פסקי דין על זאב רוזנשטיין | פסקי דין על גיא וברמן |

150/09 פח     20/02/2011




פח 150/09 מדינת ישראל נ' זאב רוזנשטיין, גיא וברמן





בית המשפט המחוזי בנצרת
תפ"ח 150-09 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' רוזנשטיין(עציר) ואח'
20 פברואר 2011

בפני
: כב' השופט דוד חשין
, נשיא – אב"ד
כב' השופט אברהם אברהם
, סגן נשיא
כב' השופט יונתן אברהם
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמים
1. זאב רוזנשטיין
(עציר)

2. גיא וברמן
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
בשם המאשימה עו"ד שלויה לוין
, עו"ד רותי כהן
ועו"ד אור לרנר

בשם נאשם מס' 1 עו"ד אביגדור פלדמן
ועו"ד מוטי כץ

בשם נאשם מס' 2 עו"ד ירום הלוי ועו"ד גדי זילברשלג
הנאשמים הובאו באמצעות הליווי
<#1#>

<#4#>
גזר דין

1. בחודש ספטמבר 2001 נרצחו בחוף שלדג שעל הכנרת רפי ויצמן, דוד בן מרגי ושרון מוסאי, זכרם לברכה. חלפו עוד כשמונה שנים עד כי הגיע לידי התביעה מידע, הקושר את הנאשמים שלפנינו לרציחתם של השלושה. בעקבות כך הובאו הנאשמים לדין, תחילה בשני כתבי אישום נפרדים, ואחר כך בכתב אישום אחד שאיחד את השניים. כתב האישום ייחס לנאשם 1 עבירה של רצח ושתי עבירות של הריגה, וכן קשירת קשר לביצוע פשע. הנאשם 2 הואשם בשידול לרצח, ושני מקרים של גרימת מוות ברשלנות.
2. שני הנאשמים כפרו בעבירות שיוחסו להם, ושמיעת הראיות החלה, אלא שלאחר ששמענו אך חלק מעדותו של עד אחד מעדי התביעה, הודיעונו בעלי הדין, כי הגיעו לידי הסדר טיעון. בגדרו של ההסדר תוקן כתב האישום, הנאשמים הודו בעובדותיו, והורשעו בעבירה שיוחסה להם עתה. בעלי הדין הסכימו על העונש שיושת על הנאשמים, שבע שנות מאסר לראשון, וחמש שנות מאסר לשני.
3. זהו, בתמצית, התיאור שבא בכתב האישום המתוקן שהונח על שולחננו היום:
בפתח הדברים מסביר כתב האישום המתוקן, כי הנאשם 1 חפץ במותו של רפי ויצמן הנ"ל, כנקמה על נסיון הנפל של האחרון לרוצחו. על כן קשר הנאשם 1 קשר לרצוח את ויצמן, ולשם כך פנה למכרו, אייל שטרית, על מנת שירצח את ויצמן. במפגש שנתקיים בחוף שלדג שעל הכנרת בחודש אוגוסט או ספטמבר 2001 בהשתתפותם של אייל שטרית, הנאשם 2 (מקורבו של נאשם 1), יהודה אוחיון ואדם נוסף המכונה ס', ציינו יהודה אוחיון ואייל שטרית, כי ויצמן מבקש לפגוע בהם. מששמע זאת הנאשם 2 הוא קשר קשר עם השניים לרצוח את ויצמן כשהוא אומר להם, כי הנאשם 1 חפץ במותו של ויצמן.
ביום 23.9.2001 יצא ויצמן מבילוי בפאב המצוי בחוף שלדג. יחד עמו היו שניים מחבריו, דוד בן מרגי ושרון מוסאי, נוסף לנשותיהם של ויצמן ובן מרגי. בעת שביקשו להיכנס למכוניותיהם נורו שלושת המנוחים למוות בידי אייל שטרית ויהודה אוחיון. המאשימה מציינת, כי "את זאת עשו אייל ויהודה ממניעים שאינם ידועים דיים למאשימה".
פרק העובדות שבכתב האישום המתוקן חותם בציון העובדה, כי ביום 4.10.2001 או סמוך לכך מסר הנאשם 2 לאייל שטרית כספים בהקשר לקשר הפלילי שתואר מעלה.
4. זהו, בתמצית, סיפור המעשה, כפי שתואר בכתב האישום המתוקן, שכאמור הונח לפנינו היום במסגרת הסדר הטיעון. הנאשמים הודו בעובדות אלה שתיארנו, והורשעו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (ס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).
5. לאחר הרשעתם ביקשו בעלי הדין לשכנענו מדוע ראוי כי נקבל את הסדר הטיעון, ונגזור את הדין לפי שהסכימו עליו. על פי ההסדר, על הנאשם 1 יושת עונש מאסר בפועל בן שבע שנים, מתוכן שנתיים ייעשו באורח החופף למאסר אותו עושה היום הנאשם 1 בשל הרשעתו בעבירות אחרות. אשר לנאשם 2 הסכימו בעלי הדין על עונש מאסר בן חמש שנים, שנתיים מתוכן יחפפו מאסר אותו עושה הנאשם 2 בשל הרשעתו בעבירות אחרות.
