פסקי דין על משה לוי | פסקי דין על עירית תל אביב-יפו | פסקי דין על אורי שובל |

13138-08/10 סע     25/01/2011




סע 13138-08/10 משה לוי נ' עירית תל אביב-יפו, אורי שובל





בפני

כב' השופטת מיכל לויט
, שופטת בכירה
נ.צ. מר מתתיהו
נ.צ. גב' נקש

התובע

משה לוי

ע"י ב"כ עו"ד עדי אלבוים
נגד
הנתבעים

1. עירית תל אביב-יפו

2. אורי שובל

עו"ד דפני פרי-שרון

פסק דין
1. לפנינו תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו יורה בית הדין על ביטול החלטת עיריית תל אביב-יפו להעביר את התובע מתפקידו ביחידת הכבאות של העירייה, לתפקיד במוקד העירוני (מוקד 106).

הרקע להליך והעובדות שאינן שנויות במחלוקת :
2. הנתבעת, עיריית תל אביב יפו, מפעילה יחידת כבאות במסגרת חטיבת התפעול שלה.

הנתבע, מר אורי שובל
, הוא מפקדה של יחידת הכבאות.

3. התובע, כבאי במקצועו, עובד ביחידת הכבאות החל משנת 1992. התובע שימש ככבאי פעיל עד לשנת 2002, מועד בו נפצע במהלך כיבוי שריפה. לאחר פציעתו, שובץ תחילה בתפקיד מנהלתי של מוקדן ביחידה. בתפקידו עובר להחלטה נשוא הליך זה שימש כארכיבאי במדור למניעת דליקות.

4. תביעה זו היא הליך נוסף המתנהל בין התובע לעירייה, בהמשך להליך שהתנהל בתיק עב 8839/04 (להלן: "התביעה הקודמת"), בה עתר לביטול הליכי פיטורים מעבודתו ולהשארתו בתפקיד אותו מילא ביחידת הכבאות.
5. במסגרת התביעה הקודמת הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יורה לעירייה ולמפקד יחידת הכבאות דאז לעכב את פיטוריו עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית.

בהחלטה שנתנה בבקשה הורה בית הדין על מניעת כניסת פיטוריו של התובע לתוקפם, עד לסיום ההליכים בתביעה העיקרית.

ביום 14.12.09 נמחקה התביעה הקודמת בהסכמה, לאור הצהרת העירייה בדבר ביטול הליך הפיטורים.

במסגרת הסכמה זו הצהירו הצדדים לפרוטוקול כדלקמן:
"באת כח העירייה: העירייה תבטל את הליך הפיטורים שנוהל נגד התובע ושמכוחו ניתן הצו הזמני בתיק זה. העירייה תפעל לשיבוץ התובע במשרה התואמת את כישוריו, יכולותיו, מעמדו, הותק שלו בעירייה ובכלל זה מחוץ למחלקה לכיבוי אש והכל לפי כל דין.
ב"כ התובע: התובע מתחייב לשקול בנפש חפצה ובתום לב כל שיבוץ כאמור".

6. לאחר מספר פגישות וראיונות שנעשו בין התובע ונציגי העירייה (עליהם נעמוד בהמשך), נפגש התובע, ביום 2.5.10, עם מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה, מר עמי כץ. בסיכום פגישה זו (שנכתב ביום 3.5.10) צוין כדלקמן:
"לאחר התייעצות עם סמנכ"ל תפעול ומנהל המוקד העירוני, הוחלט כי העובד ינויד למוקד העירוני. תאריך המעבר למוקד העירוני הינו – 16 למאי 2010".
עוד צוין בסיכום הפגישה, כי בטרם מועד המעבר תקבע פגישה בין התובע לבין הממונה על פרישה ופנסיה בעירייה, מר רפי וייס.

7. ביום 7.5.10 פנה ב"כ התובע למר עמי כץ במכתב, בו טען כי בפגישה שקיים התובע חודשיים קודם לכן עם סמנכ"ל התפעול בעירייה וסגנו, נאמרו לתובע דברים שונים באופן מהותי ממה שנעשה בעניינו בסופו של דבר. לטענתו, בפגישה זו נאמר לתובע כי לעירייה יש מגוון תפקידים להציע לו וכי שכרו לא יפגע כתוצאה מן הניוד.
בסיום מכתבו, הודיע ב"כ התובע למר עמי כץ כי התובע מתנגד להליך הניוד למוקד העירוני ועל כן מבקש את אישורו לביטול הניוד, שאם לא כן יפעל בהתאם.

8. בינתיים, בהתאם לסיכום הפגישה מיום 2.5.10, נפגש התובע ביום 13.5.10 עם מר וייס ומר עמי כץ. בסיכום פגישה זו (שנכתב ביום 17.5.10) צוין כדלקמן:
"מנהל אגף משאבי אנוש שוחח עם המנהלים והועד, מוכן לעשות פסק זמן בקשר לניוד , כמו כן לתת הזדמנות של חודש עד סוף יוני".
לטענת העירייה, זאת נעשה על מנת שהתובע יוכל לשקול את המשך צעדיו- פרישה או המשך עבודה בתפקיד החדש.

9. ביום 6.6.10 פנתה היועצת המשפטית בעירייה אל ב"כ התובע במכתב, בו ציינה כי עקב טעות משרדית, מכתבו מיום 7.5.10 הועבר לטיפולה באיחור והיא תשיב למכתבו לאחר שתברר את הפרטים הרלוונטיים.

10. ביום 28.7.10 נפגש התובע עם סגן מנהל משאבי אנוש בעירייה, מר אבינועם מצובע. בסיכום הפגישה צוין כדלקמן:
"בפגישה האחרונה הודיעו לו על ניודו והעובד ביקש לשקול אפשרות פרישה במקום ניוד. לאחר שניתנה לעובד שהות מספקת לשקול את הפרישה והעובד הודיע כי איננו מעוניין בכך עוד, וכי האפשרות לפרישה איננה רלוונטית יותר מבחינתו, הוחלט לניידו למוקד 106.
החלטה: על העובד להתייצב לעבודה במוקד 106, ביום א' 8.8.10 בשעה 8:30".

