פסקי דין על ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ | פסקי דין על כהן אברהם ויפה | פסקי דין על מיכה בר אילן אינג' | פסקי דין על אקנין משה | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה |

715/03 א     26/04/2004




א 715/03 ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ נ' כהן אברהם ויפה, מיכה בר אילן אינג' , אקנין משה, הועדה המקומית לתכנון ובניה




1
בתי המשפט
בשא000210/04
בית משפט השלום בית שאן
בתיק עיקרי: א 000715/03

26/04/04
תאריך:
כב' השופט אשר קולה

בפני
:

ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ

בעניין:
המבקשת
ברקוביץ ואח'
ע"י ב"כ
נ ג ד
1. כהן אברהם ויפה

ע"י ב"כ עו"ד כהן משה ואח'

2. מיכה בר אילן אינג'

3. אקנין משה

אדריכל
4. הועדה המקומית לתכנון ובניה


המשיבים
החלטה

1. בפני
בקשת המבקשת שהינה הנתבעת מס' 1 בתיק העיקרי, להעברת מקום הדיון מבית משפט זה, לבית המשפט בירושלים.

2. המבקשת הגישה בקשה בכתב והמשיבה הגישה תגובה לבקשה, המבקשת לא ניצלה זכותה להגיש תגובה לתשובה ולפיכך אדון בהתאם לקבוע בסעיף 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984.

3. לטענת המבקשת, בהסכם שנכרת בינה לבין המשיבים 1- התובעים, נקבעה תניית שיפוט ולפיה הוסמכו בתי המשפט בירושלים לדון בכל חילוקי דעות באשר להסכם נשוא כתב התביעה (להלן: "החוזה").

4. א. המבקשת שהיתה ערה, ככל הנראה לטענות שיופנו כלפיה בדבר היות החוזה, חוזה אחיד כמשמעו בחוק החוזים האחידים התשמ"ג - 1982, ביקשה להקדים תרופה למכה, וציינה בסעיף 6 לבקשתה, כי "הסכם המכר נחתם בין הצדדים לאחר מו"מ שהתקיים ביניהם ולאחר שלבקשת המשיבים מס' 1, הוכנסו בנוסח המקורי שהוצע על ידי המבקשת שינויים ותיקונים רבים ומשמעותיים ... ".

ב. בכך, רצתה המבקשת לרפא את הפגם של תניה מקפחת בחוזה אחיד, ולכך אתייחס להלן.

5. תגובת המשיבים בתמצית הינה, כי אכן מדובר בחוזה אחיד, וכי תניית השיפוט במקרה זה, הינה תאי מקפח בחוזה אחיד, ולכן דינה להתבטל כקבוע בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים.

6. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן:"התקנות") קובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט תוגש התובענה לבית המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי אותו מקום, לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט יחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 ו-4".

7. עוד יש להזכיר את הוראת סעיף 3ב' לתקנות הקובעת, כי במקרה בו קיימים נתבעים אחדים (כאשר לא היה הסכם שיפוט ) "יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שאליו ניתן להגישה כנגד אחד הנתבעים".

8. א. שאלה הקיימת בפסיקה היא וכפי שנוסחה על ידי כבוד השופט אורי גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ושם בעמ' 27:

"... איזו תקנה גוברת על רעותה המקרה, שבו ניתן לתבוע נתבע אחד בירושלים על פי מקום מגוריהם של הנתבעים האחרים. ואילו לגבי נתבעים אחרים היה קיים הסכם שיפוט יחודי להתדיין בתל אביב .....".

ב. שאלה זו קיימת גם בעניין שלפנינו, שכן ביחס למבקשת הנתבעת מס' 1, קיים אמנם הסכם שיפוט (האם הוא יחודי אם לאו, נדון להלן).
ואילו, ביחס לנתבעים 2 ו-4 לא קיים הסכם שיפוט ולפיכך הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה.

ג. מכל מקום על השאלה אותה הצבנו לעיל, עונה כבוד השופט גורן (שם) כדלקמן:

"נקבע כי תקנה 5 היא הגוברת ..." (עיינו שם ובהערת שוליים 23).

