פסקי דין על החברה לישראל בע"מ | פסקי דין על בועז יפעת | פסקי דין על עידן עופר | פסקי דין על אהוד אנג'ל ואח' |

23311-11/10 ער     15/02/2011




ער 23311-11/10 החברה לישראל בע"מ נ' בועז יפעת, עידן עופר, אהוד אנג'ל ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"ר 23311-11-10 החברה לישראל בע"מ
נ' יפעת ואח'

לפני כב' השופט איתן אורנשטיין




המערערת

החברה לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פנחס רובין ושות'


נגד

המשיב



2-16 המשיבים הפורמליים
בועז יפעת
ע"י ב"כ עו"ד מנחים גלברד

2. עידן עופר
3. אהוד אנג'ל
2-3 ע"י ב"כ עוה"ד זאב שרף


4. אבי לוי
5. אמנון ליאון
7. זאב נהרי
8. משה וידמן
9. פרופ' גדעון לנגהולץ
10. יאיר סרוסי
11. אירית איזקסון
12. רון מושקוביץ
4-12 ע"י ב"כ עוה"ד אגמון ושות'

13. צים שירותי ספנות משולבים
ע"י ב"כ עוה"ד מלכוב ושות'


14. מילניום השקעות אלעד בע"מ
15. משט (השקעות) בע"מ
16. עופר הולדינגסגרופ בע"מ
14-16 ע"י ב"כ עוה"ד זאב שרף



פסק דין


לפניי ערעור על החלטת הרשם (כב' השופט ברנר), מיום 26.10.10 בה נעתר הרשם באופן חלקי לבקשת המשיב (להלן: "המשיב"), לחייב את המערערת בגילוי מסמכים (להלן: "ההחלטה").

בקליפת אגוז יצוין כי המשיב הגיש תביעה נגזרת נגד המערערת בקשר עם נזקים של מאות מיליוני דולרים שנגרמו לטענתו למערערת, כתוצאה מעסקת הקצאת מניות בצים שירותי ספנות משולבים בע"מ, לבעלי המניות, ושאינה אלא הוצאת כספים שלא לצורך מהמערערת;
המשיב, עתר במסגרת בקשת ביניים לפני כב' הרשם, לחייב את המשיבים, לאפשר לו עיון בשורת מסמכים.

בהחלטה מנומקת ומפורטת, בחן הרשם הנכבד את טענות הצדדים, את המסמכים השונים והגיע למסקנה כי חלק מהמסמכים יש לגלות, ולאפשר בידי המשיב לעיין בהם.

המערערת משיגה על אותו חלק בהחלטה (סעיף 16), המחייב אותה להמציא למשיב פרוטוקולים חסויים של המערערת לטענתה, בהם נדונה תביעת המשיב, בין פרקליטי המערערת לבין המערערת (להלן: "הפרוטוקולים"). הרשם קבע כי מחמת שעמדת המערערת לא נתמכה בתצהיר, אזי לא קמה התשתית העובדתית הדרושה לפיה הפרוטוקולים נערכו במסגרת התייעצות משפטית, וככזה חלה עליהם חיסיון.

יש לציין כי המערערת הגישה לכב' הרשם בקשה לעיון חוזר, לו צרפה תצהיר של מר גלעד, התומך בטענה. הבקשה נדחה בהחלטת הרשם מיום 15.1.11.

המערערת טוענת כי שגה כב' הרשם וזאת בין היתר מחמת שלא הייתה חובה לתמוך את תגובתה בתצהיר, כי אין חולק על קיומו של חיסיון מוחלט על גילוי מסמכים כגון דא, וכי עסקינן בפגם שניתן לריפוי על ידי צרוף תצהיר וכמות שנעשה במסגרת הבקשה לעיון חוזר.

המשיב סומך ידו על ההחלטה. לדידו, נכון עשה הרשם עת דחה את הבקשה מחמת שלא הוגש תצהיר התומך בעובדות טענת החיסיון על הפרוטוקולים. עוד נטען כי החיסיון הוא של לקוח ולא של עורך הדין, ולכן באמירת פרקליט על קיום חיסיון, כדי לאפשר לבעל הדין לחסות תחת החיסיון ומשכך המערערת אינה יכולה להסתתר ליהנות מהחיסיון. עוד מצביע המשיב על פגם שנפל בהתנהלות המערערת עת הגישה גם בקשה לעיון חוזר וכי אין מקום לאפשר כפל הליכים. עוד מופנה בית המשפט להתכתבויות של פרקליטי המערערת בהם אין אזכור לטענת החיסיון על הפרוטוקולים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל, הגם שלא מטעמי המערערת.

תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מסמיכה את בית המשפט לעיין במסמכים שהצדדים חלוקים על גילויים. ההלכה הפסוקה מורה שככלל שעה שמתעוררת מחלוקת כגון דא, על בית המשפט לעשות שימוש בתקנה 119 לתקנות, ולעיין במסמכים השנויים במחלוקת, כך שיתאפשר בידו ליתן החלטה מושכלת. לעניין זה, ראה: רע"א 2498/07 מקורות חברת המים בע"מ נ' בר [2007]; רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי [2008].
אפנה לדברי בית המשפט העליון ברע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, (2007):

"הדרך של הצגת מסמך שחיסיונו שנוי במחלוקת, לעיונו של בית המשפט לשם הכרעה בשאלת החיסיון, ננקטה לא פעם בעבר... אכן, תקנה 119 מיועדת ליתן בידי בית המשפט כלי חשוב לעריכת איזון האינטרסים הנדרש בכגון דא. היא משרתת את התכלית בדבר צמצמום החסיונות והרחבת הגילוי. היא מבטיחה שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת החיסיון מבלי לעמוד מאחורי "מסך בערות". היא מסירה את הלוט מעל המסמך ומאפשרת בכך לבית המשפט ללמוד, בין השאר, על חשיבותו עבור בעל הדין המבקש לעיין בו ועל התועלת שגלומה בו בהתחשב גם בראיות אחרות גלויות; הנזק שעלול להיגרם עקב חשיפת המסמך; על המטרות שעמדו ביסוד הכנתו של המסמך; ועל האפשרות לתחום את הגילוי באופן שתוגשם התכלית של עשיית צדק מבלי לפגוע יתר על המידה במי מבעלי הדין (עניין סקולר הנ"ל).
לאור השיקולים הללו, נראה כי במחלוקות מהסוג הנידון כאן, הכלל צריך להיות שימוש בתקנה 119, ורק מקום שבו עיון של בית המשפט במסמך שבמחלוקת אין בו כדי לתרום להבהרת טענת החיסיון, ייתייתר הצורך בעיון כזה
.


(ההדגשה אינה במקור –א.א.)

יישום האמור על המקרה שלפניי מביא לידי מסקנה כי לאור טענת המערערת כי על הפרוטוקולים חל חיסיון, שכן אלה הם מסמכי התייעצות בין פרקליט לבין הלקוח, שומה היה על בית המשפט לבקש לעיין במסמך בעצמו, בטרם גילויו, לבחון את המסמך לגופו, בשים לב לטענות הצדדים זאת בטרם יגבש מסקנה סופית.

לא ראיתי לקבל את טענת המשיב כי העובדה שהמערערת נקטה גם בהליך של עיון חוזר לפני הרשם, כדי לאיין את הערעור, שכן הליך אחד אינו סותר את משנהו, קל וחומר שבין לבין נדחתה הבקשה לעיון חוזר.

נתתי דעתי לכך שהמערערת לא השכילה לתמוך את תגובתה בתצהיר. אכן, לטעמי, חדלה המערערת בכך. בעל דין הנסמך על טענות עובדתיות, חובה עליו לצרף תצהיר מטעמו שיקים התשתית העובדתית הנדרשת. אמנם, המערערת בבקשה לעיון חוזר תמכה כאמור את הטענה במסגרת הבקשה לעיון חוזר בתצהיר של מר גלעד, אך נכון הייתה עושה אילו התצהיר היה מוגש מלכתחילה בצירוף לתגובתה לפני כב' הרשם, דבר שהיה מאפשר בחינת הטענה על ידו כדבעי;
עם זאת, לא ראיתי במחדל זה כדי לשמוט הקרקע תחת הערעור. לעניין זה אדגיש כי טענת החיסיון הועלתה כבר בתגובה עצמה, כך שאין עסקינן בהעלאת טענה חדשה שלא נזכרה בתגובה. זאת ועוד, חיסיון עורך דין לקוח הוא חיסיון סטטוטורי מוחלט וככל שכך הוא באשר לפרוטוקולים נשוא הערעור יש לתת לו משקל שעשוי לגבור על העדר תצהיר, בשלב הראשון של ההליך, ואותו ניתן לרפא בתצהיר מאוחר. בנוסף, יתכן ועיון בפרוטוקולים היה מגלה על פניהם שמדובר בכאלה שאין לגלותם ומבלי לגרוע בחשיבות התצהיר (ראה ע"א 240/73 וילקר נ' טישלר, פ"ד כח (1) 201).

לאור כל האמור, דין הערעור להתקבל והחלטת הרשם, סעיף 16 מתבטלת.

התיק יוחזר לכב' הרשם, והמערערת תמציא לעיונו בלבד את הפרוטוקולים; בית המשפט יבחן הפרוטוקולים, ויהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, לברר את שיראה לו לנכון וליתן החלטתו בהתאם לאמור בפסק הדין.

תשומת הלב כי הבקשה לתביעה נגזרת קבועה לפני כב' השופטת ד"ר פלפל ליום 20.6.11.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.


ניתן היום, י"א
אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.















ער בית משפט מחוזי 23311-11/10 החברה לישראל בע"מ נ' בועז יפעת, עידן עופר, אהוד אנג'ל ואח' (פורסם ב-ֽ 15/02/2011)