11. באותו יום השיבה היועצת המשפטית בעירייה למכתבו של ב"כ התובע. במכתבה מיום 28.7.10 ציינה, בין היתר, כדלקמן:
"לאור עמדתו של מר לוי לפיה הוא מסרב להגיע לראיון באגף המחשוב, ולאחר התייעצות עם סמנכ"ל התפעול ומנהל המוקד העירוני, הוחלט כי מרשך ינויד למוקד העירוני...
נוסיף, כי במעבר לתפקיד במוקד העירוני תשמור העירייה על רכיבי השכר של מר לוי בהתאם לדין.
לפיכך, מתבקש מר לוי להגיע ביום א' 8.8.10 בשעה 8:30 למוקד העירוני, לשם תחילת עבודה".

12. ביום 8.8.10 הגיש התובע בקשה למתן צו זמני שימנע את הפסקת עבודתו ביחידת הכבאות וניודו לתפקיד החדש.

ההליך:
13. בישיבה שהתקיימה בפני
נו ביום 5.9.10, הצהירו הצדדים כי הם נכונים למצות הליך של גישור על מנת להגיע לפיתרון מוסכם בעניינו של התובע. לפיכך, הוסכם בין הצדדים כי ניודו של התובע למוקד העירוני ידחה ליום 3.10.10 והחל ממועד זה ישהה בחופשה על חשבונו עד למועד הדיון הצפוי ביום 5.10.10, ככל שלא יגיעו לפיתרון מוסכם אחר במסגרת הגישור.

14. משהליכי הגישור לא צלחו, הגיש התובע, ביום 3.10.10, את תביעתו זו, במסגרתה עתר לביטול החלטת העירייה בדבר ניודו. כן עתר התובע לסעד הצהרתי לפיו יורה בית הדין על ביטול מכרז מס' 154/2009 במסגרתו מונו 3 מפקחי מניעת דליקות ביחידת הכבאות.

15. בדיון שהתקיים ביום 5.10.10 הוחלט על איחוד ההליך הזמני עם ההליך העיקרי, תוך שמיעת התביעה העיקרית בקדימות דיונית מיוחדת, במקום הדיון בסעד הזמני.
עוד הוחלט, כי בשים לב להסכמת התובע, כפי שנרשמה בפרוטוקול הדיון, יתוקן כתב התביעה העיקרי, כך שימחקו העילות והסעדים שאינם נוגעים לניודו של התובע.

16. מטעם התובע העידו: התובע עצמו; מר שלמה זוהר- סגן מנהל אגף הפיקוח בעירייה שבחן את אפשרות שיבוצו של התובע כנהג באגף; מר יעקב כץ- מנהל המוקד העירוני 106 שבחן את אפשרות שיבוצו של התובע לתפקיד נציג שירות במוקד השירות העירוני; מר רמי בן גל- יו"ר ארגון העובדים בעירייה. מר יואב גולדרינג- יו"ר ועדת הביקורת של העירייה.

מטעם העירייה העידו הנתבע 2, מר אורי שובל
וכן מר עמי כץ.

טענות הצדדים:

17. התובע טען כי ניודו למחלקת המוקד העירוני מהווה פגיעה אנושה בתנאי העסקתו, הן מבחינת השכר והן מבחינת יתר התנאים המוקנים לו כעובד ביחידת הכבאות למעלה מעשרים שנה. לטענתו, המהלך החד צדדי של ניודו הינו בניגוד גמור לפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים בתביעה הקודמת ולמעשה מדובר בניסיון בלתי חוקי לעוקפו.
לטענתו, הוא מצידו פעל כפי שהתחייב בטרם מחיקת התביעה הקודמת - שקל בתום לב ובנפש חפצה את עניין הניוד, הגיע לשני הראיונות שנקבעו לו- במחלקת המוקד העירוני ובמחלקת הפיקוח העירוני. עם זאת, מראיונות אלה הבין במהרה כי הפגיעה בו הינה קשה ביותר וכל הליכי הניוד הינם למעשה כסות לניסיון העירייה לפטרו בחוסר תום לב.
לאור זאת, לטענתו, יש להורות על ביטול החלטת העירייה בדבר ניודו למחלקת המוקד העירוני.

18. מנגד, העירייה טענה כי כל הפעולות שביצעה לניודו של התובע נעשו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה, משיקולים ענייניים, מקצועיים, ארגוניים, בסבירות ובתום לב ואין כל עילה להתערבות בהם. לטענתה, הציעה לתובע מגוון תפקידים בעירייה ולאחר שהתקבלה ההחלטה לניידו ניתנה לו גם האפשרות לשקול פרישה. משכך, לטענתה, הרי שבפעולותיה כאמור הוכיחה כי היא פעלה בתום לב , בהגינות ובסבירות.
על כן, לטענתה, אין כל פגם בהליך הניוד שנעשה בעניינו של התובע ויש למחוק את תביעתו.

לטענת העירייה הצורך בשיבוץ התובע במשרה חלופית נובע מהעובדה שתפקיד הארכיבאי אינו מוגדר במצבת התקנים של יחידת הכבאות. לכן, לטענתה, "תופס" התובע תקן של כבאי מבצעי, הגם שאינו כשיר רפואית למלא תפקיד זה.

הכרעה:
19. כאמור, בטרם מחיקת התביעה הקודמת הסכימו הצדדים כי מחד, העירייה תבטל את הליך הפיטורים ותשקול את שיבוצו של התובע במשרה התואמת את כישוריו, יכולותיו, מעמדו, וותקו בעירייה, ומנגד התובע התחייב לשקול בנפש חפצה ובתום לב כל שיבוץ כאמור.

20. ככלל, שיבוצו של עובד בתפקיד אחר הינו חלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק להכניס שינויים, לנייד עובדים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד, לקבוע חלוקת עבודה שונה וכיוצאים באלה עניינים. הפררוגטיבה הניהולית נובעת מעצם מעמדו של המעסיק והיא מהווה חלק מהסכם העבודה, אף אם אין בנמצא הוראה מפורשת בנדון זה (עע 674/05 אהרון ויזנר נ' מדינת ישראל רשות השידור, 2007).