ד. לפיכך איפוא, לא יוכלו המשיבים להבנות מהעובדה שתבעו גם נתבעים נוספים ובאמצעות כך להתגבר על תניית השיפוט.

9. שאלה נוספת עליה רמזתי לעיל, היא השאלה, האם מדובר ב"מקום שיפוט יחודי" שכן הסיפא לתקנה 5 וכפי שצוטטה לעיל, קובעת, כי אם לא הוסכם שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט יחודי, נותרה הברירה בידי התובע לתבוע בהתאם לסמכות המקומית לפי תקנה 3 לתקנות.

10. א. לעניין הגדרת מקום שיפוט יחודי, נאמר על ידי השופטים גורן (בספרו הנ"ל) וזוסמן, בספרו סדרי הדין האזרחי, כי מילים כמו "בלבד" או "אך ורק" מעידים על תניית שיפוט יחודית.

ב. אמנם, בפסיקה נקבע כי : "לעיתים ניתן אמנם להסיק ממטרת ההוראה או ההסכם בו היא מצויה כוונה לשיפוט יחודי חרף העדר ניסוח החלטי של בלעדיות" (בר"ע 440/86, טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נגד יונה לוי - פדאור 86 (2) 255), אלא שהערה זו נאמרה באותו

פסק דין
, באמרת אגב.

11. א. מכל מקום, שאלה היא האם בענייננו שלנו, מדובר בתניית שיפוט יחודית, כאשר אין חולק שהמילים "בלבד" או "אך ורק" או "יחודית" לא נאמרו בסעיף 29 להסכם.

ב. המבקשת שהיתה ערה ככל הנראה לקושי זה, ציטטה בבקשתה ציטוט לא מדוייק מסעיף 29 להסכם והכניסה לתוכו את שאין בו, שכן בסעיף 2 לבקשתה, תוך שהיא מצטטת ציטוט חופשי של סעיף 29 הנ"ל, הוסיפה המבקשת את המילים "יחודית" ו"בהסכמה" וכך ציטטה:"... תוך שהצדדים מוותרים על כל טענה ביחד לסמכות השיפוטית היחודית (ההדגשה שלי - א.ק) שהוקנתה על ידם בהסכמה (ההדגשה שלי - א.ק ) לבית המשפט (כך במקור! א.ק) השלום בירושלים". ואילו בהסכם עצמו נאמר: "... והם מוותרים על כל טענה בקשר לסמכותו המקומית ...."

ודוק, לא המילה "יחודית" נאמרה ולא המילה "בהסכמה" נאמרה!

ג. יכול אמנם, שעצם הויתור על כל טענה, מעיד על הסכמה לסמכות יחודית דווקא לבתי המשפט בירושלים, אלא שבענין זה מאחר ומדובר בחוזה אחיד ובחוזה שנוסח על ידי המבקשת יש לפרש את החוזה באופן המיטיב עם המשיבים - התובעים.

ד. לפיכך, אפוא יכול, ולו רק מהסיבה שאין מדובר בתנית שיפוטית יחודית שהיה מקום לדחות את בקשת המבקשת.

12. יחד עם זאת, ואם טעיתי בפירוש שנתתי להוראת סעיף 29 להסכם, יש להמשיך ולדון בשאלה האם אכן מדובר בחוזה אחיד, או שמא כטענת המבקשת בסעיף 6 לבקשתה, הוכנסו בנוסח האחיד שינויים ותיקונים רבים באופן שהחוזה כבר אינו חוזה אחיד.

13. ראשית, יש לומר לעניין זה, כי מדובר בטענה עובדתית אשר היה צורך לתמוך אותה בתצהיר, המבקשת סברה משום מה, וכן כתבה בסעיף 6 בבקשתה כי "העובדות הדרושות לה מבוססות כולן על המסמכים המצויים בתיק בית המשפט ..."

אלא שהאמור בסעיף 6 לבקשה הינו עניין עובדתי מובהק שאינו מצוי בידיעתו של בית משפט זה, וגם אינו עולה מתוך החומר המצוי בתיק בית המשפט.

