פסקי דין על רו"ח אלון פרדקין | פסקי דין על בתפקידו כנאמן חברת אוכל איטלקי מקסים | פסקי דין על חברת האוזן השלישית | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

35484-04/10 פרק     06/02/2011




פרק 35484-04/10 רו"ח אלון פרדקין, בתפקידו כנאמן חברת אוכל איטלקי מקסים בע"מ נ' חברת האוזן השלישית בע"מ, כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 35484-04-10 גילרוי - חברה לניהול ספגטים בע"מ ואח' נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות ואח'





מספר בקשה:12

בפני

כב' השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיאה


מבקשים

רו"ח אלון פרדקין
בתפקידו כנאמן חברת אוכל איטלקי מקסים בע"מ


נגד

משיבים
1. חברת האוזן השלישית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יצחק פורן

2. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד כלנית הרמלין-וגר




פסק דין



מונחת בפני
מחלוקת שעניינה המרכזי היקף פרישתה של ערבות בנקאית אוטונומית.
חברת האוזן השלישית בע"מ
(להלן: המשיבה), הינה שוכר ראשי של מבנה; במסגרת זו, נכרת בינה לבין חברת אוכל איטלקי מקסים בע"מ הסכם לשכירות משנה. במסגרת זו, הוצאה ערבות בנקאית אוטונומית אשר לפי לשונה, הינה מכסה את "הבטחת קיום התחייבויותיו של השוכר במסגרת הסכם זה", כאשר באורח מפורש היא ממשיכה ומפרטת כי עסקינן בתשלום דמי השכירות, וכל התשלומים הנלווים, לרבות החזר הלוואה שהעמידה המשיבה לשוכרת המשנה, ואשר נועדה לממן עבודות תשתית בחלק מן המושכר.
לאחר ששוכרת-המשנה נקלעה, ביחד עם כל קבוצת גילרוי ("ספגטים") להקפאת הליכים, התקשה הנאמן לעמוד בתשלומים השוטפים. אי לכך, אין חולק כי הוא עצמו ביקש מן המשיבה לחלט את הערבות הבנקאית על חשבון התשלומים דנן, וזאת במטרה לגשר על הפער הפיננסי, עד להשלמת הליכי הסדר הנושים ומסירת החברה לידי משקיע, כפי שאכן ארע בפועל.
עתה, חלוקים הצדדים על תיחום החובות המכוסים בידי הערבות. זאת, כאשר הנאמן עותר להשיב את חלקה של הערבות הבנקאית אשר "נגבה ביתר" – קרי, שהינו מעל לחובות ולתשלומים המובטחים בערבות. המשיבה מתנגדת למבוקש, בטענה כי הלכה למעשה הערבות כללה לא רק את דמי השכירות אלא גם עניינים נוספים, וכי את היתרה הקטנה שנותרה (כ-30,000 ₪, להבדיל מסך של כ-116,000 ₪ לו עותר הנאמן), אין להשיב, וזאת נוכח תחולתה של תנית פיצוי מוסכם.

לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, ניתנת החלטתי זו;

בכל הנוגע לערבות הבנקאית ותחומי פרישתה, אודה ואתוודה כי, במלוא הכבוד הראוי, לא ירדתי לסוף עמדת הנאמן. עצם טיבה ומהותה של ערבות אוטונומית, נועד בראש ובראשונה לאפשר למוטב להיפרע באורח מהיר, וזאת בלא תלות במצב קופת חדלות הפירעון, ולמעשה בלא צורך להגיש תביעת חוב. אי לכך, ספק אם ראוי היה כי הנאמן ילין על השימוש בערבות לקיזוז חובות העבר בגין החזרי ההלוואה, קל וחומר שלא היה מקום להלין על השימוש בה לפירעון חובות שוטפים המצטרפים לדמי השכירות.
לא זאת, אלא אף זאת; הלכה למעשה, הרי שהערבות הבנקאית מיודעת, לפי ההיגיון, דווקא וראשית דבר לכסות את אותם חובות אשר אינם ניתנים לגביה מיידית או מלאה, נוכח המכשלה שמציבים דיני חדלות הפירעון בדרכם של הנושים. דווקא בגין חובות אלו, הרי שחשיבותה של הערבות רבה אף יותר מכל הנוגע לחיובים שוטפים, שמעמדם מעמד הוצאות הקפאה, והנאמן מחויב לפרעם במלואם מניה וביי.
אכן, אין פירושם של דברים כי המשיבה רשאית לכלול בערבות הבנקאית את מה שאין בה, אלא שבנסיבות המקרה, כל אותם חובות נלווים שבמחלוקת נכללים במפורש בלשון הערבות, ואף מכאן לא מצאתי עילה לנאמן כי ילין על המשיבה.