עם זאת, לצד אינטרס זה קיים לעומתו אינטרס נוסף והוא אינטרס העובד. כך קבע בית הדין הארצי בעניין ויזנר באשר לאינטרס העובד:
"..הפררוגטיבה הניהולית מייצגת את אינטרס המעסיק- אינטרס לגיטימי לכל הדעות- אלא שלעומתו קיים אינטרס נוסף, הוא אינטרס העובד, אשר אף עליו יש לתת את הדעת. עובד אינו פיגורת משחק על לוח שחמט. עובד הוא בשר ודם, הוא צד לחוזה עבודה, הוא נשכר לביצוע תפקידיו בשרות המעסיק. כמו למעסיק, כך גם לעובד, יש אינטרסים הן כעובד והן כאדם. העובד מעמיד את כישוריו, ידיעותיו ומיומנויותיו לרשות המעסיק וקיים לו אינטרס שהמעסיק יעשה שימוש בכל אלה. לעובד קיים אינטרס לממש את יכולותיו המקצועיות והאישיות ובתוך כך גם לממש את עצמו כאדם (ראו אלישבע ברק, אילוצים כלכליים של המעביד מול זכות העובד לעבוד- האיזון הראוי; ספר מנחם גולדברג, הוצאת סדן, עמ' 209 בעמ' 219 ואילך). מעבר לכך, קיים לעובד אינטרס לגיטימי שהתנהגות המעסיק כלפיו והחלטות המתקבלות בעניינו, יעשו בתום לב ובדרך מקובלת, כמרכיב מחייב בחוזה העבודה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי). כך, זכאי כל עובד שהמעסיק ינהג כלפיו בהגינות, בסבירות, במידתיות, בתום לב ובכל מידה הראויה לשרור ביחסים בין שני הצדדים לחוזה העבודה.
מכאן, שהפררוגטיבה הניהולית אינה ערך או עקרון העומדים לעצמם. הפררוגטיבה הניהולית מייצגת את הצד האחד במקבילית הזכויות וכנגדה קיים לעולם גם אינטרס העובד, אותו יש להביא בחשבון. מדובר באינטרסים שונים להם נקודות מוצא שונות והשאיפה היא, לעולם, להביא להרמוניה ביניהם אשר תגשים את האינטרסים של כל אחד מן הצדדים על פני קשת האינטרסים. אכן, לעיתים, לא ניתן להגשים הרמוניה זו ומתחדדים אינטרסים מנוגדים של שני הצדדים ליחסי עבודה. מתח זה צריך להיפתר בדרך מאוזנת שתביא בחשבון את שני צידי קשת הזכויות המנוגדות ולא רק אחת מהן.
נקודת האיזון צריכה לעולם לעמוד באמות מידה של סבירות ומידתיות, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל עניין".

21. העירייה טענה בכתב הגנתה כי הציעה לתובע "מגוון תפקידים בעירייה". מר עמי כץ העיד בתצהירו (סעיף 35 לתצהיר) כי:
"..נשקלו אופציות רבות כך, לתובע הוצעו מגוון אופציות בעירייה".

עם זאת, למעשה אין חולק כי התובע זומן בסופו של דבר, לראיונות לשתי 2 משרות בלבד: האחת, משרת נציג שירות במוקד העירוני (המשרה אליה מבקשת העירייה לנייד את התובע) והשנייה, משרת נהג באגף הפיקוח בעירייה.

נבחן להלן האם יש בהצעות אלה כדי לעמוד בהסכמות שהושגו בטרם מחיקת התביעה הקודמת והאם הן עומדות בעקרונות שהוצגו לעיל בדבר אופן הפעלת הפררוגטיבה הניהולית, אל מול אינטרס העובד.

22. התובע זומן לראיון עם מנהל מוקד השירות העירוני, מר יעקב כץ, לצורך בחינת אפשרות שיבוצו כנציג שרות במוקד העירוני 106. בסיכום הראיון, מיום 4.1.10, ציין יעקב כץ כדלקמן:
"*הנ"ל אינו עובד על מחשב ואין לו כל מוטיבציה לעבודה מלאה על מחשב.
*הנ"ל לצערי אינו שירותי ולטענתו הינו עצבני ולהערכתי אינו מתאים לעבודה במוקד שירות 106. כמו כן, אין לי ספק שמבחינה חברתית לא ישתלב במוקד.
*כל שאלותיו היו בנושא משכורתו, הוסבר לו שלהערכתי משכורתו לא תיפגע אולם הסיכום יעשה על ידי אגף משאבי אנוש".

מסיכום פגישה זה, לא יכול להיות חולק כי מר יעקב כץ לא התרשם מהתובע ולא היה מעוניין בשירותיו במוקד העירוני. בעדותו, אישר מר יעקב כץ כי החלטתו באותה נקודת זמן הייתה שהתובע לא מתאים למוקד (עמ' 15 לפרוטוקול).

בחקירתו, אישר למעשה מר יעקב כץ כי ההחלטה בעניין הצבתו של התובע במוקד העירוני הייתה של הדרגים מעליו, בניגוד לחוות דעתו (עמ' 15 לפרוטוקול):
"...המנהל שלי מר רובי זלוף שהוא סמנכ"ל לתפעול ביקש ממני שאנסה לקבל אותו..שנתחיל איתו תהליך בתוך המוקד. אמרתי לו שנתחיל וזה יהיה קשה והוא אמר לי בוא ננסה.
ש.אני מבין שבעקבות הראיון שמתואר במכתב החלטת שהוא לא מתקבל למוקד ולאחר מכן בעקבות בקשה שקיבלת "הסכמת" לקבל אותו?
ת. לנסות לקבל אותו.
ש. מה זה לנסות לקבל? אפשר לומר שכפו עליך לקבלו?
ת. אני לא הכרתי את ההיסטוריה שלו. ביקשו ממני לראיין אותו ואכן ראיינתי אותו ונתתי את חוות דעתי. יש מצבים שמבקשים ממני מנהלים לקבל ואני נמצא בארגון שלפעמים טובת הארגון חשובה על טובת היחידה. יש דבר כזה" (ההדגשה לא במקור).

מהלך כזה, בו מועבר עובד למרות התנגדות הגורם המקבל שאינו מעוניין כלל בשירותיו, זכה לביקורת בעניין ויזנר:
"אם כבר נמצא הצורך להעביר עובד ממקום למקום או מתפקיד לתפקיד, הרי מוטל על ההנהלה לגרום לכך ולדאוג לכך שהוא יתקבל וייקלט במקום או בתפקיד החדש...אין זה סביר שעובד יועבר מתפקידו בשל צרכי המערכת, ויהיה נתון לחסדיו של "הגורם המקבל". מהלך שכזה הינו לא רק בלתי תקין ובלתי ראוי, על פניו, אלא גם בלתי הוגן כלפי העובד בו מדובר".