14. צודקת המשיבה בכך, שגם המשיבים לא פירטו כדבעי בכתב תביעתם, מדוע קמה סמכות שיפוט מקומית לבית משפט זה, אולם, פגם זה תוקן בתגובתם המפורטת לבקשה להעברת מקום דיון.

15. מכל מקום, ועל מנת לבטל את תניית השיפוט (בהנחה שמדובר בתנית שיפוט יחודית) יש לענות על שתי שאלות, האחת, האם מדובר בחוזה אחיד והשניה האם מדובר בתנאי מקפח, כהגדרתו בחוק החוזים האחידים.

16. דומה, כי גם המבקשת עצמה מסכימה לעצם היות טופס החוזה, חוזה אחיד, וכל טענתה מתמצית בכך שנערכו שנויים בחוזה, ולפיכך יצא החוזה מגדרו של חוזה אחיד, אלא שלעניין זה לא צורף כל תצהיר או ראיה עובדתית אחרת ולכן יש להתעלם הימנו.

17. גם הגדרת "חוזה אחיד" בחוק החוזים האחידים, תומכת במסקנה, כי אכן מדובר בחוזה אחיד, שכן ההגדרה קובעת כדלהלן: "חוזה אחיד - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".

18. עיון בנוסח החוזה אשר צורף לכתב התביעה, כמו גם עיון במפרט אשר צורף לאותו חוזה, מגלה בנקל, כי אכן מדובר בחוזה שתנאיו הוכתבו מראש על ידי המבקשים.

ראיה לדבר ניתן לראות בעובדה ששמות המשיבים, כמו גם מספר הדירה, מספר הבית, סוג הבית ועוד, מולאו בכתב יד ע"ג שורות ריקות שהושארו במיוחד לשם כך.

(לפירוט נוסף בענין זה, ראה פסקי הדין שצורפו לתגובת המשיבים, ובמיוחד פסק דינה של השופטת ס. נשיא של בתי משפט השלום (כתוארה אז) נ. מוניץ).

19. נותר אפוא לדון בשאלה האם מדובר בתנאי מקפח, לעניין זה מצויה התשובה בחלקה בחוק עצמו, הקובע בסעיף 4(9) שם כי "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט .... הינו תנאי מקפח".

20. תנאי מקפח, ניתן לביטול על ידי בית המשפט הדן בסכסוך שבין הצדדים לאותו חוזה אחיד, כך נקבע בהוראת סעיף 19(א) לחוק החוזים האחידים.

21. נותרה איפוא לדיון שאלה אחת בלבד, והיא האם מקום שיפוט בירושלים כאשר העיסקה מתייחסת לדירה שנבנתה בבית שאן, הינו בגדר מקום שיפוט בלתי סביר.

22. גם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, הדירה נשוא כתב התביעה מצויה בבית שאן, התובעים - המשיבים, הינם תושבי בית שאן, הנתבעים 2 ו-4 הינם אף הם תושבי אזור הצפון, לפיכך איפוא, מירב הזיקות הם לבית המשפט הזה ואילולא נקבעה בחוזה תניית שיפוט, היתה לבית משפט זה סמכות מקומית (הן בשל כל אחת מהוראות סעיפים (3)(4)ו(5) לתקנה 3(א) לתקנות והן משום תקנה 3(ב) לתקנות).

כבר נקבע בפסיקה ובספרי המלומדים, כי "את חוסר הסבירות של מקום השיפוט יש לבדוק לאור שיקולי נוחיות כאשר הקיפוח יבחן בהתאם למצב שהיה קיים אילולא נקבעה בחוזה תניה בדבר מקום שיפוט יחודי".

סוף דבר

23. התוצאה מכל האמור הינה כי יש לדחות את בקשת המבקשת להעברת מקום הדיון.

ההוצאות בגין בקשה זו ישקלו בתום ההליך.

זימון לקדם משפט בתיק העיקרי ישלח לצדדים בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום ה' באייר, תשס"ד (26 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

_______________
אשר קולה
, שופט
000210/04בשא117 זיוה שמעון








א בית משפט שלום 715/03 ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ נ' כהן אברהם ויפה, מיכה בר אילן אינג' , אקנין משה, הועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם ב-ֽ 26/04/2004)