פסקי דין על עמית דניאל | פסקי דין על עמית רות | פסקי דין על גולן (סרור) יצחק | פסקי דין על גולן אסתר |

152781/02 א     03/05/2004




א 152781/02 עמית דניאל, עמית רות נ' גולן (סרור) יצחק, גולן אסתר




1
בתי המשפט
א 152781/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
03/05/2004

כב' השופטת אחימן יעל

בפני
:
התובעים

1 . עמית דניאל

2 . עמית רות

בעניין:

עו"ד שידלובר

ע"י ב"כ
נ ג ד

הנתבעים
1 . גולן (סרור) יצחק

2 . גולן אסתר
עו"ד הרכבי

ע"י ב"כ

נ ג ד

1. 1. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
2. 2. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
צד ג'
ע"י ב"כ עו"ד גורביץ
ע"י ב"כ עו"ד פישמן לוי
צד ג' 1
צד ג' 2
פסק-דין
מבוא:

לפני הונחה תביעה חוזית כספית בסך של 465,340 ₪.
התובעים טוענים להפרת הסכם כלפי הנתבעים ואלה טוענים לזכות שיפוי כלפי צדדי ג' .

טענות הצדדים:

התובעים רכשו מאת הנתבעים על פי הסכם מיום 28.5.98 (להלן: "ההסכם") את מלוא זכויותיהם במשק מס' 45 גן יאשיה (להלן: "המשק") כאשר ההפרה העיקרית המיוחסת לנתבעים הינה בהימנעותם מהסרת כל החובות הרובצים על המשק. החוב, אשר לטענת התובעים נותר על הזכויות במשק הינו חוב למשרד השיכון בסכום של 110,160 ₪. הפרות נוספות, מיוחסות לנתבעים בעיכוב המצאת אישורי מס שבח, בהותרת מערכת חשמל בלתי תקינה במשק, ובגניבת עפר מחלקה א' במשק . את אלה, בהיות כל אחת מהן בנפרד או במשקלן המצטבר משמעותיות, יש להגדיר "כהפרות יסודיות" של ההסכם המזכות את התובעים - לפי טענתם - בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם ובתשלום החוב לצד ג' 2. לחלופין, טוענים התובעים, כי בעטיין של הפרות אלה נגרם עיכוב בהקמת ביתם החדש במשק ולעיכוב זה השלכות כלכליות פוגעות עקיפות וישירות, וזאת בנוסף לליקויים שנתגלו במצב המשק ואף בשלהם נגרמו לתובעים נזקים.

הנתבעים, מכחישים את ההפרות המיוחסות להם בכתב התביעה ומטילים את האחריות על העיכוב ברישום העברת הזכויות במשק על התובעים בשל מעשיהם או מחדליהם. כלפי צדדי ג', טוענים הנתבעים לזכות שיפוי נוכח חיובם שלא כדין בתשלומי חובות וסירובם להעברת הזכויות במשק למרות החוב השנוי במחלוקת.

הגנתם של צד ג' 1 ו- 2 הינה הגנה משותפת ואלה טוענים לחוקיות דרישתם להשבת החובות הרובצים על המשק.
בירור התביעה יעשה איפוא בשני חלקים:

בחלק הראשון, תידון תביעתם של התובעים כלפי הנתבעים ואילו בחלק השני תביעת הנתבעים כלפי צדדי ג'.

חלק ראשון -

דיון בתביעת התובעים כלפי הנתבעים -

כאמור לעיל, מרכז הכובד של דרישת התובעים כלפי הנתבעים מצוי בנושא החוב הרובץ על המשק בגינו נדרשו התובעים להפקיד ערבות בנקאית בסך של 110,160 ₪ לזכות צד ג' 1.

מרבית העובדות הנדרשות להכרעה בעניין זה אינן שנויות במחלוקת, כך שבירור התביעה בנקודה זו אינו מורכב.
* אין מחלוקת בין הצדדים באשר לזיהויה של המערכת ההסכמית החלה על היחסים ביניהם אשר הוצגה כחלק ממסכת הראיות לתיק שהוא ההסכם מיום 28.5.98 (להלן: "ההסכם") .

* אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לתוכנו של ההסכם והיקף ההתחייבויות ההדדיות הכלולות בו.
* אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לעובדה ולפיה כללה התחייבות הנתבעים על פי ההסכם את תשלום כל החובות החלים על המשק ומתייחסים לתקופה שעד למסירת החזקה במשק.

* אין מחלוקת ביחס לעובדה ולפיה לא מילאו הנתבעים אחר חובתם זו על פי ההסכם.

חלק הארי של ראיות הנתבעים, אשר הוצגו באמצעות הנתבע מס' 1, "כהצדקה" לאי תשלום החוב הינו בלתי רלבנטי לחלוטין. כך, לדוגמא מתייחס הנתבע מס' 1 בעדותו "לאי ידיעתו" בדבר קיום החוב, ולמחדליהם של התובעים בנושאים אחרים וכיו"ב, טענות שאין להן דבר וחצי דבר עם חובתו לתשלום החובות הרובצים על המשק עד למסירתו. במיוחד מקוממת טענת הנתבעים המייחסת לתובעים איחור בביצוע התשלום האחרון על פי ההסכם ב- 13.6.99 במקום ב- 28.5.99, שעה שברור כי נוכח התנהלותם של הנתבעים ספק אם היו אלה, זכאים באותו מועד לתשלום זה במלואו.
יש לקבוע כבר בשלב זה, ללא כל היסוס, כי הנתבעים הפרו את הוראת ההסכם העוסקת בחובתם לנשיאה בחובות הרובצים על המשק ואת הצהרתם להעדרם של חובות על המשק לפי ס' 11 להסכם והמבוא לו.
על פי הוראות ההסכם, מדובר בהפרה יסודית המקנה לתובעים את הזכות לפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק לפי ס' 16 א' ו-ב'.
עוד זכאים התובעים, לפי קביעה זו, לפיצוי בגובה סכום החוב הנדרש על ידי צדדי ג' ולעלויות הכרוכות בהבטחת תשלום הסכום כפי שנדרשו לתשלום על ידי צדדי ג'.

הואיל וחלקה הנוסף של התביעה הינו חלופי, והואיל וקיבלתי את התביעה בחלקה המרכזי , אין עלי עוד להתייחס לדרישות החלופיות של התובעים העוסקות בהוכחת הנזק. ממילא, נזקים אלה, העוסקים באובדן דמי השכירות, הוצאות החיבור לחשמל, אחזקת הסוסים, הפסד ימי העבודה וכו' אינם מוכחים לא בהיבט של החבות ואף לא בהיבט של העלות.
חלק שני -

בחלקו השני של הדיון יש להתייחס לתביעת הנתבעים כלפי צדדי ג'.

תמצית טענות הנתבעים:

תביעה זו מבוססת על הטענה ולפיה הייתה דרישת החוב שהוצגה כתנאי להעברת הזכויות במשק מצד מי מצדדי ג' בלתי צודקת בעליל ובלתי חוקית, ונגועה באפלייתם של הנתבעים לרעה, בהשוואה למשפחות אחרות, שלא נדרשו להשיב השקעות במשק בעת העברת זכויותיהם. לפי טענת הנתבעים, היקף החוב הנדרש על ידי צדדי ג', כמו גם דרישת פירעונו כתנאי למתן הסכמת צדדי ג' להעברת הזכויות במשק לידי התובעים אינה מעוגנת בחוק, ודרישה בעניין זה לא הועברה לנתבעים מעולם.
הסתייגות נוספת, אותה מעלים הנתבעים בפתח דברי הסיכום שלהם, מתייחסת לזכאותו של צד ג' 1 לגביית חובו של צד ג' 2, ושוללת את קיומה. ראוי להקדים ולהתייחס להסתייגות זו טרם שנתפנה לטענות הנוספות של הנתבעת.