גם אם בענייננו, במובחן מעניין ויזנר, הסכים לבסוף מר יעקב כץ לקלוט את התובע (וזאת בשל טובת הארגון, כפי שהציג זאת בהגינות רבה ובניגוד לחוות דעתו הראשונית לגבי התאמתו של התובע לתפקיד), הרי שברור כי במצב דברים זה, השתלבותו הטובה של התובע ביחידה החדשה מוטלת מלכתחילה בספק.

יש לציין כי בסיכום הפגישה מיום 13.1.10, בה השתתפו התובע, מר זלוף ומר מצובע ודנו בעניינו של התובע, ציין מר מצובע "ברחל ביתך הקטנה" כי התובע נמצא לא מתאים לתפקיד במוקד העירוני. אם כך, לא ברור כיצד לבסוף מצא עצמו התובע משובץ דווקא לתפקיד זה ומה השתנה בתקופה כה קצרה.

23. עוד ציין מר יעקב כץ בסיכום הראיון מיום 4.1.10, כי הסביר לתובע שלהערכתו משכורתו לא תיפגע. בנוסף, ציין כי התובע הרבה לשאול שאלות רק לגבי משכורתו.
ראיון זה הוקלט על ידי התובע ותמלול השיחה בינו לבין מר יעקב כץ הוגש לתיק (נספח
24 לתצהיר העירייה). מתמלול השיחה אכן עולה כי התובע ניסה לברר מספר פעמים במהלך השיחה את נושא שכרו.

אלא שלא ראינו כל פסול בכך שהתובע התרכז בשאלות הנוגעות לפגיעה האפשרית בשכרו.

לאור הצהרת העירייה, בטרם מחיקת התביעה הקודמת, כי תפעל לשיבוצו במשרה התואמת את מעמדו וותקו בעירייה, ברור כי במסגרת שיקולים אלה היה עליה גם ליתן את הדעת לעניין שאלת הפגיעה הצפויה בשכר נוכח הניוד. מדובר בעניין מהותי ביותר והתובע זכאי היה לקבל פירוט מדויק לגביו, בטרם ההחלטה לניידו.

לא זו אף זו, גם מכח הדין, מעצם החובה לנהוג במידתיות ובסבירות בהפעלת כוחה לניוד התובע, היה על העירייה לשקול, כשיקול משמעותי, גם את נושא הפגיעה הצפוייה בשכר כתוצאה מהניוד.

עם זאת, עולה מסיכום הראיון וכן מתמלול השיחה, כי לא זו בלבד שעניין זה לא נבדק, אלא שהתובע אף קיבל תשובות מטעות לפיהן שכרו לא יפגע כביכול כלל (ראה עמ' 5-6 לתמלול השיחה).

יצוין כי מתמלול השיחה מיום 14.1.10, שקיים התובע עם מר זוהר לגבי משרת נהג באגף הפיקוח (נספח 25 לתצהיר העירייה), עולה כי גם בשיחה זו נאמר לתובע במפורש כי שכרו לא יפגע כתוצאה מניודו (עמ' 12, 15 לתמלול השיחה).

כאמור, התובע הטיל ספק בתשובות שקיבל בעניין שכרו והרבה לשאול שאלות על כך.
ספק זה מובן בהחלט גם נוכח השיחה שקיים התובע עם מר עמי כץ ביום 28.12.09, בה הופנה על ידו לשני הראיונות הנ"ל. שיחה זו הוקלטה אף היא על ידי התובע ותמלול השיחה הוגש לתיק (נספח 23 לתצהיר העירייה). מתמלול השיחה עולה כי מר עמי כץ לא הסביר לתובע את ההשלכות של ניודו לתפקידים הנ"ל מבחינת שכרו. כבדרך אגב ענה לשאלת התובע כי "יכול להיות" שיפסיד חצי ממשכורתו (עמ' 10 לתמלול השיחה).

איננו מקבלים את התנהלותה של העירייה בעניין זה.

שבועיים ימים בלבד לאחר ההסכמה שהושגה בבית הדין עם מחיקת התביעה הקודמת, לפיה שאלת שיבוצו תישקל גם לאור מעמדו וותקו בעירייה, נאמר לתובע, כבדרך אגב, כי "יתכן" שיפסיד חצי ממשכורתו, ללא כל בדיקה מקדימה.

בנוסף, כאמור בראיונות עצמם הוצג בפני
התובע מצג שאינו נכון, לפיו שכרו לא יפגע כלל.
בעדותו בפני
נו הסביר מר עמי כץ אלו רכיבים לא יקבל התובע אם ינויד מחוץ ליחידת הכבאות, כאשר גם בתשובות אלה לא ידע להסביר במדויק (עמ' 31 לפרוטוקול):
"...תוספת מטרדים 385 אני כמעט משוכנע שזה תוספת מותנית..".

אין ספק כי בהתנהלות זו לא נהגה העירייה עם התובע באופן הנדרש ממנה לעניין הפעלת כוחה לניוד עובד וזאת הן מכח הדין והן על פי התחייבותה והצהרתה עם מחיקת התביעה הקודמת.

24. יתרה מכך, כאמור לעיל, ביום 13.1.10 התקיימה התייעצות בעניינו של התובע, בה השתתפו סמנכ"ל התפעול- מר זלוף, מר שובל, מר מצובע וב"כ העירייה. בסיכום פגישה זו קבע מר זלוף כדלקמן:
"יש להמשיך בהליך הניוד ולהציע לעובד תפקידים שונים, הן בחטיבת התפעול והן ביחידות העירייה השונות"
יש לבדוק את נושא השכר בתפקידים השונים המוצעים לעובד, על מנת שהפגיעה בעובד תהיה מינימלית ככל שניתן
..".
על אף הוראה ברורה זו, לא נעשתה כל בדיקה בעניין שכרו של התובע בתפקידים שהוצעו לו על מנת להבטיח פגיעה מינימלית ככל שניתן.

בנוסף, למעט הראיון שקוים למחרת פגישה זו- ראיון למשרת נהג באגף הפיקוח (ויש להניח כי ראיון זה נקבע עוד בטרם הפגישה עם הסמנכ"ל), לא הוצעו לתובע כלל תפקידים נוספים- לא באגף התפעול ולא ביחידות העירייה השונות.

