך, גם אם עברה אינו מצביע על כך, שהיא היתה נהגת מסוכנת בעבר, הרי שנסיבות תאונה זו מעלים חשש, כי היא עלולה לסכן את שלום הציבור אם תמשיך ותנהג בשלב זה. כמו כן לא מצאתי במקרה זה נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור תקופת הפסילה, אשר נקבעה בחוק.

10. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לבטול הפסילה המנהלית של רשיון הנהיגה של המבקשת.

ניתן בפומבי היום, 15 באפריל 2002, במעמד הצדדים.
________________
א. שדמי, שופטת









בש בית משפט לתעבורה 1221/02 עו"ד גולן קרן נ' עו"ד מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 15/04/2002)