דיון:

זכאות צד ג' 1:

בעניין זה, העידה מיכאלי, מטעם צד ג' 2, כי המימון לבניית הבתים בגן יאשיה מסוג זה של המשק, נעשה מתקציב משרד השיכון באמצעות חברת "דיור לעולה" שנבחרה להיות הקבלן המבצע עבור משרד השיכון. בשנת 1983, הועבר נושא גביית ההשקעות עבור משקים מסוג זה לטיפולה של הסוכנות היהודית (צד ג' 1). עדותה זו של מיכאלי נתמכת בנספח ה' שהוצג על ידה, ולא נסתרה בחקירה הנגדית.
בהסתמך על עדותה זו, שלא נסתרה, ובהעדרה של ראייה נוגדת בחומר הראיות של הנתבעים יש לקבוע כי טענת הנתבעים החולקת על זכותו של צד ג' 1 לגבות את השקעות צד ג' 2 הינה טענה בלתי מבוססת הראוייה לדחייה.
הוא הדין, ביחס לחלק הטענה של הנתבעים העוסק בהצגת דרישת התשלום מצד צדדי ג' כנגועה באפלייתם לרעה בהשוואה למשפחות אחרות בסיטואציה דומה. בעניין זה, אני מעדיפה את עדותם של נציגי צד ג' 1 ו- 2 ודוחה את עדותם של אלה הטוענים כי לא השיבו את השקעותיהם מבלי שהציגו ראייה כלשהיא לקיומו של חוב שלא ניגבה.
אמיתות החוב:

אשר לחלק טענת הנתבעים העוסק בגובה החוב ובזכאות צד ג' 1 לעכב את העברת הזכויות במשק עד להשבת החוב -

בעניין גובה החוב, טוענים הנתבעים, בדברי הסיכום שלהם שתי טענות חלופיות עובדתיות אשר אינן עולות בקנה אחד האחת עם רעותה.
החלק הראשון של הטיעונים נועד לבסס קביעת מימצא עובדתי ולפיו לא קיים חוב כלשהוא בגין ההשקעות, ואילו החלק השני של הטיעונים מתייחס לקיומו של חוב ככזה שאינו שנוי במחלוקת, אלא שלגביו אין צדדי ג' זכאים, אלא, לערכו הנומינאלי אשר בהתחשב במשק האינפלציוני עומד כיום על 60 ₪. מטעם זה בלבד, היה מקום לדחות את טענות הנתבעים כלפי צדדי ג' בהסתמך על תקנה 72 (ב') לתקנות סדר הדין האזרחי. למען הסר ספק, ובהתעלם מהאמור לעיל, אתייחס לטענותיהם העובדתיות החלופיות של הנתבעים כאילו היו אלה משתלבות ותומכות זו בזו, ואבחן את טענתם ולפיה לא קיימת כלל חבות לטובת מי מצדדי ג' להשבת השקעותיהם במשק, ואם קיימת חבות כזו, אין היא משתרעת אלא כדי ההשקעה הנומינאלית שנעשתה על ידי צדדי ג' והיקפה זניח.
בשאלה זו של עצם קיום החבות כמו גם היקפה, הציגו לפני שני הצדדים, ערב רב של מסמכים אשר מלאכת המיון וההתאמה שלהם דרשה השקעת זמן מרובה. בתומה, מסתבר כי מתוך קבוצה של 19 מסמכים 5 הוגשו על ידי שני הצדדים, 7 הוגשו רק על ידי הנתבעים, והיתר רק על ידי צדדי ג' . המסמכים שצורפו, אמורים היו להציג בפני
תמונה כרונולוגית שלמה וכוללת של מערכת ההתקשרות ההסכמית שבין הנתבעים לבין צדדי ג' , כבסיס למתן הכרעה בדבר קיומן או העדרן של השקעות מצד ג' 1 בבניית המשק במשק ולהיקף החבות להשבתן מצד הנתבעים. לצערי, אין המסמכים שהוצגו על ידי כל צד בנפרד יוצרים תמונת רצף כלשהיא. מאידך, צירופם של המסמכים כולם, היינו, אלה אשר הוגשו על ידי הנתבעים ואלה אשר הוגשו על ידי צדדי ג' יוצרים רצף כרונולוגי מסוים , המאפשר את בירור המחלוקת. מתוך חומר הראיות, עולה כי, לאמיתו של דבר, אין איש המכחיש את אמיתותם של מסמכי הצד שכנגד ואין הם עומדים בסתירה כלשהיא בינם לבין עצמם, כך שאין מניעה להסתמך על כל המסמכים כמיכלול.