למעשה, לא נעשה דבר לאחר אותה פגישה, למעט ההחלטה לנייד את התובע למשרה אליה התראיין קודם לפגישה- אותה פגישה לגביה ציין מר מצובע בפני
מר זלוף כי התובע נמצא לא מתאים להשתבץ אליה.

נוסיף כי בפגישה זו אף הוצג בפני
מר זלוף כי התובע סירב להגיע לראיון אחד. כפי שנפרט בהמשך, מצג זה לא היה נכון.

עולה אפוא כי פעולות העירייה היו שלא בהתאם להצהרותיה בטרם מחיקת התביעה הקודמת ואף בניגוד להוראותיו של סמנכ"ל התפעול מר זלוף, באי בדיקת נושא שכרו של התובע כראוי ובאי הצעת תפקידים נוספים.
25. בנוסף על האמור לעיל, יש להתייחס לדמיון הרב בין משרת המוקד העירוני אליה מבקשת העירייה לנייד את התובע, לבין המשרה של המוקדנים המבצעיים בתוך יחידת הכבאות.

עיון בתמלול השיחה מיום 28.12.09 שקיים התובע עם מר עמי כץ, מעלה כי האחרון ציין בעצמו כי המשרה לתפקיד מוקדן במוקד העירוני:
"בהרבה מובנים דומה אולי לתפקיד שאתה עושה היום.." (עמ' 3 לתמלול השיחה).

אין חולק כי משרת המוקדנים המבצעיים מיועדת לכבאים שנפצעו במהלך שירותם או לכבאים "נחלשים" שעברו את גיל 50. ראו לעניין זה עדותו של מר שובל (עמ' 28 לפרוטוקול):
"...תפישת עיריית תל אביב היא, וגם שלי, כך שהתקן של מוקדן הוא לכבאים נחלשים או שנפצעו ופציעתם היא זמנית או לאורך זמן".

מר שובל העיד בחקירתו כי המדובר ב-6 תקנים המאוישים ע"י כבאים פצועים ונחלשים בעירייה (עמ' 35 לפרוטוקול).
התובע כאמור נפצע במהלך שירותו ככבאי ולכן משרת המוקדן המבצעי היא בדיוק המשרה שהייתה מיועדת למצבו (וראו המשך עדותו של מר שובל- עמ' 28 לפרוטוקול).

מר שובל החל לפקד על יחידת הכבאות ביום 1.1.07 (עמ' 25 לפרוטוקול). לעדותו, עם כניסתו לתפקיד נאמר לו על ידי המפקד הקודם כי התובע סירב להיות מוקדן (עמ' 28 לפרוטוקול).

אלא שאף אם כך היו פני הדברים עם כניסתו של מר שובל לתפקידו ואף אם התובע העדיף בעבר להשתבץ בתפקיד אחר ביחידה, לא ברור מדוע, לאחר שינוי הנסיבות (רצונה של העירייה לנייד את התובע מתפקיד הארכיבאי), לא נבחנה כלל האפשרות לשבצו בשנית בתפקיד אותו מילא כבר בעבר ביחידת הכבאות ואשר כאמור, מיועד בדיוק למצבו הרפואי.

מר שובל אישר בחקירתו כי לא הציע תפקיד זה לתובע (עמ' 28 לפרוטוקול).

חלף זאת, החליטה העירייה לנייד את התובע לתפקיד שבאופן מהותי דומה לתפקיד המוקדן, אלא שבתפקיד החדש מאבד התובע את כל רכיבי השכר הקשורים לתפקידו ככבאי, תוך הבאת שכרו לכדי כמחצית.
26. התובע אישר בפני
נו כי הוא מוכן כיום לעבור לתפקיד המוקדן המבצעי ביחידת הכבאות, על כל דרישותיו לרבות ימי ושעות פעילות (עמ' 28-29 לפרוטוקול).

מנגד, העירייה פירטה בהודעתה מיום 22.11.10, כי כל תקני המוקדנים המבצעיים מאוישים כיום. עוד הבהירה בהודעתה, כי בעת ששקלה את ניודו של התובע, החל מחודש דצמבר 2009, היה בידיעתה כי סירב בעבר למלא תפקיד זה ולכן לא עלתה אפשרות שיבוצו כמוקדן.

כאמור, איננו מקבלים עמדה זו.

לטעמנו, היה על העירייה, בראש ובראשונה, להציע תפקיד זה לתובע, לא כל שכן כאשר התפקיד המוצע לו דומה באופן מהותי לתפקיד המוקדן המבצעי ובכך למנוע את הפגיעה הקשה הצפוייה בשכרו.

מנגד, לו התובע היה מסרב לעבור לתפקיד האמור, הרי שהיה בידי העירייה באופן סביר לשקול שיבוץ אחר, מחוץ ליחידת הכבאות, אף אם יגרור אחריו גם ירידה משמעותית בשכר.
התובע עצמו טען בסיכומיו (סעיף 41) כי אם היה מסרב להתייצב לתפקיד המוקדן (ואנו נוסיף – או לבצע אותו על מלוא דרישותיו), הרי שהייתה העירייה יכולה לפעול כנגדו באמצעים המשמעתיים הקיימים.

אלא שדומה שהעירייה נחושה לנייד את התובע אל מחוץ ליחידת הכבאות, באופן שלא נשקלה באופן ראוי וסביר האפשרות להשאירו ביחידה. זאת עולה גם מתמלול הפגישה מיום 28.12.09 (עוד בטרם נשלח התובע לשני הראיונות), בה ציין מר כץ בפני
התובע כי (עמ' 2 לתמליל):
"...אנחנו רוצים לנייד אותך. הרצון הוא חד משמעי, לא 'בודקים אפשרויות ניוד', רוצים לנייד. השאלה היא לא 'אם לנייד', אלא רק שאלה של 'לאן' ו-'מתי'. עד כאן הבהרתי את עצמי?".

