פסקי דין על תגי בע"מ | פסקי דין על איזוטופ בע"מ

700282/03 א     29/04/2004




א 700282/03 תגי בע"מ נ' איזוטופ בע"מ




1
בתי המשפט
בשא000455/04
בית משפט השלום אשדוד
בתיק עיקרי: א 700282/03

29/04/2004
תאריך:
כב' הרשמת ענת אלפסי

בפני
:

תגי בע"מ

בעניין:
המבקשת
יאיר דלוגין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
איזוטופ בע"מ
המשיבה
שמואל כהן

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

בפני
בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" מכתב התביעה.

המבקשת עתרה וקיבלה הארכת מועד להגשת בקשת הרשות להתגונן לאחר ההכרעה בבקשה זו.

התביעה הוגשה על ידי חברת איזוטופ בע"מ
(ספקית בדיקות תקן) כנגד חברת תגי בע"מ
(שהזמינה בדיקות שכאלה מאת איזוטופ).

טענותיה העיקריות של המבקשת (חברת תגי), הן כדלקמן:

1. מתוך 14 ההסכמים שצורפו לכתב התביעה - רק שניים חתומים.

2. דפי החשבון והחשבוניות שצורפו לכתב התביעה - אינם יכולים לבסס עילת תביעה בסדר דין מקוצר.

3. כיוון שחלק מן התביעה אינו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר - הופכת התביעה כולה להיות כזו שאינה ראויה להתברר בסדר דין זה.

טענותיה העיקריות של המשיבה (חברת איזוטופ), הן אלה:

1. ההסכמים מעידים על קשרי עבודה שוטפים בין הצדדים, ואין צורך שהראיות יתמכו בכל רכיבי התביעה, אלא די בראיות המעידות על הקשר בין הצדדים;

2. יש בידה ראיות נוספות בכתב להוכחת תביעתה, כגון הזמנות עבודה חתומות על ידי המבקשת, אשר לא צורפו לכתב התביעה. המשיבה טוענת כי לו היתה המבקשת פונה אליה בבקשה לגילוי מסמכים - היתה נענית בחיוב;

3. ההלכה לפיה כאשר חלק מן התביעה אינו ראוי להתברר בסדר דין מקוצר, הופכת התביעה כולה להיות בלתי ראויה להתברר בסדר דין זה - אינה רלוונטית לעניינינו, אלא רק למקרים בהם נטענו טענות בעילות שאינן מתאימות לסדר דין זה.

כתב התביעה:

עיון בכתב התביעה מגלה כי התובעת בחרה לערוך אותו באופן כללי, תוך הפניה לקבוצות מסמכים שאמורות היו להיות מסומנת כנספחים אך לא סומנו כלל (מה שהקשה על עבודתי בבדיקת הטענות), כדלקמן:

1. התובעת טוענת כי היו הסכמים בין הצדדים, ומצרפת את כולם כנספח "ב". חלקם חתומים על ידי המבקשת וחלקם אינן חתומים על ידה, בחלקם מופיעים סכומים ובחלקם אין סכומים נקובים.
לאחר בדיקה ממושכת של הנספחים הצלחתי לאתר שני הסכמים בהם קיים גם סכום וגם חתימה של שני הצדדים. ייאמר מייד כי ההסכמים החתומים בהם לא מופיע סכום אינם הסכמי מסגרת המגבשים הסכמה עקרונית בין הצדדים לגבי אופן ההתקשרות ביניהם, אלא הסכמים רגילים המתייחסים לעבודה מסוימת, בהם לא מצאו הצדדים לנכון לנקוב בסכום מסוים.

2. עוד נטען בכתב התביעה כי התובעת ערכה בדיקות בהתאם להסכמים, ואת דו"חות הבדיקה מצרפת היא כנספח "ג" לכתב התביעה. דו"חות אלה אינם מסומנים כנספח ג'. גם אם התכוונה התובעת למסמכים שצורפו כנספחים אחרים לכתב התביעה - מדובר במסמכים עליהם אין חתימה כלשהיא של המזמין.

3. עוד מפנה כתב התביעה אל החשבונות המפורטים והמצורפים כנספח "ד" לטענתה. חשבונות אלה (שהם הנספח השלישי) הם בגדר דרישת תשלום ותו לא, שאף היא, כמובן, אינה חתומה.

4. בהמשך, מפנה כתב התביעה אל דו"ח משוערך שאמור להיקרא נספח "ה" ובו חישובי הצמדה וריבית.

5. לבסוף, מפנה כתב התביעה אל התכתובות בין הצדדים, האמורות להימצא בנספח "ו" בו מצאתי רק מכתב דרישה מטעם המבקשת.

6. בין שלל הנספחים מצאתי גם חשבוניות שהפיקה המשיבה למבקשת, אשר גם הן, כמובן, אינן חתומות על ידי המזמין.

השאלה המשפטית:

1. המסגרת המשפטית, בגדרה אמורה להיכנס תביעה בסדר דין מקוצר, היא זו שהוגדרה בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היינו:

"תביעות לסכום קצוב, מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב".