לנוחות המעיין בפסק-הדין, יוצג להלן הרצף העובדתי הכרונולוגי כפי שזה עולה מתוך החלק הרלבנטי של המסמכים שהונחו לפני, במשולב, על ידי הצדדים:

1. ביום 9.10.75 נחתם בין הנתבעים לבין צד ג' 1 הסכם "בר-רשות" (להלן: "הסכם בר הרשות"), הכולל התחייבות מצד הנתבעים לשאת בכל התשלומים שיחויבו בהם על ידי מעניק רשות השימוש (נספח א' 1 לעדותו של הנתבע 1) .

2. ביום 17.10.75 נערך הסכם הלוואה (להלן: "חוזה ההלוואה") בין הנתבעים לצד ג' 1 ולפיו התחייבו אלה להשיב את כל הסכומים שיושקעו על ידי צד ג' 1 במשק על פי שיקול דעתו (נספח א' 3 לעדותו של הנתבע מס' 1).

3. מכאן ואילך מוצגת סידרת הסכמים המתעדת את המועדים בהם אישרו הנתבעים ביצוע השקעות כספיות במשק בסכומים הנקובים על ידי צד ג' 1 והתחייבו להשבתם בתנאים שנקבעו:


א. ביום 10.1.77 סך של 1,891 ל"י וסך של 5,371 ל"י .

ב. ביום 10.1.77 סך של 38,800 ל"י (תוספת 5).

ג. סך של 250 ל"י (תוספת 8).

ד. ביום 15.12.77 סך של 23,608 ל"י.

ה. סך של 312 ל"י (תוספת 27).

ו. ביום 18.3.79 סך של 1,664 ל"י (תוספת 32).

ז. ביום 18.7.79 סך של 15,929.68 ל"י (תוספת 34).

ח. ביום 27.5.80 (לא כולל הדרכה וטיפול כסכום כולל) סך של 437,000 ל"י (תוספת מס' 38).

ט. ביום 23.1.80 מאשר הנתבע בחתימתו השקעה כוללת של 437,000 לירות עבור הקמת המשק (נספח ט' לעדותו של שגיא).

י. בשנת 1981 סך של 976.56 שקל (תוספת מס' 43).

(אלה מבין הסכומים אשר לצידם אינו נקוב מועד הוגשו באופן זה).

מסמכים אלה, מלמדים על קיומה של התחייבות חד-משמעית וברורה מצד הנתבעים להשבת השקעות עלות הבנייה במשק וכן מלמדים אלה על היקף ההשקעה להשבה כלפי צד ג' 1, כפי זו הנטענת על ידי צדדי ג' בסך של 437,000 ל"י.
מכאן, כי טענת הנתבעים להעדרה של חבות להשבת ההשקעות כלפי צד ג', מופרכת על פניה. עוד מופרכת טענתם של הנתבעים לעניין העדר זכאותו של צד ג' 1 להתניית הסכמתו להעברת הזכויות בתשלום החוב וזאת בהתאם לנוסחו המפורש של הסכם בר-הרשות בחלקו הרלבנטי שם נאמר:
"הריני מתחייב לא להעביר, להשכיר, להחכיר, להשאיל, למכור,
לשעבד, למשכן, להרשות או לתת כל זכות שהיא וגם/או להתיימר
לעשות את כל האמור לעיל, במשק או בכל חלק ממנו, לזולתי, בלי
רשות בכתב מאת הסוכנות".

השאלה העומדת להכרעה בשלב זה הינה אם זכאים צדדי ג' להשבת השקעותיהם בסכום הנומינאלי, כטענת הנתבעים, או שמא להשבת השקעתם בצירוף הפרשי ההצמדה כפי טענת צדדי ג'.

המערכת ההסכמית החלה על הצדדים ואשר אינה שנויה במחלוקת מבוססת, כפי שהוצג לעיל, על הסכם בר הרשות מאוקטובר 1975 לפיו מקבלים הנתבעים לשימושם משק ומתחייבים לשלם לצד ג' 1 את כל הסכומים שישקיע בעתיד במשק, על חוזה ההלוואה מינואר 1977 ולפיו פנו הנתבעים לצד ג' 1 בבקשה למתן הלוואות שם מתועדים תנאי ההלוואה שתינתן מעת לעת להשבה ובהמשך נחתמו כל התוספות שפורטו והוצגו באופן חלקי ובכל אחת מהן מתועדת ההלוואה הספציפית. כל אחת מהתוספות להסכם מתייחסת לסכום ההלוואה ולדרך השבתה הכוללת ריבית של 2% לשנה שם נאמר:

" המתיישבים מתחייבים בזה לסלק לסוכנות את הסכום הנוסף
בתוספת ריבית של 2% ..."