27. נוסיף, כי גם יו"ר ארגון העובדים, מר בן גל העיד בחקירתו על הבעייתיות בניוד התובע למוקד העירוני (עמ' 16 לפרוטוקול):
"..לפני כשנה התעדכנתי שהצדדים הגיעו להבנה שבמסגרתה משה מוכן לשקול ניוד, אני אישרתי את הנושא ובתנאי שיהיה בתפקיד ראוי.
ש.היום כשאתה יודע מה התפקיד שמייעדים את משה אליו במוקד העירוני, כולל מבחינת תנאי שכר העבודה והשינוי?
ת. התפקיד הוא ראוי ביותר למצב הבריאותי שהוא נמצא וכישוריו. נושא השכר זו אופרה שונה לחלוטין ולדעתי ניוד של כבאי בעיריית ת"א, שבמסגרתו רכיבי השכר המותנים הם מאוד מאוד משמעותיים, הוא בעייתי אם רוצים בצורה כזו או אחרת לגשר על פערי השכר. זאת אופציה להתפרנס בכבוד אולי דחוק. לכבאי זו פגיעה משמעותית.
לשאלת בית הדין: מה הפיתרון שאתם חושבים לראוי:
ת.אני לא הייתי שותף לאותה הסכמה. אם רוצים לשמור על רכיבי השכר, למיטב הבנתי יש שתי אפשרויות או שישאר ביחידה או פרישה..".

28. נוסיף על כל אלה כי המשרה המוצעת במוקד העירוני, אליה מבקשת העירייה לנייד את התובע, כלל אינה משרה תקנית. כפי שניתן לראות ממודעת "הדרושים" שצורפה לתיק (ת/1), המדובר במשרה המתאימה לסטודנטים ומיועדת להעסקה בחוזה.

בסיכומיה (סעיף 7), טוענת העירייה כי התובע לא יוכל להמשיך בעבודתו באגף הארכיב, גם בשל העובדה שמדובר במשרה לא תקנית. לא ברור איפוא מה רבותא בניודו של התובע ממשרה לא תקנית אחת למשרה לא תקנית אחרת.

29. המשרה השנייה שנבחנה עבור התובע הינה משרת נהג באגף הפיקוח.
ביום 14.1.10 התקיים ראיון העבודה בין סגן מנהל אגף הפיקוח- מר זהר, לבין התובע. העירייה לא הציגה סיכום ראיון זה.

כאמור, התובע הקליט שיחה זו ותמלול השיחה הוגש לתיק (נספח 25 לתצהיר העירייה). מתמלול השיחה עולה, כי היה בדעת מר זוהר לתת לתובע סיכום פגישה רק אם יחליט שהוא מתאים לאגף הפיקוח (עמ' 16 לתמלול השיחה):
"..אם תהיה מתאים לאגף הפיקוח, תבוא לפה ויסבירו לך, ניתן לך איזה סיכום, אחרי שתהיה אצלי, כעובד אצלי, תקבל סיכום בכתב".

מר זוהר אף ציין בפני
התובע כי את התשובה לגבי התאמתו למשרה ישלח למר מצובע במייל (עמ' 11 לתמלול השיחה). עם זאת, העירייה לא הציגה העתק תכתובת מייל כלשהי.
בחקירתו העיד מר זוהר כי סיכום הפגישה נעשה בע"פ עם מר מצובע (עמ' 8 לפרוטוקול). עוד העיד בחקירתו, כי לא נהג לתעד את השיחות עם עובדי העירייה אלא רק את אלה ש"מגיעים מבחוץ" (עמ' 8 לפרוטוקול).

אין כל ספק שסדרי מנהל תקין דורשים רישום מסודר של ראיון לקראת קבלה לתפקיד, על מנת שניתן יהיה לעמוד על תוכנו ומסקנותיו, דבר שלא נעשה.

מתמלול השיחה עולה כי מר זוהר הבהיר לתובע שבתפקיד המיועד לו, של נהג באגף הפיקוח, אין למעשה כל אופציות קידום. וכלשונו (עמ' 13 לתמלול השיחה):
"אין לנו אופק קידום לנהגים שלנו, נהג זה נהג, יכול להיות גם מאתיים שנה".
לאור זאת, הרי שקשה לומר כי בהצעת משרה זו עמדה העירייה בהתחייבותה כאמור להציע לתובע משרה התואמת את כישוריו, יכולותיו, מעמדו וותקו.

מכל מקום, מר זוהר החליט כאמור שלא לקבל את התובע לתפקיד זה. בחקירתו העיד כי התובע לא התאים למשרה בשל אופי העבודה באגף הפיקוח (עמ' 9 לפרוטוקול).

יצויין עוד, כי אין חולק כי גם משרה זו אינה משרה תקנית. לכן, הצבתו של התובע בתפקיד זה אף היא לא היה בה כל שינוי מבחינת תקניות המשרה המאויישת על ידי התובע.

30. בפגישה מיום 13.1.10, שהתקיימה כאמור בלשכת סמנכ"ל התפעול בעירייה- מר זלוף, ובה דנו נציגי העירייה בעניינו של התובע, ציין מר מצובע כי התובע נמצא לא מתאים למשרה אחת (הלוא היא המשרה במוקד העירוני 106), וכן ציין כי התובע סירב להגיע לראיון אחר.

התובע טען כי מעולם לא הוצעה לו כל משרה אחרת אליה כביכול סירב להגיע (וראו לעניין זה עדותו- עמ' 21 לפרוטוקול).

העירייה מנגד טענה כי בסביבות חודש מרץ 2010 הועלתה בפני
התובע הצעה לאייש משרה נוספת- משרת מחסנאי באגף המחשוב. לטענתה, מנהלת רכש מחשוב ולוגיסטיקה בעירייה- גב' דיתי ברכבי שוחחה עם התובע והציעה לו את התפקיד והוא טען בפני
ה שאינו "מתלהב". העירייה צירפה העתק מייל מיום 22.3.10 ששלחה גב' ברכבי לגב' ענת טרקאי- רכזת גיוס וניוד עובדים בעירייה, בו צוין:
"דיברתי עם משה לוי
. הוא לא מתלהב, מחפש משהו קרוב לכיבוי . ביקש שאדבר איתו בשבוע הבא. אדבר".

אף אם נקבל את גרסת העירייה כי הוצע לתובע טלפונית בחודש מרץ 2010 להתראיין לגבי משרת מחסנאי באגף המחשוב, הרי שלא ברור כיצד עוד בחודש ינואר 2010 טוען מר מצובע בפני
מר זלוף כי התובע סירב להגיע לראיון אחד.