הפסיקה קבעה, פעמים רבות, כי דרישה זו משמעותה כי בכל מקרה נדרש מסמך החתום על ידי הנתבע, לגבי כל עילת התביעה.

כך,למשל, מובאים הדברים בספרו של כב' השופט א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בעמוד 302:

"תביעה בסדר דין מקוצר מכוח חוזה או התחייבות, מותנית בקיומן של ראיות שבכתב התומכות בתביעה זו... הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו.
אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה".

2. בענייננו, משמעות הדבר היא כי תובעת מעין זו שבפני
נו, אוחזת בשתי אפשרויות:

האפשרות האחת - הינה קיומו של הסכם מסגרת, החתום על ידי שני הצדדים, ואשר מסדיר מנגנון תשלומים קבוע בין הצדדים. או אז - היתה קמה לה (לתובעת) הזכות לצרף להסכם זה (החתום על ידי שני הצדדים) את אותם מסמכים מהם ניתן ללמוד מהו הסכום המרכיב את החוב (אף אם היו אלה חשבונות או חשבוניות), כל עוד מדובר במסמכים אליהם מפנה ההסכם החתום על ידי שני הצדדים, כאמור.

האפשרות האחרת - הינה קיומם של מספר הסכמים, כאשר על אחד ואחד מהם חתום הנתבע, או לחילופין הוצאה בגינו הזמנת עבודה או חשבונית החתומה על ידי הנתבע.

התביעה שבפני
נו - היא בבחינת שעטנז: מחד - בנויה היא על הסכמים הסכמים, חלקם חתומים וחלקם בלתי חתומים, חלקם נוקבים בסכומים וחלקם נוקבים בעבודות; מאידך - נוכח העובדה כי חלק גדול מן ההסכמים אינם חתומים - מנסה המשיבה לבצע מעין "קפיצת הדרך", לטעון כי למעשה מדובר בהסכם גדול אחד ומכאן קצרה הדרך להתבסס על החשבוניות.
טיעון זה, חרף היצירתיות שבו, אינו עומד במבחן המציאות: עיון בהסכמים מעלה כי מדובר בהסכמים נקודתיים, ביחס לעבודה מסויימת, ולא ניתן לראות בהם "הסכם מסגרת".

3. בשולי הדברים יצויין כי תמוהה היא מאוד טענת התובעת לפיה יש בידה הזמנות עבודה חתומות, אותן היה על הנתבע לדרוש במסגרת גילוי מסמכים, וממה נפשך:

אם אמנם יש בידיה של התובעת הזמנות עבודה חתומות שכאלה - מדוע לא טרחה לצרף אותן לכתב התביעה, או לכל הפחות לתגובה? (מיותר לציין כי צירופן של הזמנות עבודה חתומות בגין כל עסקה ועסקה - היה פותר את הבעיה לחלוטין, ומכשיר את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר למהדרין).

ולעומת זאת - העובדה שהזמנות העבודה הללו אינן מצורפות לכתב התביעה או לתגובה, עלולה לרמז על כך שהזמנות מעין אלה כלל אינן בנמצא (אמנם אין אנו מצויים בשלב הערכת הראיות, אך ניתן לשאול רעיון זה מן ההלכה הפסוקה בהלכת קבלו נגד שמעון).

4. משהגענו למסקנה כי חלק מרכיבי התביעה (ובענייננו - החלק הארי) אינו כשיר להתברר בסדר דין מקוצר, נפסל ההכשר מן התביעה כולה, כפי שקבעה ההלכה הפסוקה בעניין, זה מכבר.
כך, למשל בבר"ע 192/84 חברת אב גד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ פ"ד לח (ד) 581, צויין בהקשר הנ"ל:

"די, למעשה, שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל".

הלכה זו חלה הן לגבי עירוב עילות תביעה משפטיות שכל אחת מהן נסמכת על חיוב ממקור אחר (דוגמת עירוב טענה חוזית עם טענה מדיני עשיית עושר ולא במשפט), והן לגבי עירוב עילות תביעה המתבססות על אותו מקור משפטי (כגון התחייבות חוזית) אך על רכיבים עובדתיים נפרדים (הסכמים שונים ובהן התחייבויות שונות). עילת התביעה, כידוע, מורכבת הן מן המרכיב המשפטי והן מן המרכיב העובדתי. כאשר המרכיבים הם שונים, העילות הן שונות, ובנפול חלק מן העילות (היינו: העדר מסמכים חתומים) - נופלות גם אחיותיהן.

סוף דבר

הנה כי כן, נמצאנו למדים כי עניין לנו עם תביעה שאינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה, בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

התביעה מועברת לדיון בסדר דין רגיל.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.

ניתנה היום ח' באייר, תשס"ד (29 באפריל 2004) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

מותר לפרסום מיום 29/04/2004
ענת אלפסי
- רשמת

000455/04בשא139 יפעת קשתי.








א בית משפט שלום 700282/03 תגי בע"מ נ' איזוטופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/04/2004)