ומכאן מחילים על עצמם הצדדים יתר תנאי ההחזר של החוב לפי חוזה ההלוואה בהאי לישנא:

"...ובהתאם ליתר התנאים החלים לגבי תשלום החוב לפי
התוספת לחוזה ..."

חוזה ההלוואה כולל התייחסות לעידכון גובה החוב בהתאם לשינויים במדד יוקר המחייה כשהוא קובע:

"... התשלום השנתי, לפי לוח התשלומים כפי שיהיה וגם/או
כפי שייקבע מזמן לזמן, יהיה נתון להעלאה אחת לשלוש שנים
החל מהתאריך הקובע- בשיעור של 75% משיעור העליה במדד
יוקר המחיה (להלן- "מדד")..."

מנגנון ההצמדה שריר וקיים גם כשמדובר בהשבת ההשקעה שלא בתשלומים חודשיים שכן על פי תנאי הסכם בר הרשות וחוזה ההלוואה השבת ההשקעה תעשה בדרך שבה ייקבע על ידי צד ג1 .
לפי זה, אין צורך "במאמץ מיוחד" כדי להגיע למסקנה, ולפיה, טענות הנתבע העוסקות בשלילת זכאותם של צדדי ג' להשבת השקעותיהם בצירוף מנגנון הצמדה כלשהוא, הינן בלתי סבירות , ועומדות בסתירה מוחלטת למערכת ההסכמית המחייבת.
צדדי ג' טוענים בסיכומיהם כי הקלו עם הנתבע בחישוב הסכום הנדרש ממנו ולא מיצו את זכויותיהם על פי תחשיבי המדד המלאים. מאחר והנתבע התעלם לחלוטין מדרך ההצמדה שנקבעה במערכת ההסכמית ולא הציג תחשיב חלופי לתחשיב שנדרש על ידי צדדי ג' התואם את המערכת ההסכמית , אין בסיס לקביעה בדבר מישגה כלשהוא שנפל בדרך חישוב החוב בהתחשב במנגנון ההצמדה שנקבע בהסכמים החלים על הצדדים. הואיל וכך, אין בסיס לקביעה בדבר היות דרישת צדדי ג' בלתי הוגנת או בלתי צודקת כטענת הנתבע.
לפי זה, לא הוכיח הנתבע את תביעתו כלפי צדדי ג' ודין תביעתו לדחייה.

התוצאה היא כי התביעה שהוגשה מתקבלת, באופן חלקי, לאחר שהוכחה כנדרש במשפט אזרחי ואילו התביעה כלפי צדדי ג' נדחית.
הנתבעים ישלמו איפוא לתובעים את הסכומים כמפורט:

א. סך של 110,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ב. סך של 1,100 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 13.6.01 ועד לתשלום בפועל (אגרת פתיחת תיק לתשלום החוב לצד ג' 1).

ג. סך של 441 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26.11.01 ועד לתשלום בפועל (חיוב מס בולים עבור הערבות הבנקאית שהועמדה לצד ג' 1).

ד. סך של 1,373 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26.5.02 ועד לתשלום בפועל (עלות הערבות הבנקאית).

ה. סך בשקלים השווה ל - 72,000 דולר כפי שערם היציג היום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ו. סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

ז. החזר אגרת ביהמ"ש לפי הסכום שנפסק.

הנתבעים יוסיפו וישלמו לצד ג' 1 ולצד ג' 2 כל אחד סך של 5,000 ₪ כהוצאות משפט בגין דחיית תביעתם של הנתבעים כנגדם .
ניתנה היום י"ב באייר, תשס"ד (3 במאי 2004) במעמד ב"כ התובעים עו"ד אייל שידלובר והנתבעים , עו"ד גורביץ ועו"ד הדר.
יעל אחימן, שופטת
ראיות: 16.12.03
סיכומי התובעים: 1.2.04
סיכומי הנתבעים: 1.3.04
סיכומי צד ג 1,2: 1.4.04








א בית משפט שלום 152781/02 עמית דניאל, עמית רות נ' גולן (סרור) יצחק, גולן אסתר (פורסם ב-ֽ 03/05/2004)