6. הסבריהם של בעלי הדין בניסיונם לשכנענו לקבל את הסדר הטיעון פרושים על פני פרוטוקול הדיון ולא נשוב עליהם. בעיקרו של דבר הסבירו התובעת והסניגורים, כי הגעתם להסדר הטיעון מקורה בקשיים ראייתיים להוכחת האישום, קשיים הנובעים מדלות הראיות, ומן הזמן הרב שחלף מאז ארע הרצח ועד היום, כמו גם מתוך מידע שבידי התביעה, לפיו לאייל שטרית ויהודה אוחיון היו מניעים משל עצמם לרצוח את ויצמן.
7. לאחר ששמענו בקשב את דברי התובעת והסניגורים, ושקלנו את השיקולים השונים הצריכים לעניין, באנו לכלל דעה, כי את הסדר הטיעון יש לכבד (לשיקולים השונים המנחים את בית המשפט בבואו לקבל או לדחות הסדר טיעון ראו נא: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל
, פד"י נז(1), 577; בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, 2008).
8. ראש לכול נבקש להדגיש, כי הנאשמים שלפנינו אינם מואשמים עוד ברציחתם של שלושת המנוחים. אף שהנאשם 1 חפץ ברציחתו של ויצמן, ואף שלשם כך הוא קשר קשר לרציחתו, כתב האישום איננו מציין, כי מותו של ויצמן (יחד עם שני חבריו) נבע מרצונו של הנאשם 1 לרוצחו. מותם של השלושה בא להם מתוך שנורו בידי אייל שטרית ויהודה אוחיון, ממניעים שהתביעה אינה יכולה להצביע עליהם, כך מצוין במפורש בסיפא לסעיף 7 לפרק העובדות בכתב האישום המתוקן.
9. בשוקלנו אם לקבל את הסדר הטיעון או לדחותו הבאנו בחשבון שיקולינו את חומרתה של העבירה בה הורשעו הנאשמים, כמו גם את הרשעותיהם הקודמות של השניים. הבאנו בחשבון את גילו של הנאשם 1, ואת המחלה הקשה עמה הוא מתמודד. עוד שקלנו את העובדה, כי שני הנאשמים עושים ויעשו שנים רבות בבית הכלא בשל עבירות אחרות, ואל עונשי מאסר אלה יתוספו עתה עונשי מאסר, שבהתחשב בעבירה בה הורשעו (קשירת קשר) נראים סבירים לפי נסיבות העניין. נשים לב, כי העונש עליו הוסכם אודות הנאשם 1 הוא העונש המרבי הקבוע לצידה של עבירה הקשר לביצוע פשע, ועונשו של הנאשם 2, שחלקו בסיפור המעשה פָּחוּת מזה של הנאשם 1, עונשו המוסכם מגיע כדי 5 שנות מאסר בפועל. החפיפה בת השנתיים לעונשי המאסר אותם נושאים היום שני הנאשמים היא סבירה בעינינו.
10. סיכומם של דברים סברנו, כי העונש עליו הסכימו בעלי הדין במסגרתו של הסדר הטיעון מאזן היטב בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, ולכן מצאנו לקבל את הסדר הטיעון, ואת העונש נגזור לפי שהסכימו בעלי הדין.
11. סוף דבר, לאחר ששקלנו את השיקולים השונים הצריכים לעניין אנו גוזרים על הנאשמים עונשים כלהלן:
א. על הנאשם 1 אנו גוזרים שבע שנות מאסר בפועל, כאשר שנתיים מתוכן תחפופנה את עונש המאסר אותו עושה הנאשם 1 בשל הרשעתו בעבירות אחרות והיתרה תרוצה במצטבר.
ב. על הנאשם 2 אנו גוזרים חמש שנות מאסר בפועל, כאשר שנתיים מתוכן תחפופנה את עונשי המאסר אותם עושה הנאשם 2 בשל הרשעתו בעבירות אחרות והיתרה תרוצה במצטבר.
ג. ימי המעצר בתיק זה לא ינוכו מן המאסרים שהוטלו בגזר דין זה.
אין לפרסם כל פרט שיש בו כדי לחשוף את זהותם של העדים המכונים ס' ו-ב'.
הודעה לנאשמים זכותם לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
<#15#>
ניתן והודע היום ט"ז אדר א תשע"א, 20/02/2011 במעמד הנוכחים.

דוד חשין
, נשיא - אב"ד
אברהם אברהם
, סגן נשיא
יונתן אברהם
, שופט
הוקלד על ידי: פרח גוזלן









פח בית משפט מחוזי 150/09 מדינת ישראל נ' זאב רוזנשטיין, גיא וברמן (פורסם ב-ֽ 20/02/2011)