העירייה אף לא טענה כי מלבד הצעה זו הציעה לתובע משרה נוספת, אליה סירב להגיע. עולה איפוא, כי בפני
מר זלוף הוצג ע"י מר מצובע מצג שאינו תואם למציאות ויש בו כדי לפגוע בתדמיתו של התובע ולהציגו מראש באור "בעייתי".
בנוסף, על פי האמור באותו מייל, התובע ביקש כי ידברו איתו בשנית במועד מאוחר יותר. העירייה אף לא טענה כי כך נעשה לבסוף.

ברור איפוא כי התובע לא סירב להתראיין למשרה זו.

31. לא זו אף זו, בסיכום הפגישה מיום 2.5.10, בה הודיע מר עמי כץ לתובע כי החליט לניידו למוקד העירוני, צוין כי התובע:
"התראיין במוקד העירוני, ובאגף המחשוב- שם הודיע כי אינו מעוניין בתפקיד".
אין חולק כי ראיון כזה לא התקיים מעולם וגם העירייה בכתב הגנתה לא טענה אחרת.
למרות זאת, גם במכתב התשובה מיום 28.7.10 מטעם ב"כ העירייה למכתבו של ב"כ התובע מיום 7.5.10 (בו הודיע האחרון כי התובע מסרב להליך הניוד), ציינה באת כוח העירייה:
"לאור עמדתו של מר לוי לפיה הוא מסרב להגיע לראיון באגף המחשוב, ולאחר התייעצות עם סמנכ"ל התפעול ומנהל המוקד העירוני, הוחלט כי מרשך ינויד למוקד העירוני".

שוב הוצג איפוא נתון שאינו נכון, המעמיד את התובע באור שלילי ובעייתי, למרות שב"כ התובע העמיד במכתבו את העירייה על טעותה וציין כי התובע מעולם לא זומן לראיון באגף המחשוב ומעולם לא הודיע כי אינו מעוניין בתפקיד.

העירייה לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת לעניין זה.

אין ספק איפוא כי בהליכי הניוד שהוצגו בפני
מר זלוף מצגים שאינם נכונים ואף לאחר מכן, מצגים אלה שבו וצוינו במסמכי העירייה השונים, תוך "הנצחת" המצג הלא נכון.

העירייה טענה, לראשונה, בסיכומיה לעניין זה כי:
"בשולי הדברים...הרי שמדובר לכל היותר בטעות סופר ובכל מקרה ברור שהיא נעשתה בתום לב".

איננו מקבלים טיעון זה.

אין מדובר "בשולי הדברים". כאשר התובע זומן לשני ראיונות בלבד ונטען לראיון שלישי אליו כביכול זומן התובע והוא כביכול סירב לו – הרי שיש בכך, ללא ספק, כדי להטות את הכף כנגדו בקבלת ההחלטה בעניין ניודו, ניוד שנעשה, בסופו של דבר, שלא בהסכמתו ותוך פגיעה ממשית בתנאי שכרו.

32. אף מעבר לדרוש נציין כי בהעתקי תכתובות המייל שצורפו לתיק ועסקו בעניין זה (נספח 22 לתצהיר העירייה), נכלל גם מייל מיום 22.3.10 ששלחה גב' ברכבי לגב' טרקאי, בו היא מציינת לגבי משרה זו כי:
"החלק של נשיאת ארגזים של ציוד כבד הוא מאוד משמעותי במשך יום העבודה".
עולה איפוא כי נדרש היה גם לבדוק את מידת התאמתו הרפואית של התובע לתפקיד, נוכח דרגת הנכות שנקבעה לו בעקבות תאונת העבודה שעבר בתפקידו ככבאי (30%, נספח י' לתצהיר התובע), דבר שלא הוכח כי בוצע.

33. לא שוכנענו איפוא כי נעשה ניסיון כן, בתום-לב, להשאיר את התובע ביחידת הכבאות.

לבד מכך שהצבתו במוקד המבצעי לא נשקלה כלל, הגם שמדובר בתפקיד שמיועד בדיוק לכבאים במצבו, עלה גם כי תפקיד הארכיבאי במחלקה למניעת דליקות, אותו הוא ממלא כיום, עשוי לקבל תקן בקרוב.

התובע צירף לכתב התביעה את דו"ח הביקורת של מבקר העירייה לשנת 2009 (שפורסם בחודש אפריל 2010) על יחידת הכבאות. דו"ח הביקורת קובע בסעיף 283 כי:
"ההחלטה שהתקבלה במסגרת הרה ארגון שבוצע במדור, בעקבות דוח הביקורת שנערך במדור בשנת 2004 (דוח מספר 33), לתיקנון 4 משרות של מתאמים ומשרת פקיד ארכיב לא בוצעה במלואה. בפועל תוקננו ואוישו 2 משרות מתאמים".
לאור זאת, קובע הדו"ח בסעיף 390 כי:
"יש להשלים תקן עובדים- 2 משרות מתאמים ומשרת פקיד ארכיב ולאיישן".
עוד קובע הדו"ח בסעיף 391 כי:
"יש להקצות משאבים לטיפול מיידי ביצירת תכנית עבודה כפרויקט לאגף המחשוב /הטמעת תכנית משל"ט/אחר".

עולה, אפוא, כי בהתאם לדו"ח הביקורת, המשרה אותה מבצע התובע מיועדת להיות משרה תקנית.

למרות זאת, האפשרות להמשיך את שיבוצו של התובע בתפקיד כפוף לתיקנון הצפוי לא נשקלה כלל.

העירייה טענה כי התובע העיד על עצמו כי אינו יכול למחשב את הארכיב, כפי שהיה מצופה מארכיבאי שיעשה, אולם טענה זו אינה ברורה. לא הארכיבאי הוא שצריך "למחשב" את המחלקה למניעת דליקות, אלא עליו לעשות שימוש במחשוב, לאחר התקנתו על ידי המומחים בדבר.
אומנם, אין חולק כי ניסיון שנעשה בעבר ללמד התובע את תפקיד הגביה בארכיב לא צלח. (התובע אישר בעדותו כי לא הצליח ללמוד תפקיד זה, עמ' 24 לפרוטוקול).
עם זאת, אין להסיק מכך שהתובע לא יוכל ללמוד לעבוד על המחשב, ככל שהעירייה תבצע את המלצות ועדת הביקורת ותמחשב את היחידה למניעת דליקות. התובע בחקירתו הביע נכונות ללמוד את העבודה על מחשב (עמ' 24-25 לפרוטוקול).