די בכך, בכדי להביא לתוצאה החד-משמעית, לפיה דין מרבית הבקשה להדחות.
מאידך גיסא, שונה המצב בכל הנוגע ליתרה העומדת על מעט יותר מ-30,000 ₪, ואשר אף המשיבה מודה בקיומה. בעניין זה, ספק גדול בעיני האם יכולה המשיבה, בדיעבד, להתלות בתנית הפיצוי המוסכם. לא זאת בלבד, כי לא הודיעה בזמן אמת על ניצול התניה, אלא שבנסיבות המקרה, ספק גדול אם ראוי ואפשר היה להפעילה מול נאמן בהקפאת הליכים. זאת, כאשר הלכה למעשה, אותה "הפרה יסודית" תוקנה ברובה על-ידי הסכמת הנאמן לחילוט הערבות לפירעון חובות שוטפים.
בנסיבות אלו, אין כל מקום לאפשר למשיבה להבנות מהגדרת עצם ההיקלעות להקפאת הליכים כהפרה יסודית – תניה חוזית אשר הינה בעייתית מעצם טיבה, ויש רגליים לסברה כי היא עשויה להימצא ככזו אשר קשה ליישבה עם תקנת הציבור, שלא לדבר על המדיניות השיפוטית המבקשת לעודד הליכי הבראה. דומה, כי אף המשיבה מבינה זו, ולא בכדי טענה זו עולה באורח לקוני למדי במסגרת נימוקיה.
זאת ועוד; במלוא הכבוד הראוי לשאלת העדר הבטוחות, הרי שכיום, לאחר שאושר הסדר הנושים ולאחר שהמושכר עבר לידי הרוכשת, הרי ספק גדול בעיני אם יכולה המשיבה לגלגל את אותו "נזק" נטען לפתחה של קופת הסדר הנושים. אף אם הועמדה המשיבה בסיכון מסוים בשלהי הקפאת ההליכים, הרי שנקל לראות כי הסיכון לא התממש, היא עצמה לא סולקה מן המושכר, ולכל היותר עברה תקופה של אי-וודאות מסוימת. כעת, הרי אין צורך להכביר מילים כי החברה חדלת הפירעון יצאה מן התמונה, וכי המשיבה פועלת הלכה למעשה מול שוכר משנה חדש וסולבנטי, אשר יש אף יש בידה כלים "לשכנעו" לעמוד בהתחייבויותיו ולהפקיד ערבות, לרבות נקיטת הליכים במקרה הצורך. וודאי ווודאי, שלא ניתן ולא סביר לצפות מחברה חדלת פירעון וחסרת פעילות, המצויה בשלבי ישום הסדר נושים, כי תשמש כ"ערבה תמידית" להתחייבויות שוכר-המשנה החדש.

אי לכך, דין הבקשה להתקבל אך בחלקה, וזאת במובן זה כי על המשיבה להשיב לנאמן סך של 30,272 ₪, אשר יישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו נוסף להוצאות.

ניתן היום,
ב'
אדר א תשע"א, 06 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.











פרק בית משפט מחוזי 35484-04/10 רו"ח אלון פרדקין, בתפקידו כנאמן חברת אוכל איטלקי מקסים בע"מ נ' חברת האוזן השלישית בע"מ, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 06/02/2011)