מעבר לכך נציין גם בתפקיד במוקד העירוני נדרש היה התובע לעשות שימוש במחשב, לכן לא ברורה קביעתה של העירייה כי במוקד העירוני יוכל לעשות שימוש במחשב, ואילו בארכיב לא.

34. כל האמור לעיל מביאנו למסקנה בדבר אי תקינות החלטת הניוד, אף מבלי שניקח בחשבון את עדותו של יו"ר ועדת הביקורת של העירייה, מר גולדרינג.

מר גולדרינג העיד כי בשנת 2009 נבדקה המחלקה לכיבוי אש ובאפריל 2010 הוגש דו"ח הועדה במסגרתו נסקרו הליקויים בה, ובביקורת זו עלה הצורך בהוספת תקנים נוספים למחלקה (עמ' 36 לפרוטוקול).
עוד הוסיף כי לאחר שהועדה שמעה את מר שובל בחודש יולי 2010, היא החליטה בחודש ספטמבר 2010 להוסיף על המלצות המבקרת את הדחיפות שהיא רואה בהוספת תקנים נוספים במחלקה (עמ' 36 לפרוטוקול).
כן ציין מר גולדרינג כי סיכם עם היועץ המשפטי לעירייה כי ההמלצות יקודמו בשיתוף פעולה מצד הגורמים המתאימים וכי בכוונתו לפנות בשנית ולהזכיר את הצורך הדחוף בקבלת המלצות הועדה (עמ' 36 לפרוטוקול).

לאור האמור, יתכן שבנוסף לכל השיקולים שהובאו לעיל, תהיינה לעירייה אופציות נוספות לשיבוץ אחר, תקני, של התובע ביחידת הכבאות.

35. באשר לטענת השיהוי בהגשת התביעה: כאמור, לאחר הפגישה מיום 2.5.10, בה נמסר לתובע על ההחלטה לניידו למוקד העירוני, פנה בא כוחו במכתב מיום 7.5.10 לב"כ העירייה והודיע לה כי הוא מתנגד לניוד זה וככל שהניוד לא יתבטל ייאלץ התובע לשקול צעדיו בהתאם.
ב"כ העירייה השיבה תחילה למכתבו זה ביום 6.6.10, בו ציינה כי עקב טעות משרדית הועבר מכתבו אליה באיחור וכי תשיב למכתבו לאחר שתברר את הפרטים הרלוונטיים. תשובתה לגופו של עניין התקבלה במכתבה מיום 28.7.10, לפיה ההחלטה בדבר הניוד עודנה עומדת. משכך, פנייתו של התובע לבית הדין שבוע וחצי לאחר קבלת תשובת ב"כ העירייה אין בה שיהוי כלשהו.

סיכום
36. לאור כל האמור לעיל קובעים אנו כי ההחלטה לניודו של התובע לתפקיד במוקד העירוני, התקבלה בלא בחינה אמיתית של עניינו.

העירייה לא עשתה מאמץ סביר, בתום-לב להשאיר את התובע ביחידת הכבאות (גם אם בתפקיד אחר), על מנת למנוע פגיעה קשה בשכרו.
העירייה הציעה לתובע שתי משרות בלבד, שכלל אינן תקניות תוך פגיעה קשה בשכרו (כדי מחצית). זאת, גם בניגוד להוראת סמנכ"ל התפעול בעירייה, -מר זלוף, לפיה יש להציע לתובע משרות נוספות במחלקת התפעול ובמחלקות העירייה השונות ולבחון פגיעה מינימלית בשכרו.
כמו כן, בפני
הסמנכ"ל אף הוצג מצג לא נכון לפיו התובע סירב כביכול להגיע לראיון לתפקיד מחסנאי באגף המחשוב (שכאמור, מידת התאמת התפקיד למצבו הרפואי של התובע כלל לא נבדקה).

בפעילותיה ומחדלה כאמור לא עמדה העירייה בדרישות החלות על כל מעסיק, וודאי וודאי המעסיק בשירות הציבורי, לפעול באופן סביר ומידתי בבואו להפעיל את כוחו לניוד עובד.

בכך לא עמדה העירייה גם בהצהרתה בפני
ביה"ד טרם מחיקת התביעה הקודמת בהסכמה.

37. לפיכך מורים אנו על ביטולה של החלטת העירייה להעביר את התובע לתפקיד במוקד העירוני, נשוא תביעה זו.

38. על העירייה לעשות מאמץ אמיתי, בתום-לב, להשאיר את התובע ביחידת הכבאות, בין אם בתפקיד אותו הוא ממלא כיום ובין אם בתפקיד המוקדן, הוא התפקיד המיועד לכבאים שנפצעו או נחלשו.

ככל שאין בידה לעשות כן וברצונה לנייד את התובע למחלקה אחרת בעירייה, יש להציע לתובע תפקידים ראויים למעמדו וותקו בעירייה, וכל זאת תוך שקיפות מלאה בעניין שכרו.

על העירייה לפעול, עד כמה שניתן, על מנת למנוע פגיעה מהותית בשכרו של התובע.

39. על התובע, מצידו, לעשות מאמץ כן, בתום לב, לקבל עליו כל תפקיד המתאים לכושרו וכישוריו, לרבות עמידה בכל דרישות התפקיד.
40. כפועל יוצא מהכרעתנו, תשלם העירייה לתובע שכר לכל התקופה בה שהה בחופשה על חשבונו על פי ההסדר הדיוני, כאילו שהה בחופשה על חשבון המעסיק בתקופה זו, לרבות כל הרכיבים המשולמים ברגיל לתובע בזמן חופשה.

41. העירייה תישא בשכ"ט עו"ד לטובת התובע בסך של 5,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

התביעה כנגד הנתבע, מר אורי שובל
:
42. טענותיו של התובע מכוונות כנגד החלטת העירייה לניידו ולא כנגד מר שובל, המשמש כאורגן בעירייה. בין התובע לנתבע לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד והתובע לא הוכיח עילה אישית כנגדו.

משכך, התביעה כנגד מר שובל - נדחית.
ניתן היום,25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר מתתיהו

מיכל לויט
,שופטת

נ.צ. גב' נקש
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
ס"ע 13138-08-10 לוי נ' עירית תל אביב ואח'

1 מתוך 18








סע בית דין אזורי לעבודה 13138-08/10 משה לוי נ' עירית תל אביב-יפו, אורי שובל (פורסם ב-ֽ 25/01/2011)